פורום אוצר החכמה

ההוא דאמר כתב:

שמואל דוד כתב:

ההוא דאמר כתב:עיין דברים נפלאים באריכות, בשו"ת הר צבי (סי' א') להגרצפ"פ.

חלק א?

כמדומני. [או"ח סי' א'].

בשעת אפייתה בתנור תהא נאה ואם מטגנה תחילה הרי היא שחורה מן השמן ומן המחבת.

אהרן תאומים כתב:מה ענין זה לזה בדימוי רחוק מאוד, מישמוש האתרוג על ידי נטילתו ונענועו זה הוא המצוה ואין דרך אחרת , משא"כ שני פעולות שונות אפיה וטיגון ועדיף שיסדרם לעשות קודם האפיה ואח"כ הטיגן

"ונראה שדרשו כך, מפני כי 'ובמות אביה ואמה' הוא יתור ולא הוי צריך לכתוב, לכך דרש במות אביה, היינו בשעה שנעשה לה אב, והיינו עיברתה מת אביה שבאותו שעה נעשה אביה, ובשעה שנעשית לה אמה וזה בשעה שנולדה דבשעת העיבור כיון שלא פי' הולד ממנו לא נקרא עדיין אמה, מה שאין כן אצל האב שמיד שנתעברה ממנו נקרא אביה, ואצל האם קיי"ל עובר ירך אמו וכשילדתה מתה אמה" .

ההוא דאמר כתב:נג, א
במים אדירים -מצרים
מאדירים אלו המצרים דכתיב {שמות טו-י} צללו כעופרת במים אדירים.
יעויין בשערי תשובה [או"ח מח, א] דהוכיח מכח הגמ' דילן, שיש להפסיק בשירת הים בין 'במים' ובין 'אדירים', דתיבת אדירים לא קאי על 'במים' אלא על המצרים, כמו שדרשו בסוגיין. ואף על גב דאדירים שייך נמי ע ל המים מכל מקום כיון דמתפרש נמי על המצירם יש להפסיק קצת שלא לומר בנשימה אחת.

לענין כתב:למי שזה מעניין אותו [אותי לא כל כך]-
פרק רביעי (התכלת, ודוק) מסתיים בדף ב"ן, חמישי בדף ס"ג, וששי בדף ע"ב.

ההוא דאמר כתב:אגב, עמד בזכרוני, שהמ"ב העתיק את דברי השערי תשובה, ולע"ע לא מצאתיו רק בשערי תשובה. אולי יבוא מאן דהוא ויגלה מרגניתא.

ביקורת תהיה כתב:

שמואל דוד כתב:״אין״ אפשר לפרש בב׳ אופנים: (א) אין - לא (ב) אין - כן.

הכתיב אמנם זהה, אך לא הקרי, כדלהלן:
כן – אִין.
לא – אַיִן, כמו 'היש בה עץ אם אין'.

ההוא דאמר כתב:נו, א
מהו הק"ו מקבלה לשחיטה שיצטרכו שחיטת צפון, והלא שחיטה לאו עבודה היא
אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון מדרבי אחייה נפקא דתניא רבי אחייה אומר {ויקרא א-יא} ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון.
יש לעיין היאך עשתה הגמ' ק"ו מקבלה, שיצטרכו צפון אף בשחיטה, והלא קיי"ל דשחיטה לאו עבודה היא, בשונה מקבלה שהוי עבודה ולכך צריכה צפון, וע"ע בתוס' בזבחים די"ד, וצ"ע.

ההוא דאמר כתב:נו, א
מהו הק"ו מקבלה לשחיטה שיצטרכו שחיטת צפון, והלא שחיטה לאו עבודה היא
אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון מדרבי אחייה נפקא דתניא רבי אחייה אומר {ויקרא א-יא} ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון.
יש לעיין היאך עשתה הגמ' ק"ו מקבלה, שיצטרכו צפון אף בשחיטה, והלא קיי"ל דשחיטה לאו עבודה היא, בשונה מקבלה שהוי עבודה ולכך צריכה צפון, וע"ע בתוס' בזבחים די"ד ע"ב ד"ה הג"ה, וצ"ע.

שמואל דוד כתב:לה.
רש"י ודבר אחר - שמא יאמרו אשתו נדה בעל ונצבעו בדם. לכאורה תמוה טובא לחשוש חשש רחוק כזה וצ"ע

ההוא דאמר כתב:נו, א
מהו הק"ו מקבלה לשחיטה שיצטרכו שחיטת צפון, והלא שחיטה לאו עבודה היא
אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון מדרבי אחייה נפקא דתניא רבי אחייה אומר {ויקרא א-יא} ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון.
יש לעיין היאך עשתה הגמ' ק"ו מקבלה, שיצטרכו צפון אף בשחיטה, והלא קיי"ל דשחיטה לאו עבודה היא, בשונה מקבלה שהוי עבודה ולכך צריכה צפון, וע"ע בתוס' בזבחים די"ד ע"ב ד"ה הג"ה, וצ"ע.

אליעזר בלוי כתב:

ההוא דאמר כתב:נו, א
מהו הק"ו מקבלה לשחיטה שיצטרכו שחיטת צפון, והלא שחיטה לאו עבודה היא
אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון מדרבי אחייה נפקא דתניא רבי אחייה אומר {ויקרא א-יא} ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון.
יש לעיין היאך עשתה הגמ' ק"ו מקבלה, שיצטרכו צפון אף בשחיטה, והלא קיי"ל דשחיטה לאו עבודה היא, בשונה מקבלה שהוי עבודה ולכך צריכה צפון, וע"ע בתוס' בזבחים די"ד ע"ב ד"ה הג"ה, וצ"ע.

לק"מ דהק"ו מבוסס על לא יהא טפל למחר מן העיקר עיין זבחים מח: ועיקר צפון בשחיטה כתיב.

שמואל דוד כתב:מה.

רש"י ד"ה דבריו סותרין דברי תורה - "כגון כל הנך" דאמרי' לעיל דקרי לפר דר"ח חטאת "וכן אותן דלעיל". אשמח בביאור כוונתו

שמואל דוד כתב:

שמואל דוד כתב:לה.
רש"י ודבר אחר - שמא יאמרו אשתו נדה בעל ונצבעו בדם. לכאורה תמוה טובא לחשוש חשש רחוק כזה וצ"ע

מנחות מא: רד"ה מיתיבי טלית אין פוטרין בה לשם לבן אלא מינה - אם אדומה היא יטיל בה שני חוטין אדומים ושני חוטין תכלת וכן שאר גוונים

צע"ק מדוע נקט אדומה דוקא. ועוד קשה מדוע ליכא חשש בציצית דומיא דתפילין?

אהרן תאומים כתב:

שמואל דוד כתב:סה.

רש״י ד״ה שפותח דברים ודורשן - כגון לימתי לעונתי. וצ״ע מדוע דלג על ״לזיבתי״ וכתב רק לימתי ולעונתי.

לימתי ולעונתי הוא פתיחה וציחצוח לשון משא"כ לזיבתי

שמואל דוד כתב:סד.

דאיתמר שמע שטבע כו׳ והעלה דגים ותינוק כו׳ ואיכא דאמרי והעלה תינוק ודגים . צע״ק בשינוי הלשון.

נדרה והפר לה האב או הבעל והיא לא ידעה שהפר ועברה על נדרה או על שבועתה בזדון הרי זו פטורה ואעפ"י שנתכוונה לאיסור הואיל ונעשה ההיתר פטורה, וע"ז נאמר וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה, ומכין אותה מכת מרדות מפני שנתכוונה לאיסור עכ"ל.

שמואל דוד כתב:

אהרן תאומים כתב:

שמואל דוד כתב:סה.
רש״י ד״ה שפותח דברים ודורשן - כגון לימתי לעונתי. וצ״ע מדוע דלג על ״לזיבתי״ וכתב רק לימתי ולעונתי.

לימתי ולעונתי הוא פתיחה וציחצוח לשון משא"כ לזיבתי

נא לבאר כוונתך