מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת בבא קמא - הערות והארות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 2:46 pm

רק לחידוד הדברים:
אין כאן עקיפה לא חוקית, אלא יש כאן נתון נוסף.
אם כדי לחייב מזיק היה צריך שהוא ישבור את החפץ, כל מה שיש לדון זה האם החפץ שבור.
אבל בזורק מטבע למים עכורים אנחנו רואים שלא משנה שהחפץ נשאר שלם, משפיק שהוא אבוד מהבעלים כדי לחייב.
ולכן מרגע הזריקה אע"פ שסיבת האיבוד מהבעלים זה שהחפץ עומד להישבר, מ"מ את הבעלים לא מעניין אם החפץ מוגדר כשבור או לא, סו"ס לבעלים אין כבר את החפץ. ולכן גם אם הוא לא מוגדר שבור מעיקרא, אבל לבעלים בוודאי כבר מעיקרא אין אותו, ולכן היה הראשון צריך להתחייב על עצם הזריקה. (ולכן יש פה בעצם שני דברים, א' השבירה הפיזית של החפץ ב' האיבוד שלו מהבעלים, ומצד הבעלים גם לפני שנשבר בפועל הוא כבר אבוד.

סגי נהור
הודעות: 3557
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 4:00 pm

נשאל כך: השליך חפץ של חבירו למים עכורים, וקדם אחר ושברו קודם שהגיע למים - לדעתך פשיטא שהמשליך חייב ללא קשר לספקו של רבא?

בן ראובן
הודעות: 575
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' פברואר 28, 2019 4:27 pm

תמיהני, וכי אין איבוד מהבעלים בכלל השחתה?

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ה' פברואר 28, 2019 4:35 pm

סגי נהור כתב:נשאל כך: השליך חפץ של חבירו למים עכורים, וקדם אחר ושברו קודם שהגיע למים - לדעתך פשיטא שהמשליך חייב ללא קשר לספקו של רבא?

זה בדיוק השאלה, למה זה לא כך?

היא שיחתי
הודעות: 3376
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' פברואר 28, 2019 4:52 pm

כי להא גופא יש לו זכות ממון לעניין לתבוע את השני
היינו דהקשה הגרי"ז ועוד דהרי הכלי אינו שו"פ
והתשובה בזה, דלהא גופא הוא שו"פ לעניין לתבוע את המזיקו, וממילא המזיקו אכן חייב
אשר לפי"ז אף הזורקו פטור אם לבסוף שברו אחר, שהרי נתברר שלא נפל למים עכורין אלא יכול לתבוע השני ושפיר מקיימא זכותו בממון
וכדינא דרצה מזה גובה רצה מזה גובה, שאם גבה מהשני המזיק, תו לא גבי מהגזלן שהרי נתקיימה זכותו בממון

עושה חדשות
הודעות: 7952
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 28, 2019 4:57 pm

בעצם, למה זה בכלל דומה לעכורים, לכאו' זה תואם למים צלולים, (הרי אותו שובר במקל מן הסתם יכול היה להציל כמו בר אמוראה).

סגי נהור
הודעות: 3557
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 28, 2019 5:01 pm

ישנו כתב:
סגי נהור כתב:נשאל כך: השליך חפץ של חבירו למים עכורים, וקדם אחר ושברו קודם שהגיע למים - לדעתך פשיטא שהמשליך חייב ללא קשר לספקו של רבא?

זה בדיוק השאלה, למה זה לא כך?

להבנתי, מכיון שהאיבוד מהבעלים אינו בעצם הנפילה מידיו או אלא בזה שסופו לשקוע במים. ולכן לא ניתן לנתק זאת מן השאלה אם אזלינן בתר מעיקרא או לא.

