קידושין כח: רשות הגבוה בכסף כיצד נתן מעות בבהמה = קרבן ציבור

[מיללער]

קידושין כח: ת"ר כיצד רשות הגבוה בכסף, גיזבר שנתן מעות בבהמה אפי' בהמה בסוף העולם קנה

ופירש"י, בבהמה: קרבן ציבור.

לכאורה מה בעי רש"י בזה, והאם הדין שכסף הקדש קונה הוא דוקא בקרבן ציבור?

והנה הריטב"א השאר ראשונים מקשים למה לי קנין כסף בהקדש הרי בלא"ה אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, וע"י אמירה גופיה קנה הקדש ומה מועיל עוד נתינת הכסף של הקדש עיי"ש שמבאר שקציצת מעות לא מיקרי אמירה להקדש.

ואולי דבר זה בא רש"י לתרץ ולפרש, דידוע דיחיד אינו מקדיש בהמה לקרבן ציבור (לרבנן דרבי יוסי דקיי"ל כוותיהו) וצריך להיות נקנה בכסף תרומת הלשכה.

וזה בא רש"י לומר, כיצד בכסף - לכאורה בכל קנין הקדש יש גם אמירה מהמוכר ואמירתו לגבוה סגי, אולם בקרבנות ציבור צריך גם חלות שקדושת תרומת הלשכה תחול על הבהמה ולא סגי רק באמירה, על זה מהני שתיכף בעת שהגיזבר מסר מעות תרומת הלשכה להמוכר קנה וחלה קדושת קרבן ציבור על הבהמה אפי' היא בסוף העולם.

[ביקורת תהיה]

קידושין כח: ת"ר כיצד רשות הגבוה בכסף, גיזבר שנתן מעות בבהמה אפי' בהמה בסוף העולם קנה.
ופירש"י, בבהמה: קרבן ציבור.

שכן לאיזה צורך קונה הגזבר בהמה אם לא לצורך קרבן ציבור?

[מיללער]

קידושין כח: ת"ר כיצד רשות הגבוה בכסף, גיזבר שנתן מעות בבהמה אפי' בהמה בסוף העולם קנה.
ופירש"י, בבהמה: קרבן ציבור.

שכן לאיזה צורך קונה הגזבר בהמה אם לא לצורך קרבן ציבור?

בעצם י"ל שבגמ' נקט בהמה למשל ולדוגמא, אבל אה"נ שיש להקשות כן על הגמ' למה אכן נקטה ציור של בהמה = קרבן ציבור, ולא דבר אחר שהקדש קונה כמו לצורך בדק הבית.

ועל העצם הדיוק שלך, נראה מכ"מ שהקדש קנו בהמות רבות ורק אח"כ הקדישם לצורך קרבנות ציבור, ולא שבעת הקנין תעכף קנו אותן לצורך קרבנות וצ"ע.

[ביקורת תהיה]

נראה שהקדש קנו בהמות רבות ורק אח"כ הקדישום לצורך קרבנות ציבור, ולא שתיכף בעת הקנין קנו אותן לצורך קרבנות.

דברים לא נדע שחרם.
ושמא מאמרו של שמואל 'בונין בחול ואחר כך מקדישין' קשקש במדעו שלמר.