הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 19, 2021 11:32 pm
כעת ראיתי באליה רבה סי' תקסו -
גרסינן בברכות דף ל"ב [ע"ב] רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא, שנאמר [איכה ג, מד] סכות בענן לך מעבור תפלה. והביאו של"ה [תענית נר מצות ד"ה במסכת] להלכה. ופירש דהתחלת התענית הוא מיום אשר משים לבו, לכך לא גזר ביומא דעיבא ע"כ. מיהו אפשר דהתנה בגזירתו על תענית עצמו כשיהיה מחר יומא דעיבא לא יתענה, אך צ"ע שהשמיטו הפוסקים. ונ"ל דבמאי דקאמר הש"ס אח"כ אמר ר"א מיום שחרב בית המקדש נפסק חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים נדחה הא דרבא, דבלאו הכי יש הפסק גדול, ואפ"ה עושין את שלנו [ורבא לגרמיה הוא דעביד, והיינו שהשמיטו הפוסקים] כנ"ל.
עוד ראיתי לפרש דמה"ט תפילתו של משה לסילוק מכת ברד היתה דוקא 'כצאתי את העיר'.