מדוע אסור בשבת לקבל בידו מים ממזחילה (ערובין צ"ט, שו"ע סי' שנ"א)?

[חיים סגל]

נתבאר במשנה ובגמרא, ונפסק בשו"ע בזה הלשון:

לא יעמוד אדם ברה"ר ויחבר ידו למזחילה שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג... ולקבל המים ממנה

ובמשנ"ב:

והוי כמוציא מן הגג לרשות הרבים

ובשו"ע הרב:

שהוא כשואב ומוציא מן הגג עצמו שהוא רה"י לרה"ר

ולא זכיתי להבין איסור זה, והלא המים ממילא יפלו לרשות הרבים מאליהם, א"כ לא הוא עוקר אותם ומוציאם אלא הם נעקרים מאליהם מרה"י לרה"ר, ומה לי אם יפלו לארץ או יפלו לתוך ידו?
ות"ח אחד אמר לי שאכן האיסור הוא רק מדרבנן, משום 'הנחה' בלא 'עקירה', דהיינו שאמנם הוא לא עושה את ה'עקירה' אלא נעקרים מאליהם, אך הוא עושה את ה'הנחה' ברשות הרבים, שלולי ידו היו נחים הארץ וכעת נחים במקום אחר - בידו או בכלי, אך לשון המפרשים והפוסקים [כגון לשון המשנ"ב והרב שהבאתי] הוא שהוא 'מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים', ולא שהוא 'מניח ברה"ר'
אשמח להסבר

[ביקורת תהיה]

כתב הרמב"ם בפרק ט"ו מהלכות שבת:

עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְקוֹלֵט מִן הָאֲוִיר מִן הַמַּיִם הַמְקַלְּחִין מִן הַצִּנּוֹר אוֹ מִן הַכֹּתֶל וְשׁוֹתֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בַּצִּנּוֹר אוֹ בַּכֹּתֶל וְיִקְלֹט מֵעַל גַּבָּן. וְאִם נָגַע, אִם הָיָה מָקוֹם שֶׁנָּגַע בּוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלשָׁה סָמוּךְ לַגָּג – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנִּמְצָא כְּעוֹקֵר מֵעַל הַגָּג שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְלָמָּה אֵינוֹ חַיָּב? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָחוּ הַמַּיִם, אֶלָּא הֲרֵי הֵן נִזְחָלִין וְהוֹלְכִין.

[חיים סגל]

ישר כח,
אכן אחר כתיבת ההודעה ראיתי את הב"י והביה"ל שמביאים את הרמב"ם, אמנם עדיין שאלתי במקומה עומדת:
א. גם הרמב"ם שכתב שהאיסור הוא רק מדרבנן נימק זאת בכך שהמים לא נחים אלא זוחלים, ולכן גם אם יכניס ידו לתוך המזחילה ויקח משם לא יתחייב כי חיוב יש רק אם 'עוקרים' חפץ ה'מונח' ומים אלו אינן 'מונחים'.
אני שואל שאלה אחרת לגמרי, הרי המים כבר יצאו מהמזחילה, ולולי שהוא ידביק את פיו או כלי או ידו לפי המזחילה הם יפלו לקרקע רשות הרבים, וא"כ הוא לא עשה כלום!
ולכאורה צריך לומר שהוא רק מפני 'מראית עין' שנראה כאילו הוא 'שואב' מרשות לרשות, הגם, שלא כ"כ מובן, כי הרי כל בר דעת מבין שהאדם לא מוציא כלל מרשות לרשות.
ב. הב"י טוען שמרש"י משמע שהוא אסור מדאורייתא! וזה ודאי קשה להבין, ואמנם הביה"ל הביא שהבגדי ישע פקפק בזה, ואין הספר תחת ידי, יתכן שהוא טוען את טענתי.

[ביקורת תהיה]

א. לשון הרמב"ם הוא 'לא יקלוט מעל גבן', תמיהתך היא אפוא על לשון השו"ע 'לא יחבר ידיו או כלי למזחילה'.
ב. זה לשון בגדי ישע:

וקשה לי טובא, האיך אפשר לומר שהוא חייב, הרי לא עשה עקירה, ומה לי אם נתן חבירו לתוך ידו או הצינור נתנו לתוך ידו, הרי הוא בודאי לא עשה עקירה. אלא שי"ל כמו שכתב הרמב"ם, שרז"ל אסרו מפני שנראה כמוציא. וכן כתב העולת שבת כדברי הרב ב"י (וז"ל: ומשמע מדברי רש"י דמדאורייתא אסור לטלטל מגג המים לרשות הרבים, אבל מדברי הרמב"ם לדעת ה"ה משמע דאין בהם איסור דאורייתא כלל כיון שלא נחו שם המים), וגם עליו קשה. באמת ברש"י בעצמו אינו מוכרח שהוא חייב חטאת.