פורום אוצר החכמה

שמואל דוד כתב:״אין״ אפשר לפרש בב׳ אופנים: (א) אין - לא (ב) אין - כן.

ההוא דאמר כתב:וצ"ע, מאי שנא בין ציצית לבגדי כהונה.

שמואל דוד כתב:הבנתי. אבל כמדומני שראיתי פעם מי שכתב כעי״ז במק״א.

ההוא דאמר כתב:מא, ב וא"כ צריך להאסר לבישת התכלת לשם מצוה, מצד איסור 'בל תוסיף', דעל הצד שאין זה תכלת לובש מין שאינו קשור למצות תכלת, ומכוון למצות תכלת מה"ת.

י. אברהם כתב:

ההוא דאמר כתב:מא, ב וא"כ צריך להאסר לבישת התכלת לשם מצוה, מצד איסור 'בל תוסיף', דעל הצד שאין זה תכלת לובש מין שאינו קשור למצות תכלת, ומכוון למצות תכלת מה"ת.

עי' דעת נוטה ח"ב סי' רעט ובהערות

שמואל דוד כתב:

שמואל דוד כתב:הבנתי. אבל כמדומני שראיתי פעם מי שכתב כעי״ז במק״א.

B93F9767-757A-405A-86E6-D69204615FC2.jpeg

י. אברהם כתב:

שמואל דוד כתב:

שמואל דוד כתב:הבנתי. אבל כמדומני שראיתי פעם מי שכתב כעי״ז במק״א.

B93F9767-757A-405A-86E6-D69204615FC2.jpeg

א"כ קשה כנ"ל גם על המגיה ביעב""ץ (וכבר הקשו עליו).

שמואל דוד כתב:לז:

רש״י ד״ה הוה ציריא בידיה - מכה היתה לו אצל הקיבורת ״ונקרע״ חלוקו שם כדי שלא תדחק המכה והיו נראין התפילין דרך הקריעה

לכאורה הול״ל וקרע חלוקו. ועיין לקמן ד״ה במקום לך לאות איתמר - מקום שרוב בני אדם אין נראה לאחרים דהיינו קבורת ולעולם אם ״נקרע״ שרי

לכאורה קשה מדוע כתב בלשון בדיעבד ולא אמר ״קרע״.

"אסור לחשב בקדשים מחשבה שאינה נכונה כמו שיתבאר, לפיכך זבח ששחטו שלא לשמו, או מנחה שקמצה שלא לשמה, בין בזדון בין בשגגה חייב להשלים שאר עבודות לשמן, אפילו שחט וקבל והוליך במחשבת שינוי השם חייב לזרוק במחשבה נכונה".

"כל המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים, הרי זה עובר בלא תעשה שהרי הוא אומר לא יחשב: מפי השמועה למדו שבכלל דין זה שלא יפסיד הקדשים במחשבה. שהרי זה דומה למטיל מום בקדשים, ואף על פי כן אינו לוקה שאין המחשבה מעשה".

ואף על גב דאמרינן כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן איכא למימר כיון דתפלין מצותן כל היום והיא מצוה נמשכת הרי הוא כמברך עליהן עובר לעשייתן דמכל מקום עדיין לא נגמרה המצוה ועדיין היא קיימת ועתידה. ואף על פי שכבר עשה קצתה מהניא ברכה לשעבר ולהבא. ודכותה בסוכה שמנהגנו לישב בה קודם ברכה ועושין קדוש ואחר כך מברכין שכיון שהיא מצוה נמשכת ועתידה עדיין הרי הוא כמברך עובר לעשייתה

ההוא דאמר כתב:פתקא טבא,
יתכן שמדובר לפי סדר החשיבות מלמעלה למטה, דתש"ר חשובה יותר מתפילין של יד, וכן תפילין מציצית, [דהלא מתעטפים בטלית ולאחר מכן בתפילין מדין מעלין בקודש].

ההוא דאמר כתב:מב, א
העושה סוכה לעצמו אומר ברוך... שהחיינו וכו'. בא לישב בה אומר ברוך.. וצונו לישב בסוכה.
גירסת השיטה מקובצת על אתר, "נכנס לישב בה אומר וכו'".
וצ"ע, מה בא השיטה מקובצת לשנות.

ההוא דאמר כתב:מז, ב
הוכחה דאין איסור דלא יחשב במחשבת שלא לשמה
בעא מיני' ר' ירמי' מר' זירא כבשי עצרת ששחטן לשמן ואבד הלחם מהו שיזרוק דמן שלא לשמן להתיר בשר באכילה.
יש לעיין, הלא יש איסור לדעת הרמב"ם וסייעתו לחשוב מחשבת שלא לשמה, מהאי קרא דלא יחשב, ואם כן היאך יותר לעבור על איסור לצורך גרימת היתר אכילה לבשר.

ההוא דאמר כתב:יש להעיר, מדוע נחשב שהתרומה עומדת להיטמאות, והלא הגמ' מסתפקת [ב"ק יז, ב] בזרק כלי מראש הגג, אם אזלינן בתר מעיקרא או בתר תבר מנא, וכאן משמע שאזלינן בתר תבר מנא ומחשבינן ליה לתרומה כטמאה, וצ"ע.

שמואל דוד כתב:

ההוא דאמר כתב:פתקא טבא,
יתכן שמדובר לפי סדר החשיבות מלמעלה למטה, דתש"ר חשובה יותר מתפילין של יד, וכן תפילין מציצית, [דהלא מתעטפים בטלית ולאחר מכן בתפילין מדין מעלין בקודש].

יישר כח. וע״ע בספר שו״ת ראש אריה סימן ג. וע״ע קונטרוס עץ הגן דרושים לתפילין.

ביקורת תהיה כתב:

ההוא דאמר כתב:יש להעיר, מדוע נחשב שהתרומה עומדת להיטמאות, והלא הגמ' מסתפקת [ב"ק יז, ב] בזרק כלי מראש הגג, אם אזלינן בתר מעיקרא או בתר תבר מנא, וכאן משמע שאזלינן בתר תבר מנא ומחשבינן ליה לתרומה כטמאה, וצ"ע.

אין התרומה נחשבת כמי שנטמאה כבר, אלא ס"ל לרבי יהושע 'כֵּיוָן דְּסוֹפָהּ לְאִבּוּד שְׁרִי לְטַמּוּיָהּ בַּיָּד'; ומדבריו למד רבי מאיר בפ"ק דפסחים 'שֶׁשּׂוֹרְפִין תְּרוּמָה טְהוֹרָה עִם הַטְּמֵאָה בַּפֶּסַח'.

ההוא דאמר כתב:עיין דברים נפלאים באריכות, בשו"ת הר צבי (סי' א') להגרצפ"פ.

שמואל דוד כתב:לז:

רש״י ד״ה הוה ציריא בידיה - מכה היתה לו אצל הקיבורת ״ונקרע״ חלוקו שם כדי שלא תדחק המכה והיו נראין התפילין דרך הקריעה

לכאורה הול״ל וקרע חלוקו. ועיין לקמן ד״ה במקום לך לאות איתמר - מקום שרוב בני אדם אין נראה לאחרים דהיינו קבורת ולעולם אם ״נקרע״ שרי

לכאורה קשה מדוע כתב בלשון בדיעבד ולא אמר ״קרע״.

שמואל דוד כתב:

ההוא דאמר כתב:עיין דברים נפלאים באריכות, בשו"ת הר צבי (סי' א') להגרצפ"פ.

חלק א?

אביר הרועים! כתב:מח.
בתוד"ה חטא בשבת הקשו 'תימה יזרוק כדי לאוכלן חי' ובעוניי לא הבנתי שהרי אי אסור לאכול הבשר קודם הקטרת אימורין [פסחים נט:] וא"א להקטיר אימורין בשבת.