חשבונות רבים כתב:לכאורה מעשה ההרקדה מתייחס לסולת היוצאת מהנפה ולא לקמח שמרקדים אותו ולכן בעיקרון תמיד המלאכה היא באותו שיעור - בשיעור עשרון. רק החילוק אם הוא עושה את זה בכמה מעשים או במעשה אחד ועדיף לרבות באותה מלאכה דהיינו לרבות במעשים בלי לרבות בשיעור מאשר לרבות בקצירה שמרבה בשיעור המלאכה וגם במעשים.
[וכל זה אינו שייך לריבוי בשיעורים ששם מרבה בשיעור בלי לרבות במעשה]
עזריאל ברגר כתב:שייך קצת לדיון ביומא על חולה שצריך ב גרוגרות ומצאו ב בב' עוקצים וג' בעוקץ אחד.
ואולי יש לחלק בין דחויה להותרה, שבדחויה מחפשים למעט במעשים, ובהותרה - הותרו ג סאין ולא יותר.
כן. הבנת מצוין.סליחות כתב:חשבונות רבים כתב:לכאורה מעשה ההרקדה מתייחס לסולת היוצאת מהנפה ולא לקמח שמרקדים אותו ולכן בעיקרון תמיד המלאכה היא באותו שיעור - בשיעור עשרון. רק החילוק אם הוא עושה את זה בכמה מעשים או במעשה אחד ועדיף לרבות באותה מלאכה דהיינו לרבות במעשים בלי לרבות בשיעור מאשר לרבות בקצירה שמרבה בשיעור המלאכה וגם במעשים.
[וכל זה אינו שייך לריבוי בשיעורים ששם מרבה בשיעור בלי לרבות במעשה]
לא זכיתי להבין.
מה הכוונה המלאכה תמיד באותו שיעור?
תמיד= יום חול או שבת?
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:שייך קצת לדיון ביומא על חולה שצריך ב גרוגרות ומצאו ב בב' עוקצים וג' בעוקץ אחד.
ואולי יש לחלק בין דחויה להותרה, שבדחויה מחפשים למעט במעשים, ובהותרה - הותרו ג סאין ולא יותר.
ייש"כ, אבל לא זכיתי להבין איך זה מסביר את הבעיה שעליה שאלנו.
חשבונות רבים כתב:כן. הבנת מצוין.סליחות כתב:חשבונות רבים כתב:לכאורה מעשה ההרקדה מתייחס לסולת היוצאת מהנפה ולא לקמח שמרקדים אותו ולכן בעיקרון תמיד המלאכה היא באותו שיעור - בשיעור עשרון. רק החילוק אם הוא עושה את זה בכמה מעשים או במעשה אחד ועדיף לרבות באותה מלאכה דהיינו לרבות במעשים בלי לרבות בשיעור מאשר לרבות בקצירה שמרבה בשיעור המלאכה וגם במעשים.
[וכל זה אינו שייך לריבוי בשיעורים ששם מרבה בשיעור בלי לרבות במעשה]
לא זכיתי להבין.
מה הכוונה המלאכה תמיד באותו שיעור?
תמיד= יום חול או שבת?
בין בחול ובין בשבת מנפים עשרון אבל הקצירה בחול היא חמש סאים ובשבת היא שלוש.
עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:שייך קצת לדיון ביומא על חולה שצריך ב גרוגרות ומצאו ב בב' עוקצים וג' בעוקץ אחד.
ואולי יש לחלק בין דחויה להותרה, שבדחויה מחפשים למעט במעשים, ובהותרה - הותרו ג סאין ולא יותר.
ייש"כ, אבל לא זכיתי להבין איך זה מסביר את הבעיה שעליה שאלנו.
אחרי שקצרת ג סאין, ואתה בא לקצור עוד - אומרים לך: יש לך כבר מספיק בשביל הקרבת מנחת העומר, ומי התיר לך לקצור עוד?
ואתה רוצה לקצור ולעמר ולדוש ולטחון דבר שאינו נצרך כדי למעט בניפוי הסולת - כלומר אתה רוצה לעשות (כמה) מלאכות כדי למעט במלאכה אחרת, וזה לא מה שהתורה התירה!
שבת הותרה לצורך מנחת העומר ולא לצורך מניעת מלאכה בשבת.
עזריאל ברגר כתב:תוך כדי כתיבת התגובה הקודמת, עלה בלבי שיש כאן כמה מלאכות שמרבים בהם כדי למעט בניפוי הסולת, ומי אמר שזה בפועל חוסך במלאכות השבת?
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:שייך קצת לדיון ביומא על חולה שצריך ב גרוגרות ומצאו ב בב' עוקצים וג' בעוקץ אחד.
ואולי יש לחלק בין דחויה להותרה, שבדחויה מחפשים למעט במעשים, ובהותרה - הותרו ג סאין ולא יותר.
ייש"כ, אבל לא זכיתי להבין איך זה מסביר את הבעיה שעליה שאלנו.
אחרי שקצרת ג סאין, ואתה בא לקצור עוד - אומרים לך: יש לך כבר מספיק בשביל הקרבת מנחת העומר, ומי התיר לך לקצור עוד?
ואתה רוצה לקצור ולעמר ולדוש ולטחון דבר שאינו נצרך כדי למעט בניפוי הסולת - כלומר אתה רוצה לעשות (כמה) מלאכות כדי למעט במלאכה אחרת, וזה לא מה שהתורה התירה!
שבת הותרה לצורך מנחת העומר ולא לצורך מניעת מלאכה בשבת.
הבנתי. זו הבנה מעניינת. אשמח לדעת אם יש לה מקור או מסברא?
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:תוך כדי כתיבת התגובה הקודמת, עלה בלבי שיש כאן כמה מלאכות שמרבים בהם כדי למעט בניפוי הסולת, ומי אמר שזה בפועל חוסך במלאכות השבת?
איזה מלאכות לדוגמה? האם אתה מתכוון לסתור את מה שכתבת בהודעתך הקודמת?
עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:תוך כדי כתיבת התגובה הקודמת, עלה בלבי שיש כאן כמה מלאכות שמרבים בהם כדי למעט בניפוי הסולת, ומי אמר שזה בפועל חוסך במלאכות השבת?
איזה מלאכות לדוגמה? האם אתה מתכוון לסתור את מה שכתבת בהודעתך הקודמת?
א. דישה זריה ברירה וטחינה.
ב. לא לסתור את מש"ש, אלא להקשות על השואל.
לא הבנתי מה זה "מה המטרה?".סליחות כתב:חשבונות רבים כתב:כן. הבנת מצוין.סליחות כתב:חשבונות רבים כתב:לכאורה מעשה ההרקדה מתייחס לסולת היוצאת מהנפה ולא לקמח שמרקדים אותו ולכן בעיקרון תמיד המלאכה היא באותו שיעור - בשיעור עשרון. רק החילוק אם הוא עושה את זה בכמה מעשים או במעשה אחד ועדיף לרבות באותה מלאכה דהיינו לרבות במעשים בלי לרבות בשיעור מאשר לרבות בקצירה שמרבה בשיעור המלאכה וגם במעשים.
[וכל זה אינו שייך לריבוי בשיעורים ששם מרבה בשיעור בלי לרבות במעשה]
לא זכיתי להבין.
מה הכוונה המלאכה תמיד באותו שיעור?
תמיד= יום חול או שבת?
בין בחול ובין בשבת מנפים עשרון אבל הקצירה בחול היא חמש סאים ובשבת היא שלוש.
יישר כוחך
מה המטרה בכך?
עד עכשיו הנחתי בפשטות שביום חול היו מנפים יותר כדי שיהיה קל יותר. כי קל יותר להוציא עישרון משובח מחמש מאשר להוציא עישרון משובח משלוש. האם הנחת יסוד זו בטעות יסודה?
חשבונות רבים כתב:לא הבנתי מה זה "מה המטרה?".סליחות כתב:חשבונות רבים כתב:כן. הבנת מצוין.סליחות כתב:חשבונות רבים כתב:לכאורה מעשה ההרקדה מתייחס לסולת היוצאת מהנפה ולא לקמח שמרקדים אותו ולכן בעיקרון תמיד המלאכה היא באותו שיעור - בשיעור עשרון. רק החילוק אם הוא עושה את זה בכמה מעשים או במעשה אחד ועדיף לרבות באותה מלאכה דהיינו לרבות במעשים בלי לרבות בשיעור מאשר לרבות בקצירה שמרבה בשיעור המלאכה וגם במעשים.
[וכל זה אינו שייך לריבוי בשיעורים ששם מרבה בשיעור בלי לרבות במעשה]
לא זכיתי להבין.
מה הכוונה המלאכה תמיד באותו שיעור?
תמיד= יום חול או שבת?
בין בחול ובין בשבת מנפים עשרון אבל הקצירה בחול היא חמש סאים ובשבת היא שלוש.
יישר כוחך
מה המטרה בכך?
עד עכשיו הנחתי בפשטות שביום חול היו מנפים יותר כדי שיהיה קל יותר. כי קל יותר להוציא עישרון משובח מחמש מאשר להוציא עישרון משובח משלוש. האם הנחת יסוד זו בטעות יסודה?
מה השתנה לך בהנחה הפשוטה שלך בעקבות מה שכתבתי?
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה הרע"ב מסביר את הדברים באר היטב.
ביום חול קוצרים 5 סאים טוחנים חמש סאים ומתחילים לשפוך לנפה. שופכים קמח. הדק ביותר נופל ואת השאר מעבירים למקום אחר. אולי עושים זאת בפעם אחת על נפה גדולה אבל יותר סביר ששופכים כמות קטנה וחוזרים על התהליך כמה פעמים. כמות הקמח הדק הזה מספיקה.
בשבת עושים אותו דבר רק כאשר שמים את הקמח בנפה מטלטלים אותה או עושים איזה פעולה בידים כדי להפיל יותר קמח דק.
כמו שמסביר הרע"ב וכמו שהזכיר חשבונות רבים כאן עשו קצת יותר ניפוי באותן שלשה סאין. כלומר עשו את אותה מלאכה באותו חומר רק טרחו יותר במלאכה. אפשר לטעון שעשו יותר חיובים אם הפעולה היא במה שנתקן ולא בפסולת (כמו שהסביר הרב חשבונות רבים לעיל) ולכן הרע"ב מסביר שההגדרה היא "מוטב שירבה במלאכה אחת שרוקד שלש סאים פעמים הרבה, ואל ירבה במלאכות הרבה שיקצור ויברור ויטחון וירקד שני סאין יותר"
עזריאל ברגר כתב:וכבר עניתי לך שהגמרא אמרה בפירוש שהקצירה הזאת מגיעה עם עוד כמה מלאכות!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים