מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:) - "שומע כעונה"

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ביקורת תהיה
הודעות: 1701
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:) - "שומע כעונה"

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 24, 2019 10:53 am

ריש פרק הקורא עומד:
תָּנֵי: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי מֵאִיר שֶׁקַּרְיָהּ מְיֻשָּׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טִבְעִין, וּנְתָנָהּ לְאַחֵר וּבֵרַךְ עָלֶיהָ. מָה נְתָנָהּ לְאַחֵר וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ, זֶה קוֹרֵא וְזֶה מְבָרֵךְ?! רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה: מִכָּאן שֶׁשּׁוֹמֵעַ כְּקוֹרֵא. כְּתִיב: 'אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה'; וְלָא שָׁפָן קַרְיֵהּ?! אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשּׁוֹמֵעַ כְּקוֹרֵא.

תימה: וכי המקשן לא ידע שיוצאים ידי חובת קריאת המגילה בשמיעה בלבד עד שרבי הונא בשם רבי ירמיה גילה לו את הדין של שומע כעונה?
ונראה דהכי קא קשיא ליה: והרי אין מברכין על קיום מצוה שאין בה מעשה, ואם כן איך מברך זה שאינו קורא אלא שומע בלבד?
ועל כך באה התשובה: שמיעה נחשבת מעשה, כי שומע כקורא.

ביקורת תהיה
הודעות: 1701
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:)

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 24, 2019 11:57 am

מרדכי פ"ד דראש השנה רמז תשכא:
מעשה ברֶגֶנְשְׂפּוּרְג בפני רבינו אפרים ור"י ברבי מרדכי שאחד בירך ותקע מקצת התקיעות שמיושב ושלח השופר לאחר וסיים התקיעות בלא ברכה. ורשב"ט הביא ראיה מתוספתא דמגילה: מעשה בר"מ שקרא מגילה מיושב בבית הכנסת של טבעון, ונתנה לאחר ובירך עליה. ופריך עלה בירושלמי: זה קורא וזה מברך? אמר רבי ירמיה: מכאן שהשומע כקורא. וכי היכי דהשומע כעונה, הכי נמי שומע כתוקע.
ויש לדעת: מאי איבעיא להו, ומאי קפשיט רבינו שמואל מן הירושלמי?
ונראה דהכי קמבעיא להו: האם מקצת התקיעות שתקע הראשון נחשבות לגבי השני הפסק בין הברכה לתקיעות של עכשיו וצריך לחזור ולברך אם לאו?
ועל כך הביא רשב"ט ראיה מן הירושלמי שאין כאן הפסק, שכן השני ששמע את התקיעות הראשונות הרי הוא כמי שהוא בעצמו תקען.

טור תלגא
הודעות: 186
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:)

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' מאי 24, 2019 6:35 pm

לכאורה שאלת הגמ' היא על הברכה שהקורא צריך לברך ואיך אחד קורא ואחד מברך, ולא אם יוצאים קריאת המגילה ע"י שמיעה. וראה באהבת ציון וירושלים שמביא כמה ראשונים שדנו מכאן אם הקורא צריך לברך ואם הוא לפניה או אחריה.

ועי' מרדכי חולין רמז תרנז:
מרדכי חולין תרנז.png
מרדכי חולין תרנז.png (190.77 KiB) נצפה 918 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 1701
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:)

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ש' מאי 25, 2019 11:18 pm

טור תלגא כתב:לכאורה שאלת הגמ' היא על הברכה, שהקורא צריך לברך, ואיך אחד קורא ואחד מברך?
ומה היתה תשובת רבי הונא לפי זה?

טור תלגא
הודעות: 186
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:)

הודעהעל ידי טור תלגא » א' מאי 26, 2019 5:32 am

התירץ הוא כיון דאמרינן שומע כעונה אין נפ"מ מי מברך.

מצאתי בשיח השדה לר' אריה צבי פרומר בשער ברכת ד' אות ד' בפירושו השני שפי' הירושלמי כדבריך וברוך שכוונת.

ביקורת תהיה
הודעות: 1701
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ירושלמי מס' מגילה ריש פרק הקורא עומד (כז:)

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' מאי 26, 2019 8:33 am

שיח השדה כתב:נראה לענ"ד בהא דסוכה הוא אומר ברוך הבא והם אומרים בשם ד' מכאן לשומע כעונה, דלכאורה הוא דבר מפורש בכמה מקומות ולמה לו להוציא זה ממנהגא דהלילא? אך דזה פשוט דלענין לצאת ידי חובה שומע כעונה, אבל מ"מ ס"ד שלא יוכלו לחלק הפסוק לשנים, ועל זה אומר שמע מינה שומע כעונה ממש ולא חשיבא אמירה לחצאין.
א. הדין דשומע כעונה אין מוזכר בשום מקום בתלמוד מלבד בסוגיא דידן.
ב. בדברי רש"י מבואר בהדיא שלא כפירושו, שזה לשונו שם:
הוּא אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַבָּא' וְהֵם אוֹמְרִים 'בְּשֵׁם יְיָ', וּבְ'בָרוּךְ הַבָּא' סוֹמְכִין עָלָיו, וְאֵין עוֹנִין לֹא הַתֵּיבוֹת עַצְמָן וְלֹא 'הַלְלוּיָהּ', מִכָּאן נִלְמַד לְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא לִקְרוֹת וְלֹא לַעֲנוֹת, אִם שָׁמַע וְכִוֵּן לִבּוֹ לִשְׁמֹעַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָנָה, יָצָא.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים