גדר נולד לדעת הר"ן

[מלבב]

בריש ביצה, אוכלת דאפרת הוא, בר״ן ״ואין לאסרו משום נולד דהא חזי האי פלגא למאי דהוא חזי כוליה״, ואח״כ כותב הר״ן דמהכא משמע שכיון שהתרנגולת מוקצה הביצה נגררת אחריה, משמע שטעם הנולד הוא משום שיש איסור לשחוטו, א״כ למה צריך לומר שחזי האי פלגא למאי חזי כוליה, אם אין איסור לשחוטו גם אם חזי לדבר אחר למה יהא מוקצה, אטו דבר שיש בו שני חלקים שכל חלק משמש לדבר אחר יהא אסור לחתוך ממנו חלק משום נולד?

[ביקורת תהיה]

משמע שטעם הנולד הוא משום שיש איסור לשחטו.

הדברים מעורפלים: נולד מאן דכר שמיה, ואיסור שחיטה מאי עבידתיה הכי?
פירוש דברי הר"ן 'דהא חזי האי פלגא למאי דהוה חזי כוליה' הוא: החלק שפירש ראוי עתה לאותו דבר שהיה ראוי לפני שפירש בעת היותו חלק מן השלם, בניגוד לשברי כלים, שאין ראוים עתה למה שהיו ראוים בעת היותם חלק מן הכלי השלם.

[מלבב]

משמע שטעם הנולד הוא משום שיש איסור לשחטו.

הדברים מעורפלים: נולד מאן דכר שמיה, ואיסור שחיטה מאי עבידתיה הכי?
פירוש דברי הר"ן 'דהא חזי האי פלגא למאי דהוה חזי כוליה' הוא: החלק שפירש ראוי עתה לאותו דבר שהיה ראוי לפני שפירש בעת היותו חלק מן השלם, בניגוד לשברי כלים, שאין ראוים עתה למה שהיו ראוים בעת היותם חלק מן הכלי השלם.

זה שונה משברי כלים שכל זמן שהן שלמים השברים לא ראויים בפני עצמם, אבל ביצה הרי תמיד יכול לשחטו, א"כ למה צריך הרן להדגיש שהוא ראוי למה שהתרנגולת ראויה, ואם היה תשמיש אחר לתרנגולת היה הדין שונה?

[ביקורת תהיה]

למה צריך הרן להדגיש שהוא ראוי למה שהתרנגולת ראויה?

לכאורה, הפירוש בדברי הר"ן הוא: שהביצה ראויה עתה לאותו דבר שהיתה ראויה לפני שפירשה, ולא שהביצה ראויה לאותו דבר שהתרנגולת ראויה.

[מלבב]

למה צריך הרן להדגיש שהוא ראוי למה שהתרנגולת ראויה?

לכאורה, הפירוש בדברי הר"ן הוא: שהביצה ראויה עתה לאותו דבר שהיתה ראויה לפני שפירשה, ולא שהביצה ראויה לאותו דבר שהתרנגולת ראויה.

עדיין קשה בדברי הר״ן שאם משום שהביצה נגררת אחר התרנגולת המוקצה מה זה קשור לנולד, לפי זה אפילו ביצה העומדת לאכילה בשבת יהיה אסור משום שהביצה נגררת אחריה, והיכן ראה הר״ן פה היסוד שאם התרנגולת מוקצה גם הביצה נגררת אחריה.