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ג' מרץ 05, 2019 1:48 am

בבא קמא כ"ה:
הכי אמרינן ב"ק כ"ה ב': 'ומה פכין קטנים שטהורים בזב מטמא במת, מפץ שמטמא בזב אינו דין שיטמא במת'. ופירש"י: 'פכין קטנים טהורים בזב, בכל טומאותיו, דכלי חרס אין מטמא אלא מאוירו, ומתוך שפיו שלו צר אין יכול להכניס אצבעו לתוכו', עיין שם עוד. וקשה, דהא במנחות פ"ב א' פליגי ר' אליעזר ור' עקיבא, דר' אליעזר ס"ל דנין אפשר משאי אפשר, ור' עקיבא ס"ל דאין דנין. וא"כ לר' עקיבא היכי מצי הכא לדון ק"ו.

שברי לוחות
הודעות: 1922
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' מרץ 05, 2019 4:53 am

עיין איילת השחר בתוספות ד"ה שטהורין

ביקורת תהיה
הודעות: 1230
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 05, 2019 10:23 am

שתי תשובות לדבר:
חדא, שמא ר"ע מודה דדבר שאי אפשר הוי צד קולא לדון ממנו בקל וחומר, שהרי סוף סוף אנו דנין דבר שאפשר מדבר שאפשר – מגע מת ממגע זב.
ועוד, פכין קטנים טהורים בזב גם בדבר שאפשר, כגון מגע שׂער ומשא.

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ג' מרץ 05, 2019 10:54 pm

שברי לוחות כתב:עיין איילת השחר בתוספות ד"ה שטהורין


עיינתי, הוא מעיר אבל לא מתרץ.

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ד' מרץ 06, 2019 1:05 am

ביקורת תהיה כתב:שתי תשובות לדבר:
חדא, שמא ר"ע מודה דדבר שאי אפשר הוי צד קולא לדון ממנו בקל וחומר, שהרי סוף סוף אנו דנין דבר שאפשר מדבר שאפשר – מגע מת ממגע זב.


אנו דנים מפץ מפכין קטנים. תוספות בשבת פ"ד ב' ד"ה מה פכין מקשים שלדון טומאת מת מזב, מה זב שמטמא מפץ ואינו מטמא פכין קטנים, מת שמטמא פכין קטנים ק"ו שיטמא מפץ. אלא על זה יש לפרוך, מה לזב שכן מטמא משכב ומושב. ומגע מת ממגע זב אי אפשר למילף, שהרי מגע מת אינו מטמא פכין קטנים, דאין כלי חרס מיטמא מגבו.

ביקורת תהיה כתב:ועוד, פכין קטנים טהורים בזב גם בדבר שאפשר, כגון מגע שׂער ומשא.


כנראה שזה התירוץ הנכון. רוב תודות.

שברי לוחות
הודעות: 1922
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי שברי לוחות » ד' מרץ 06, 2019 4:21 am

תוכן כתב:[ועוד, פכין קטנים טהורים בזב גם בדבר שאפשר, כגון מגע שׂער ומשא.


עדיין יש לדון דסוף סוף מה שטהור במגע שער הוא מיוסד על 'אי אפשר' היינו מפני שאי אפשר להכניס אצבעו לתוכו. אך כנראה דאחר זה הרי זה כבר דין של קולא שאינו מטמא בזב

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ד' מרץ 06, 2019 5:29 am

כן. כך חשבתי.

סעדיה
הודעות: 1404
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי סעדיה » ד' מרץ 06, 2019 8:13 am

עי' בחי' ר"ח הלוי הל' מטמאי משכב ומושב ד"ה והנה בב"ק.

ביקורת תהיה
הודעות: 1230
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מרץ 06, 2019 9:24 am

תוכן כתב:אנו דנים מפץ מפכין קטנים.
פליטת קולמוס היתה זאת לי, והכוונה, שסוף סוף אנו דנים טומאת מפץ מטומאת פכים קטנים:
ומה פכים קטנים מיטמאים במת, מפץ אינו דין שיטמא במת; והרי זה לימוד שאפשר משאפשר.
מגע מת ממגע זב אי אפשר למילף, שהרי מגע מת אינו מטמא פכין קטנים, דאין כלי חרס מיטמא מגבו.
שורה זו לא ידענא מאי קא אתיא למימר, אך זאת ידענא: פכים קטנים מיטמאים במגע מת – בעצם כשעורה.

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ה' מרץ 07, 2019 11:33 am

ביקורת תהיה כתב:
תוכן כתב:אנו דנים מפץ מפכין קטנים.
פליטת קולמוס היתה זאת לי, והכוונה, שסוף סוף אנו דנים טומאת מפץ מטומאת פכים קטנים:
ומה פכים קטנים מיטמאים במת, מפץ אינו דין שיטמא במת; והרי זה לימוד שאפשר משאפשר.


כמו שאתה כותב אותו אין כאן ק"ו כלל. אלא כך צ"ל: ומה פכים קטנים שאינם מיטמאים בזב מיטמאים במת, מפץ שמיטמא בזב אינו דין שיטמא במת. ועל זה הקשיתי, שהא דפכים קטנים אינם מיטמאים בזב הוא משום שזה אי אפשר. ועל זה תירצת, שאפשר בשער ולזה הסכמתי.

ביקורת תהיה כתב:
תוכן כתב:מגע מת ממגע זב אי אפשר למילף, שהרי מגע מת אינו מטמא פכין קטנים, דאין כלי חרס מיטמא מגבו.
שורה זו לא ידענא מאי קא אתיא למימר, אך זאת ידענא: פכים קטנים מיטמאים במגע מת – בעצם כשעורה.


אתה צודק. ולפי זה תהיה הק"ו באופן זה, ומה מגע זב שאינו מטמא פכים קטנים מטמא מפץ, מגע מת שמטמא פכים קטנים אינו דין שיטמא מפץ. ומן הסתם הגמרא לא רצתה להביא ק"ו זה, שרצתה לרבות מת גם לטומאת משא ואהל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1230
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מרץ 07, 2019 12:34 pm

תוכן כתב:הא דפכים קטנים אינם מיטמאים בזב הוא משום שזה אי אפשר.
ומאן שמעת ליה דאמר דקולא שנגרם מחוסר היתכנות אינו נחשב לקולא?
בפריכת לימוד בבנין אב שמענו את ההפך בכמה דוכתין, וז"ל התוס' בפ"ק דזבחים:
וְחַטּאוֹת הַצִּבּוּר מְנָלָן, הָא לָא אָתוּ בְּמָה הַצַּד, דְּמָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן שִׁנּוּי בְּעָלִים פּוֹסֵל בָּהֶן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקָרְבַּן צִבּוּר. אַף עַל גַּב דְּלָא שַׁיִךְ שִׁנּוּי בְּעָלִים בְּצִבּוּר, מִכָּל מָקוֹם פִּרְכָא טוֹבָה הִיא, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין 'מַה לְּכֶסֶף שֶׁכֵּן פּוֹדִין בּוֹ הֶקְדֵּשׁוֹת וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תֹּאמַר בְּחֻפָּה', וְכֵן פֶּרֶק הַחוֹבֵל 'מַה לְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּמִילָה'.

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ה' מרץ 07, 2019 6:41 pm

בפשטות תוספות הולכים בשיטת ר' אליעזר. וכבר האריך המלבי"ם בפירוש ויקרא דהכי נקטינן, אלא שלא ברור לי שאכן זה כך.

תוכן
הודעות: 4781
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בבא קמא כ"ה ב' - ק"ו אפשר משאי אפשר

הודעהעל ידי תוכן » ה' מרץ 07, 2019 6:41 pm

סעדיה כתב:עי' בחי' ר"ח הלוי הל' מטמאי משכב ומושב ד"ה והנה בב"ק.


הוא בפ"ח ה"ד. פלאי פלאים! תודה רבה!

י. אברהם
הודעות: 1489
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

ב"ק קטו. - ברש"י ד"ה הדין עם הטבח

הודעהעל ידי י. אברהם » א' מרץ 24, 2019 10:29 pm

ב"ק קטו.
ברש"י ד"ה הדין עם הטבח. וערעורו על הטבח.
אולי דקדק ונקט בלשונו וערעורו ולא ותביעתו כדלעיל (ד"ה הדין עם הראשון), דכיון דמתנות כהונה הוי ממון שאין לו תובעים לא שייך כ"כ לשון תביעה.
===
(וכבר כ' בתשו' הרי"מ או"ח סי' ד' על רש"י "וידוע שלשונו כסף צרוף")
נערך לאחרונה על ידי י. אברהם ב א' מרץ 24, 2019 11:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 383
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: ב"ק קטו. - ברש"י ד"ה הדין עם הטבח

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מרץ 24, 2019 11:32 pm

י. אברהם כתב:ב"ק קטו. ברש"י ד"ה הדין עם הטבח. וערעורו על הטבח.
אולי דקדק ונקט בלשונו וערעורו ולא ותביעתו כדלעיל (ד"ה הדין עם הראשון), דכיון דמתנות כהונה הוי ממון שאין לו תובעים לא שייך כ"כ לשון תביעה.

יפה
שים לב שהלשון ערעור בכל מסכת בבא קמא מופיע 3 פעמים בלבד בסמיכות מענינית
בבא קמא קיד ע"ב רש"י עילא מצא. פירכא היא כלומר עילא מצא כשמכר כליו ונתחרט וידע שמכרן לוקח לאחר עמד והפגין וצעק בלילה להאמין דבריו כשיערער:
בבא קמא קטו ע"א רש"י הדין עם הטבח. דינו של כהן וערעורו על הטבח הוא רב לטעמיה דאמר הדין
בבא קמא קטז ע"א רש"י לרווחא דמילתא. שלא יהא ערעור בדבר:
ובזה לבד ההדגשה שבדיוקו של מר מקבלת משנה תוקף ללשון ערעור בשונה מלשון תביעה שנקט בו בד"ה הדין עם הראשון

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

תוס' ב"ק מז א - עובר ירך אמו

הודעהעל ידי ישנו » ב' מרץ 25, 2019 8:04 pm

ב"ק מז.
בתוס' ב"ק מ"ז. הק' למה עובר שנמצא חי במעי טריפה מותר והרי עובר ירך אמו, והוכיחו שלעניין טריפה ל"א עובר ירך אמו כיוון שיש לו חיות עצמית.
צ"ע נניח שמחיים הוא אסור כי ירך אמו, אבל אחרי שנולד הוא כבר לא ירך אמו, וא"כ הפסיק להיות טריפה, ואפי' מה שדנו הראשונים בכ"מ אם יש רפואה לטריפה לכאו' במקרה כזה שהפך להיות גופו ככל בהמה דעלמא איזה צד איסור יש בו?

אפרים זלמן
הודעות: 351
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: תוס' ב"ק מז א - עובר ירך אמו

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ב' מרץ 25, 2019 8:13 pm

הוא לא נולד

עזריאל ברגר
הודעות: 5915
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: תוס' ב"ק מז א - עובר ירך אמו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 25, 2019 8:46 pm

ולהעיר מסוגיית הגמ' בחולין נח,א.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4753
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

בבא קמא טז: מאי עלייה אר"א במעולה שבנכסיו - זהו פשוטו?

הודעהעל ידי מיללער » ג' מרץ 26, 2019 5:13 am

בבא קמא טז:
במתני' ב"ק טז: מה בין תם למועד שהתם משלם חצי נזק מגוםו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה. ואמרינן עלה בגמרא, מאי עלייה אמר רבי אלעזר במעולה שבנכסיו.

ומשמע מדברי הגמ' שרבי אלעזר פירוש דברי המשנה שצריך לשלם מעידית שבנכסיו, וכן הוא לשון הרע"ב על המשנה, מן העליה: מעידית שבנכסיו. וכן הוא בפיהמ"ש להרמב"ם, רצונו לומר ממיטב נכסיו והמובחר שבהם כמ"ש הניזקין שמין להם בעידית

אולם במלאכת שלמה שם במשנה הביא בשם הר"ר יהוסף שמשמע מפירושו שהפירוש הפשוט על מילת 'העליה' אין הכוונה למיטב או עידית שבנכסים, אלא שהוא ההיפך של 'מגופו' והיינו שצריך לשלם מכל מקום אפי' מן העלי' (מלשון הבית והעליה). ובאמת, כן היה נראה פשטות סגנון המשנה, דבר והפיכו, ולא תנא כאן עוה"פ הדין של עידית שכבר תנא במשנה ראשונה וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק 'ממיטב הארץ'.

ונראה שאף רש"י (לעיל בדף טו. ד"ה מן העלייה) פירוש כן, שכתב וז"ל, מן העלייה: אם אינו שוה כנגד כל ההיזק נוטל נכסים מביתו. ונראה שלמד שזה הפירוש הפשוט בדברי המשנה. ולא ראיתי מי שיתעורר בזה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5915
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: בבא קמא טז: מאי עלייה אר"א במעולה שבנכסיו - זהו פשוטו?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 26, 2019 11:04 am

כמדומני שיותר רגיל בחז"ל לומר "ישלם מביתו", וכאן נקטו לשון עליה, ועל זה תמהה הגמרא מאי עליה ותירצה במעולה שבנכסיו.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4753
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: בבא קמא טז: מאי עלייה אר"א במעולה שבנכסיו - זהו פשוטו?

הודעהעל ידי מיללער » ג' מרץ 26, 2019 12:31 pm

עזריאל ברגר כתב:כמדומני שיותר רגיל בחז"ל לומר "ישלם מביתו", וכאן נקטו לשון עליה, ועל זה תמהה הגמרא מאי עליה ותירצה במעולה שבנכסיו.

נכון, היינו כמו מילתא אגב אורחא קמ"ל, אבל מפירוש הרע"ב והרמב"ם על המשנה משמע שלמדו שמעולה הוא פשוטה של משנה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1230
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: עֲלִיָּה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 26, 2019 4:56 pm

המשמעות הרחבה: הוראת השם 'עֲלִיָּה' הנזכר בתשלומי נזיקין הוא: רכוש, הון, יגיע, כלל הדברים שעלו ביד. ''זֹאת אוֹמֶרֶת, רִדְיָא עֲלִיָּה דְמָרָא הוּא'' (פרק החובל).
המשמעות הצרה: אומר רבי אלעזר: למעשה נתייחדה המלה 'עֲלִיָּה' לשם הבחנת החלק המובחר שברכוש האדם; ואכן מתאים מונח זה אצל תשלומי נזיקין, כי 'הניזקין שמין להן בעידית'.
נמצא: אמרת 'משלם מן העליה' – אמרת בטוי בעל משמעות כפולה: משלם מנכסיו, וממיטב נכסיו.
ונמצא: רש"י בארבעה אבות ('מִן הָעֲלִיָּה' - אִם אֵינוֹ שָׁוֶה כְּנֶגֶד כָּל הַנֶּזֶק, נוֹטֵל נְכָסִים מִבֵּיתוֹ) ורש"י באלו נערות ('מִן הָעֲלִיָּה' – מִן הַמֵּיטָב שֶׁבְּנִכְסֵי מַזִּיק) אמר דבר אחד.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

ב"ק מו - ב שמירה פחותה

הודעהעל ידי ישנו » ג' אפריל 02, 2019 12:40 pm

ב"ק מו ב
דעת ר"י שמועד סגי ליה בשמירה פחותה ותם חייב בשמירה מעולה (אלא שצד תמות במקומה עומדת).
מה ההסבר בזה, איך ייתכן שמועד יהיה יותר קל מתם?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4753
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי מיללער » ג' אפריל 02, 2019 4:35 pm

ישנו כתב:ב"ק יז:
רבא מסתפק אם הראשון חייב על זריקת כלי מראש הגג, או לא, (ונח' הראשונים אם יש מקום לחייב את השני).
וצ"ב מ"ט לא יתחייב הראשון, כיוון שכלי באוויר כבר אינו יכול להינצל, הרי הוא אבוד מן הבעלים, והוי כמו זורק מטבע למים עכורים לקמן צ"ח. שחייב אע"פ שהכלי שלם?

[האחרונים הק' דפשיטא שפטור השני משום דאבודה ממנו ומכל אדם, ותירוציהם לא יעזרו לשאלה למה לא יתחייב הראשון על ההפסד בזריקה].



רבא בעצם אינו מסתפק בזה, ספקו של רבא הוא בדין צרורות, כשהבהמה דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר, מתי רואין את שבירת הכלי בשעת הדריסה ויחשב גופו או בשעת שבירה ויחשב צרורות, בתר מעיקרא אזלי' או בתר תבר מנא.

האם כוונתך להקשות שאפי' לגבי דריסת הבהמה יתחשב הדריסה על הכלי היזק מטעם שהיא כבר אבודה עכשיו ואין לו דמים?

לכאורה יש לדון בדבריך האם להשוות כלי שיהא שוה אפס, אבל הכלי עדיין שלמה במציאות, האם זה לא נקרא גרמא או היזק שאינו ניכר, ואפי' אם באדם המזיק יהא חייב ע"ז, לכאורה אם היה זה שורו שעשה היזק כזה קשה לחייב את בעליה.

אכן לגבי השני, כיון שלמעשה הכלי אבודה כבר קודם ששברו ואין לו ערך דמים, מובן הקושיא למה הדיון הוא מצד שהכלי נחשב כנשבר ולא סכי שיפטור מצד שלהכלי כבר אין לו ערך.

אבל לגבי הראשון, אין הדיון פשוט כ"כ לפענ"ד שלהשוות כלי אבודה בערך הדמים יהא עליו חיוב תשלומין, אם לא מצד דינא דגרמי.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יז ב - זורק כלי מראש הגג

הודעהעל ידי ישנו » ג' אפריל 02, 2019 5:17 pm

הפסד של שווי אם לא קרה שום דבר בחפץ כפי הנראה פטור לגמרי, שהרי זו היא טענת הרמב"ן שזורק כלי מראש הגג אין מה לחייב את השני כי הכלי לא שווה, ואעפ"כ זה לא טעם לחייב את הראשון, אבל מים עכורים זה לא הפסד של שווי, אלא שהחפץ באמת אבוד מן הבעלים, [זה לא גרמי שהרי מים צלולים לדעת הרבה ראשונים זה גרמי ורבה פטר כי סובר שגרמי פטור, ועל מים עכורים חייב כי זה מזיק גמור].

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

ב"ק יח א צרורות מגופו משלם או מעליה משלם

הודעהעל ידי ישנו » ד' אפריל 03, 2019 11:22 pm

יח, א
בעי רבא: חצי נזק צרורות, מגופו משלם או מעלייה משלם? מגופו משלם, דלא אשכחן חצי נזק דמשלם מעלייה, או דלמא מעלייה משלם, דלא אשכחן כאורחיה דמשלם מגופיה

צ"ע הא איכא למ"ד צד תמות במקומה עומדת, וא"כ מצינו כי אורחיה שמשלם מגופו?


ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ב"ק יח א צרורות מגופו משלם או מעליה משלם

הודעהעל ידי ישנו » ה' אפריל 04, 2019 12:08 am

יש"כ

עושה חדשות
הודעות: 7952
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 04, 2019 8:32 pm

אשו משום חיציו

לומדי ב"ק, נא האירו את עיני -

אשו משום חיציו.
התוס' כ' דה"ה במקרב הדבר אצל האש.

אשו משום חיציו מועיל גם למלאכות שבת, כך בפשטות הנמוק"י.
ומועיל גם לגבי כח גברא של שחיטה, כך בתוס' בסנהדרין.

האם יש מקום/מקור לחלק, שלגבי שבת ושחיטה זה דוקא במקרב האש אל הדבר ולא להיפך,
או שאין בזה שום חילוק, מה לי מקרב וכו'.

ישנו
הודעות: 596
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי ישנו » ה' אפריל 04, 2019 8:49 pm

תוס' בסנהדרין הרי דימו שחיטה לרציחה, (לחזו"א משום שבשניהם יש דין של כח גברא) ועל רציחה כת' התוס' את הסברא של מה לי מקרב הדבר אצל האש.

עושה חדשות
הודעות: 7952
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 04, 2019 8:50 pm

יש"כ. ולגבי שבת?

מה דנו הפוס' על ריחיים של מים, והרי יש כאן "מקרב הדבר אצל האש".

סגי נהור
הודעות: 3557
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אפריל 04, 2019 9:29 pm

עושה חדשות כתב:מה דנו הפוס' על ריחיים של מים, והרי יש כאן "מקרב הדבר אצל האש".

הערה כללית - אין לדמות מלאכות זו לזו בענינים אלו. (במבשל, לדוגמא, יש לך ספק אם חייב במקרב הדבר אצל האש?)

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4753
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ו' אפריל 05, 2019 3:06 pm

בבא קמא כ.

הגמ' מביא ברייתא בדין שן ברה"ר שפטורה מכ"מ משלמת מה שנהנית, ומסיים הברייתא: לפיכך אכלה חטין או דבר הרע לה פטורה.

מקופיא יש להקשות על זה למה פטורה לגמרי, אדרבא תחייב חצי נזק כיון שאכלה דברים שאין אורחה בכך, ואפי' ברה"ר יהא חייב כדין קרן. וכן מצינו להדיא בדף יט: ברייתא אכלה פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק.

אלא שפסקי ריא"ז נמצא שאם אכלה חטין או דבר הרע לה ברשות הניזק חייבת נזק שלם. ומשמע מדבריו שלמד את דברי הברייתא, שאכילת חטין או דבר הרע לה, מיקרי שן דבוודאי מצד הבהמה אורחה היא, וממילא חייבת ברשות הניזק, אלא שהבעלים אינם נהנים מאכילתה כיון שהם מזיקים לה, ולכן ברה"ר שאין לחייב רק מצד מה שנהנית על זה פטורה (ובלחם אבירים כתב כעי"ז אלא שלדבריו זה 'רגל' שאורחיה היא, ואין כוונתה להזיק ואין הנאה להזיקה - והוי כמו אכילת נחש שאינו נהנה באכילתה שכתבו התוס' בדף טז. ד"ה והנחש שחייב מדין רגל)

אולם ברמב"ם הל' נזקי ממון פ"ג ה"ג הביא את ההלכה שאם אכלה חטין או דברים הרעים לה פטורה ולא חילק בין רה"ר לרשות הניזק, ותיכף אחר כך מביא הדין שאם אכלה כסות או כלים משלמת חצי נזק בין ברשות הרבים ובין ברשות הניזק. ולכאורה קשה, למה השמיט את הדין שבאכילת דברים הרעים משלמת נזק שלם ברשות הניזק - ואם נימא שחולק על הפסקי ריא"ז וס"ל שזה מיקרי קרן, למה פסק שפטורה לגמרי ואינה משלמת חצי נזק כמו אכילת כסות וכלים?

(בספר המפתח על הרמב"ם וכן על מס' בבא קמא לא מצאתי מי שיציין על זה)


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים