מאי מבעה?

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ביקורת תהיה
הודעות: 324
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

מאי מבעה?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יולי 19, 2018 6:23 pm

שנינו: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.
ונתחבטו בגמרא מאד בזיהויו של 'מבעה', כידוע לכל בר בי רב.
והנה בתלמוד ירושלמי – חד וחלק! מַבְעֶה = מַבְעֶר (על שם 'כי יַבְעֶר איש'), בהשמטת העיצור האחרון, כי האי תנא ירושלמי הוא ותני לישנא קלילא. דהיינו 'מבעה' זה השן והרגל.
וזה לשון הירושלמי:
הַשּׁוֹר זֶה הַקֶּרֶן, דִּכְתִיב 'וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ' וְגוֹ'. עַד כַּדּוּן בְּתָם, בְּמוּעָד מִנַּיִן, 'אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא' וְגוֹ׳.
הַבּוֹר 'כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר' וְגוֹ׳, 'בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם' וְגוֹ׳.
הַמַּבְעֶה 'כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח' וְכוּ׳. 'מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר'; וּכְתִיב 'הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר' זֶה הַשֵּׁן, 'פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס' זֶה הָרֶגֶל.
וְהַהֶבְעֵר דִּכְתִיב 'כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים' וְגוֹ׳.

ולפי זה, כל ארבעת האבות - כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה: קרן, בור, שן ורגל, אש.
ואין זה רחוק לומר שהתנא תפש לשון חרוזים: שׁוֹר-בּוֹר, מַבְעֶר-הֶבְעֵר, ומזה הטעם נקט 'הבער' ולא 'אש'.

זאב ערבות
הודעות: 721
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מונסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: מאי מבעה?

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' יולי 19, 2018 6:44 pm

עיין בספר הלכה ואגדה (ר' חיים אריה ליב זקש, ת"א תשכ"ו, עמ' 69) מהי משמעות מבעה. מצורף קובץ
קבצים מצורפים
הלכה ואגדה-מאי מבעה.pdf
(1.55 MiB) הורד 28 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 324
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מאי מבעה?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יולי 19, 2018 8:58 pm

תגלית המחבר: 'בָּעֹה' = לָחוֹךְ.
מנין?
א. את הפסוק 'מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ' מתרגם יונתן 'מַיָּא מְלַחֲכָא אֶשָּׁתָא'.
ב. 'כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר' מתרגם במיוחס ליב"ע 'הֵיכְמָא דְמַבְעֵי תּוֹרָא'.
נמצא שאין כאן השמטת עיצור כדסלקא אדעתאי, אלא 'בעה' ו'בער' פעלים נרדפים הם.
אדיר!

דורשי יחודך
הודעות: 453
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: מאי מבעה?

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' יולי 29, 2018 9:56 pm

ביקורת תהיה כתב:שנינו: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.
ונתחבטו בגמרא מאד בזיהויו של 'מבעה', כידוע לכל בר בי רב.
והנה בתלמוד ירושלמי – חד וחלק! מַבְעֶה = מַבְעֶר (על שם 'כי יַבְעֶר איש'), בהשמטת העיצור האחרון, כי האי תנא ירושלמי הוא ותני לישנא קלילא. דהיינו 'מבעה' זה השן והרגל.
וזה לשון הירושלמי:
הַשּׁוֹר זֶה הַקֶּרֶן, דִּכְתִיב 'וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ' וְגוֹ'. עַד כַּדּוּן בְּתָם, בְּמוּעָד מִנַּיִן, 'אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא' וְגוֹ׳.
הַבּוֹר 'כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר' וְגוֹ׳, 'בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם' וְגוֹ׳.
הַמַּבְעֶה 'כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח' וְכוּ׳. 'מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר'; וּכְתִיב 'הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר' זֶה הַשֵּׁן, 'פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס' זֶה הָרֶגֶל.
וְהַהֶבְעֵר דִּכְתִיב 'כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים' וְגוֹ׳.

ולפי זה, כל ארבעת האבות - כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה: קרן, בור, שן ורגל, אש.
ואין זה רחוק לומר שהתנא תפש לשון חרוזים: שׁוֹר-בּוֹר, מַבְעֶר-הֶבְעֵר, ומזה הטעם נקט 'הבער' ולא 'אש'.


דפח"ח.

וראה בשינוי נוסחאות שבמשניות שכתב וז"ל והמבעה - בתוספתא (ב"ק רפ"ט) יש נוסחאות והמבעיר, ונוסחא זאת יש לה פנים לפי הירושלמי אך לא לפי פי' הבבלי (ג, ב). ובחבור הרמב"ם ריש הלכות נזקי ממון בפרוט המ"ע שנמצאות בהלכות אלו קא חשיב דין השור, דין ההבער; דין הבור; ודין הבערה עכ"ל.

כלומר שיש גירסא שבכלל גורסים ומהבעיר (או והמבער) וזה ממש לישנא דקרא.
ורואים עוד כפי הנ"ל שהרמב"ם אכן עשה משן ורגל כלל אחד, ומתאים לפירוש הירושלמי.

ויש להוסיף שהרי שן ורגל שוים להלכותיהן ומדוע למנותן כשתי אבות, ולהירושלמי אכן אינם אלא שני חלקים של אב אחד.

עצם הדבר שהתנא תפש לשון חרוזים (שהוא לא תלוי בירושלמי, כי ניתן להאמר גם אליבא דהבבלי) עי' בשטמ"ק בשם תוספות הרא"ש שכתב שהתנא כתב בדרך לשון נופל על לשון, וזכור לי שיש כעי"ז בשטמ"ק בשם הרשב"ם אך לא מצאתיו כעת.

הוגה ומעיין
הודעות: 1360
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: מאי מבעה?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' יולי 29, 2018 10:41 pm

יש את הירושלמי ויש את שאתה מוסיף עליו.

בירושלמי כתוב רק שמבעה זה השן.

אתה מוסיף שני דברים. א. שהוא מפרש שמבעה אינו אלא מבער, אלא שנשמט העיצור הסופי. ב. שלדעת הירושלמי מבעה כולל גם רגל.

לשני הדברים אין הכרח בירושלמי.

מה שהביא את הפסוק "כי יבער" הוא כיון שפסוק זה מדבר בשן. מבער בלה"ק הוא מבעה בארמית, והתנא דיבר בארמית והירושלמי מביא את הפסוק בלה"ק.

והפסוקים שהוסיף ברגל אינם בפירוש "מבעה". וכן הבין הרשב"א שכבר גילה את הירושלמי הזה.

ולכן גם אם הפירוש שלך בירושלמי אפשרי, חשוב להבדיל בין הכתוב לבין הפירוש האפשרי.

ביקורת תהיה
הודעות: 324
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מאי מבעה?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' יולי 30, 2018 1:02 am

הוגה ומעיין כתב:חשוב להבדיל בין הכתוב לבין הפירוש האפשרי.

ברי! ברם דימיתי כי ההבדלה בין דברי הפרשנות ובין הדברים שבמקור ברורה דיה.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים