מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות במסכת יומא

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' אפריל 18, 2021 7:55 am

נהר שלום כתב:ו:
רש"י ד"ה הותרה היה בציבור. למה כשרק הכהן גדול טמא יש היתר טומאה בציבור, הרי יש את הסגן שתקנו תחתיו?

סגן במקום הכה"ג עצמו הוא [לכל הפחות] כעין כהן מבית אב אחר במקום בית אב של היום דלמ"ד הותרה לא מהדרינן אבית אב אחר כמבואר בסוגיא.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » א' אפריל 18, 2021 4:20 pm

אליהו חיים כתב:סגן במקום הכה"ג עצמו הוא [לכל הפחות] כעין כהן מבית אב אחר במקום בית אב של היום דלמ"ד הותרה לא מהדרינן אבית אב אחר כמבואר בסוגיא.

אני הבנתי ששם בוודאי מדובר כשרוב הכהנים או הציבור טמאים אחרת אין היתר בציבור

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' אפריל 18, 2021 6:09 pm

ביוה"כ רק הכהן גדול מקריב ואם הוא לא יקריב קרבנות היום, יתבטל הקרבה לגמרי [אם לא שהסגן יעמוד תחתיו] וכיון דכל קרבנות היום הם בגדר קרבנות ציבור והותר או נדחה טומאה הנצרך להקרבה, ולכן לקרבנות אלו דשאר הכהנים כזרים נחשבים, פשוט דשם טומאת 'מקריבים' שהותר או נדחה בציבור היינו אך ורק בכה"ג, ואף כאן אפילו דמיירי בימי הפרישה הרי רק הוא ממונה לכה"ג ע"י מינוי בכל גדרי מינוי לכך ולא כהן אחר והקרבה תלוי רק בו [ואף סגנו שמתקינין במקומו אם יארע בו פסול הוי לכל הפחות כבית אב אחר וכנ"ל].

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' אפריל 19, 2021 12:49 am

נכון אבל אם יש כהן גדול וסגן שכשרים לעבוד ורק הכה"ג טמא לכל הפחות הוי כמחצה טמאים ומחצה טהורין

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ב' אפריל 19, 2021 3:02 am

נהר שלום כתב:
אליהו חיים כתב:סגן במקום הכה"ג עצמו הוא [לכל הפחות] כעין כהן מבית אב אחר במקום בית אב של היום דלמ"ד הותרה לא מהדרינן אבית אב אחר כמבואר בסוגיא.

אני הבנתי ששם בוודאי מדובר כשרוב הכהנים או הציבור טמאים אחרת אין היתר בציבור

הדין של 'רוב' לגבי טומאה הותרה בציבור נאמרה במקור רק לגבי קרבן פסח, ששם נוצר המצב של ואין 'ציבור' נידחין רק אם לכה"פ רוב ישראל טמאין. אבל לגבי שאר קרבנות ציבור להקריב בטומאת כהנים לא מצינו שהותרה רק במצב שרובן כהנים טמאין, ואדרבא בזה אנו דנין בגמרא דילן שלמ"ד טומאה 'הותרה' בציבור מקריבין בטומאה כשכל בית אב טמאין אע"פ שרובן של הכהנים טהורין לחד לישנא, ולאידך לישנא אף אם באותו בית אב יש כהנים טהורין לא מהדרינן אטהורין, והוא הדין בכה"ג ביוהכ"פ אם הותרה בציבור לא מהדרינן אסגן.

אולם יש משמעות בלשון הרמב"ם שאף בכל קרבנות הציבור הותרה הטומאה רק במקום שרוב הכהנים טמאים, וקשה מסוגיא דילן, ובמקו"א על הפורום האריכו בזה.


viewtopic.php?p=624101#p624101

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' אפריל 19, 2021 6:34 am

מיללער כתב:
נהר שלום כתב:
אליהו חיים כתב:סגן במקום הכה"ג עצמו הוא [לכל הפחות] כעין כהן מבית אב אחר במקום בית אב של היום דלמ"ד הותרה לא מהדרינן אבית אב אחר כמבואר בסוגיא.

אני הבנתי ששם בוודאי מדובר כשרוב הכהנים או הציבור טמאים אחרת אין היתר בציבור

הדין של 'רוב' לגבי טומאה הותרה בציבור נאמרה במקור רק לגבי קרבן פסח, ששם נוצר המצב של ואין 'ציבור' נידחין רק אם לכה"פ רוב ישראל טמאין. אבל לגבי שאר קרבנות ציבור להקריב בטומאת כהנים לא מצינו שהותרה רק במצב שרובן כהנים טמאין, ואדרבא בזה אנו דנין בגמרא דילן שלמ"ד טומאה 'הותרה' בציבור מקריבין בטומאה כשכל בית אב טמאין אע"פ שרובן של הכהנים טהורין לחד לישנא, ולאידך לישנא אף אם באותו בית אב יש כהנים טהורין לא מהדרינן אטהורין, והוא הדין בכה"ג ביוהכ"פ אם הותרה בציבור לא מהדרינן אסגן.

אולם יש משמעות בלשון הרמב"ם שאף בכל קרבנות הציבור הותרה הטומאה רק במקום שרוב הכהנים טמאים, וקשה מסוגיא דילן, ובמקו"א על הפורום האריכו בזה.
viewtopic.php?p=624101#p624101

אני לא בטוח, מה שתמהו האחרונים על הרמב"ם הוא על מה שמשמע מדבריו שברוב הכהנים שבירושלים טמאים אפי' למ"ד דחויה (משום שפסק כמ"ד דחויה) היא עבדינן בטמאים ולא מהדרינן אמיעוט טהורים, אבל לכ"ע למ"ד הותרה עדיין בעינן רוב טמאים.

אם לא מדובר שהרוב טמאים להיכן אזלא איסור כניסה בטומאת מת לעזרה?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' אפריל 19, 2021 6:38 am

ז.
ת"ש על מה הציץ מרצה וכו'. צ"ב מה הראייה, דיש לומר דאיירי בטומאה אחרת שאינה טומאת מת ואין נדחת בציבור

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 19, 2021 8:40 am

נהר שלום כתב:
אליהו חיים כתב:ביוה"כ רק הכהן גדול מקריב ואם הוא לא יקריב קרבנות היום, יתבטל הקרבה לגמרי [אם לא שהסגן יעמוד תחתיו] וכיון דכל קרבנות היום הם בגדר קרבנות ציבור והותר או נדחה טומאה הנצרך להקרבה, ולכן לקרבנות אלו דשאר הכהנים כזרים נחשבים, פשוט דשם טומאת 'מקריבים' שהותר או נדחה בציבור היינו אך ורק בכה"ג, ואף כאן אפילו דמיירי בימי הפרישה הרי רק הוא ממונה לכה"ג ע"י מינוי בכל גדרי מינוי לכך ולא כהן אחר והקרבה תלוי רק בו [ואף סגנו שמתקינין במקומו אם יארע בו פסול הוי לכל הפחות כבית אב אחר וכנ"ל].

נכון אבל אם יש כהן גדול וסגן שכשרים לעבוד ורק הכה"ג טמא לכל הפחות הוי כמחצה טמאים ומחצה טהורין

ראיתי גם מה שהרב מילר והנהר שלום כתבו עוד בכללות בענין אם צריכים רוב כהנים.
אכן מה שנוגע לענין דכאן, הנה מבואר ברמב"ם בהל' ביאת המקדש פ"ד הי"ד והט"ו דכל זמן שיש אפילו כהן אחד טהור מאותו בית אב אם הוא יכול לעבוד בעצמו אין מקריבים בטומאה ואפילו למ"ד הותרה [וכל הנפק"מ בין הותרה ודחויה אם כל הבית אב טמא אם מחזרים אחרי בית אב אחר ודבריו הן לפי הלשון ראשון כאן בגמ'].
אמנם ביוה"כ כיון דרק הכה"ג נמשח ונתרבה לעבודה ורק הוא יכול להקריב וקיים רק כהן גדול אחד הראוי לעבוד, הוא כגדר וכמשל של 'בית אב' של גברא אחד שהוא הכהן גדול בעצמו, והתקנת כהן אחר להיות כהן גדול במקום שיפסל הוא בדיוק כמו כהן 'חוץ מהבית אב' [ואף פחות ממנו מפני שחסר לו גם רבייה או חינוך וכמבואר יומא י"ב א'], ולכן אם היה הותרה כמו שאם כל הבית אב טמא אין מחזרין אלא בית אב של היום מקריב כך גם ביוה"כ הכה"ג מקריב ולא 'מהדרינן' אחרי הסגן, אבל אם דחויה דאף אם כל הבית אב טמא מחזרין כך גם כאן הסגן יעמוד במקומו, ולכן תולה הסוגיא אם מפרישין מטומאת מת בדחויה והותרה.
ובקיצור כאן הוי ככל הבית אב טמא דתלוי בהותרה או דחויה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ב' אפריל 19, 2021 2:58 pm

נהר שלום כתב:ז.
ת"ש על מה הציץ מרצה וכו'. צ"ב מה הראייה, דיש לומר דאיירי בטומאה אחרת שאינה טומאת מת ואין נדחת בציבור

בטומאת הבשר, הדם או האימורין אין חילוק באיזה טומאה נטמאו לגבי הדין של טומאה הותרה או ריצוי הציץ, רק בטומאת הגוף (של המקריבין) הותרה רק טומאת מת ולא טומאה היוצא מגופו.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 19, 2021 3:35 pm

כיוונתם להמנחת ברוך סי' ק"ו (הל' חנוכה) אחרי שהקדים דברי ג' גאונים (שבסמוך) דהא דהוצרך לנס חנוכה והרי מותר להדליק בשמן טמא דק"צ דוחה טומאה הוא משום דנטמא השמן שלא ע"י ט"מ ולא הותר שאר טומאות,
ותמה המנח"ב על הני תלתא סבי קדישי הגאונים המובהק הפר"ח התבו"ש והבית מאיר דאיכא נפק"מ בקרבן ציבור שנטמא בין טומאת מת לשאר טומאות דלענ"ד פשוט דאין שום נפק"מ בזה וכו' עיי"ש כל הקטע, והזכיר ראיה זו בקצרה שם, ובסוף הסימן באריכות יותר 'ונראה להביא ראיה לדברינו מהא דתניא על מה הציץ מרצה וכו' וקשה לשני כגון שנטמא במגע זב ושרץ דטומאה זו לא הותרה בצבור ומכל מקום הציץ מרצה בדיעבדר וכו' אלא ודאי דלבתר דכתיב האי קרא דונשא אהרן תו אמרינן דטומאת קדשים אפילו במגע זב הותרה בציבור עכ"ל הנוגע לכאן.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' אפריל 20, 2021 1:00 am

זה חידוש גדול לומר שטומאת זב הותרה לכתחלה בציבור מפני שהציץ מרצה, וא"כ למה לא יבא קרבן פסח בטומאת זיבה (א"כ בלי לאוכלו)?
נערך לאחרונה על ידי נהר שלום ב ג' אפריל 20, 2021 4:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' אפריל 20, 2021 1:04 am

מיללער כתב:
נהר שלום כתב:ז.
ת"ש על מה הציץ מרצה וכו'. צ"ב מה הראייה, דיש לומר דאיירי בטומאה אחרת שאינה טומאת מת ואין נדחת בציבור

בטומאת הבשר, הדם או האימורין אין חילוק באיזה טומאה נטמאו לגבי הדין של טומאה הותרה או ריצוי הציץ, רק בטומאת הגוף (של המקריבין) הותרה רק טומאת מת ולא טומאה היוצא מגופו.

וזה מה שאני טוען, נאמר שמדובר על טומאה אחרת ואז צריך ריצוי ציץ, ואין להביא מכך ראיה לעניין כשגוף הכהן טמא מת שיצטרך ריצוי ציץ לבשר מפני שטומאה דחויה

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' אפריל 20, 2021 7:07 am

נהר שלום כתב:
אליהו חיים כתב:
מיללער כתב:בטומאת הבשר, הדם או האימורין אין חילוק באיזה טומאה נטמאו לגבי הדין של טומאה הותרה או ריצוי הציץ, רק בטומאת הגוף (של המקריבין) הותרה רק טומאת מת ולא טומאה היוצא מגופו.

כיוונתם להמנחת ברוך סי' ק"ו (הל' חנוכה) אחרי שהקדים דברי ג' גאונים (שבסמוך) דהא דהוצרך לנס חנוכה והרי מותר להדליק בשמן טמא דק"צ דוחה טומאה הוא משום דנטמא השמן שלא ע"י ט"מ ולא הותר שאר טומאות,
ותמה המנח"ב על הני תלתא סבי קדישי הגאונים המובהק הפר"ח התבו"ש והבית מאיר דאיכא נפק"מ בקרבן ציבור שנטמא בין טומאת מת לשאר טומאות דלענ"ד פשוט דאין שום נפק"מ בזה וכו' עיי"ש כל הקטע, והזכיר ראיה זו בקצרה שם, ובסוף הסימן באריכות יותר 'ונראה להביא ראיה לדברינו מהא דתניא על מה הציץ מרצה וכו' וקשה לשני כגון שנטמא במגע זב ושרץ דטומאה זו לא הותרה בצבור ומכל מקום הציץ מרצה בדיעבדר וכו' אלא ודאי דלבתר דכתיב האי קרא דונשא אהרן תו אמרינן דטומאת קדשים אפילו במגע זב הותרה בציבור עכ"ל הנוגע לכאן.

זה חידוש גדול לומר שטומאת זב הותרה לכתחלה בציבור מפני שהציץ מרצה, וא"כ למה לא יבא קרבן פסח בטומאת זיבה (א"כ בלי לאוכלו)?

עיי"ש באריכות עיקר החילוק והוכחות לחלק בין טומאת גברי לטומאת הקרבן בזה [ויש אריכות באחרונים נוספים על כל הענין הזה אך המנח"ב כאן כמרא דשמעתתא.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ד' אפריל 21, 2021 3:42 am

ח:

ברש"י ד"ה מתוך שנותנין ממון לכהונה. מתוך שכהני בית שני היו עומדין ע"י ממון שנותנין על כהונה גדולה למלכי בית חשמונאי:


לכאורה החשמונאים לא מלכו אלא מאה + שנה בתקופת בית שני, ומנ"ל לרש"י שהממון לכהונה הגדולה היתה קיימת דוקא בזמן מלכות בית חשמונאי?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אפריל 21, 2021 4:44 am

מסברה אז מעמד הכהונה היה הכי גבוה בפיסגה ולכן היה משתלם, וראה בתולדות תנאים ואמוראים ערך יהושע בן גמלא, שמעון הצדיק, והוא גם מופיע במסכת זו דף יח שאימו קנתה את הכהונה בשבילו מינאי המלך (בית חשמונאי) וזה מסביר גם את המספר 300 של כהנים גדולים ששימשו במקביל לכהנים הגדולים המלכים שהיו עסוקים, וכהנים אלו שמונו תמורת תשלום וכדומה שימשו תקופה קצרה מאוד לפעמים אף פחות משנה, וכן שמם לא מופיע במקורות היסטוריים
נ.ב. תוס ישנים דוחים דעת רש"י
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ה' אפריל 22, 2021 6:11 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אפריל 21, 2021 7:22 am

מיללער כתב:ח:
ברש"י ד"ה מתוך שנותנין ממון לכהונה. מתוך שכהני בית שני היו עומדין ע"י ממון שנותנין על כהונה גדולה למלכי בית חשמונאי:
לכאורה החשמונאים לא מלכו אלא מאה + שנה בתקופת בית שני, ומנ"ל לרש"י שהממון לכהונה הגדולה היתה קיימת דוקא בזמן מלכות בית חשמונאי?

המעשה שמובא כמקור לזה בהגהות הב"ח מספר ששילמו עבור כה"ג לינאי שהיה משולשלת החשמונאים.
עוד מסתבר שהיו צריכים לשלם למלכי בית חשמונאי מפני שהם עצמם היו כהנים והיו יכולים לתפוש את הכהונה גדולה לעצמם.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אפריל 21, 2021 7:23 am

ב:
שאין קדושה לפניו - לכאורה אפשר לומר שבימי המילואים היתה קדושה לפני היום השמיני בעבודת משה רבינו

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ד' אפריל 21, 2021 7:32 am

אין בהם קדושת היום של מקרא קודש, וביותר י"ל לפי דברי התוס' דדוקא קדושת היום דנתקדש ע"י בי"ד קחשיב

גיורא בשמי שמיא
הודעות: 390
הצטרף: ד' נובמבר 09, 2016 9:56 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי גיורא בשמי שמיא » ו' אפריל 23, 2021 5:32 pm

יב.
במה מחנכין אותו וכו' אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא.
הקשה א' הלומדים, איך התירו מלאכות מעביר ומבשל?

יהודי רגיל
הודעות: 162
הצטרף: ד' מאי 06, 2020 11:54 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי יהודי רגיל » א' אפריל 25, 2021 1:14 am

גיורא בשמי שמיא כתב:יב.
במה מחנכין אותו וכו' אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא.
הקשה א' הלומדים, איך התירו מלאכות מעביר ומבשל?

א. כמדומני שהמלאכות לעבודות הם בגדר 'הותרה' ולא בגדר 'דחויה', וממילא אין שום איסור בזה.
ב. אם זו הדרך היחידה להכשירו לכה"ג - וכמובן שזה לעיכובא לעבודת יוה"כ - הרי זה נצרך לעבודה, ומאי קושיא כלל?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » א' אפריל 25, 2021 6:46 am

יהודי רגיל כתב:
גיורא בשמי שמיא כתב:יב.
במה מחנכין אותו וכו' אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא.
הקשה א' הלומדים, איך התירו מלאכות מבעיר ומבשל?

א. כמדומני שהמלאכות לעבודות הם בגדר 'הותרה' ולא בגדר 'דחויה', וממילא אין שום איסור בזה.
ב. אם זו הדרך היחידה להכשירו לכה"ג - וכמובן שזה לעיכובא לעבודת יוה"כ - הרי זה נצרך לעבודה, ומאי קושיא כלל?

לכאורה הפיכת צינורא היה חלק מעבודת הקרבת קרבן תמיד וניתנה יוה"כ לדחות אצלה

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' אפריל 25, 2021 7:21 am

יהודי רגיל כתב:א. כמדומני שהמלאכות לעבודות הם בגדר 'הותרה' ולא בגדר 'דחויה', וממילא אין שום איסור בזה.

גמ' יומא מו:

ORI929
הודעות: 335
הצטרף: א' יוני 13, 2010 4:12 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי ORI929 » א' אפריל 25, 2021 8:33 am

ראיתי במפרשים שרצו לומר שזה הסיבה של רב פפא לחלוק ולומר שחינוכו הי' רק בעבודה ולא במהפף בצינורא שיש בזה איסור הבערה וכיבוי

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ב' אפריל 26, 2021 4:41 am

יג:

ת"ר כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל רבי יהודה אומר כל היום. ומסקנת הגמ' הוא דלרבי יהודה כה"ג אינו מקריב אונן (ולתוס' אם היה באמצע עבודה ושמע שמת לו מת מניח עבודתו ויוצא) גזירה שמא יאכל באנינותו.

זאת אומרת שהברייתא חולק בזה על המשנה במס' סנהדרין (יח.) בכהן גדול שמת לו מת דתנינן שם רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנא' ומן המקדש לא יצא.?

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 26, 2021 5:13 am

לכ'' אינו יוצא מן המקדש אבל אינו עובד

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ב' אפריל 26, 2021 5:36 am

אליהו חיים כתב:לכ'' אינו יוצא מן המקדש אבל אינו עובד

לכאורה צריכים לומר כן ולא ראיתי מי שמעיר על זה, ומינה שאף אם יש איסור על ביאה ריקנית דהיינו ליכנס לביהמ"ק שלא לצורך עבודה, מכ"מ אם כבר הוא שם א"צ לצאת אף אם אינו עובד.

ובהיותי בזה ראיתי על המשנה שם בסנהדרין שכ' התפארת ישראל: (פרק ב' דסנהדרין משנה א' אות ז') רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנא' ומן המקדש לא יצא. בכה"ג אונן כתיב "דמצוה להביאו למקדש שיקריב אונן (כיומא די"ג ע"ב)". ולא הבנתי דבריו שזה הוא סברת רבא שנדחה מקושית אביי ואדרבא מסקנת הגמ' הוא שאסור לו להקריב אונן וצ"ע

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 26, 2021 7:35 am

ועי' ברש"ש כאן בהו"א שבש"ס דאף מביאים אותו מביתו הוא כדי לקיים הקרא של ומן המקדש לא יצא שישהה במקדש, ולהך הו"א אף עובד כדי לפכח צערו וכדכתב רש"י אבל בלי הך טעמא לא היה עובד, וכנראה לא היה נחשב ביאה ריקנית אף אם נכנס מבחוץ דלהיות במקדש בכלל עיקר מצוותו גם בלי לעבוד [ויל"ע בזה].
אך לא הבנתי סוף דבריו להשיג על רש"י דהוצרך להא דכדי לפכח צערו דהיה ראוי לכתוב כגמ' סנהדרין יט. דאגב דילמא מקרי ואתי ונגע עכ"ד, ולכ' אין שייכות לכאן דשם מיירי בללכת אחרי מתו תוך העיר דלא נותנים לו מחמת הך טעם, ואיזה שייכות יש לזה לעבודתו במקדש.
התמיה על התפא"י נשגבה!

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ג' אפריל 27, 2021 1:34 am

טו, א
גופא, בא לו לקרן מזרחית צפונית - נותן מזרחית צפונית, מערבית דרומית - נותן מערבית דרומית. ותני עלה: רבי שמעון איש המצפה משנה בתמיד; בא לו לקרן מזרחית צפונית - נותן מזרחית צפונית, מערבית דרומית - נותן מערבה ואחר כך נותן דרומה. מאי טעמא דרבי שמעון איש המצפה? אמר רבי יוחנן משום חד דבי רבי ינאי: אמר קרא ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עלת התמיד יעשה ונסכו, עולה היא, ואמר רחמנא עביד בה מעשה חטאת. הא כיצד? נותן אחת שהיא שתים כמעשה עולה, שתים שהן שתים כמעשה חטאת. וכו'

הגמרא מאריכה בהסבר דעת ר"ש איש המצפה, אע"ג דלא קיי"ל כוותיה. נראה חידוש גדול שנלמד מדבריו, ואפילו לרבנן החולקים. בפשטות, קרבן התמיד הוא עולה גמורה וככל העולות, רק שהיא עולת ציבור, אשר זמנה קבוע פעמיים בכ"י, שמתחיל בה ומשלים בה, וכאן נתחדש שבאמת תמיד ל"ד לשאר קרבן עולה, ויש בקרבן התמיד "צד חטאת".

ר"ש בן המצפה נוקט למעשה: נותן אחת שהיא שתים כמעשה עולה, שתים שהן שתים כמעשה חטאת. רבנן חולקים בפעולה, ומ"מ מסתבר שמודים בהגדרה. התמיד היא עולה, ויש בו מעניין חטאת.

דבר זה נמצא אף מבואר במדרשים:
פסיקתא דרב כהנא פיסקא ט"ו – איכה: צדק ילין בה. א"ר יודה בר' סימון, מימיו לא לן אדם בירושלם ובידו עון. הא כיצד, תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה, ושל בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום, מכל מקום לא היה אדם לן בירושל' ובידו עון. מה טעמא, צדק ילין בה, ובמקבילות רבות. תוספת מצאנו בפסיקתא רבתי פיסקא ט"ו – החודש: מה טעם, צדק ילין בה - צדיק ילין בה. וכן הוא בילקוט שמעוני פ' בא, פינחס. ובילקוט שמעוני משלי רמז תתק"נ: ד"א צדיק אוכל לשובע נפשו, זה הקדוש ברוך הוא, כמה דאת אמר את הכבש אחד תעשה בבקר, ואינן באין אלא לכפר על ישראל וכו'

ובפסיקתא רבתי פיסקא י' - כי תשא: לא היו ניגבים דבר גדול אלא מחצית השקל, א"ר חנינא חצי הסלע, ואם תאמר חצי הזה לחנויות בית המקדש היה ניגבה, לא היה ניגבה אלא על כפרתם של ישראל - שהיו לוקחים בהם תמידים, וכו'

בנוסח הפוך יש במדרש אגדה - פרשת תצוה: תמיד של שחר מכפר על עבירות שביום, ותמיד של בין הערבים היו מתאכלין והולכין כל הלילה - לכפר על עבירות שבלילה:

ושם בגמרא אצלנו: מאי כמצליף - מחוי רב יהודה: כמנגדנא. רש"י: כמנגדנא - כשליח בית דין המכה ברצועה זו למטה מזו, שאינו מכה במקום אחד...

תוספות ישנים: כמנגדנא. פי' בקונטרס כמלקה זה שאינו רוצה [נ"ל שהתחלפו המילים רצועה ורוצה] להכות הארבעים במקום אחד, וקשה שאין זה מפורש בשום מקום בתלמוד, אבל לא תיקשי מאי אחת למעלה ושבע למטה כיון דזו למטה מזו וי"ל שיש לחלק בין אחת לשתים שכאן מצדד גב ידו למעלה וכאן מצדד גב ידו למטה כדאמרינן פרק הוציאו לו, ורבינו הזקן פי' כמנגדנא כשמכה אותו שלוקה מוטה על העמוד ומכין אותו שליש מלפניו ושני שלישים מאחוריו...
תוספות הרא"ש: כמנגדנא. פרש"י כמלקה שאינו מכה את הארבעים במקום אחד אלא זה בצד זה, וקשה שאין זה מפורש במכות בדין מלקות, ונראה לפרש כמנגדנא דאותו שלוקה מוטה על העמוד ומלקין אותו שליש מלפניו ושני שלישים מאחוריו...
כמנגדנא. מי שמיחייב מלקות מפרש במסכת מכות, שהיה המכה מכה אחת מלפניו ושתים מלאחריו... ורש"י לא פירש כן...
[תוספות רבינו פרץ].
חדושי הריטב"א: פרש"י שאינו נותן כולם במקום אחד אלא זו למטה מזו תכופות וסמוכות... והקשו בתוספות דכיון דקתני כמצליף משמע דכולה מילתא הוה כמצליף, ועוד לא מצינו בשום מקום שלא יהא המלקה נותן ההכאות במקום אחד.

השאלה היא לשיטת רש"י, אם אמנם מופיע לפנינו דין חדש, שלא במקומו, בהלכות מלקות?!

אך לכאורה נוכל לבאר שכוונת רש"י, כבקובץ שיטות קמאי: כמנגדנא, כאדם שמכה ברצועה לחבירו, שעומד בצידו ומכה אותו כלאחר ידו, שאינו מתכוון להכות במקום אחד, אלא כשהוא מגביה הרצועה וחוזר ומכה, פעמים מכה למטה ופעמ' מכה למעלה, כך זה היה מזה אחת למעלה וז' למטה. כלאחר ידו בהגבהת ידו, ולא כמתכוין ממש, והכי קתני בהדיא בפרק הוציאו לו, לא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף, אבל במתכוין, לא מצינו דמים שחציין למטן וחציין למעלן... [פירוש רבינו אליקים].
בית הבחירה למאירי: חטאות הנשרפות, דמן נכנס לפני לפנים, ומזין שם ופר ושעיר של יום הכפורים, דם כל אחד מהן טעון שמונה הזיות בין בדי הארון, אחת למעלה כנגד עביה של כפורת, ושבעה למטה מאמצע עובי הכפורת ולמטה, ולא שיכוין בהם למעלה ולמטה, אלא כולן היו למעלה בין הבדים, ולא נאמר למטה אלא שמפזר הזאותיו, ואינו מדקדק בהן להיותן במקום [אחד], אלא כמצליף, ר"ל המלקה, שאינו מכוין להכות במקום אחד, אלא שמכוין בראשונה להיותה בעליונות, אותו מקום המכוון להזאה, ר"ל בין הבדים, ואח"כ אינו מקפיד אם ירדו אם יעלו, אלא שמ"מ מכוין הוא לאותו הצד, ר"ל בין הבדים...
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ב' מאי 17, 2021 11:05 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' אפריל 27, 2021 5:53 am

ייש"כ
הסתפקתי למה האריכו בדברי ר"ש איש המצפה, וחשבת לומר מפני שסתם משנה ביומא כוותיה

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ג' אפריל 27, 2021 2:33 pm

טז:

בתוד"ה מן השלחנות. בסוה"ד לא היה בהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדול ומגיע לשלחנות, כדאיתא בב"ר דכשמרכיבים כבשי התמיד על הגמלים היו נגרררים בארץ.

בבראשית רבה (פס"ה - עה"כ ואת עורות גדיי העזים, בראשית כז, טז) ר' הונא בשם ר"י אמר שני תמידים שהיו ישראל מקריבין בחג היו מרכיבין אותן על שני הוגנין (פי' גמלים בחורים) והיו רגליהם שפופות בארץ.

תימה שהתוס' מביאין ראיה ממעשה נסים שאף עפ"י המדרש היתה רק בימי החג.

פולסברג
הודעות: 1750
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי פולסברג » ד' אפריל 28, 2021 2:24 am

יג.

צ''ע הלשון 'היה', אלא אסור בגרושה.
קבצים מצורפים
תוספות ישנים.JPG
תוספות ישנים.JPG (18.81 KiB) נצפה 4483 פעמים

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ד' אפריל 28, 2021 2:56 am

מיללער כתב:טז:

בתוד"ה מן השלחנות. בסוה"ד לא היה בהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדול ומגיע לשלחנות, כדאיתא בב"ר דכשמרכיבים כבשי התמיד על הגמלים היו נגרררים בארץ.

בבראשית רבה (פס"ה - עה"כ ואת עורות גדיי העזים, בראשית כז, טז) ר' הונא בשם ר"י אמר שני תמידים שהיו ישראל מקריבין בחג היו מרכיבין אותן על שני הוגנין (פי' גמלים בחורים) והיו רגליהם שפופות בארץ.

תימה שהתוס' מביאין ראיה ממעשה נסים שאף עפ"י המדרש היתה רק בימי החג.


בירושלמי - פאה פרק ז הלכה ג: רבי חונא בשם רבי אבין שני תמידין שהיו מקריבין בכל יום היו מרכיבין אותן על גבי גמל ורגליהן נוגעות בארץ...

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי מיללער » ד' אפריל 28, 2021 3:42 am

תודה רבה! ונראה שכך גם היה גירסת התוס' בבראשית רבה (מעניין אם העירו על זה מהדירי המדרש רבה)

עכשיו אני רואה שהיפה עינים כאן עמד על השינוים בין המדרש והגמ' ירושלמי פאה, והשמיט את השינוי בין בחג לבכל יום, ואולי גם לפני היפ"ע היה הגירסא במד"ר כמו שכתבו התוס'.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי טור תלגא » ד' אפריל 28, 2021 11:21 pm

פולסברג כתב:יג.
צ''ע הלשון 'היה', אלא אסור בגרושה.


בריטב"א הוסיף מילים "על תנאי"
הקש׳ רבינו שמשון ז״ל דהא כתיב וישא לו יהוידע נשים ויולד בנים ובנות ותירץ דשמא זו אחר זו נשאן או שמא היה מגרש את אחת מהן ערב יום הכפורים על תנאי כדלקמן וכל זה נראה לו שהוא דוחק


ועי' מגיד משנה איסורי ביאה פי"ז הי"ג
ובהשגות כתוב כאן א"א לא מתחוורא זאת הסברא וכו' וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות ע"כ. ואפשר שיהוידע נשא זו אחר מיתת זו או גרושיה או שהיו לו קודם שנתמנה להיות כ"ג ולדעת הר"א ז"ל בכל ערב יו"כ היה מגרש אחת מהן:

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אפריל 29, 2021 2:01 am

יז:

תוספות: והא אמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין - פי' משום דגמרינן מים שעשה שלמה, הקשה רבינו אפרים זצ"ל, אדגמרינן מהתם, נגמור ממגרש דכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה, ואת פאת נגב וכו' דהיינו דרך שמאל, כשהופך פניו לעיר, ומקיף מבחוץ, ונראה לי לתרץ דמים גמרינן משום דכתיב פונים פונים, והכי איתא בהדיא בזבחים פרק קדשי קדשים, דפריך ההוא מיבעי ליה לגופיה, פירוש בעלמא מנא לן, ומשני א"כ פונים פונים למה לי...

אך בר' חיים פלטיאל - פרשת מסעי: והר"ר אפרים פי' דלפי שעשה שלמה דכל פינות שאתה פונה לא יהא אלא לימין, אדרבה לילף מהכא דלשמאל פונים, דמזרח לדרום ומערב לצפון הוי לשמאל, ותירץ ר"ח שו"י [= רבינו חיים שיחיה ויאריך ימים] דבפנים הוה קאי, ואז הוי דרך ימין.

הנה נחלקו הראשונים, אם מודדים מבפנים או מבחוץ. ייתכן לקיים דברי שניהם, אשר באמת אין נ"מ מהיכן המדידה, ודווקא בגלל שיכולים למדוד מבית ומחוץ, פירטה התורה הכיוונים ממזרח לדרום, מפני שסתם דרום בצד הימני, כרש"י פרשת וישלח: בנימין – נראה בעיניי: לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשבא אדם מארם נהרים, כמו שנאמר: בנגב בארץ כנען, הלוך ונסוע הנגבה. בנימין – בן ימין, לשון: צפון וימין אתה בראתם, ולפיכך הוא מלא.

בספר רמת שמואל (אמסטרדם תע"ד), מצ"ב, מוסיף על לשון התוספות: וה"ה דהוי מצי להקשו' מקרא דאמר הקב"ה לאברהם, שא נא וראה - נגבה קדמה וימה, דהוי דרך שמאל:
לשון הכתוב שם בפרשת לך - לך: וַֽייָ֞ אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה:
הלא מ"מ אינו בהתאם לסדר רוחות, אלא מונה הפכים: צפנה ונגבה, וקדמה וימה, והרי צפנה ונגבה היא אמנם לדרך כיוון הימני, שכן נגב בימין הוא, ע"ד רש"י הנ"ל, לגבי אברהם בעצמו.
קבצים מצורפים
רמת שמואל - שא נא עיניך.pdf
(15.07 MiB) הורד 133 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ה' אפריל 29, 2021 12:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אפריל 29, 2021 6:09 am

האם רק אני חושב שכל הציורים בתוס' בדף יז אינם נכונים?

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' אפריל 29, 2021 7:04 am

נהר שלום כתב:האם רק אני חושב שכל הציורים בתוס' בדף יז אינם נכונים?

כבר העירו בזה בהגהות וציונים במהד' עוז והדר בשם שיח יצחק והג' רי"א חבר
ובמהד' תשפ"א הובאו ציורים נכונים

בדפוסים ראשונים לא היו ציורים (השאירו ריוח לציורים) ובדפוסים מאוחרים הכניסו ציורים של מהרש"א
ונציא יומא יז.PDF
(537.49 KiB) הורד 172 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אפריל 29, 2021 7:54 am

י. אברהם כתב:כבר העירו בזה בהגהות וציונים במהד' עוז והדר בשם שיח יצחק והג' רי"א חבר
ובמהד' תשפ"א הובאו ציורים נכונים

אשמח אם תוכל להעלות מעוז והדר (במהדורה שלפני עדיין בטעות, ומה שהובא בשם רי"א חבר אצלי גם אינו נכון)

אליעזר בלוי
הודעות: 441
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ה' אפריל 29, 2021 3:25 pm

לא זוכר איזה דף
ואני עכשיו בדרך
מה הפירוש של קידה
ראיתי אומרים שזה מה שאנחנו קוראים היום שכיבת בטן בלעז..
ומצד שני משמע ברשי הק לא כך
ששוחה פניו ושצריך לסמוך על גודליו
למי פתרונים

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' אפריל 29, 2021 7:39 pm

נהר שלום כתב:אשמח אם תוכל להעלות מעוז והדר (במהדורה שלפני עדיין בטעות, ומה שהובא בשם רי"א חבר אצלי גם אינו נכון)

יומא יז עא עב.pdf
(159.84 KiB) הורד 137 פעמים


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים