בקידושין דף לג. מביא בגמ' עובדא דרבי חייא הוה יתיב בי מסחותא וחליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה, אזיל ואמר ליה לאבוה שני חומשים שבספר תהלים שניתי לו בספר תהלים ולא קם עמד מפני.
ועוד עובדא מבר קפרא ואמרי לה רבי (שמואל) [ישמעאל] ברבי יוסי דהוה יתיב בי מסחותא על ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפד, ואתא ואמר ליה לאבוה שני שלישי שליש שניתי לו בתו"כ ולא עמד מפני, ואמר לו שמא בהן יושב ומהרהר.
ובת"י ד"ה שמא: לא היה צריך לומר בהן, דה"ה בשאר ד"ת, אלא הא דקאמר הכי סוד ה' ליריאיו, כדאיתא בב"ר דאמר רבי חייא יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בספר תהלים כו'. עכ"ל
והנה בב"ר פל"ג אכן איתא האי עובדא אבל בשינוי, שרבינו הקדוש שיבח את רבי חייא קמיה דרבי ישמעאל ברבי יוסי, אמר לו ר' ישמעאל שפעם אחד לא עמד מקמיה בבי באני, ושאל לו רבי לרבי חייא למה לא עמד מפניו והשיב 'מסתכל הייתי באגדת תהלים' ע"כ
ובפשטות כוונת דברי התוס' הוא על המדרש הנ"ל אולם הלשון 'יבוא עלי' לא נמצא שם, אבל נמצא בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג באותו הלשון של הב"ר דעובדא הווה בי רבי חייא ורבי ישמעאל ברבי יוסי, ועל שאלת רבי לר"ח למה לא עמד מפני ר"י ברב"י השיב 'ייעול עלי דאין סחית לא ידעית בההיא שעתא אשגרית עיניי בכל ספר תילים אגדה' ע"כ
ויש לעיין על איזה מן העובדות מביא התוס' ישנים את הב"ר, דלכאורה קאי אעובדא הראשונה דמיירי ברבי חייא והלימוד היה בספר תהלים, רק השינוי הוא מרבי שמעון בר רבי בבבלי לרבי ישמעאל ברבי יוסי במדרש ובירושלמי. ובכלל מעניין הציון בדבריהם באיחוד ב' בנוסחאות ביחד, דשם במדרש ובירושלמי לא נאמר שרבינו הקדוש אמר שמא בהן יושב ומהרהר, וכאן לא נמצא התירוץ של רבי חייא, ובא זה וגילה על זה בבחינת ד"ת עניים במקו"א וכו' וסוד ה' ליריאיו לרבותינו בעלי התוס' ישנים.
וצ"ע על היפה עינים בהגהותיו שציין לדברי המדרש ב"ר על העובדא דבר קפרא (העובדא השני כאן), ועוד יתר קשה שלא זכר שר את הירושלמי כלאים הנ"ל, שדרכו לציין כל ירושלמי.
קידושין לג. עובדות דקימה בבית המרחץ - ושינוי הנוסחאות
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים