מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ביקורת תהיה
הודעות: 329
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' אוגוסט 15, 2018 10:47 am

נוטר הכרמים כתב:וי"ל הביאור בזה, דבאמת תחילת החיוב הוא בעצם המחשבה, וזה שם חיובו על שחישב לשלוח יד, והמחשבה בזה כמעשה, אלא שא"א לחייב על המחשבה גרידא, כ"ז שלא הוציאה בפה.

הפלא ופלא!
וביאור זה ניתן להאמר גם לענין שבועה, כי בעצם היא מתחוללת על ידי גמירת הלב, אלא שאינה בת תוקף לחייב את הנשבע אלא אם כן ביטאהּ בשפתים. ובזה תאיר לשונו של שמואל: גמר בלבו – צריך שיוציא בשפתיו.
תדע, שהרי בתרומה ובקדשים די בגמירת הלב; ולדעת רב ששת בפרק שבועות שתים בתרא אף שבועת ביטוי חלה בגמירת הלב בלבד.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' אוגוסט 15, 2018 10:49 pm

ג, א
קושיית הגרי"ז דמשכחת לה מעשיה מוכיחין בזבחים
אלא לפי שאין המנחות דומות לזבחים קאמר לזבחים
הקשה בחידושי הגרי"ז בסוגיין, דהלא מצינו אף בזבחים מעשיה מוכיחין, בגוונא ששחט קודם פתיחת דלתות ההיכל, שיש דין בגמ' [עירובין ב, א] שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל פסולין.
והנה שיטת רש"י [זבחים סא, א ד"ה ושני] ששלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל פסולין היינו דוקא בקרבן שלמים, אולם בשאר קרבנות אינן נפסלין אף ששחטן קודם פתיחת הדלתות. [והתוס' פליגי, דדין הפסול קודם פתיחת הדלתות נוהג בכל הקרבנות].
ואם כן משכחת לה בגוונא ששחט עולה לשם שלמים קודם פתיחת הדלתות, לשיטת רש"י שעולה אינה נפסלת בזמן זה, אם כן הוי מעשיה מוכיחין ששחט לשם עולה ולא לשם שלמים, דפסול עשייתה קודם פתיחת הדלתות. ונשאר בצ"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' אוגוסט 15, 2018 10:50 pm

ה, א
ממשקה ישראל - סימן או סיבה
ממשקה ישראל
יש לחקור, האם משקה ישראל זהו בגדר סימן על הקרבנות שהתירה אותן התורה. או דילמא, דאין זה בגדר של סימן, אלא הדבר מהווה סיבה דההיתר אכילה לישראל נותן היתר להקרבת הקרבן.
אמנם לפי"ז יש לדון נפק"מ משונה, במקרה שכל ישראל נדרו ואסרו על עצמם בהמות באכילה כל עיקר, אם נימא שהוי סיבה, הכא שליכא היתר אכילה בפועל לכלל ישראל, אטו יפסל הקרבן, וצ"ע.

ב. בהאי עניינא דמשקה ישראל, נודע להקשות איך אדם הראשון הקריב פר מקרין מפריס [עיין פ"ק דע"ז], והלא היה אסור עליו הבשר באותה העת, ושוב אין זה משקה ישראל.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' אוגוסט 16, 2018 12:49 am

ד׳ ב

והתנן המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שראויין לבא כולן שלמים מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה

ועיין רש"י לא נהנין - מדרבנן מפני דמי "עולה" שבהן

ולא מועלין - מפני שראויין לבא לשלמים הואיל ולא הפריש אלו "לחטאת ואלו לשלמים" ושלמים אין בהן מעילה דלאו קדשי ה' נינהו אלא ממון בעלים אלא באימורים לאחר זריקת דמים בפ"ק דמסכת מעילה (דף ז:)

סתומין - דלא פירש אלו "לחטאת ואלו לעולה"

ויש להעיר,
א) מדוע בד"ה לא נהנין לא כתב רש"י "מפני דמי 'חטאת' ועולה שבהן"
ב) מדוע בד"ה ולא מועלין לא כתב רש"י "הואיל ולא הפריש אלו לחטאת 'ואלו לעולה' ואלו לשלמים" כו'
ג) מדוע בד"ה סתומין לא כתב רש"י "דלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה 'ואלו לשלמים' "

וצ"ע בכל זה.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' אוגוסט 16, 2018 8:16 pm

א)בעולה זה הכי מודגש שאין נהנים בגללה כי כולה לגבוה משא"כ חטאת שיש בה יותר הנאה לכהנים
ב) אחר שהזכיר שאין נהנים בגלל שבתוך מעות אלו יש עולה אז כלפי ענין המעילה כתב את שני הצדדים החטאת ששייכת במעילה והשלמים שלא מועלים
ג)אלו שני הקצוות שאם זה חטאת אי אפשר לעשות בזה כלום והולך לים, והעולה שמקריבים אותה בדיוק כפי שהבן אדם חי משא"כ השלמים שמשתנה זמן אכילתן

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 17, 2018 12:56 am

ה, ב
האם זמנו של קרבן העומר בכל חודש ניסן
רד"ה דקבוע לו זמן. בניסן.
צ"ע דהלא קרבן העומר קבוע לו זמן לט"ז ניסן. ומדוע סתם רש"י בכלליות שזמנו בניסן. [הגם שיש גירסאות בעוז והדר הגורסות ט"ז ניסן, מכל מקום לגירסאות החילופיות תיקשי].
ואטו יהיה הדין שאם אי אפשר להקריב ממחרת השבת, אזי נוכל להקטיר את קרבן העומר בכל חודש ניסן, וכמובן שזה דבר שלא מסתבר.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 17, 2018 12:59 am

ה, ב
האם מנחת העומר מותרת מהכלאיים?
מנחת העומר תוכיח שאסורה להדיוט ומותרת לגבוה מה למנחת העומר שכן מתרת חדש בשביעית שביעית נמי שכן מתרת ספיחין בשביעית כר' עקיבא דאמר ספיחין אסורים בשביעית
יש לברר, מה הדין של חיטין כלאיים האם כשרים הם למנחת העומר, וכן במקום שלא הופרשו מהם תרו"מ, ואם נימא שמותרים לגבוה, אם כן שפיר אשכחנא גוונא שמנחת העומר מתרת דבר אסור, והגמ' נדחקת בכך.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 17, 2018 1:04 am

ה, ב
קושיית הרע"א מדוע לא יפסל נעבד משום מהב"ע
רד"ה מן הבקר. מן הבקר להוציא הנעבד.
הקשה הגרעק"א [גליון הש"ס סוכה ל, א] מדוע בעינן לקראי למיעוטי נעבד לקרבן, תיפוק ליה משום מצוה הבאה בעבירה, דומיא דלולב של אשירה שפסול.
[אמנם המדייק בדברי הרע"א יראה שאין קושייתו למסקנת התוס' [סוכה, שם], שמצוה הבאה בעבירה היינו כאשר המצוה באה מכח העבירה, דלפי"ז אין מקום לקושיא זו, דהלא הקדש הקרבן היה יכול להתקיים אף בלא עבירת הע"ז שנעבדה בה הבהמה, בשונה מלולב מעצי אשירה, שהמצוה מגיעה רק מכח הנאה מעבירה. וכל קושייתו היא רק על קושיית התוס' בסוכה, מדוע לא הקשו ביתר שאת וכנ"ל].

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 17, 2018 1:39 am

ו:
תנא אזאת תורת העולה סמיך כו׳
פירש״י - במסכת נדה בפרק יוצא דופן תורה אחת לכל העולין כו׳

ויש להעיר מדוע ציין למסכת נדה ולא למסכת זבחים וצע״ק

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' אוגוסט 17, 2018 7:26 am

קושיה נפלאה מאוד ונחזק את הקושיה שגם תוספות במנחות דף כו מציין באותו עניין ממש חפרק יוצא דופן בנידה ולא כתב בזבחים , אגב בזבחים איתא ברייתא זו פעמיים, יעזרנו ה' להבין כוונת המורה, ורק מן הכללים שעלו בידי כשרש"י מציין מקום מדויק שם הפרק ושם המסכתא כוונתו שנעיין שם אולי סביבות המקום הנ"ל ונמצא דברים שיעזרו להבין עניין נוסף השייך לסביבות הדבר הנלמד כאן במנחות, ולא דווקא באותו ענין עצמו

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 17, 2018 8:37 am

גם לקמן במנחות מט. ציין רש״י למסכת נדה
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ו' אוגוסט 17, 2018 4:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 329
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' אוגוסט 17, 2018 3:26 pm

ההוא דאמר כתב:מה הדין של שעורים כלאים האם כשרים הם למנחת העומר, וכן במקום שלא הופרשו מהם תרו"מ, ואם נימא שמותרים לגבוה, אם כן שפיר אשכחנא גוונא שמנחת העומר מתרת דבר אסור, והגמ' נדחקת בכך.

בפרק אלו עוברין תניא: 'מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל', מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ, אֵין מְבִיאִין נְסָכִין מִן הַטֶּבֶל.
וברמב"ם הלכות איסורי מזבח: אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים לֹא מִן הַטֶּבֶל וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם לָעֹמֶר וְלֹא מִן הַמְדֻמָּע, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָהּ.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 17, 2018 3:28 pm

יישר כח, על כל דבריך הנפלאים.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' אוגוסט 17, 2018 6:21 pm

שמואל דוד כתב:
אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:ו:
תנא אזאת תורת העולה סמיך כו׳
פירש״י - במסכת נדה בפרק יוצא דופן תורה אחת לכל העולין כו׳. ויש להעיר מדוע ציין למסכת נדה ולא למסכת זבחים וצע״ק

קושיה נפלאה מאוד ונחזק את הקושיה שגם תוספות במנחות דף כו מציין באותו עניין ממש חפרק יוצא דופן בנידה ולא כתב בזבחים , אגב בזבחים איתא ברייתא זו פעמיים, יעזרנו ה' להבין כוונת המורה, ורק מן הכללים שעלו בידי כשרש"י מציין מקום מדויק שם הפרק ושם המסכתא כוונתו שנעיין שם אולי סביבות המקום הנ"ל ונמצא דברים שיעזרו להבין עניין נוסף השייך לסביבות הדבר הנלמד כאן במנחות, ולא דווקא באותו ענין עצמו

גם לקמן במנחות מט. ציין רש״י למסכת נדה

התירוץ ברור מאוד שם בנדה הגמרא מבררת את ענין ה"יוצא דופן" בבהמות המוזכר בברייתא זו, ואצלנו בדף ו' ע"א מבורר עניין "יוצא דופן" בכהנים וכו' וע"כ מה נאה להביא המקור שהוא בפרק "יוצא דופן" ששם בגמרא יש את ההשוואה בין יו"ד דאדם ליו"ד דבהמה, ורש"י שם גם מסביר את מציאות הדברים מהוא יו"ד, ולהמתיק הדברים החביבות להביא מנדה שהוא גמרא שעסקו בה יותר מקדשים שהיא הלכה למעשה וחביבותה גם שבנות ישראל החמירו על עצמן" בשום לב שגם התוספות שם בנדה הוא המורחב מאוד על ברייתא זו יותר ממה שפירשו בשני המקומות בזבחים, זו גם לכאורה הסיבה שגם בשלושת המקומות הנוספים ברש"י במנחות מט. עב. עט. שמביא דווקא משם. (אגב גם במסכת מנחות מזכיר רש"י מכ''י רבינו בצלאל אשכנזי ז''ל דף פט. אבל בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואה טיפת דם כחרדל יושבת עליו שבעה נקיים ולאחר כמה שנים קבלו עליהן דבר זה)

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 17, 2018 10:27 pm

ייש"כ גדול!
וע"ע תוספות כו: ובצאן קדשים שם

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אוגוסט 18, 2018 10:51 pm

ה, ב

בגמ', תיובתא דרב.

כתב הגרע"א בגליון הש"ס: עי' לקמן מח, ב תוד"ה כבשי. וביאור כונתו, דהנה בתוס' שם הקשו: תימה מנ"ל דטעמא משום היקשא דילמא הואיל ובאים להתיר חדש במקדש ולא התירו ואמאי איתותב רב בפ"ק. וי"ל דא"כ ליחשוב נמי רב כבשי עצרת וכו'. ומבואר דעכ"פ בדברי רב חזינן דבכבשי עצרת מודה דלא אמרינן לסברא דבאה להתיר ולא התירה, ויש להבין טעמא דמילתא.

והנה בספר עמק ברכה חג העומר עמ' עט כתב לבאר פלוגתת רב ור"ל במנחת העומר, דרב אמר פסולה משום דס"ל דהקרבת העומר אין בה כלל הקרבה משום חובת היום וכל עיקרה אינה אלא להתיר חדש, וע"כ כל שלא התירה פסולה. ואילו ר"ל אמר דכשרה משום דס"ל דמנחת העומר יש בה נמי הקרבה משום חובת היום, ולהכי נהי דלא התירה מ"מ אינה באה רק להתיר אלא יש לה דין הקרבה בפנ"ע, יעו"ש.

ולפי דבריו שמעתי לבאר החילוק בין מנחת העומר לכבשי עצרת, דודאי דכבשי עצרת יש להם דין הקרבה בפנ"ע משום חובת היום, ואי"ז רק דין של מתיר, ואף רב מודה בזה, ולא פליג אלא במנחת העומר. (ועיין כתבי הגרי"ז).

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 19, 2018 4:47 am

ז:
רש״י ד״ה לילף מדם - אשם מצורע או דם פרים ושעירים הנשרפין כו׳
ועיין רש״י ד״ה בדם מאי - שעירים ופרים הנשרפים כו׳

ויש להעיר,חדא, מדוע בד״ה לילף כתב אשם מצורע ובד״ה בדם לא כתב כן.
ועוד, מדוע בד״ה לילף כתב פרים קודם ואח״כ שעירים נשרפין ובד״ה בדם הקדים שעירים לפרים.

ואגב, בעיקר מש״כ רש״י אשם מצורע עיין רש״ש.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב א' אוגוסט 19, 2018 8:43 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 19, 2018 6:45 am

ז:
א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם כו'
עיין פירש"י לקמן כו: ד"ה אמרי תלמידיך - תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם.

ויש להעיר מדוע לא פירש כן כאן?
אגב, עיין זבחים צג: בהגהות הב"ח שהגיה דצ"ל "לרב עמרם תלמידי אמר רב עמרם" וצ"ע כוונתו בזה.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 19, 2018 10:14 pm

שמואל דוד כתב:ו:
תנא אזאת תורת העולה סמיך כו׳
פירש״י - במסכת נדה בפרק יוצא דופן תורה אחת לכל העולין כו׳

ויש להעיר מדוע ציין למסכת נדה ולא למסכת זבחים וצע״ק

חכ"א שליט"א כתב לי דהנה בזבחים כז: ופד. כתב הגמרא "ת"ל תורת העולה" כו' משא"כ בנדה כתב הגמרא "ת"ל זאת תורת העולה" ולכן ציין רש"י לנדה.
אולם ק"ק מדוע בזבחים כתב הגמרא "תורת העולה" ובנדה "זאת תורת העולה" ועדיין צ"ע בכל זה.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אוגוסט 20, 2018 12:24 am

שמתי לב לזה מיד אבל לא ייחסתי לזה חשיבות כל כך כי חשבתי שאם אחפש בגרסאות כתב יד אמצא נתונים לכאן ולכאן, כי זה בוודאי לא מהותי

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 20, 2018 1:14 am

כנראה ש״זאת״ הכתוב בנדה לאו דוקא. שהרי הגמרא לומד מ״תורת״ ריבה כל העולין. וע״ש בהמשך הגמרא מה לומדים מ״זאת״ ודוק.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אוגוסט 20, 2018 5:47 am

שמואל דוד כתב:ז:
א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם כו'
עיין פירש"י לקמן כו: ד"ה אמרי תלמידיך - תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם.

ויש להעיר מדוע לא פירש כן כאן?
אגב, עיין זבחים צג: בהגהות הב"ח שהגיה דצ"ל "לרב עמרם תלמידי אמר רב עמרם" וצ"ע כוונתו בזה.

זהירותו המופלגת של רש"י בכבוד התנאים והאמוראים עולה ומבצבצת מסתומותיו של רש"י כשאינו מפרש במקום אחד ומפרש דוקא במקום השני על מנת ללמדינו ד"א, בדף ז' זו קושיה על רבא וע"כ אפשר ח"ו לחשוב שהוא שואל ומזכיר תלמידיך עצמם אומרים אחרת בשם רב עמרם זה נשמע כעקיצה מסוימת, משא"כ בדף כ"ו זו קושיה על רב יוחנן ולהיפך זאת אמירה של שבח שאומר לו לרבא תלמידיך אומרים בשם רב עמרם וכו' ולפ"ז קשה על ר"י.
אמנם ביומא נ ע"א ובזבחים צ"ג לא פירש כלל כי זה דבר פשוט, אבל כאן פירש במקום השני ולא בראשון כדי שדב"ש יקשה וכך נלמד פרק במוסר בכבוד חכמים בחודש אלול

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 20, 2018 6:18 am

הפלא ופלא!

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' אוגוסט 20, 2018 11:03 pm

ט, א
קושיא עצומה האם שווה ענין חוץ וכהן
ומדכהונה לא בעיא פנים נמי לא בעיא
מבואר, שמכיוון שלא בעינן כהונה, אם כן פשיטא שאפשר לעשות את תחילת המנחה בחוץ.
ויל"ע, מדברי הגמ' שלהי מסכת זבחים [קיט, ב] דהגמרא מביאה ילפותות מהיכן יודעים אנו שדין הקרבה בבמה, אינו מזקיק, כהן, בגדי כהונה וכו'. וילפינן לה מקראי
"וכהן דכתיב {ויקרא יז-ו} וזרק הכהן".

וצ"ע, כיון דמוקבל עבודת חוץ לכך דלא בעינן בגדי כהונה, אם כן לשם מה צריך ילפותא שבבמה לא בעינן כהן, והלא כיון דהוי עבודה מחוץ לבית המקדש, אם כן כיון דהוי חוץ פשיטא דלא בעינן כהן, למבואר בגמ' דילן במנחות, שחוץ וכהן שווה, וצע"ג.

ביקורת תהיה
הודעות: 329
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 21, 2018 1:04 am

לדעת ריש לקיש, עשייה שכשרה בזר - הדעת נותנת שאינה צריכה פנים; אבל ודאי יתכן שתהא עשייה צריכה כהונה אף על פי שאינה צריכה פנים, ושריפת הפרה תוכיח שצריכה כהונה ובגדי כהונה אע"פ שהיא נעשית בחוץ.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 21, 2018 1:43 am

ט.
דתנן נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כו׳
רש״י ד״ה כ״ע לא פליגי - דהשתא מה אבדו שירים או נשרפו כו׳
יש להעיר מדוע השמיט רש״י ״נטמאו״ הנזכר תחילה במתניתין.
ועוד מדוע שינה מסדר המשנה ונקט אבדו קודם נשרפו.
ועיין בגמרא בע״ב ״אפילו שרוף ואבוד״
ועיין זבחים קד. ברד״ה אליבא דרבי אליעזר כו׳ ״כגון אבד או נשרף״ ובד״ה אבל לענין עור כו׳ ״ואם נשרף בשר או אבד״ ובד״ה מידי דהוה אדיעבד - ״גבי אבוד ושרוף״
וצריך ישוב לכל זה.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ג' אוגוסט 21, 2018 1:45 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 21, 2018 1:44 am

ט:
ארבעה שמאלית כתיבה תרי בעני ותרי בעשיר.
ויש לעיין מדוע לא כתב הגמרא ״תרי בעשיר ותרי בעני״ כסידרא דקרא וצ״ע.

ביקורת תהיה
הודעות: 329
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' אוגוסט 21, 2018 9:40 am

ביקורת תהיה כתב:
ההוא דאמר כתב:מה הדין של שעורים כלאים האם כשרים הם למנחת העומר, וכן במקום שלא הופרשו מהם תרו"מ, ואם נימא שמותרים לגבוה, אם כן שפיר אשכחנא גוונא שמנחת העומר מתרת דבר אסור, והגמ' נדחקת בכך.

בפרק אלו עוברין תניא: 'מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל', מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ, אֵין מְבִיאִין נְסָכִין מִן הַטֶּבֶל.

שוב העירוני, כי אין שייך איסור טבל במנחת העומר, שהרי העומר פטור מן המעשר, כדשנינו להלן בפרק רבי ישמעאל, משום שמירוח הקדש פוטר מן המעשר.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 21, 2018 8:04 pm

ט, א
אמאי לא נחשיב אכילת מנחות כעבודת גבוה
והא למה לי קרא לימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא יהא טפל חמור מן העיקר עבודה דאדם עובד במקום רבו אמרינן שלא יהא טפל חמור מן העיקר אכילה שאין אדם אוכל במקום רבו.
מבואר שבעינן לילפותא מקראי, דמותר לאכול מנחה בקודש הקדשים, לפי שאין אדם אוכל במקום רבו.
ויש להעיר [והערנו בזה כמדומה גם בהערות לזבחים], שהלא אין זה אכילת עבד, דהלא הוי אכילת גבוה, כדילפינן, ואכלו אותם אשר כופר בהם, מלמד שכהנים אוכלין ובעלים מתכפרין.
[וכמדו' הרב עזריאל ברגר שליט"א, רצה לחלק בין זבחים למנחות], ואכתי צ"ע.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוגוסט 21, 2018 10:03 pm

ח, א בגמ', גופא אמר רב מנחה קדושה בלא שמן שכן מצינו בלחם הפנים, בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים... ושמן ולבונה קדשי האי בלא האי...לבונה שכן מצינו לבונה הבאה בבזיכין.

יש לדקדק בדברי הגמ' בכמה פנים. א' גבי דין מנחה שקדושה בלא לבונה כתב רש"י דאין להביא מלחם הפנים משום דלבונה יש בה כגון בזיכין, ואילו גבי דין לבונה שמתקדשת בפנ"ע חשיב שהלבונה מתקדשת לבדה (בלא לחם הפנים), וכבר האריכו המפרשים בזה.

והנה ראה לשון רש"י ד"ה האי: ואי קשיא הא אתי לחם הפנים בהדייהו, לאו פירכא היא שהרי אינו מתקדש עם הלבונה בבזיכין, ומיהו אשכחן דכלי שרת מקדשין לבונה שבתוכן בלא שמן וסולת. ויל"ע בכונתו, אם כיון לקושיא דלעיל, וא"כ יש להבין מאי שינויא, וכן מה הוסיף ומיהו אשכחן וכו', לכאורה סגי במה שלחה"פ אינו מתקדש עם הלבונה בבזיכין, וצ"ע.

ב' ועוד יש לדקדק בלישנא דגמ': מנחה קדושה בלא שמן, ואמאי לא קאמר סולת, דהרי סולת זה רק אחד ממרכיבי המנחה. וביותר בלשון רש"י: שכן מצינו בלחם הפנים שהיא מנחה, מה בא להוסיף בכך שהיא מנחה.


ואשר נראה בזה, דבאמת יש כאן שני נידונים בגמ', הא' מנחה קדושה בלא שמן, וביאורו דמצד החפצא דמנחה שייך שתתקדש בתור סולת אפילו בלא שמן ולבונה, והסברא בזה משום דזה אינו אלא תוספת לעיקר שם מנחה, ואע"ג דהוי לעיכובא, מ"מ חלות שם קידוש בתורת מנחה שייך גם על סולת לחודא, וזה מייתי ראיה מלחה"פ שהיא ג"כ מנחה וקדושה בלא שמן.

והנה בנידון זה אי מנחה קדושה בלא שמן, אין לדון שתתקדש דוקא באותו הכלי, ולכן חשבינן ללחה"פ לכל הפחות כבאה בהדי הלבונה, ואפילו שזה בא בכלי בפנ"ע דהיינו הבזיכין. ומעתה מיושב מה דהגמ' חשיב לה רק בלא שמן ולא בלא לבונה וכדברי רש"י.

אולם הנידון אם שמן ולבונה קדשי בפנ"ע זה נידון בפנ"ע, ובזה ודאי לא חשיב מנחה להתקדש וסגי במה שבעצם הלבונה באה בפנ"ע בבזיכין, ואע"פ שבאה בהדי לחה"פ, מ"מ הרי מתקדשת בפנ"ע, וע"כ שהלבונה בלחודה ראויה להתקדש בכלי. ומדויק היטב לשון רש"י: ומיהו אשכחן דכלי שרת מקדשין לבונה, והדברים נכוחים למביני מדע.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

סוגריים ברש״י (מנחות יא)

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 22, 2018 1:54 am

עיין רש״י מנחות יא: ד״ה לבונה - אם חסרה בשעת הקטרה כשרה לר״ש כדיליף לקמיה (סמוכה בסוגי׳ זו) כו׳

מי כתב מה שבסוגריים הנ״ל ? ומה הטעם להוספה זו?

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 22, 2018 4:07 am

יא.
רש"י ד"ה מלח בת הקרבה היא - בא"ד ואי קשיא ולישמעינן לבונה וכל שכן צרור ומלח תריץ אי תנא לבונה ברישא הכי נמי דלא מיבעיא ליה למיתני צרור ומלח אלא הואיל ונקט צרור ברישא תנא לבונה ומלח

ויש לתמוה, חדא, מדוע באמת נקט צרור ברישא.
ועוד, אף אם נקט צרור ברישא מ"מ מדוע המשיך וכתב מלח, הול"ל צרור ולבונה ותו לא מידי. וצ"ע.
[גם הול"ל "אלא הואיל כו' תנא מלח ולבונה"]

הבטחתי
הודעות: 482
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: סוגריים ברש״י (מנחות יא)

הודעהעל ידי הבטחתי » ד' אוגוסט 22, 2018 10:03 pm

בדפוס פפד"מ ת"פ יש מראה מקום שונה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=22

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: סוגריים ברש״י (מנחות יא)

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 22, 2018 10:33 pm

הבטחתי כתב:בדפוס פפד"מ ת"פ יש מראה מקום שונה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=22

אלפי תודות! ובאמת בדפוס ונציה ליכא שום מראה מקום.
ועיין בארות המים (שטגר)מה שנדחק בזה ולפי הנ"ל א"צ לדבריו.

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' אוגוסט 24, 2018 12:17 am

שמואל דוד כתב:יא.
רש"י ד"ה מלח בת הקרבה היא - בא"ד ואי קשיא ולישמעינן לבונה וכל שכן צרור ומלח תריץ אי תנא לבונה ברישא הכי נמי דלא מיבעיא ליה למיתני צרור ומלח אלא הואיל ונקט צרור ברישא תנא לבונה ומלח

ויש לתמוה, חדא, מדוע באמת נקט צרור ברישא.
ועוד, אף אם נקט צרור ברישא מ"מ מדוע המשיך וכתב מלח, הול"ל צרור ולבונה ותו לא מידי. וצ"ע.
[גם הול"ל "אלא הואיל כו' תנא מלח ולבונה"]

יש שני אפשרויות של סדר א)לבונה מלח וצרור, וזה סדר הגיוני ע"פ שייכות, מאחר שהלבונה כבר שם ומסלקה לצד לפני הקמיצה אפשר שישאר קצת, ומלח הרי מובא לשם אמנם בשביל ליתן הקורט אחר הקמיצה, ואחרון הצרור שלא צריך להיות שם, אפשרות ב) סדר הפוך כמו שנקטה המשנה ולא זו אף זו, ובכל אחד התנא מוסיף חידוש על הקודם, ואכן רש"י רומז לכך לשני הסדרים, וז"ל ולשמעינן "לבונה" וכל שכן "צרור" [הרחוק יותר ואחריו] "מלח" (וזה אכן הסדר במשנה צרור מלח ...) תריץ אי תנא [והתירוץ על זה היה אם היה נכתב] לבונה ברישא [היו צריכם לתרץ את המשנה בדרך] הכי נמי דלא מבעיא למתני צרור ומלח [וזו ואין צריך לומר זו], אלא הואיל ונקט צרור ברישא תנא לבונה [הצריכותא הגדולה ביותר] ומלח [שגם בו יש צריכותא כלפי הלבונה, כמו שהגמרא מסבירא] (ולבונה ומלח .... זה הסדר ההגיוני לפי השייכות)

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 24, 2018 12:27 am

יישר כח גדול!
באמת אחר העיון מצאתי בספר אור הישר (הילמן) שתמה על דברי רש״י. וע״ע בספר יד דוד מה שביאר בכוונת רש״י ז״ל.
ומה שהערתי בסו״ד רש״י. - עיין תוספות יום טוב כשהעתיק לשון רש״י כתב ״תנא מלח ולבונה״ ונהניתי

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 24, 2018 12:58 am

יב:
מתני׳ לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית
פירש״י למחר.

וקשה מדוע נקט למחר דוקא, הול״ל למחר או בחוץ.
ועיין רש״י זבחים כט: לאכול כחצי זית כו׳ ושניהם חוץ לזמנו או חוץ למקומו כו׳ וצ״ע בזה.

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 24, 2018 1:48 am

יג:
אמר ר״ל אומר היה ר׳ יוסי וכו׳
פירש״י כלומר ה״ט [היינו טעמא] דר׳ יוסי.
לכאורה ק׳ מדוע פירש כן. ומנ״ל דר׳ יוסי לא היה אומר כן?

אהרן תאומים
הודעות: 53
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' אוגוסט 24, 2018 2:02 am

שמואל דוד כתב:יב:
מתני׳ לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית
פירש״י למחר.

וקשה מדוע נקט למחר דוקא, הול״ל למחר או בחוץ.
ועיין רש״י זבחים כט: לאכול כחצי זית כו׳ ושניהם חוץ לזמנו או חוץ למקומו כו׳ וצ״ע בזה.

אפשר שכאן רש"י בעקבות שהגמרא דנה שכל דבר כי אורחא קמחשב אז כשמחשבתו חוץ לזמנו מספיק שהמשנה אומרת שחשב לאכול כחצית זית ולהקטיר כצי זית - למחר , ויובן מאוד שנתכוין לשני החצאין, אבל לגבי מחשבת חוץ למקומו כל "חוץ" הוא מקום אחר ההקטרה זו חוץ למזבח והאכילה חוץ לעזרה וע"כ היה צריך לפרט לאכול כחצי זית בחוץ ולהקטיר כצי זית בחוץ, ורש"י לא רצה להאריך כל כך כי הדין באמת שווה, ואכן כלפי הדין זה היינו אך וכפי שרש"י בזבחים כותב "ששניהם" חשב או חוץ למקומו או חוץ לזמנו

שמואל דוד
הודעות: 3162
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מנחות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 24, 2018 3:40 am

לא הבנתי.
אם היה מפרש "למחר או בחוץ" אי נמי "חוץ לזמנו או חוץ למקומו" היה מובן, וכמו שבאמת מפרש בזבחים.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים