מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת בבא קמא - הערות והארות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

הערות ברש"י בבא קמא סה: צג:

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 04, 2016 4:53 am

הא מני ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב"ש אוסרין ובית הלל מתירין כו'

וברש"י סה: תני חדא אסור "לקרבן"
ובדף צג: תני חדא אסור "למזבח"
וצריך ביאור בשינוי הלשון.
ועיין רש"י צד. שכתב מאספורק שם מקום.
ויש לעיין מדוע לא פירש כן לעיל סה: ועיין תמורה ל: גוריון דמן אספורק ופירש"י שאספורק הוא שם מקום וכאן משמע שמאספורק הוא שם המקום ודוק' בזה

שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

רש"י בבא קמא קט - מפי עוקר הרים - מיהו?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 19, 2016 1:48 am

הביא פשט מפי עוקר הרים.
מי זה.??

שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא קמא קט: בכל עת ובכל שעה - עת ושעה שמות נרדפין?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 19, 2016 5:44 am

בבא קמא דף קט:

תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לומר(דברים יח, ו) ובא בכל אות נפשו ושרת כו'

ויש לעיין אם יש חילוק בין עת לשעה ומה הביאור בהכפילות. ולא מצאתי מי שהעיר בזה. וחיפשתי קצת ומצאתי כדלהלן:

בתפילת שמונה עשרה בשים שלום " בכל עת ובכל שעה בשלומך" ועיין רמב"ם סדר התפילה ובשנו"ס פרנקל שם.

ועיין רמב"ם ד' כלי המקדש ז' בא למקדש ומקריב בכל "יום" שירצה כו'

ובפרשת אחרי מות פט"ז לא יבוא בכל עת כו' ועיין מלבי"ם שם

ועיין ראש השנה טז.

ועיין שמות רבה לח-ח, ובויקרא רבה כא-ז ובמפרשים שם ושם ודוק'

ובברכת המזון "בכל יום ובכל עת ובכל שעה"
ועיין בטור או"ח קפז-ג , ובדרכי משה שם העיר בזה. ועיין עוד במגן אברהם ודעת תורה (למהרש"ם) שם.

שוב אחר זמן רב מצאתי בשיטת מהריק"ש עמ"ס בבא קמא שהעיר כן על הגמרא הנ"ל עיין שם.

שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רש"י בבא קמא קט

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 19, 2016 5:45 am

וז"ל ל"א - מה דבר (שלא נכנס ברשותו) כגון תרומות ומעשרות מפי עוקר הרים

בברכה המשולשת
הודעות: 10520
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: רש"י בבא קמא קט

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ספטמבר 19, 2016 8:57 am

כמדומני שרבי יצחק ב"ר משה ממגנצא (שנהרג בפרעות תתנ"ו, הי"ד) או רבנא ששון (רבי שלמה ברבי שמשון מוורמייזא, שכמדומני נהרג גם הוא בפרעות תתנ"ו, הי"ד)

שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רש"י בבא קמא קט

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 19, 2016 10:06 am

מהיכ"ת?

בברכה המשולשת
הודעות: 10520
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: רש"י בבא קמא קט

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ספטמבר 19, 2016 5:53 pm

למיטב זכרוני- גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ע"פ מקורות מכת"י

שברי לוחות
הודעות: 1923
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: רש"י בבא קמא קט

הודעהעל ידי שברי לוחות » ב' ספטמבר 19, 2016 6:49 pm

מעניין שבעמוד זה יש שלשה דברים יוצאים מן הכלל
כינוי תוארו של הקב"ה "השם" כמה פעמים, מה שלא זכור לי ממקום אחר
אמורא בשם רב אהרן
ומה שרש"י מביא בשם עוקר הרים

שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רש"י בבא קמא קט

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 19, 2016 8:16 pm

רב אהרן נזכר במנחות (מצפה איתן) ויש תשובה מהדברי יציב שהאריך בענין זה. כמודמני אה"ע סימן צ

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי ישנו » א' ינואר 27, 2019 12:17 am

ב"ק נג, א - שור ואדם שדחפו לבור
ב"ק נג א. לר"נ שור שדחף לבור בעל הבור חייב חצי או שלושת רבעי (תם, מועד).
מה הדין בשור הפקר שדחף לבור, האם אז משלם הכל מדין כי ליכא, או שכאשר אין שותף פשוט שמשלם הכל?

ביקורת תהיה
הודעות: 1250
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שור שדחף את חברו לבור

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' ינואר 27, 2019 12:46 am

שור הפקר הוא שותף להיזק כמו שור איש, אלא שאין ניתן להשתלם ממנו, והרי הוא דומה לשור פסולי המוקדשין בעמוד ב.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב א' ינואר 27, 2019 12:47 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 2349
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שור ואדם שדחפו לבור

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 27, 2019 12:47 am

ר' דוד פוברסקי (סי' נ"ז).

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: שור שדחף את חברו לבור

הודעהעל ידי ישנו » א' ינואר 27, 2019 12:53 am

ביקורת תהיה כתב:שור הפקר הוא שותף להיזק כמו שור איש, אלא שאין ניתן להשתלם ממנו, והרי הוא דומה לשור פסולי המוקדשין בעמוד ב.

בפשטות אחרי המיעוט שור הפקר אינו בגדר מזיק כלל.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: שור ואדם שדחפו לבור

הודעהעל ידי ישנו » א' ינואר 27, 2019 12:53 am

לענין כתב:ר' דוד פוברסקי (סי' נ"ז).

תודה רבה!
על איזה דף זה?

לענין
הודעות: 2349
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שור ואדם שדחפו לבור

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 27, 2019 1:03 am

ישועת דוד חלק ה'.
עריכה - מופיע גם בשיעורים י"ג ב', כ"ח ב'.

ביקורת תהיה
הודעות: 1250
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שור שדחף את חברו לבור

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' ינואר 27, 2019 9:24 am

ישנו כתב:בפשטות אחרי המיעוט שור הפקר אינו בגדר מזיק כלל.
שור הפקר ושור פסולי המוקדשין – שניהם נתמעטו מ'שור רעהו', ומה טעם להבדיל ביניהם?

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 05, 2019 12:21 am

ב"ק יד.
מבואר כל הסוגיא שיש חצר המיוחדת לפירות ולא לשוורים ולהיפך,
מה הכוונה אם הוא קנה את החצר למה הוא לא יכול לעשות בחצר מה שהוא רוצה.
אפשר לשייר בבעלות על החצר שתהיה ברשותו רק לעניין תשמישים מסוימים?

עזריאל ברגר
הודעות: 5955
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 05, 2019 8:30 am

בין שותפים - עושים הרבה פעמים הסכמי-בעלות-חלקית.
בפרט שכאשר מכניסים שוורים זה גורר חיובי שמירה הדדיים.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 05, 2019 8:43 am

איזה הסכם יכול לחייב בעלים לא להשתמש ברשות שלו, זה קנין דברים.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 05, 2019 8:52 am

בנמו"י שם כתוב שמיוחדת לפירות הכוונה שרגילים להניח שם פירות, ואין שוורים נכנסים לשם כדי שלא יטנפו את הפירות, נראה לכאורה בדבריו שמצד הבעלות שניהם בעלות, אבל השימושים הם לפירות, וממילא אי אפשר להכניס שוורים כי מפריע לשימוש הפירות.
השאלה היא אם דבר כזה יכול להפוך את החצר לחצר הניזק, ולמה לא יאמר המזיק שרוצה להשתמש לשוורים.

עזריאל ברגר
הודעות: 5955
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 05, 2019 9:50 am

ישנו כתב:איזה הסכם יכול לחייב בעלים לא להשתמש ברשות שלו, זה קנין דברים.

הוא קונה את החצר עצמה, עם בעלות מוגבלת.
ובדיוק בגלל זה היא נקראת "רשות הניזק".

טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן?

הודעהעל ידי טוב וחסד » ב' פברואר 25, 2019 12:57 pm

ב"ק קיז:
מסופר שם שרבי יוחנן והלך למערת הקבורה של רב כהנא. ראה נחש שומר על פתח המערה. אמר לו: "נחש, נחש, פתח פיך וייכנס הרב אצל תלמיד", ולא פתח; "ייכנס חבר אצל חבר", ולא פתח; "ייכנס תלמיד אצל הרב", פתח לו.
ביקש עליו רחמים והחזירו לחיים ודיבר עמו - האם הוא קם לאחר מכן?

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן??

הודעהעל ידי קראקובער » ב' פברואר 25, 2019 1:09 pm

בהנחה שקם יש ליישב קושית התוספת לגבי רבי כהנא אם היה כהן או לא ע"פ מה שמובא באחד מהאחרונים דכהן שקם לתחייה בטל ממנו שם כהונה..

דמשק
הודעות: 717
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן??

הודעהעל ידי דמשק » ב' פברואר 25, 2019 1:21 pm


טוב וחסד
הודעות: 283
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן??

הודעהעל ידי טוב וחסד » ב' פברואר 25, 2019 8:31 pm

אם בכך עסקינן פשוט וברור שהיו כמה בשם זה כמפורסם

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ד' פברואר 27, 2019 12:26 am

ב"ק יז:
רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?

[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].

עושה חדשות
הודעות: 7976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 27, 2019 11:43 pm

למה התירוץ של הגרי"ז לא יועיל גם ע"ז, הרי השברים אינם אבודים ממנו.

שמואל דוד
הודעות: 4623
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 27, 2019 11:56 pm

גם אני חשבתי כך. עיין ברכת שמואל בבא קמא סימן יא.

ההוא דאמר
הודעות: 1374
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 28, 2019 1:11 am

ישנו כתב:רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?

[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].


מאן יימא דלא ניתן להניח כרים למטה ולהציל את הכלי, ואם כן אין זה אבוד לגמרי מהבעלים.
אבל השאלה יפה.

ההוא דאמר
הודעות: 1374
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 28, 2019 4:09 am

ונראה ליישב עוד ובהקדם, הרא"ש [כו,ב] הקשה על רש"י שפירש שהבעלים הם אלו שזרקו את הכלי שלהם, דמעתה הוי אבידה מדעת שנחשבת כהפקר.
והבית הלוי [ח"א סי' כד] מתרץ, דמיירי שבעל הכלים זוררק כלים כדי לשברם, וכיון שיש לבעלים איזה רצון בהם וקודם שבירתן לא נעשה רצונו, אכתי הוי שלו.
והדבר אברהם [טו,ה בהג"ה] כתב על דבריו שהוו נקודה נפלאה.
עוד הקשה הרמב"ן [מלחמות כו,ב] דהיאך רש"י [כו] העמיד שזרקו הבעלים את החפץ, והנידון האם חייב השובר, הלא אין לכלי שוויות היות ועומד להישבר.
מבואר בזה דישנם שיטות הסוברות כי הבעלים הם הזורקים את החפץ, ויש להם עניין בהשתמשות הזריקה, ואם כן וודאי שאין לחייב את הראשון, שכן הוא הבעלים, ואתי שפיר.

אפרים זלמן
הודעות: 351
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ה' פברואר 28, 2019 4:25 am

ההוא דאמר כתב:
ישנו כתב:רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?
[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].

מאן יימא דלא ניתן להניח כרים למטה ולהציל את הכלי, ואם כן אין זה אבוד לגמרי מהבעלים.
אבל השאלה יפה.

גם במים עכורים אפשר להפוך את העולם ולמצוא את המטבע (כן נראה בכוונת הרב השואל)

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 8:02 am

עושה חדשות כתב:למה התירוץ של הגרי"ז לא יועיל גם ע"ז, הרי השברים אינם אבודים ממנו.

התי' של הגרי"ז זה סברא בייאוש, שא"א להתייאש אם חלק מהחפץ עדיין בידיים שלו.
אבל לעניין איבוד פשיטא ששייך לחייב ע"ז, וכ"ה בכל מי ששובר חפץ לשני שחייב לשלם גם אם קיימים שברים, וה"נ כאן איבד לו את כל החפץ חוץ מהשברים.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 8:04 am

ההוא דאמר כתב:
ישנו כתב:רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?
[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].

מאן יימא דלא ניתן להניח כרים למטה ולהציל את הכלי, ואם כן אין זה אבוד לגמרי מהבעלים.
אבל השאלה יפה.

מלבד הטענה של רא"ז שגם במים עכורים עקרונית אפשר להציל.
גם הרבה אחרונים טענו שלא מיירי באפשר להציל דא"כ לא היה נחשב מנא תבירא.

סגי נהור
הודעות: 3562
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 8:56 am

ישנו כתב:
עושה חדשות כתב:למה התירוץ של הגרי"ז לא יועיל גם ע"ז, הרי השברים אינם אבודים ממנו.

התי' של הגרי"ז זה סברא בייאוש, שא"א להתייאש אם חלק מהחפץ עדיין בידיים שלו.
אבל לעניין איבוד פשיטא ששייך לחייב ע"ז, וכ"ה בכל מי ששובר חפץ לשני שחייב לשלם גם אם קיימים שברים, וה"נ כאן איבד לו את כל החפץ חוץ מהשברים.

אבל הרי זה בדיוק החילוק בין המקרים, שבמשליך החפץ לים הרי הוא מאבד החפץ ממנו, אבל במשליך מראש הגג הוא שובר ומזיק גוף החפץ אבל לא מאבדו ממנו ואדרבה הרי השברים לפניו.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 9:31 am

את השברים הוא לא מאבד את שאר החפץ כן, וכמו כל מזיק שהורג את הבהמה ומשאיר את הנבלה ועדיין הוא נחשב מזיק.
הטענה של הגרי"ז היא ביחס לייאוש, שיסוד הסברא בייאוש (או אבודה ממנו ומכ"א) שהבעלות של הבעלים לא מתקיימת כי החפץ לא ברשותו, וע"ז טוען הגרי"ז שמספיק שמשהו נשאר אצלו כדי שהבעלות לא תפקע, אבל לעניין מזיק בוודאי אפשר להיזק לבעלים חלק מהחפץ וחייבים ע"ז.
(מלבד זאת כידוע דברי הגרי"ז נסתרים מתוס' כריתות כ"ד.)

סגי נהור
הודעות: 3562
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 12:37 pm

אינני מבין איך אתה דוחה את דבריי. ודאי שהוא מזיק, אבל הוא מזיק ע"י השחתת החפץ, לא ע"י איבוד החפץ מבעליו. ולכן דנים על ההשחתה ולא על האיבוד.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 2:16 pm

כבר מרגע שהחפץ נמצא באוויר הוא אבוד מהבעלים, ואין לבעלים יותר מה לעשות איתו, מלבד השברים, ולכן הוא אמור להיחשב מזיק עוד ברגע שהחפץ נמצא באוויר.

סגי נהור
הודעות: 3562
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 2:20 pm

הוא אבוד לא מפני שהוא באוויר, אלא מפני שהוא עתיד להשבר (וכשבור דמי). לכן המעשה הוא מעשה של שבירה, לא מעשה של איבודו מבעליו. לענ"ד זו סברא פשוטה (בלשון התוס' על אתר).

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 2:24 pm

נכון שהוא אבוד בגלל שהוא עומד להישבר, אבל כאשר השני שבר אותו הוא שבר כלי שכבר אבוד מהבעלים, ולכן אפי' אם לא הולכים בתר מעיקרא, הראשון כבר איבד את החפץ לבעלים, ומהזמן שהוא באוויר כבר אבוד בגלל שהולך להישבר, ולכן אמור להתחייב גם אם לא נחשב שהשבירה כבר קרתה.

סגי נהור
הודעות: 3562
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 2:37 pm

אני מרגיש שהדברים כבר חוזרים על עצמם, אבל אנסה לחדד עוד פעם אחת.
זורק הכלי לא עשה שתי פעולות, איבוד מבעליו ושבירה. יש כאן שבירה בלבד. החפץ אינו אבוד, הוא לפנינו, אלא שהוא שבור (או עומד להשבר). הספק של רבא הוא אם ניתן לראות את המעשה כעשוי גם בטרם החפץ נשבר בפועל. לכן לא ניתן לעקוף את הספק עקיפה לא חוקית, ולדונו מצד איבוד מבעליו, כאילו יש כאן פעולה נוספת.
לעומת זאת, במשליך חפץ לים המעשה הוא איבוד מבעליו, שזה אופן אחר של מזיק.
בעיני זה מיישב את השאלה. כמובן איני יכול להכריח אותך להסכים. לא נראה לי שיש עוד מה להוסיף.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים