חידה: איך יתכן שתי רגלי בהמה א' לפנינו, רגל א' נבילה, ורגל א' כשרה למהדרין

[חיים סגל]

תשובה: שחט רוב הסימנים, ואח"כ חתך ממנה רגלה, ושוב חזר ושחט מיעוט אחרון. לפי שיטת רש"י ודעימיה הרי שהייה במיעוט בתרא איבעיא דלא איפשטא ולחומרא, אך מסתבר שאין יכולה שחיטה זו לפסול אבר שכבר נחתך מהבהמה.
מה דעתכם?
מסתבר שזה נידון מפורש, אך מחיפוש מלמעלה לא מצאתי בזה, ואשמח למ"מ

[קראקובער]

לפי דבריך תמיד מותר לאכול בני מעיים גם בכה"ג דכמונח בדיקולא דמי.

[הרואה]

עוד אפשרות פשוטה זה רגל אחת אבר מן החי, ואז שחט וחתך רגל שניה.
אם חתך לא את כל הרגל שאז נעשית טריפה.

[קראקובער]

לעצם החידה משכח"ל עיין שמעתתא ד' ג ונכב"ב.

[חיים סגל]

עוד אפשרות פשוטה זה רגל אחת אבר מן החי, ואז שחט וחתך רגל שניה.
אם חתך לא את כל הרגל שאז נעשית טריפה.

אכן. אבל החידה היא 'אחת נבילה' ו'אחת כשירה'
וכמובן, שעיקר שאלתי היא לא ההכי תמצי, אלא באמת רציתי לדעת האם אני צודק.

לפי דבריך תמיד מותר לאכול בני מעיים גם בכה"ג דכמונח בדיקולא דמי.

ישר כח על הרעיון הפשוט
וזה אכן מחייב שיהיה מדובר בפוסקים - שהרי זה לא היכי תמצי אלא בכל שחיטה כך הוא
ואנכי לא מצאתי לעת עתה

[עושה חדשות]

מסתבר שזה נידון מפורש, אך מחיפוש מלמעלה לא מצאתי בזה, ואשמח למ"מ

עי' חמדת שלמה יו"ד סי' ז אות ו, משיב דבר ח"ב סי' יד, ובהערות הגרשז"א על הש"ש א,כב.

[חיים סגל]

מסתבר שזה נידון מפורש, אך מחיפוש מלמעלה לא מצאתי בזה, ואשמח למ"מ

עי' חמדת שלמה יו"ד סי' ז אות ו, משיב דבר ח"ב סי' יד, ובהערות הגרשז"א על הש"ש א,כב.

ישר כח גדול!

[עושה חדשות]

תשובה נוספת;
בן פקועה שהוציא ידו קודם השחיטה, כולו ניתר בשחיטת אמו, והאבר היוצא אסור כמו טריפה לדעת רבנן, וכמו נבילה לדעת ר"מ.
באופן שהב"פ היה קלוט בן פרה, לשיטת ר"ש בצאתו לאויר העולם ה"ה טמא, ומ"מ במעי אמו ניתר בשחיטתה, אבל כאשר הוציא את ידו נאסרת היד גם כדין 'קלוט', כך לכאו' מבואר בר"ן חולין ס"ח, ואם כך קיבלת בהמה כשרה שיש לה רגל טמאה...

[עושה חדשות]

עוד היכ"ת, וצ"ת.

בחזו"א (יו"ד סימן ג, סק"ג-ד) נקט שאבר המדולדל בבהמה ואח"כ נטרפה, אין הטריפות חלה על אותו אבר, עי"ש. והנה מדאורייתא הרי אין שחיטה עושה ניפול, והאבר אסור רק במצות פרוש. וא"כ הבהמה כולה אסורה כדין טריפה, ואילו האבר יהיה ניתר בשחיטה. (היתכן?)

[עושה חדשות]

אולי שייך שאבר אחד יהיה טריפה וכל השאר מותר.
ואפרש; ולד הטריפה אינו ניתר בשחיטת אימו, מבאר הרעק"א דכיון דהיתרו הוא מכח היותו אחד מאבריה הרי הוא טריפה כמותה. ואעפ"כ ד' סימנים אכשר רחמנא ואם ישחט לבדו יהיה מותר. ויל"ח מה דין חלבו, (דהחלב -בצירה- של ב"פ מותר בעלמא, אבל הכא הוא טעון שחיטה בפנ"ע). ולכאו' כרת לא יהיה כאן, כי הרי יכול להיות ניתר בשחיטת אימו, אלא שייעשה טריפה כמותה. וא"כ כל הבהמה תהיה מותרת בשחיטת עצמה, ואילו חלבה יהיה אסור באיסור... טריפה! וצ"ע.