מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת בבא קמא - הערות והארות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי ישנו » א' ינואר 27, 2019 12:17 am

ב"ק נג, א - שור ואדם שדחפו לבור
ב"ק נג א. לר"נ שור שדחף לבור בעל הבור חייב חצי או שלושת רבעי (תם, מועד).
מה הדין בשור הפקר שדחף לבור, האם אז משלם הכל מדין כי ליכא, או שכאשר אין שותף פשוט שמשלם הכל?

ביקורת תהיה
הודעות: 963
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שור שדחף את חברו לבור

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' ינואר 27, 2019 12:46 am

שור הפקר הוא שותף להיזק כמו שור איש, אלא שאין ניתן להשתלם ממנו, והרי הוא דומה לשור פסולי המוקדשין בעמוד ב.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב א' ינואר 27, 2019 12:47 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 1861
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שור ואדם שדחפו לבור

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 27, 2019 12:47 am

ר' דוד פוברסקי (סי' נ"ז).

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: שור שדחף את חברו לבור

הודעהעל ידי ישנו » א' ינואר 27, 2019 12:53 am

ביקורת תהיה כתב:שור הפקר הוא שותף להיזק כמו שור איש, אלא שאין ניתן להשתלם ממנו, והרי הוא דומה לשור פסולי המוקדשין בעמוד ב.

בפשטות אחרי המיעוט שור הפקר אינו בגדר מזיק כלל.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: שור ואדם שדחפו לבור

הודעהעל ידי ישנו » א' ינואר 27, 2019 12:53 am

לענין כתב:ר' דוד פוברסקי (סי' נ"ז).

תודה רבה!
על איזה דף זה?

לענין
הודעות: 1861
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שור ואדם שדחפו לבור

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 27, 2019 1:03 am

ישועת דוד חלק ה'.
עריכה - מופיע גם בשיעורים י"ג ב', כ"ח ב'.

ביקורת תהיה
הודעות: 963
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שור שדחף את חברו לבור

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' ינואר 27, 2019 9:24 am

ישנו כתב:בפשטות אחרי המיעוט שור הפקר אינו בגדר מזיק כלל.
שור הפקר ושור פסולי המוקדשין – שניהם נתמעטו מ'שור רעהו', ומה טעם להבדיל ביניהם?

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 05, 2019 12:21 am

ב"ק יד.
מבואר כל הסוגיא שיש חצר המיוחדת לפירות ולא לשוורים ולהיפך,
מה הכוונה אם הוא קנה את החצר למה הוא לא יכול לעשות בחצר מה שהוא רוצה.
אפשר לשייר בבעלות על החצר שתהיה ברשותו רק לעניין תשמישים מסוימים?

עזריאל ברגר
הודעות: 5156
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 05, 2019 8:30 am

בין שותפים - עושים הרבה פעמים הסכמי-בעלות-חלקית.
בפרט שכאשר מכניסים שוורים זה גורר חיובי שמירה הדדיים.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 05, 2019 8:43 am

איזה הסכם יכול לחייב בעלים לא להשתמש ברשות שלו, זה קנין דברים.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי ישנו » ג' פברואר 05, 2019 8:52 am

בנמו"י שם כתוב שמיוחדת לפירות הכוונה שרגילים להניח שם פירות, ואין שוורים נכנסים לשם כדי שלא יטנפו את הפירות, נראה לכאורה בדבריו שמצד הבעלות שניהם בעלות, אבל השימושים הם לפירות, וממילא אי אפשר להכניס שוורים כי מפריע לשימוש הפירות.
השאלה היא אם דבר כזה יכול להפוך את החצר לחצר הניזק, ולמה לא יאמר המזיק שרוצה להשתמש לשוורים.

עזריאל ברגר
הודעות: 5156
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ב"ק יד א חצר המיוחדת לשוורים ולא לפירות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 05, 2019 9:50 am

ישנו כתב:איזה הסכם יכול לחייב בעלים לא להשתמש ברשות שלו, זה קנין דברים.

הוא קונה את החצר עצמה, עם בעלות מוגבלת.
ובדיוק בגלל זה היא נקראת "רשות הניזק".

טוב וחסד
הודעות: 263
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן?

הודעהעל ידי טוב וחסד » ב' פברואר 25, 2019 12:57 pm

ב"ק קיז:
מסופר שם שרבי יוחנן והלך למערת הקבורה של רב כהנא. ראה נחש שומר על פתח המערה. אמר לו: "נחש, נחש, פתח פיך וייכנס הרב אצל תלמיד", ולא פתח; "ייכנס חבר אצל חבר", ולא פתח; "ייכנס תלמיד אצל הרב", פתח לו.
ביקש עליו רחמים והחזירו לחיים ודיבר עמו - האם הוא קם לאחר מכן?

קראקובער
הודעות: 2699
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן??

הודעהעל ידי קראקובער » ב' פברואר 25, 2019 1:09 pm

בהנחה שקם יש ליישב קושית התוספת לגבי רבי כהנא אם היה כהן או לא ע"פ מה שמובא באחד מהאחרונים דכהן שקם לתחייה בטל ממנו שם כהונה..

דמשק
הודעות: 663
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן??

הודעהעל ידי דמשק » ב' פברואר 25, 2019 1:21 pm


טוב וחסד
הודעות: 263
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

Re: ב"ק קיז: - האם רב כהנא קם לתחיה ע"י רבי יוחנן??

הודעהעל ידי טוב וחסד » ב' פברואר 25, 2019 8:31 pm

אם בכך עסקינן פשוט וברור שהיו כמה בשם זה כמפורסם

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ד' פברואר 27, 2019 12:26 am

ב"ק יז:
רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?

[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].

עושה חדשות
הודעות: 7590
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 27, 2019 11:43 pm

למה התירוץ של הגרי"ז לא יועיל גם ע"ז, הרי השברים אינם אבודים ממנו.

שמואל דוד
הודעות: 4263
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 27, 2019 11:56 pm

גם אני חשבתי כך. עיין ברכת שמואל בבא קמא סימן יא.

ההוא דאמר
הודעות: 1363
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 28, 2019 1:11 am

ישנו כתב:רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?

[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].


מאן יימא דלא ניתן להניח כרים למטה ולהציל את הכלי, ואם כן אין זה אבוד לגמרי מהבעלים.
אבל השאלה יפה.

ההוא דאמר
הודעות: 1363
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 28, 2019 4:09 am

ונראה ליישב עוד ובהקדם, הרא"ש [כו,ב] הקשה על רש"י שפירש שהבעלים הם אלו שזרקו את הכלי שלהם, דמעתה הוי אבידה מדעת שנחשבת כהפקר.
והבית הלוי [ח"א סי' כד] מתרץ, דמיירי שבעל הכלים זוררק כלים כדי לשברם, וכיון שיש לבעלים איזה רצון בהם וקודם שבירתן לא נעשה רצונו, אכתי הוי שלו.
והדבר אברהם [טו,ה בהג"ה] כתב על דבריו שהוו נקודה נפלאה.
עוד הקשה הרמב"ן [מלחמות כו,ב] דהיאך רש"י [כו] העמיד שזרקו הבעלים את החפץ, והנידון האם חייב השובר, הלא אין לכלי שוויות היות ועומד להישבר.
מבואר בזה דישנם שיטות הסוברות כי הבעלים הם הזורקים את החפץ, ויש להם עניין בהשתמשות הזריקה, ואם כן וודאי שאין לחייב את הראשון, שכן הוא הבעלים, ואתי שפיר.

אפרים זלמן
הודעות: 336
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ה' פברואר 28, 2019 4:25 am

ההוא דאמר כתב:
ישנו כתב:רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?
[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].

מאן יימא דלא ניתן להניח כרים למטה ולהציל את הכלי, ואם כן אין זה אבוד לגמרי מהבעלים.
אבל השאלה יפה.

גם במים עכורים אפשר להפוך את העולם ולמצוא את המטבע (כן נראה בכוונת הרב השואל)

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 8:02 am

עושה חדשות כתב:למה התירוץ של הגרי"ז לא יועיל גם ע"ז, הרי השברים אינם אבודים ממנו.

התי' של הגרי"ז זה סברא בייאוש, שא"א להתייאש אם חלק מהחפץ עדיין בידיים שלו.
אבל לעניין איבוד פשיטא ששייך לחייב ע"ז, וכ"ה בכל מי ששובר חפץ לשני שחייב לשלם גם אם קיימים שברים, וה"נ כאן איבד לו את כל החפץ חוץ מהשברים.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 8:04 am

ההוא דאמר כתב:
ישנו כתב:רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?
[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].

מאן יימא דלא ניתן להניח כרים למטה ולהציל את הכלי, ואם כן אין זה אבוד לגמרי מהבעלים.
אבל השאלה יפה.

מלבד הטענה של רא"ז שגם במים עכורים עקרונית אפשר להציל.
גם הרבה אחרונים טענו שלא מיירי באפשר להציל דא"כ לא היה נחשב מנא תבירא.

סגי נהור
הודעות: 3274
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 8:56 am

ישנו כתב:
עושה חדשות כתב:למה התירוץ של הגרי"ז לא יועיל גם ע"ז, הרי השברים אינם אבודים ממנו.

התי' של הגרי"ז זה סברא בייאוש, שא"א להתייאש אם חלק מהחפץ עדיין בידיים שלו.
אבל לעניין איבוד פשיטא ששייך לחייב ע"ז, וכ"ה בכל מי ששובר חפץ לשני שחייב לשלם גם אם קיימים שברים, וה"נ כאן איבד לו את כל החפץ חוץ מהשברים.

אבל הרי זה בדיוק החילוק בין המקרים, שבמשליך החפץ לים הרי הוא מאבד החפץ ממנו, אבל במשליך מראש הגג הוא שובר ומזיק גוף החפץ אבל לא מאבדו ממנו ואדרבה הרי השברים לפניו.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 9:31 am

את השברים הוא לא מאבד את שאר החפץ כן, וכמו כל מזיק שהורג את הבהמה ומשאיר את הנבלה ועדיין הוא נחשב מזיק.
הטענה של הגרי"ז היא ביחס לייאוש, שיסוד הסברא בייאוש (או אבודה ממנו ומכ"א) שהבעלות של הבעלים לא מתקיימת כי החפץ לא ברשותו, וע"ז טוען הגרי"ז שמספיק שמשהו נשאר אצלו כדי שהבעלות לא תפקע, אבל לעניין מזיק בוודאי אפשר להיזק לבעלים חלק מהחפץ וחייבים ע"ז.
(מלבד זאת כידוע דברי הגרי"ז נסתרים מתוס' כריתות כ"ד.)

סגי נהור
הודעות: 3274
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 12:37 pm

אינני מבין איך אתה דוחה את דבריי. ודאי שהוא מזיק, אבל הוא מזיק ע"י השחתת החפץ, לא ע"י איבוד החפץ מבעליו. ולכן דנים על ההשחתה ולא על האיבוד.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 2:16 pm

כבר מרגע שהחפץ נמצא באוויר הוא אבוד מהבעלים, ואין לבעלים יותר מה לעשות איתו, מלבד השברים, ולכן הוא אמור להיחשב מזיק עוד ברגע שהחפץ נמצא באוויר.

סגי נהור
הודעות: 3274
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 2:20 pm

הוא אבוד לא מפני שהוא באוויר, אלא מפני שהוא עתיד להשבר (וכשבור דמי). לכן המעשה הוא מעשה של שבירה, לא מעשה של איבודו מבעליו. לענ"ד זו סברא פשוטה (בלשון התוס' על אתר).

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 2:24 pm

נכון שהוא אבוד בגלל שהוא עומד להישבר, אבל כאשר השני שבר אותו הוא שבר כלי שכבר אבוד מהבעלים, ולכן אפי' אם לא הולכים בתר מעיקרא, הראשון כבר איבד את החפץ לבעלים, ומהזמן שהוא באוויר כבר אבוד בגלל שהולך להישבר, ולכן אמור להתחייב גם אם לא נחשב שהשבירה כבר קרתה.

סגי נהור
הודעות: 3274
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 2:37 pm

אני מרגיש שהדברים כבר חוזרים על עצמם, אבל אנסה לחדד עוד פעם אחת.
זורק הכלי לא עשה שתי פעולות, איבוד מבעליו ושבירה. יש כאן שבירה בלבד. החפץ אינו אבוד, הוא לפנינו, אלא שהוא שבור (או עומד להשבר). הספק של רבא הוא אם ניתן לראות את המעשה כעשוי גם בטרם החפץ נשבר בפועל. לכן לא ניתן לעקוף את הספק עקיפה לא חוקית, ולדונו מצד איבוד מבעליו, כאילו יש כאן פעולה נוספת.
לעומת זאת, במשליך חפץ לים המעשה הוא איבוד מבעליו, שזה אופן אחר של מזיק.
בעיני זה מיישב את השאלה. כמובן איני יכול להכריח אותך להסכים. לא נראה לי שיש עוד מה להוסיף.

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 2:46 pm

רק לחידוד הדברים:
אין כאן עקיפה לא חוקית, אלא יש כאן נתון נוסף.
אם כדי לחייב מזיק היה צריך שהוא ישבור את החפץ, כל מה שיש לדון זה האם החפץ שבור.
אבל בזורק מטבע למים עכורים אנחנו רואים שלא משנה שהחפץ נשאר שלם, משפיק שהוא אבוד מהבעלים כדי לחייב.
ולכן מרגע הזריקה אע"פ שסיבת האיבוד מהבעלים זה שהחפץ עומד להישבר, מ"מ את הבעלים לא מעניין אם החפץ מוגדר כשבור או לא, סו"ס לבעלים אין כבר את החפץ. ולכן גם אם הוא לא מוגדר שבור מעיקרא, אבל לבעלים בוודאי כבר מעיקרא אין אותו, ולכן היה הראשון צריך להתחייב על עצם הזריקה. (ולכן יש פה בעצם שני דברים, א' השבירה הפיזית של החפץ ב' האיבוד שלו מהבעלים, ומצד הבעלים גם לפני שנשבר בפועל הוא כבר אבוד.

סגי נהור
הודעות: 3274
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 4:00 pm

נשאל כך: השליך חפץ של חבירו למים עכורים, וקדם אחר ושברו קודם שהגיע למים - לדעתך פשיטא שהמשליך חייב ללא קשר לספקו של רבא?

בן ראובן
הודעות: 512
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' פברואר 28, 2019 4:27 pm

תמיהני, וכי אין איבוד מהבעלים בכלל השחתה?

ישנו
הודעות: 586
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 4:35 pm

סגי נהור כתב:נשאל כך: השליך חפץ של חבירו למים עכורים, וקדם אחר ושברו קודם שהגיע למים - לדעתך פשיטא שהמשליך חייב ללא קשר לספקו של רבא?

זה בדיוק השאלה, למה זה לא כך?

היא שיחתי
הודעות: 3338
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' פברואר 28, 2019 4:52 pm

כי להא גופא יש לו זכות ממון לעניין לתבוע את השני
היינו דהקשה הגרי"ז ועוד דהרי הכלי אינו שו"פ
והתשובה בזה, דלהא גופא הוא שו"פ לעניין לתבוע את המזיקו, וממילא המזיקו אכן חייב
אשר לפי"ז אף הזורקו פטור אם לבסוף שברו אחר, שהרי נתברר שלא נפל למים עכורין אלא יכול לתבוע השני ושפיר מקיימא זכותו בממון
וכדינא דרצה מזה גובה רצה מזה גובה, שאם גבה מהשני המזיק, תו לא גבי מהגזלן שהרי נתקיימה זכותו בממון

עושה חדשות
הודעות: 7590
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 28, 2019 4:57 pm

בעצם, למה זה בכלל דומה לעכורים, לכאו' זה תואם למים צלולים, (הרי אותו שובר במקל מן הסתם יכול היה להציל כמו בר אמוראה).

סגי נהור
הודעות: 3274
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 5:01 pm

ישנו כתב:
סגי נהור כתב:נשאל כך: השליך חפץ של חבירו למים עכורים, וקדם אחר ושברו קודם שהגיע למים - לדעתך פשיטא שהמשליך חייב ללא קשר לספקו של רבא?

זה בדיוק השאלה, למה זה לא כך?

להבנתי, מכיון שהאיבוד מהבעלים אינו בעצם הנפילה מידיו או אלא בזה שסופו לשקוע במים. ולכן לא ניתן לנתק זאת מן השאלה אם אזלינן בתר מעיקרא או לא.

תוכן
הודעות: 4381
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ג' מרץ 05, 2019 1:48 am

בבא קמא כ"ה:
הכי אמרינן ב"ק כ"ה ב': 'ומה פכין קטנים שטהורים בזב מטמא במת, מפץ שמטמא בזב אינו דין שיטמא במת'. ופירש"י: 'פכין קטנים טהורים בזב, בכל טומאותיו, דכלי חרס אין מטמא אלא מאוירו, ומתוך שפיו שלו צר אין יכול להכניס אצבעו לתוכו', עיין שם עוד. וקשה, דהא במנחות פ"ב א' פליגי ר' אליעזר ור' עקיבא, דר' אליעזר ס"ל דנין אפשר משאי אפשר, ור' עקיבא ס"ל דאין דנין. וא"כ לר' עקיבא היכי מצי הכא לדון ק"ו.

שברי לוחות
הודעות: 1845
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' מרץ 05, 2019 4:53 am

עיין איילת השחר בתוספות ד"ה שטהורין


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים