בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
קמצן_קדוש
הודעות: 122
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ו' ספטמבר 07, 2018 12:49 am

ברוך השם יום יום,
התחלנו מסכת סוכה היום.
וכאן נביא ונפרש,
קצת ממה שנתחדש.

א. כתב בספר מראה כהן סימן לכמה מהלכות סוכה המרומזות במילה "סוכה";
ס = י' טפחים שהם 60 אצבעות.
ו = כנגד ראשו ורובו (שהם 6 טפחים).
כ = למעלה מ-20 אמה פסולה.
ה = האות ה"א הרי היא כצורת שנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.

ב. תוס' (ב. בד"ה מאי שנה) כתב לגבי הדס שהיו ענביו מרובין שהטעם שכתבנו בו תקנתא הוא משום שהייתי אומר שהדס זה מכיוון שגידולו בפסול - שוב אין לו תקנה (ופסול לעולם) - קמ"ל שיש לו תקנה אם ימעט.
ובאמת יש קצת תמיהה בדבר זה, שהרי מה טעם שההדס יהיה פסול עולמית? ככלות הכל עכשיו לאחר שמיעט את ענביו - הוא כשאר כל הדס, ומדוע יהא פסול?
(ולטעמיך אפשר לומר גם על כל סכך שהוא פסול עולמית שהרי הוא גדל בפסול (כשהיה מחובר לקרקע..) וא"כ תאמר שאין לו תקנה?!).
ובאמת יש שהגיהו בתוס' ובמקום "גידולו בפסול" כתבו "איגודו בפסול", וקמ"ל בזה כהגמרא (לג:) שאגד הזמנה בעלמא הוא ולאו כלום הוא (וגם שלא הוי "תעשה ולא מן העשוי").

ג. לגבי מה שכתב בתוס' (ב. דב"ה דאו') "עקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו" הארכנו במק"א (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 25#p399624).

ד. (ב:) "אר"י, מעשה בהילני המלכה.. והלה שבעה בנים היו לה... וכ"ת.. ואיהי בדרבנן לא אשגחה? ת"ש ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים".
הגליון הש"ס במקום הקשה שהרי גם מדרבנן אשה אינה חייבת בחינוך הבנים.
וציין שם להתוס' ישנים (יומא פב. דב"ה בן שמנה) שכתב "ומעשה דהיליני המלכה שישבה היא ושבעת בניה בסוכה, שמא היה להם אב וחנכם בכך".

ה. ואולי יש להקשות לגבי מעשה דהיליני המלכה, והלא גם אם אשה היא ופטורה מן הסוכה, והלא מכ"מ מדוע לא אמרו לה חכמים שהסוכה שלה פסולה?
הרי היא גם רצתה לקיים מצוות ישיבה בסוכה ומדוע רבנן לא העמידו אותה על טעותה?
(ושמא בדרך צחות יש להוכיח מכאן להמנהג שנשים לא נכנסות כלל לסוכה).

ובחידושי הגרעק"א מצאתי שהקשה בנוסח קצת שונה. שם הוא תמה על שיטת האומרים שנשים תברכנה על מצוות עשה שהזמן גרמן, ומקשה שם שהרי א"כ גם היליני המלכה באה לברך על סוכתה, וא"כ מדוע חכמים כשראו שהסוכה פסולה לא תיקנו אותה את טעותה והצילו אותה מברכה לבטלה?
וכן הקשה בחידושי הגר"ש רוזובסקי.
וצ"ע.

ו. הגמרא (ד.) "היתה גבוהה י' טפחים והוצין יורדין לתוך י'.
סבר אביי למימר אם חמתם מרובה מצלתם כשירה. א"ל רבא; הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה".

הנה הרמב"ם כשהביא דין זה (פ"ה ה"ב) כתב "צריך ליזהר שלא יהיה הוצין יורדין, שלא יהיה מיצר בישיבתו".
והיו באחרונים שרצו לדקדק מדבריו דס"ל שכל הפסול בהוצין הוא רק בדיעבד.

ז. רש"י (ד. דב"ה על פני כולה) כתב "ויש באיצטבא הכשר סוכה קטנה שבעה טפחים ומשהו".
ויש לעיין מדוע רש"י הוסיף "ומשהו"?
והלא הכשר סוכה הוא שבעה טפחים בלבד..
וכן כתב רש"י (ד: דב"ה ובנה בה) "ובנה בה עמוד גבוע עשרה רחוק מן הדפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו שבעה ומשהו על שבעה ומשהו".
וכן הקשה במהרש"א.
צ"ע.

ח. מובא בגמרא (ה:) "וממאי דגדפינהו עילוי רישייהו קיימי? דלמא להדי רישיהו קיימי. אמר רב אחא בר יעקב "למעלה כתיב". ואימא דמידלי טובא, מי כתיב "למעלה למעלה?".
קצת צריך ביאור במסקנת הגמרא.
הרי למדנו למעלה "כרובים בשליש הבית הם עומדים".
וכעת ע"כ מסיקה הגמרא שהכנפיים של הכרובים היום מעל ראשם שאם לא כן יש פחות מעשרה טפחים בין כנפי הכרובים והכפורת.

ולפי כל זה יוצא שהכרובים ממ"נ עמדו (או יותר נכון תפסו מקום) יותר משליש הבית!

(צא ולמד; המשכן היה גבוה 60 טפחים.
הכרובים עמדו בשליש המשכן.
הארון היה גבוע תשעה טפחים (אמה וחצי).
הכפורת היתה גבוהה טפח (גמרינן מפחות שבכלים).
הכרובים סוככו בכנפיהם.
הגמרא הכריחה לומר שהכרובים סככו על עשרה טפחים (ומכאן לומדים לסוכה).
ורוצה לומר שהם היו מעל העשרה טפחים הנל ("עילוי ריישייהו קיימי").

וא"כ יוצא שהכרובים תפסו יותר מעשרים טפחים?!
(מעשה שאירע עמי כדי הוינא טליא, כשלמדנו זאת הגמרא, אמרתי לחברותא שהכרובים עליהם מדברת הגמרא שעמדו בשליש הבית (בבית המקדש), הם הכרובים הגדולים שבנה שלמה "קומת הכרוב האחד עשר באמה". ולא קיבל את דברי. פנינו למשיב שישב על יד ושאלנו אותו באיזה כרובים מדובר.
המשיב גם הוא חלק על דברי ורק אחרי שמצאנו נביא מלכים הוא הסכים שכרובים שגובהם עשר אמה - אין באפשר שיעמדו על הארון).

ט. הגמרא (ו.) "חציצין דאורייתא נינהו דכתיב "ורחץ את בשרו במים"... שערו נמי דאורייתא נינהו דכתיב "ורחץ את בשרו במים" את הטפל לבשרו. ומאי ניהו? - שערו".
הקשה החברותא, והלא כל הפסוק הנ"ל נאמר לגבי מצורע.
ולמדנו שיהיה המצורע מגלח את כל שערו, וא"כ מה שייך ללמוד חציצה בשיער מטבילת מצורע כשהוא גופא אין לו ולו שערה אחת?
נערך לאחרונה על ידי קמצן_קדוש ב א' ספטמבר 09, 2018 2:48 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 521
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' ספטמבר 07, 2018 1:51 am

קמצן_קדוש כתב:הקשה החברותא, הלא הפסוק נאמר לגבי מצורע, ולמדנו שהיה המצורע מגלח את כל שערו, וא"כ מה שייך ללמוד חציצה בשיער מטבילת מצורע כשהוא גופא אין לו ולו שערה אחת?

שאלה נפלאה! והתשובה: ההלכה 'שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים' נלמדת מן האמור בפרשת אחרי מות בטבילת הכהן הגדול ביום הכפורים. ואכן בילקוט העתיק סוגיא דידן בפרשת אחרי מות.

קמצן_קדוש
הודעות: 122
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ו' ספטמבר 07, 2018 12:19 pm

ביקורת תהיה כתב:
קמצן_קדוש כתב:הקשה החברותא, הלא הפסוק נאמר לגבי מצורע, ולמדנו שהיה המצורע מגלח את כל שערו, וא"כ מה שייך ללמוד חציצה בשיער מטבילת מצורע כשהוא גופא אין לו ולו שערה אחת?

שאלה נפלאה! והתשובה: ההלכה 'שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים' נלמדת מן האמור בפרשת אחרי מות בטבילת הכהן הגדול ביום הכפורים. ואכן בילקוט העתיק סוגיא דידן בפרשת אחרי מות.

יש"כ!
ילקוט?

מכ"מ הגמרא הביאה את הפסוק על מצורע (?)..

ביקורת תהיה
הודעות: 521
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בעזרת אדיר במרומים, מסכת סוכה עם ביאורים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' ספטמבר 07, 2018 1:34 pm

בפרשת אחרי מות, בפסוק ד נאמר: ורחץ במים את בשרו ולבשם, ובפסוק כד נאמר: ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו.
בגמרא דידן מצוטט הפסוק המאוחר, אך בילקוט שמעוני מביא את הענין בפסוק המוקדם.

בתורה אור אמנם ציין 'ויקרא יד', אך לאור ההברקה של מר יש לתקן את הציון ולרשום 'ויקרא טז'.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים