מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוגוסט 12, 2018 2:45 am

בס"ד, ר"ח אלול תשע"ח - יחד עם כל בית ישראל המתחילים במסכת מנחות, ברכתינו שלוחה לכל הלומדים בכל אתר ואתר, לילך מחיל אל חיל אף במסכת מנחות, ולזכות ולראות את האיש לבוש הבדים מעלה תמור קטורת והקרבת המנחות, בבנין הר המוריה עם ההיכל והעזרות.
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב א' אוגוסט 12, 2018 11:12 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוגוסט 12, 2018 2:45 am

ב,א
כל המנחות שנקמצו שלא לשמן - כשירות, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.
הקשה הקרן אורה קושיא עצומה:
"ויש לדקדק בעיקר מחשבת שלא לשמן דמנחות. היינו מחבת לשם מרחשת או איפכא. דבשלמא שלא לשמן דזבחים. כגון עולה לשם חטאת או שאר שינוי השם חד מחבריה משונה בקדושתו וכפרה אחרת לו. אבל מחבת ומרחשת שניהם שוין בקדושתן ועבודה אחת להם. ואינן משונים אלא במעשיהם, דזו עמוקה ומעשי' רוחשין, מנ"ל דזה חשיב שלא לשמן לפסול במחשבה".

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 12, 2018 6:01 am

עיין מנחת אריאל מש"כ בזה.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 12, 2018 6:06 am

ב.

רש"י ד"ה מתני' כל המנחות שנקמצו שלא לשמן - כגון שהתנדב מנחת מרחשת והביאה וקמצה הכהן ואמר הריני קומץ לשם מחבת

לכאורה ק"ק מדוע האריך כ"כ בפירושו והכי הול"ל "כגון שקמץ מרחשת לשם מחבת" ותו לא, דומה למש"כ בריש זבחים בד"ה מתני' כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן - שנשחט עולה לשם שלמים

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אוגוסט 12, 2018 9:38 am

זבחים שמם ע"ש פעולת השחיטה והיא הפעולה הראשונה שבא שייך לפגום במחשבה, ולא קראם קרבנות, מנחות אין שמם קמצים או קטורות אלא מנחות שזו למעשה מתנות והמנחה נקראת בהבאתם לבית ה' אבל הפגימה שייכת רק בפעולה המיוחדת של הקמיצה, ע"כ רש"י הסביר באריכות יותר

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 12, 2018 10:06 am

לא הבנתי, הרי סוף סוף הול״ל בלשון קצרה ״כגון מרחשת לשם מחבת״ ולמה כל האריכות.
ואחר העיון בזה מצאתי בטהרת הקודש שהרגיש בזה. וע״ע בחמדת דניאל וברווחא שמעתתא מש״כ בזה.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אוגוסט 12, 2018 10:35 am

המשנה פןתחת כל ה"מנחות" וזה שם כולל למשמעות המנחה שהיא מלשון מתנה, ואין לשם זה משמעות לעבודה מסוימת שבה יש אפשרות לפסול, וע"כ רש"י מסביר קודם "הבאת" המנחה שבזה עצמו אין אפשרות למחשבה פוסלת אלא בקמיצה, להבדיל מכל הזבחים שפירושו שחיטה

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 12, 2018 7:12 pm

ב.

רש"י ד"ה חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש כו'

יש לעיין מדוע נקט טומאת מקדש דוקא. ועוד הול"ל שבועת העדות דאקדמיה קרא ןצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוגוסט 12, 2018 8:02 pm

ב, א
מה חידש רש"י שצריך להביא מנחה חדשה לשם מרחשת
רד"ה אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. דלא יצא ידי נדרו וצריך להביא אחרת לשם מרחשת.
וצ"ע, מה בא רש"י לומר שאת המנחה הנוספת שצריך להביא, צריך להביאה לשם מרחשת. והלא פשיטא, דמצד מנחה אחרת שאינה מרחשת כבר הביא [כאשר הפכה מנחתו שנקמצה שלא לשמה, לשם מנחת נדבה], ואם כן נשאלת השאלה לשם מה צריך להביא הוא מנחה נוספת. פשוט וברור שזהו מחמת שלא נקמצה המנחה לשם מרחשת, ואם כן הדין נותן שמכך שחייב להביא הוא מנחה נוספת, בהכרח שזהו חובת מנחת מרחשת שחייב להביאה, ואם כן לשם מה פירש"י זאת, שצריך להביאה לשם מרחשת, והלא מילתא דפשיטא היא, וצ"ע.

עזריאל ברגר
הודעות: 3745
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 12, 2018 8:11 pm

שמואל דוד כתב:ב.
רש"י ד"ה חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש כו'
יש לעיין מדוע נקט טומאת מקדש דוקא. ועוד הול"ל שבועת העדות דאקדמיה קרא ןצ"ע.

טומאת מקדש חמירא שחייב עליה כרת.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 12, 2018 8:23 pm

אז מה?

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 12, 2018 8:31 pm

ההוא דאמר כתב:ב, א
מה חידש רש"י שצריך להביא מנחה חדשה לשם מרחשת
רד"ה אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. דלא יצא ידי נדרו וצריך להביא אחרת לשם מרחשת.
וצ"ע, מה בא רש"י לומר שאת המנחה הנוספת שצריך להביא, צריך להביאה לשם מרחשת. והלא פשיטא, דמצד מנחה אחרת שאינה מרחשת כבר הביא [כאשר הפכה מנחתו שנקמצה שלא לשמה, לשם מנחת נדבה], ואם כן נשאלת השאלה לשם מה צריך להביא הוא מנחה נוספת. פשוט וברור שזהו מחמת שלא נקמצה המנחה לשם מרחשת, ואם כן הדין נותן שמכך שחייב להביא הוא מנחה נוספת, בהכרח שזהו חובת מנחת מרחשת שחייב להביאה, ואם כן לשם מה פירש"י זאת, שצריך להביאה לשם מרחשת, והלא מילתא דפשיטא היא, וצ"ע.

כמו כן יש להעיר ברש"י תחילת זבחים. ועיין שפת אמת כאן ושם. וע"ע זבח תודה שם.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוגוסט 12, 2018 11:09 pm

ב, ב
סתירת דברי רש"י במקור האיסור להמשיך ולעבוד שלא לשמה בנדבה
ונדבה מי שרי לשנויי בה.
מבואר, שהגם שהתחיל בעבודת שלא לשמה במנחה, מכל מקום אסור לכהן להמשיך ולעבוד שלא לשמה, כפי שבנדבה אסור לשנויי בה, ופירש"י בד"ה ונדבה וכו'. "והכתיב אם זבח שלמים קרבנו (ויקרא ג) שתהא זביחה לשם שלמים".
והקשה הגר"א וסרמן [קוב"ש ח"ב סי' כב] בסתירת דברי רש"י למשכ"ת במסכת זבחים [ב, ב]:
"ונדבה מי שרי לשנויי בה. וכיון דרחמנא קרייה נדבה מי שרי לשנויי בה הא אמרינן בפ' שני (לקמן ד' כט:) אסור לחשב בקדשים ויליף מקרא דלא יחשב".

הרי שמשום לתא דלא יחשב נאסר להמשיך לעבוד שלא לשמה, ומדוע הכא במנחות פירש"י דילפינן לה מקרא דאם זבח שלמים, ולא משום איסורא דלא יחשב, וצ"ת.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 13, 2018 1:36 am

עיין צאן קדשים ובחידושי הגרז"ס במנחות.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 13, 2018 6:12 am

ב:

רש"י ד"ה הניחא לרב אשי - דמתרץ לקמן כי רמינן דר' שמעון דאמר בדוכתא אחריתי (במתניתין) אדרבי שמעון דהכא ומתרץ להו רב אשי דהא דאמר ר' שמעון עלו באומר הריני קומץ מחבת לשם מרחשת דכיון דלא אדכר שמה דמנחה אלא שמה דמנא דברי רוח בעלמא נינהו והא דקאמר ר' שמעון בעלמא דלא עלו כגון דאידכר שמה דמנחה איכא לאוקומה מתני' כר' שמעון דמתני' דאידכר שמה דמנח' "כדמפר' שלא לשמו ולשמו לשם מנחת נדבה לשם מנחת חוטא"

צ"ע מדוע נקט רש"י סיפא דמתניתין.
ואין לתרץ שלא דייק בזה דעיין לקמן בסמוך ברד"ה ואי נמי כדמשני רבא כו' והא דנקט לאקשויי במתני' משלא לשמן ה"ה דמצי לאקשויי לשמן ושלא לשמן כדאקשינן לרבה אלא כי סידרא דמתני' נקיט ואזיל עכ"ל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 13, 2018 6:53 pm

שמואל דוד כתב:ב.

רש"י ד"ה מתני' כל המנחות שנקמצו שלא לשמן - כגון שהתנדב מנחת מרחשת והביאה וקמצה הכהן ואמר הריני קומץ לשם מחבת

לכאורה ק"ק מדוע האריך כ"כ בפירושו והכי הול"ל "כגון שקמץ מרחשת לשם מחבת" ותו לא, דומה למש"כ בריש זבחים בד"ה מתני' כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן - שנשחט עולה לשם שלמים

איני מבין מה הקושיא, נקודת הקושי שעמדה לפני רש"י היא ששחיטה ישנה בזר ולכן מביא הקרבן ומתנדבו יכול לשנות בעצמו, ואילו במנחה כיון שקמיצה היא רק ע"י הכהן, השינוי הוא רק ע:"י הכהן ולא ע"י המתנדב עצמו.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 13, 2018 7:00 pm

שמואל דוד כתב:
ההוא דאמר כתב:ב, ב
סתירת דברי רש"י במקור האיסור להמשיך ולעבוד שלא לשמה בנדבה
ונדבה מי שרי לשנויי בה.
מבואר, שהגם שהתחיל בעבודת שלא לשמה במנחה, מכל מקום אסור לכהן להמשיך ולעבוד שלא לשמה, כפי שבנדבה אסור לשנויי בה, ופירש"י בד"ה ונדבה וכו'. "והכתיב אם זבח שלמים קרבנו (ויקרא ג) שתהא זביחה לשם שלמים".
והקשה הגר"א וסרמן [קוב"ש ח"ב סי' כב] בסתירת דברי רש"י למשכ"ת במסכת זבחים [ב, ב]:
"ונדבה מי שרי לשנויי בה. וכיון דרחמנא קרייה נדבה מי שרי לשנויי בה הא אמרינן בפ' שני (לקמן ד' כט:) אסור לחשב בקדשים ויליף מקרא דלא יחשב".

הרי שמשום לתא דלא יחשב נאסר להמשיך לעבוד שלא לשמה, ומדוע הכא במנחות פירש"י דילפינן לה מקרא דאם זבח שלמים, ולא משום איסורא דלא יחשב, וצ"ת.

עיין צאן קדשים ובחידושי הגרז"ס במנחות.

ועי' קר"א זבחים ד, א, ומרומי שדה בריש זבחים שהעמידו הקו' בצורה הפוכה, למאי איצטריך לא יחשב הרי כ' ואם זבח שלמים. ויעוי' שיט"מ כאן ובחי' הגרי"ז. והתי' הפשוט והמחוור שיש מקור לעיקר דין זביחה לשמו ויש מקור לאיסור לאו.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 13, 2018 8:29 pm

נוטר הכרמים כתב:
שמואל דוד כתב:ב.

רש"י ד"ה מתני' כל המנחות שנקמצו שלא לשמן - כגון שהתנדב מנחת מרחשת והביאה וקמצה הכהן ואמר הריני קומץ לשם מחבת

לכאורה ק"ק מדוע האריך כ"כ בפירושו והכי הול"ל "כגון שקמץ מרחשת לשם מחבת" ותו לא, דומה למש"כ בריש זבחים בד"ה מתני' כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן - שנשחט עולה לשם שלמים

איני מבין מה הקושיא, נקודת הקושי שעמדה לפני רש"י היא ששחיטה ישנה בזר ולכן מביא הקרבן ומתנדבו יכול לשנות בעצמו, ואילו במנחה כיון שקמיצה היא רק ע"י הכהן, השינוי הוא רק ע:"י הכהן ולא ע"י המתנדב עצמו.

אם היה כתב ״שנקמץ מרחשת לשם מחבת״ היה די מובן.
אגב יש להעיר קצת מדוע לא כתב רש״י ״מחבת לשם מרחשת״ ודו״ק

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 13, 2018 9:56 pm

שמואל דוד כתב:ב.

רש"י ד"ה חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש כו'

יש לעיין מדוע נקט טומאת מקדש דוקא. ועוד הול"ל שבועת העדות דאקדמיה קרא ןצ"ע.

ועיין רש"י סוטה טו ד"ה מנחת חוטא - הבא על חטא דמטמא מקדש ושבועת העדות ושבועת ביטוי דכתיב התם ואם לא תשיג ידו לשתי תורים וגו'
הקדים טומאת מקדש וקדשיו.
וע"ע סוטה כג רד"ה כר"א בר"ש - במנחות בפ' אלו מנחות (דף עג:) גבי מנחת חוטא כהן שמביא על שמיעת קול או על ביטוי שפתים או על טומאת מקדש וקדשיו כו'
וצריך ישוב לכל זה.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 14, 2018 12:51 am

ב, ב
האם בפיגול בעינן דיבור
רד"ה מחשבה. "הך מחשבה דקדשים הוצאת דיבור בפה הוא כדאמרי' בבבא מציעא (ד' מד.) על כל דבר פשע לחייב על המחשבה כמעשה דאי לאו מוציאו בפה מחשבתו למאי נחייב לה".
צריך בירור א. לכאורה סתרי דברי רש"י אהדדי למה שכתב בקידושין [מא, ב]
"שכן ישנן במחשבה. קדשים נמי איתנהו במחשבה (וכן נמי פסול קדשים ופיגול ע"י מחשבה הם באים) גמר בלבו לומר שור זה עולה הרי הוא עולה כדתני' בשבועות בפ"ג (דף כו:) מוצא שפתיך אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב עולות".

הרי שלגירסא אחת ברש"י, פסול פיגול הרי הוא במחשבה.
ב. מדוע באמת פירש"י בסוגיין דמחשבת פיגול הוי דיבור ולא מחשבה, והלא כפי שהקדש הקרבן מהני במחשבה לכו"ע כדילפינן מנדיב לב עולות, הוא הדין שמחשבת פיגול שמתפיס את עבודת הקרבן לקרבן אחר, בעינן שתועיל במחשבה.
ג. צריך לי בירור, מה עומק כוונת רש"י 'דאי לאו מוציאו בפה, מחשבתו למאי נחייב לה" - מהו פשוטן של דברים.

ביקורת תהיה
הודעות: 327
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 14, 2018 2:39 am

א. הרי מהרש"ל מחק את המשפט שבתוך הסוגרים, ונראה בעליל כי שרבוב הוא שהשתרבב לתוך דברי רש"י. (ישנה סתירה בדברי רש"י בענין מחשבה בשליחות יד, שהעיר עליה בהגהות הב"ח בשלהי המפקיד.)
ב. התוספות הוכיחו כן מכמה מקומות בתלמוד (פסחים סג ע"א ועוד). וכן כתב רש"י בפירוש החומש: 'לא תזבח ליי אלהיך כל דבר רע' – אזהרה למפגל בקדשים על ידי דבור רע.
ג. בשליחות יד אמרי ב"ש 'לחייב על המחשבה כמעשה', ושם על כרחין 'מחשבה' היינו דיבור, שהרי אי אפשר להעיד על מחשבה שבלב איש, וכיצד אפוא נחייב את השומר בגין מחשבתו לשלוח יד? וכמו בשליחות יד כן גם בקדשים, 'מחשבה' האמורה בהם היינו הוצאת דיבור בפה.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 14, 2018 9:27 am

ביקורת תהיה כתב: ג. בשליחות יד אמרי ב"ש 'לחייב על המחשבה כמעשה', ושם על כרחין 'מחשבה' היינו דיבור, שהרי אי אפשר להעיד על מחשבה שבלב איש, וכיצד אפוא נחייב את השומר בגין מחשבתו לשלוח יד? וכמו בשליחות יד כן גם בקדשים, 'מחשבה' האמורה בהם היינו הוצאת דיבור בפה.

יישר כח,
אבל כידוע התוס' בריש זבחים, וכן במשנה למלך דנו האם בעינן דיבור במחשבת פיגול. ויש על כל פנים צד שלא. ואם כן תיקשי היאך ניתן לחייבו, והלא אנוש הלב ועמוק ומי ימצאנו, ובהכרח שמדובר כשהודה הכהן שפיגל. ומדוע לרש"י לא ניחא ליה בהכי.

ביקורת תהיה
הודעות: 327
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 14, 2018 10:28 am

ההוא דאמר כתב:מדוע לרש"י לא ניחא ליה בהכי.

השאלה שאלה. אך להבהרה בעלמא, דברי רש"י 'דאי לאו מוציאו בפה, מחשבתו למאי נחייב לה' מתייחסים אל שליחות יד ולא אל פיגול.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 14, 2018 6:40 pm

ג.

רש"י ד"ה ותו דחטאת יחיד - נקבה היא "והביא נקבה לעזרה" ושחטה לשם עולה מאי איכא למימר:

יש להעיר מה כוונת רש"י בתיבות אלו?

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 14, 2018 11:23 pm

ג, א
אמאי לא יהא חיסרון לשמה - הגם שמעשיה מוכיחין
מעשיה מוכיחין
יל"ע, להחולקים על דברי הגרי"ז הנודעים, שהסתמא לשמה אינו נעקר מהקרבן, ואין דין מחשבת לשמה [עיין בקוב"ש ח"ב סי' כב, משמיה דהגר"ח].
אמנם כמו שמוכח בשפת אמת ריש זבחים וריש מנחות, וכן הקוב"ש [שם] דס"ל שיש דין לחשוב לשמה, אלא שסתמא לשמה.
מעתה יש להקשות, דבמחשבת שלא לשמה במנחה שמעשיה מוכיחין, נהי שהמחשבה השניה לא חלה דסותרת למעשיו, מכל מקום הלא אומר להדיא שקומץ מנחת מחבת לשם מנחת מרחשת, ואם כן וודאי שאינו עושה את המנחה לשם מנחת מחבת, ואם כן חסר במחשבת לשמה, וצ"ת.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' אוגוסט 15, 2018 12:11 am

ההוא דאמר כתב:ב, ב
האם בפיגול בעינן דיבור
רד"ה מחשבה. "הך מחשבה דקדשים הוצאת דיבור בפה הוא כדאמרי' בבבא מציעא (ד' מד.) על כל דבר פשע לחייב על המחשבה כמעשה דאי לאו מוציאו בפה מחשבתו למאי נחייב לה".
צריך בירור א. לכאורה סתרי דברי רש"י אהדדי למה שכתב בקידושין [מא, ב]
"שכן ישנן במחשבה. קדשים נמי איתנהו במחשבה (וכן נמי פסול קדשים ופיגול ע"י מחשבה הם באים) גמר בלבו לומר שור זה עולה הרי הוא עולה כדתני' בשבועות בפ"ג (דף כו:) מוצא שפתיך אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב עולות".

הרי שלגירסא אחת ברש"י, פסול פיגול הרי הוא במחשבה.
ב. מדוע באמת פירש"י בסוגיין דמחשבת פיגול הוי דיבור ולא מחשבה, והלא כפי שהקדש הקרבן מהני במחשבה לכו"ע כדילפינן מנדיב לב עולות, הוא הדין שמחשבת פיגול שמתפיס את עבודת הקרבן לקרבן אחר, בעינן שתועיל במחשבה.


ניתן להאיר אלומת אור חדשה בדברי רש"י, דאין כוונתו לחדש שפיגול בעי דיבור, אלא דווקא הכא בעינן דיבור על מנת שיהא לזה דין מעשיה ניכרים, כפי שפירש הגרי"ז [הובא בשיעורי הגרמ"ד ב, ב], ולפי זה לא סתרי אהדדי דברי רש"י כלל [לכל הגירסאות], כיון דליכא דין מסוים בפיגול דבעינן דיבור.
קבצים מצורפים
שיעורי רבי דוד סולוביצי'ק מנחןת ב, ב.png
שיעורי רבי דוד סולוביצי'ק מנחןת ב, ב.png (77.07 KiB) נצפה 1996 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 327
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' אוגוסט 15, 2018 1:58 am

אך בפרק בית שמאי (דף מא ע"ב) אומר רש"י בפירוש: וְכָל מַחֲשָׁבָה דְקָדָשִׁים מוֹצִיא בַּפֶּה הוּא.
וגם כאן י"ג בדברי רש"י 'כל מחשבה' במקום 'האי מחשבה'.

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 15, 2018 4:20 am

ד.

רש"י ד"ה אשם נאמר בו הוא לאחר הקטרת אימורין - בא"ד אבל "פסח" וחטאת כתיב הוא בשחיטה זבח פסח הוא בזבח נשיא כתיב ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה לפני ה' חטאת הוא

צ"ע פסח מאן דכר שמיה?

שברי לוחות
הודעות: 1558
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ד' אוגוסט 15, 2018 4:24 am

מה זאת אומרת מאן דכר שמיה, רש"י בא לתת טעם מדוע פסח פסול גם הוא שלא לשמה

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 15, 2018 4:29 am

הגמרא מיירי בחטאת מנחת חוטא מנחת קנאות ואשם וא"כ מדוע כתב רש"י פסח...

שברי לוחות
הודעות: 1558
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ד' אוגוסט 15, 2018 4:54 am

כדי שלא יוקשה לן מאי טעמא דפסח, וגם פסח הוזכר בתחילת הסוגיא

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 15, 2018 5:08 am

ייש"כ. איפה הוזכר פסח?

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אוגוסט 15, 2018 5:29 am

שמואל דוד כתב:
שמואל דוד כתב:ב.

רש"י ד"ה חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש כו'

יש לעיין מדוע נקט טומאת מקדש דוקא. ועוד הול"ל שבועת העדות דאקדמיה קרא ןצ"ע.

ועיין רש"י סוטה טו ד"ה מנחת חוטא - הבא על חטא דמטמא מקדש ושבועת העדות ושבועת ביטוי דכתיב התם ואם לא תשיג ידו לשתי תורים וגו'
הקדים טומאת מקדש וקדשיו.
וע"ע סוטה כג רד"ה כר"א בר"ש - במנחות בפ' אלו מנחות (דף עג:) גבי מנחת חוטא כהן שמביא על שמיעת קול או על ביטוי שפתים או על טומאת מקדש וקדשיו כו'
וצריך ישוב לכל זה.


במנחות ב. מפני שמדובר בשינוי בקדש - סוג הקרבן הביא שגגת טומאה בקדש
בסוטה טו מביא את שלשת הדברים ונקט הראשון שגגת קודש - עניינה קל יותר ואח"כ כפי סדר הפסוקים ושניהם עניני שבועה והראשון מזיד והשני שוגג, והביא את כל השלוש מפני ששבועת העדות הספרא דורש אלה מ"אלה" דכתיב בסוטה,
בסוטה כג שמדובר על "כהן" מביא כלשון הפסוק "שמיעת קול" תלמוד לומר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" - ואין אלה אלא שבועה. וכן הוא אומר (במדבר ה, כא) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה". וכתב את זה ראשון מפני הכהן, ומפני שכתב לשון שמיעת קול כתב "ביטוי שפתים ולא "שבועת ביטוי, ולאחריו טומאת מקדש וקדשיו כי זה בכהן הכי פחות שכיח כי כהנים זריזים הם ונזהרים ביותר, (ואכן זה עצמו רש"י סיבה למה שרש"י שינה את הסדר בפעם הראשונה במסכת זו כדי שנבחין שאצל הכהן כתב הפוך, זו גם הסיבה שכתב פעמיים שאין מדרך רש"י לחזור פעמיים באותו מסכת אם לא לצורך מה)

שמואל דוד
הודעות: 3160
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 15, 2018 5:36 am

ייש"כ גדול! דבריך נפלאים כדרכך בקודש!
ועיין הוריות ח: ובתוי"ט על המשנה שם. ועיין סה"מ להרמב"ם מצוה עב וצ"ע בהסדר שכתב שם. וע"ע לשון החינוך מצוה קכג ואכמל"י.
ואגב, לשון רש"י "כגון ההיא דמטמא מקדש" וכוונתו ב"כגון" לומר שיש עוד א)שבועת העדות ב)שבועת ביטוי ודו"ק ושו"ר שכ"כ בשושנים לדוד (פארדו) במשניות ונהניתי.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות פנינים ומרגליות במסכת מנחות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אוגוסט 15, 2018 5:47 am

ב"כגון" ללא תוספת מילה אז הרבה פעמים ברש"י הכוונה "כגון דא" ולא עוד, אבל כאן כתב "כגון ההיא" וזה בוודאי כוונתו שיש עוד ופשוט

שברי לוחות
הודעות: 1558
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ד' אוגוסט 15, 2018 6:05 am

שמואל דוד כתב:ייש"כ. איפה הוזכר פסח?

טעיתי, לא בתחילת הסוגיא, אלא בהמשך הסוגיא בע"ב

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 15, 2018 8:11 am

ההוא דאמר כתב:
ההוא דאמר כתב:ב, ב
האם בפיגול בעינן דיבור
רד"ה מחשבה. "הך מחשבה דקדשים הוצאת דיבור בפה הוא כדאמרי' בבבא מציעא (ד' מד.) על כל דבר פשע לחייב על המחשבה כמעשה דאי לאו מוציאו בפה מחשבתו למאי נחייב לה".
צריך בירור א. לכאורה סתרי דברי רש"י אהדדי למה שכתב בקידושין [מא, ב]
"שכן ישנן במחשבה. קדשים נמי איתנהו במחשבה (וכן נמי פסול קדשים ופיגול ע"י מחשבה הם באים) גמר בלבו לומר שור זה עולה הרי הוא עולה כדתני' בשבועות בפ"ג (דף כו:) מוצא שפתיך אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב עולות".

הרי שלגירסא אחת ברש"י, פסול פיגול הרי הוא במחשבה.
ב. מדוע באמת פירש"י בסוגיין דמחשבת פיגול הוי דיבור ולא מחשבה, והלא כפי שהקדש הקרבן מהני במחשבה לכו"ע כדילפינן מנדיב לב עולות, הוא הדין שמחשבת פיגול שמתפיס את עבודת הקרבן לקרבן אחר, בעינן שתועיל במחשבה.


ניתן להאיר אלומת אור חדשה בדברי רש"י, דאין כוונתו לחדש שפיגול בעי דיבור, אלא דווקא הכא בעינן דיבור על מנת שיהא לזה דין מעשיה ניכרים, כפי שפירש הגרי"ז [הובא בשיעורי הגרמ"ד ב, ב], ולפי זה לא סתרי אהדדי דברי רש"י כלל [לכל הגירסאות], כיון דליכא דין מסוים בפיגול דבעינן דיבור.
אצרף מה שהעליתי בזה משכבר הימים.

רש"י בד"ה אבל מחשבה. הך מחשבה דקדשים הוצאת דבור בפה הוא כדאמרינן בב"מ על כל דבר פשע לחייב על המחשבה כמעשה דאי לאו מוציאו בפה מחשבתו למאי נחייב לה.

הנה נראה יותר, דסוף דברי רש"י דאי לאו מוציאו וכו' קאי על כל שליחות יד דבזה שייך לשון של חיוב, משא"כ במחשבת שלא לשמה אין זה ענין של חיוב אלא דין של פסול, ועי' נתיבות הקודש.

ונראה להוסיף ביאור בדברי רש"י וראייתו משליחות יד, דהנה בגמ' ב"מ שם איתא: ת"ר על כל דבר פשע, ב"ש אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה. ומבואר שיסוד החיוב הוא על מחשבה כמעשה ולא על דיבור, ואע"פ דבעינן לדיבור כדי לחייבו, וכן משמעות לישנא דקרא דבר פשע.

וי"ל הביאור בזה, דבאמת תחילת החיוב הוא בעצם המחשבה, וזה שם חיובו על שחישב לשלוח יד, והמחשבה בזה כמעשה, אלא שא"א לחייב על המחשבה גרידא, כ"ז שלא הוציאה בפה.

ואולי היינו משום שהמחשבה לחוד אין לה תוקף בלא הדיבור, והדיבור הוא בתורת גילוי דעת על המחשבה. אכן לא משמע כן בלשון רש"י, אלא שישנו דין דיבור כדי לאשוויי למחשבה שם מחשבה, ובלא"ה אינה נחשבת למחשבה קבועה אלא איזה הרהור חולף. ומזה הוציא רש"י גם לדין מחשבת שלא לשמה, שזה ודאי שדין הפסלות יסודו הוא במחשבה לבדה, אלא שיש לה שם מחשבה לחייב עליה בלא שיוציאה בפה, ועי' בשו"ת הרי"ד סימן פז.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 15, 2018 8:12 am

ב, ב בגמ', אמרי קדשי קדשים נינהו ומיעבר הוא דעבר ושחט להו בדרום.

כתב בשו"ת באר יצחק (אבן העזר סימן ח), וז"ל,
ומסוגיא הנ"ל נראה לי להביא ראי' להסוברים באה"ע (סי' קל"ו) בב' יוב"ש דאף שאין שמות נשותיהם שוים, עכ"ז לא מקרי מוכח מתוכו, דאמרינן דעבר על חדר"ג ע"ש, ולכאורה הוא צ"ע הא יש לנו לאוקמי על חזקת כשרות, אף מהתם מוכח כנ"ל, דהא אמרינן התם דקדשים קלים ששחטן בדרום לירצו דמעשיהם מוכיחים כו' אמרי קדשי קדשים הוא ומיעבר הוא דעבר ושחט להו בדרום, אלמא דאמרינן דמקרי אינו מוכח די"ל דעבר על איסור מה"ת, כש"כ דנאמר דמקרי אינו מוכח מתוכו די"ל דעבר על איסור דרבנן, אך למש"כ התוס' (שם) בד"ה לא שנא אמר עלי כו' בתי' א' יש לדחות זה, אך לתי' הב' יש מקום להוכחה זו, ועדיין יש לחלק קצת].


ובשו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן קע בהגהה), וז"ל,
והנה במ"ש בפנים דכיון דדיעבד כשר בכתב שם בן ציון בשני שיטין לא מוכחא מלתא שהוא שם אביו יש להביא ראי' מש"ס דמנחות ג' ע"א מחשבה דלא מינכרא פסל רחמנא מחשבה דמינכרא /לא/ פסל רחמנא וכו' ושם קק"ל ששחטן בדרום לשם קד"ק לירצו מעשיהן מוכיחין עליהם דקק"ל נינהו דאי קד"ק בצפון הוה עביד להו אמרי קד"ק נינהו ומעבר הוא דעבר ושחט להו בדרום ובתוס' ד"ה ומיעבר וכו' דאכולהו איכא לשנויי דאמרי' מיעבר עבר ע"ש. ומוכח דכיון דדיעבד כשר לא הוי מעשיו מוכיחין ע"ש בכל הסוגיא. וה"נ בנ"ד י"ל דכיון דדיעבד כשר לא הוי מוכח מתוכו דשם אביו הוא.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 15, 2018 8:14 am

ג, ב בגמ', רבא אמר לא קשיא כאן בקומץ מנחה לשם מנחה... וזאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות.

יל"ע מה נתבאר לן בהך הלכתא דתורה אחת לכל המנחות, אם נאמר בזה דכל המנחות יש להן שם אחד של מנחה וקדושה אחת ולכן לא פסלה בהו מחשבה מאחת לחברתה, וקרא דזאת המנחה זהו גילוי מילתא דהכל חשיב מנחה אחת, או דילמא דבאמת שמות מנחות חלוקים הם, אלא דאתא קרא לכללם בתורה אחת דגזירת הכתוב דליכא בהו פסול מחשבה משום דתורה אחת להם אבל אין זה שם אחד של מנחה.

ובגמ' בסמוך פריך:
אלא מעתה חטאת חלב ששחטה... לשם חטאת נזיר לשם חטאת מצורע... נימא תורה אחת לכל המנחות.

ולכאורה מבואר מזה להדיא כאידך גיסא שהרי בכגון דא ודאי לא שייך לומר דחטאת חלב וחטאת מצורע זה שם אחד של חטאת, וע"כ דזה גזיה"כ בעלמא דתורה אחת להם, וכן הוכיח בנתיבות הקודש.

ובתוס' ד"ה כאן כתבו דבחינם נקט רבא... דהיה יכול לתרץ כמו שתירץ רבה כאן בשינוי קודש כאן בשינוי בעלים, בשינוי קודש כשר משום דתורה אחת לכל המנחות. ומבואר בדבריהם דבשינוי בעלים ל"ש הך דתורה אחת, אולם בחידושי הרשב"א האריך להוכיח דרבא מיירי דוקא בשינוי בעלים, יעו"ש.

ולכאורה י"ל דפליגי בחקירה האמורה, דהנה אי נימא דתורה אחת היינו שיש לכל המנחות שם אחד של מנחה, ודאי הא מיהת ל"ש אלא בשינוי קודש דמה"ט לא הוי שום שינוי במחשבתו, אבל אינו ענין למחשבת שינוי בעלים, דאף אי נימא דהוי מנחה אחת הרי משתנה בעליה. אולם אי נימא דהוי גזיה"כ דלית בהו דין מחשבת של"ש משום דזהו דינא דתורה אחת, יש מקום לשמוע דהגזיה"כ הוא דאין במנחה דין מחשבת שלא לשמה, ועדיין צ"ב, (וראה כתבי הגרי"ז).

ועוד נראה, דהנה בלשון רש"י ד"ה מנחה לשם מנחה בדעת רבא מוזכר רק שינוי של קומץ מחבת לשום מרחשת, והרשב"א שם דייק מינה דרש"י ס"ל דזאת תורת המנחה על מנחת נדבה כתיב ולא על מנחת חוטא, יעו"ש.

ואולי יש לתלות זאת בחקירה זו, דלהך גיסא דגדר הילפותא דיש לזה שם של מנחה אחת ודאי ל"ש לומר כן במנחת חוטא, אולם אי גזיה"כ היא כאמור בדברי הרשב"א הנ"ל, א"כ את"ש מה שדן הרשב"א אי זאת תורת קאי נמי על מנחת חוטא.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 15, 2018 8:17 am

בגדר דין מנחת העומר ופסול שלא לשמה בה סיכום ידיעות והערות

(א) ד, א בגמ', אמר רב מנחת העומר שקמצה שלא לשמה פסולה, הואיל ובאת להתיר ולא התירה וכו'.

הנה בספר חידושי מרן רי"ז הלוי (עמ' 94) האריך לבאר דין הפסול דשל"ש במנחת העומר וכיו"ב שבאו להכשיר ולא הכשירו, דלא הוי כפסול שלא לשמה בחטאת, דבחטאת דינו לישרף ונחשב כפסול מגופו, ואלו אף דפסולין דינן בעיבור צורה, יעו"ש.

(ובספר יונת אלם (סי' לד אות טז) הביא ששאל למרן הגרי"ז בטעמא דפסול שלא לשמה במנחת העומר, אי היינו דין פסול מחשבה כמו פסח וחטאת, או דילמא דכיון דאינה באה נדבה אלא להתיר ממילא פסולה שאין לה על מה ליקרב, ונפ"מ אי מיקרי פסולו מגופו.

וכתב דממה דפריך בגמ' דה"ל לכלול במתני' גם מנחת העומר בהדי הפסולים של"ש מבואר דאיכא דין פסלות. ברם, יש לצדד דיסוד דין הפסלות הוא מה שאין בו דין הקרבה בנדבה, ואז ליכא הילפותא דכאשר נדרת נדבה דבא של"ש וקרב מדין נדבה, וכיון שאינו בא בנדבה מחשבת של"ש פוסל בה לגמרי, יעו"ש).

ובחזו"א (סי' כא ס"ק א) כבר עמד בזה וגבי מנחת קנאות כתב דאליבא דרב גם היא פסולה משום דבאה להזכיר עון ולא הזכירה, והוסיף וז"ל: ובזה ניחא דלא משני בגמ' דתנא לא תני אלא אותן דמחשבה עצמה פוסלת בהן, אבל אותן הפסולות משום דלא עלו לא קתני, דכיון דתני מנחת קנאות ע"כ תני נמי פסול הנמשך מדין לא עלו.

מבואר בדבריו דאיכא נפקותא רבתא בגדר שלא לשמה בהני מכשירין מההיא דחטאת, דבחטאת המחשבה עצמה פוסלת, אבל באלו יסוד פסולן הוא דין לא עלו. ואכתי צ"ב בדבריו, אטו מחשבת של"ש הגורמת לזה שלא עלו אינה מחשבת פסול בגוף הקרבן, ומאי שנא אי המחשבה בשורשה פוסלת או דממילא משום דלא עלה הקרבן הוא נפסל, וצ"ע.

ואשר נראה בס"ד בביאור הדברים לפי מה שכתב בספר מקור ברוך (ח"א סי' כא: ח"ב סי' מג) לחלק בין דין פסול של"ש בפסח וחטאת לשאר קדשים, דבפסח וחטאת נאמר שהמחשבה היא חלק מהעבודה, כלומר שאם עשה במחשבת של"ש הוי כאילו חיסר אחת מן העבודות, משא"כ בשאר קרבנות ודאי אין המחשבה חלק מהעבודה, שהרי עצם הקרבן לא נפסל, אלא דאיכא דין נוסף למעליותא בקרבן שיהא במחשבת לשמה, ובהעדר לשמה לא עלה לשם חובה, יעו"ש.

ומעתה נראה דיש לחקור בהנך מכשירין אליבא דרב דפסולין לגמרי, אי נאמר בהו דמחשבה נמי הויא עבודה והפסול הוא בגוף הקרבן, או דילמא דכיון דהוי דין נוסף של פסול משום בא להכשיר ולא הכשיר, א"כ אין לך בו אלא חידושו שפסולו מיהת משום לא עלו, אלא שכאן מועיל לפוסלו לגמרי כי בלא"ה אין תכלית להקרבתו.

ולפום אידך גיסא אפשר להבין דברי החזו"א, דבאמת בהני מכשירין המחשבה פוסלת כדין חיצוני בהקרבה משום בא להכשיר ולא הכשיר, ולא דאיכא דין מחשבה בגופו של קרבן.

(ב) ברם, עיקר הנחה זו דכאשר הקרבן בא להכשיר ולא הכשיר אין תכלית להקרבתו כלל, אינה פשוטה כלל, וכמו שיתבאר לפנינו.

הנה בשיט"מ בהשמטות אות יא כתב:
תימה איך קאמרינן כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות, והלא יש מהן שבאו להתיר ולא התירו וא"כ יפסלו ממש,
ויעו"ש שנדחק לחלק דשאני מנחת העומר שבאה להתיר דבר גדול איסור חדש וכו'.

ואמנם מלבד שלא נתברר גדר הענין דדבר גדול ודבר קטן, יל"ע טובא בעיקר הקושיא, דלכאורה החילוק מבואר בפשיטות, דבכל המנחות אף אי משכחת לה דהם מתירין, מ"מ אי"ז עיקר שמם ומהותם, אלא בנוסף לדין קרבן מנחה איכא דין מתיר, ואילו מנח"ע כל עיקר שמה וענינה הוא מתיר.

ואשר עולה מקושיתו, דבאמת גם מנחת העומר אין כל שם הקרבתה להתיר, ויש לזה דין עצמי של הקרבה גם בלא ההיתר שבה. ולבאר זאת נראה בהקדם דברי ריש לקיש להלן ה, א דמנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשרה.

והקשה בספר נתיבות הקודש, דבזבחים ה, א איתא: אמר ר"ל אם כשרים הם ירצו ואם אין מרצין למה באין, ומשני ר"א: מצינו בבאין לאחר מיתה שהם כשרים ואינן מרצין. והנה לפי"ז במנחת העומר שאינו בא לאחר מיתה הדין נותן שתפסל אם אינה מרצה, והיאך אמר ר"ל גופיה דכשרה, והניח בצע"ג.

אולם נראה בס"ד לחלק בין השמועות, וזאת בהקדם דקדוק הלשונות, דלישנא דר"ל בגמ' שם הוא: אין מרצין למה באין, אכן בדברי רב בשמעתין לא קאמר למה הוא בא אלא הלכתא אשמועינן שאם בא להכשיר ולא הכשיר פסול, ומשמע דבאמת ישנו גם לרב מקום להביאו אפילו בכה"ג.

והעולה מזה, דחלוק דין מכשיר ומתיר בקרבן מדין ריצוי בקרבן, דקרבן בלי ריצוי אין שום תכלית להבאתו, שהכפרה והריצוי לבעלים היא הקובעת שם הקרבן, משא"כ דין מכשיר ומתיר דהוי דין נוסף המעכב בקרבן ואף כי הקרבן בא לכך אבל אינו מעצם שם הקרבן.

(ג) ולפי"ז צריך לומר דגם במנה"ע אין דין המתיר שם הקרבן, ושלא כדברי ספר עמק ברכה (חג העומר עמ' עט), יעו"ש. (ובאמת כיו"ב יש לדון בחטאת יולדת דבא להתיר, דאין חיוב הבאת הקרבן רק ע"מ להכשיר אלא ישנו דין הקרבה בפנ"ע, וראה בחזו"א קמא סי' כז ס"ק ג ובספר זכר יצחק ח"א סי' ל (בהוצאת מכון ירושלים תש"נ עמ' קטו-קיח) ובכתבי הגרי"ז).

ובשם מרן הגרי"מ פיינשטיין (שליט"א) [זצ"ל] שמעתי, דגדר הפסול הוא דאף שיש למנחת העומר דין עצמי של הקרבה, מ"מ כיון שבא להכשיר ולא הכשיר ולא בא הקרבן עד תכליתו זה גופא משוי ליה חלות דין פסול בקרבן.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים