מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת בבא קמא - הערות והארות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 13, 2019 1:54 pm

ב"ק נט: ורבי יוחנן אמר אפי' מסר לו שלהבת פטור מ"ט צבתא דחרש גרמה לו ולא מיחייב עד שימסור לו גווזא סילתא ושרגא דההוא ודאי מעשה דידיה גרמו לו

מה הדין לר"י אם מסר לפקח גווזא סלתא ושרגא?

בעצם טעם החיוב לר"י כשמסר לחרש גווזא סילתא ושרגא נראה שנחלקו בה הראשונים. בשיטת תלמיד הר"ת ור"א (לעיל כב:) מבואר החילוק בין מסר שלהבת למסר גווזא וכו' דבשלהבת מיירי שהחרש הוליך השלהבת להגדיש ואע"פ שהיתה השלהבת הולכת גם מעצמה ברוח מצויה מכ"מ השתא צבתא דחרש גרים לה ופטור המשלח, משא"כ במסר לו גווזא סילתא ושרגא מיירי שהאש הלכה מעצמה, רק מסרה להחרש והוו כמו מסר שורו לחרש שהשור בעצמו מזיק ולפיכך חייב המשלח. ולפי דבריו אם מסרה לפקח והאש הלכה מעצמה יהי' פטור כמו מסר שורו לפקח לשמור.

אולם בשיטמ"ק הביא בשם הרא"ה, דאם מסר שלהבת לחרש והחרש הוליכה לגדיש חייב המשלח כמו שמצינו בכלב שנטל חררה דחייב בעל החררה כשלא שמר גחלתו, ולא אמרי' צבתא דחרש גרמה כמו דלא אמרי' צבתא דכלב גרמה לו. וכאן מיירי שמסר לו שלהבת והחרש הגדיל המדורה מעצמו ולפיכך פטור המשלח דצבתא דחרש גרמו, משא"כ במסר גווזא וסילתא חייב דאע"פ שהחרש הדליקם חשיב ליה מעשיו של המשלח. ובאופן כזה אם ימסור לפקח גווזא סילתא ושרגא אולי ג"כ חייב דזה עדיין מיקרי מעשיו של המבעיר.

נמצא לפי זה מי שהניח שלהבת בשוק ובא פקח ונטל השלהבת והוליכה לגדיש, יהי' תלוי במחלוקת הראשונים אם שניהם שותפים בתשלומין, דלשיטת תלמיד הר"ת בוודאי פטור המבעיר אולם לשיטת הרא"ה אולי חייב שפשע בגחלתו או אולי כיון שהמוליך הוא פקח נעשה הוא בעל התבערה לכו"ע וצ"ע

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות ברש"י בבא קמא סה: צג:

הודעהעל ידי מיללער » ד' יוני 19, 2019 2:59 pm

שמואל דוד כתב:הא מני ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב"ש אוסרין ובית הלל מתירין כו'

וברש"י סה: תני חדא אסור "לקרבן"
ובדף צג: תני חדא אסור "למזבח"
וצריך ביאור בשינוי הלשון.
ועיין רש"י צד. שכתב מאספורק שם מקום.
ויש לעיין מדוע לא פירש כן לעיל סה: ועיין תמורה ל: גוריון דמן אספורק ופירש"י שאספורק הוא שם מקום וכאן משמע שמאספורק הוא שם המקום ודוק' בזה



דמאספורק = דמן אספורק - ובוודאי ששם המקום הוא אספורק

לא מצאתי השערות על איתור המקום אספורק, האם זו הפעם היחידה שנמצא שם מקום הזה בחז"ל?
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ה' יוני 20, 2019 3:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 4323
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות ברש"י בבא קמא סה: צג:

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 20, 2019 6:46 am

בבה״ג גורס ״אספורן״

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות ברש"י בבא קמא סה: צג:

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 20, 2019 3:13 pm

שמואל דוד כתב:בבה״ג גורס ״אספורן״

ומה נמצא בכ"י?

ואם גרסי' אספורן, איפה הוא?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 20, 2019 3:22 pm

בכל הש"ס נמצא מילת כשורא כתרגום של קורה (כי כשורא לצלמי, מעיקרא כשורא והשתא טללא, ועוד הרבה) ובגה"ש בב"ק סו: מציין הגרעק"א לתרגום עה"כ (בראשית יט, ח) בצל קורתי, בטלל שירותי.

ונראה שבארמית המוקדמת היה המילה 'שורא' ונשתרבב מזה ל'כשורא' (ועי' בערוך ערך כשר ב' וערך שר ט') וכבר בתרגום שה"ש קורות בתינו ארזים, מתרגם דכשרוהו יהוין מן ארזין.

טור תלגא
הודעות: 173
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות ברש"י בבא קמא סה: צג:

הודעהעל ידי טור תלגא » ה' יוני 20, 2019 7:57 pm

מיללער כתב:לא מצאתי השערות על איתור המקום אספורק, האם זו הפעם היחידה שנמצא שם מקום הזה בחז"ל?

עי' באוצר ישראל ח"ב שהביא דעת הערך מלין שהיא עיר בפרס, ודעת הערוך השלם שהיא עיר על maeotian swamp ששם יושב עם האספורגיאני

אוצר ישראל אספורק.png
אוצר ישראל אספורק.png (55.19 KiB) נצפה 546 פעמים
נערך לאחרונה על ידי טור תלגא ב ה' יוני 20, 2019 8:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות ברש"י בבא קמא סה: צג:

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 20, 2019 8:27 pm

טור תלגא כתב:
מיללער כתב:לא מצאתי השערות על איתור המקום אספורק, האם זו הפעם היחידה שנמצא שם מקום הזה בחז"ל?

עי' באוצר ישראל ח"ב שהביא דעת הערך מלין ודעת הערוך השלם

אוצר ישראל אספורק.png

תודה רבה

אהרן תאומים
הודעות: 348
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יוני 20, 2019 11:58 pm

מיללער כתב:בכל הש"ס נמצא מילת כשורא כתרגום של קורה (כי כשורא לצלמי, מעיקרא כשורא והשתא טללא, ועוד הרבה) ובגה"ש בב"ק סו: מציין הגרעק"א לתרגום עה"כ (בראשית יט, ח) בצל קורתי, בטלל שירותי.

ונראה שבארמית המוקדמת היה המילה 'שורא' ונשתרבב מזה ל'כשורא' (ועי' בערוך ערך כשר ב' וערך שר ט') וכבר בתרגום שה"ש קורות בתינו ארזים, מתרגם דכשרוהו יהוין מן ארזין.

בהערת אגב הנה מה שמצאתי ת"י בענין זה אולי יועיל במשהו https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22452

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ו' יוני 21, 2019 2:51 am

אהרן תאומים כתב:
מיללער כתב:בכל הש"ס נמצא מילת כשורא כתרגום של קורה (כי כשורא לצלמי, מעיקרא כשורא והשתא טללא, ועוד הרבה) ובגה"ש בב"ק סו: מציין הגרעק"א לתרגום עה"כ (בראשית יט, ח) בצל קורתי, בטלל שירותי.

ונראה שבארמית המוקדמת היה המילה 'שורא' ונשתרבב מזה ל'כשורא' (ועי' בערוך ערך כשר ב' וערך שר ט') וכבר בתרגום שה"ש קורות בתינו ארזים, מתרגם דכשרוהו יהוין מן ארזין.

בהערת אגב הנה מה שמצאתי ת"י בענין זה אולי יועיל במשהו https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22452

תודה רבה

נראה שרוצה לחלק בין שני סוגי קורה, ומלבד שזה צריך סמך וסעד, נראה שהגרעק"א לא למד כן.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ש' יוני 22, 2019 1:40 am

ב"ק נח. איבעי ליה לנטורי "ולאסטמורי" בגווה.

רש"י (נח: ד"ה ולאסטמורי) פירש: להשמר ולהזהר בה. ונראה שלנטורי = להשמר, ולאסטמורי = להזהר. (ודלא כמו מפרשי מהדורת ארטסקרול שפירשו לנטורי = לשומרה, ולאסטמורי = להישמר ולהזהר בה)

האם נמצא שורש מילה ארמית זו במקום אחר כמילה של שמירה וזהירות? משום מה צלצל לי שהוא מלשון טמיר ונעלם, והיינו שהיה צריך להסתיר אותה אצלו.

י. אברהם
הודעות: 1402
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי י. אברהם » ש' יוני 22, 2019 10:14 pm

בכת"י ליתא לב' התיבות "לנטורי ולאסטמורי" יחד, אלא י"ג לנטורי, וי"ג לאסטמורי/לאסתמורי וכנראה כך גרס רש"י.
(ועי' דק"ס שהוא כמו לאשתמורי)

אסתמור.PNG
אסתמור.PNG (36.46 KiB) נצפה 486 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » א' יוני 23, 2019 5:29 am

י. אברהם כתב:בכת"י ליתא לב' התיבות "לנטורי ולאסטמורי" יחד, אלא י"ג לנטורי, וי"ג לאסטמורי/לאסתמורי וכנראה כך גרס רש"י.
(ועי' דק"ס שהוא כמו לאשתמורי)

אסתמור.PNG

תודה רבה!

ביקורת תהיה
הודעות: 1018
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' יוני 26, 2019 11:00 am

מיללער כתב:ב"ק נח. איבעי ליה לנטורי ולאסטמורי בגווה.
'לנטורי' – שיבוש של הדפוסים החדשים; הנכון: 'לנטורה', וכ"ה במהדורת עוז והדר.
האם נמצא שורש מילה ארמית זו במקום אחר כמילה של שמירה וזהירות?
רווח בספר הזהר, לדוגמא: מָרֵי דְעַיְנִין סֻמָּקִין – אִסְטְמַר מִנֵּהּ, אוֹשֵׁד דְּמִין אִיהוּ.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת בבא קמא - הערות והארות

הודעהעל ידי מיללער » ג' יולי 09, 2019 4:03 pm

בבא קמא עח: בעי רבי ירמיה מכרה חוץ משלשים יום, חוץ ממלאכתה, חוץ מעוברה מהו וכו' ונשאר בתיקו.

ופירש"י, חוץ משלשים יום. אעשה בה מלאכתי: היינו שגנב בהמה ומכרה, ושייר לעצמו זכות עשיית מלאכה בשלשים יום הראשונים, ואח"כ בעי חוץ ממלאכתי, היינו שמכרה בשיור על המלאכה לעולם עד שישחוט, והוא באת"ל כמ"ש בשיטמ"ק.

ועי' בגיטין מד. דבעי רבי ירמיה לגבי מוכר עבדו לעכו"ם כה"ג, אבל שם מיבעיא ליה אם מכרו 'לשלשים יום' וחוץ למלאכתו, וכאן בעי אם מכרו 'חוץ לשלשים יום', דכאן לא מיבעא ליה אם מכרו רק לשלשים יום, דכבר שנינו לעיל סח. פרט להשקנה לשלשים יום דפטור דבעי דומיא דטביחה שאינה חוזרת, אולם לכאורה צריך ליישב למה לא מיבעי בגיטין אם מכרו לשלשים יום, ואח"כ אם מכרו חוץ לשלשים יום, ואח"כ אם מכרו חוץ ממלאכתו.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים