מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
.השוחט
הודעות: 301
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי .השוחט » ג' יולי 16, 2019 1:53 am

כט.

א. כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש. ולמעשה חמורין מסתם הקדש, דהרי אין להן פדיון. ומאידך ברגע שניתנין ליד הכהן פקעה קדושתן בכדי. {כשלא נמצאים בענין זו חידה נפלאה, היכי משכח"ל דבר אסור בהנאה מה"ת, [למעשה יש בזה קרבן מעילה], וברגע שניתן לפלוני, הותר, ללא שום התרת נדר או שבועה או מעשה פדיון.

ב. מנין לכהן שהקדיש שדה חרמו וכו' והרי היא תחת ידי. לכ' הלשון שלא בדקדוק לגמרי, דהא הקדיש וגאלה אחר. אלא ר"ל דהוא המרא קמא הנקראת אחוזתו. וכן בסמוך לגבי ישראל נקט יוצאה מתחת ידו מהאי טעמא.

ג. דאחרמינהו לניכסיה. אם הכוונה לכל נכסיו, א"כ הא אמרי' בדף הקודם דלא חל אפילו דיעבד. והיה מקום לפרש דאה"נ לא כל נכסיו. אבל קצת משמע בסוף הסוגיא דאמרי' דהוי קרקעות נמי, ומנא פשיטא לן, לכ' ע"כ מהא דמשמע להו שהחרים כל נכסיו ממש. ויל"ע. [ראיתי מי שכתב דאולי זה מקור הר"מ לפסוק כהתוספתא דחייל דיעבד].

ד. לפירסומי מילתא. ומ"מ לגבי פדיון מע"ש ורבעי כן סגי בפרוטה בזה"ז. ועי' בזה טעם בר' גרשום.

ה. אין שדה חרמין נוהגין אלא בזמן היובל. לכ' מזה מקשה על עובדא דפומבדיתא, והיינו דמשמע להו דהלכה כרשב"י אף דיחיד הוא לכאורה.

כט:

ו. (בעמ' ב') ובתר יובלא ניכליה וכו'. היינו דהם שני דינים נפרדים. ביובל חל דינא דהשדה תצא ממנו ותחזור לבעליה, אבל מ"מ יש לו זכות אכילה ב' שנים להקושיא, או שנה במקרה שבאמת כך הדין, ושייך לקיימו אף דכבר חל דין יציאה על השדה. ויל"ע היטב בגדרי מצב זה.

[לגבי גדר חרמין, שהערנו אתמול במה שנה מהקדש, העירוני לעיין בחינוך.
ולגבי היעב"ץ, כבוד היעב"ץ הסתר דבר. ומי שישים ליבו להערות החדשות שלא נדפסו בוילנא, יחכם ויבין מדעתו].

אוצרניק
הודעות: 289
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

פלא בדברי המשך חכמה

הודעהעל ידי אוצרניק » ג' יולי 16, 2019 10:00 pm

ז"ל בסוף פ' בחוקותי (כז טז)
והיה ערכך לפי זרעו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף - יתכן, כי יש זריעה במפולת יד ויש במפולת שורים, ועיין פרק המקבל דף ק"ה שהרבה צריך זרע למפולת שורים יותר מלמפולת יד, וזה שאמר לפי זרעו, פירוש, כאשר יזרע האדם בעצמו, לא ע"י שורים, הקילה עליו התורה כ"כ שתשוב שדה אחוזתו. ודו"ק.

ולא הזכיר שר, גמ' מפורשת ערכין דף כ"ה ע"א
תנא כור זרע ולא כור תבואה מפולת יד ולא מפולת שוורים.
ופירש"י, ולא מפולת שוורים - שהיו רגילין לתת שקין מלאין זרע על השוורים ומנוקבין השקין מתחתיהן נקבין רחבים ומוליכין אותן ע"פ המחרישה והזרע נופל וגדולה קרקע המקבלת כור זרע במפולת יד שאינו עבה מקרקע המקבלת כור זרע במפולת זרע שוורים שהיא עבה:

שבענו מטובך
הודעות: 642
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: פלא בדברי המשך חכמה

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ג' יולי 16, 2019 10:24 pm

תמה על כך ר' יעקב ניסן רוזנטל במשנת יעקב הלכות ערכין פ"ד ה"ב (עמ' רנ).

.השוחט
הודעות: 301
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי .השוחט » ה' יולי 18, 2019 1:32 pm

ל.

א. הב ליה דמי נירה. והא דבאמת פטור מלשלם על הנאת נירו ואין מחייבין את המוכר מדין נהנה, פשוט (אלא דשאלוני ע"כ כתבתיו) דנהנה היינו דוקא כשמהנה ברשות חבירו, אבל כשהיה שלו בשעת ההשקעה אין לזה שייכות עם דין מהנה.

ב. תלמוד לומר במספר שני תבואות. לא נתפרש כאן להדיא דמונים הב' שנים מיום ליום כמו שנתבאר להלן לענין בתי ערי חומה. ויל"ע בזה, דהיה מקום להבין דהכוונה לפעמיים "שנת תבואה", והיה עלינו לברר גדרה המדוייק.

שוב העירוני דנתפרש להדיא בברייתא לעיל יח: דגם בשדה אחוזה נמנין הב' שנים מיום ליום.

[ואגב. שמעתי פעם מהגר"נ קרליץ שליט"א דלכן אפשר לומר "וברך שנתינו כשנים הטובות" גם במנחה דקה לפני סוף השנה, דיש לפרשו על שנת תבואה, ואכ"מ]. אבל מהנידון כאן על מכרה לו לפני ראש השנה, מוכח דבאמת הוא מיום ליום, ולכן קנה ערב ראש השנה, גואל עד ערב ראש השנה שנתיים אח"כ, ורק קמ"ל דרשאי הלוקח לקצור את התבואה בכ"ח אלול, אע"פ שבשעתו קנה עם קמה.

ל:

ג. (בעמ' ב'). הריני כבן עזאי. דומה שכמעט לא מצינו שום מקום שאביי נאלם, ודוקא כאן זה קרה כשאמר הריני כב"ע. וביותר יש לציין שרנב"י שלא הבטיח כלום יישב בטוב טעם, ושיבחו יוסף וקרא לו סיני, הנמוך שבהרים, שבא ללמד שניתנה תורה על ידי ענווה. [באמת אין רשות לומר כעין זה, אלא דומני שאם זו כוונת רב יוסף, א"כ מחוייבים לפרש זאת. יותר היה נוח למצוא זאת בכת קודמין].

ד. כי טוב לו עמך. עי' תוס'. ולכ' כוונתם דיש להגיה הגמרא מפני הספרי ולא להיפך, מפני דגירסת הספרי מסתברא כמו שביארו. אמנם בדבריהם בקידושין נראה דיש לגרוס ספרא, לא ספרי, וזו עיקר ראייתם, דעצם הפסוק היינו מגיהים במדרש מפני הגמרא, אבל עצם העובדה שזה נדרש בספרא במקום הפסוק כשכיר כתושב ולא בספרי במקום הפסוק כי טוב לו עמך, הוא המוכיח על וודאות הגירסה. והבן.
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב א' יולי 21, 2019 4:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

.השוחט
הודעות: 301
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי .השוחט » ה' יולי 18, 2019 2:52 pm

לא:

רבא אמר וכו'. שיטת רש"י דר"י ורבנן פליגי בעושה שדהו מכר ע"מ להחזיר, אבל בע"מ שלא להחזיר אסור לכו"ע, ובתי ערי חומה הוי שלא ע"מ להחזיר, ועל כן אילו היה תחילתו הלוואה כעושה שדהו מכר היה אסור לכו"ע, אלא כיון דאצלינו תחילתו מכר, [רק דאם גואל מתבטל המכר למפרע ונתברר שהיתה הלוואה, בהיפך משם דהוי הלוואה, אלא דאם לא יפרע בזמנו, יוברר למפרע דהוי מכר], בזה למתני' קילא ושרי מדינא, ולברייתא שווה להתם, דסו"ס נעשה כעת מעשה המסופק, שלפי צד א' יהא מכר ולצד שני הוא הלוואה. והבן.

ולתוס' בפי' א' איירי מתני' בגוונא דהתנו שהלוקח ישלם שכירות אם המוכר יגאל, ולכו"ע הוי ממש כהתם, דהיינו פלוגתא דר"י ורבנן, ובאמת מתני' כר"י וברייתא כרבנן. ושונה מרש"י בשתי נקודות, איך מיירי מתני' האם בע"מ להחזיר, והאם יש צד לחלק בין תחילתו מכר לתחילתו הלוואה. ועי' עוד פי' בתוס' על פי דרכם.

וברבינו גרשום דרך נוספת. דלרבא אין הכוונה שמחזיר המלוה הפירות שאוכל, אלא שרש הפלוגתא דר"י ורבנן מה קורה כשפורע, האם זה נחשב כאילו המלוה קנה את השדה ועכשיו מוכר חזרה, ולכן ר"י מתיר, דפירות דידיה אכל, או שזה מתברר למפרע כהלוואה ולכן רבנן אוסרים, ו"על מנת להחזיר" איכא בינייהו, אין זו אוקימתא, אלא דפליגי בסברא זו האם זה החזרת המצב למפרע או שינוי מכאן ולהבא. ולר"ג אין שום חילוק בין המשנה לשם, ומתני' וברייתא פליגי בדיוק בזה, למתני' המוכר שב וקונה, ואין כאן לתא דריבית, משא"כ להברייתא המכר בטל למפרע. והבן.

ב. אלא הא ודאי דלא כר"מ. לכאורה הכוונה דכ"כ פשיטא ליה מסברא דמתנה אינה כמכר, דמשום כך לא מקבל דרשות שאינן מוכרחות.

ג. ויהא שובר את הדלת. לכאורה נראה מיותר. ובזכרוני שהגר"ש רוזובסקי בריש כתובות (בעניין אונס ביום אחרון) אמר בזה ביאור נפלא והביא שאמר זאת למרן הגרי"ז שהנהן לו בראשו. ויל"ע בשיעורי או חידושי הגר"ש.
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב א' יולי 21, 2019 4:36 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 4443
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 21, 2019 5:34 am

לא.

רש"י ד"ה אלא - מכר שמעון ללוי באייר כו' ובדף לא: ד"ה שנה פירש שמכר לו בתשרי וצע"ק

חיים סגל
הודעות: 347
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי חיים סגל » א' יולי 21, 2019 8:41 am

.השוחט כתב:ל.
ב. תלמוד לומר במספר שני תבואות. לא נתפרש כאן להדיא דמונים הב' שנים מיום ליום כמו שנתבאר להלן לענין בתי ערי חומה. ויל"ע בזה...

מפורש לעיל דף י"ח ע"ב דמנינן מעת לעת

.השוחט
הודעות: 301
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי .השוחט » א' יולי 21, 2019 4:34 pm

צודק. יישר כח. תיקנתי שם בס"ד.

[אגב. הוספתי ב' הערות קטנות בדף לא:].

.השוחט
הודעות: 301
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי .השוחט » א' יולי 21, 2019 4:38 pm

לב:

אלא יהושע אמאי לא ליבעי רחמי. לכ' צ"ב, הא לא מבקשים על כל יצה"ר, וכמובן דכך צריך להיות, ורק יצרא דע"ז שראו שזה מה שהחריב ועדיין מרקד וכו' היתה סיבה מיוחדת לבטלו, וא"כ בפשטות זה לא היה שייך עדיין בימי יהושע ומדוע יש טענה עליו שלא ביטלו.

שמואל דוד
הודעות: 4443
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 21, 2019 6:47 pm

לד.

רש״י ד״ה מה שדה כו׳ ״באידך פירקא״ בפרק אין מקדישין כו׳

לכאורה תיבת אלו מיותרות ומה כוונתו בזה?

י. אברהם
הודעות: 1440
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי י. אברהם » א' יולי 21, 2019 7:09 pm

בכת"י ליתא
כדאמ' בפ' אין (מעמידין) מקדישין

כדאמרינן.PNG
כדאמרינן.PNG (25.02 KiB) נצפה 236 פעמים

וכשיזדמן לך במק"א תוכל להבין שזה טעות

שמואל דוד
הודעות: 4443
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 21, 2019 7:21 pm

י. אברהם כתב:בכת"י ליתא
כדאמ' בפ' אין (מעמידין) מקדישין

כדאמרינן.PNG

וכשיזדמן לך במק"א תוכל להבין שזה טעות

יישר כח!
איפה נמצא כת״י הנ״ל?

י. אברהם
הודעות: 1440
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' יולי 22, 2019 7:54 pm

אוקספורד

אהרן תאומים
הודעות: 366
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יולי 22, 2019 8:33 pm

שמואל דוד כתב:לא.

רש"י ד"ה אלא - מכר שמעון ללוי באייר כו' ובדף לא: ד"ה שנה פירש שמכר לו בתשרי וצע"ק

בעמוד ב: זה היה כבר בספק הגמרא שיש גם שנה למכר ראשון כי הרי כשמגיע תשרי עלתה לו שנה, בעמוד א. החידוש אפילו שהקונה הראשון אינו נחשב ללוקח כי הרי לא החזיק בא כלל

שמואל דוד
הודעות: 4443
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יולי 22, 2019 8:35 pm

אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:לא.

רש"י ד"ה אלא - מכר שמעון ללוי באייר כו' ובדף לא: ד"ה שנה פירש שמכר לו בתשרי וצע"ק

בעמוד ב: זה היה כבר בספק הגמרא שיש גם שנה למכר ראשון כי הרי כשמגיע תשרי עלתה לו שנה, בעמוד א. החידוש אפילו שהקונה הראשון אינו נחשב ללוקח כי הרי לא החזיק בא כלל

החזיק בה חודש

אהרן תאומים
הודעות: 366
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יולי 22, 2019 10:25 pm

שמואל דוד כתב:
אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:לא.

רש"י ד"ה אלא - מכר שמעון ללוי באייר כו' ובדף לא: ד"ה שנה פירש שמכר לו בתשרי וצע"ק

בעמוד ב: זה היה כבר בספק הגמרא שיש גם שנה למכר ראשון כי הרי כשמגיע תשרי עלתה לו שנה, בעמוד א. החידוש אפילו שהקונה הראשון אינו נחשב ללוקח כי הרי לא החזיק בא כלל

החזיק בה חודש

לא מחייב , אפי' קנה בל' ניסן לפני השקיעה ומכר מיד אחר צה"כ בא' אייר

שמואל דוד
הודעות: 4443
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ערכין - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יולי 22, 2019 10:32 pm

אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:
אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:לא.

רש"י ד"ה אלא - מכר שמעון ללוי באייר כו' ובדף לא: ד"ה שנה פירש שמכר לו בתשרי וצע"ק

בעמוד ב: זה היה כבר בספק הגמרא שיש גם שנה למכר ראשון כי הרי כשמגיע תשרי עלתה לו שנה, בעמוד א. החידוש אפילו שהקונה הראשון אינו נחשב ללוקח כי הרי לא החזיק בא כלל

החזיק בה חודש

לא מחייב , אפי' קנה בל' ניסן לפני השקיעה ומכר מיד אחר צה"כ בא' אייר

צדקת


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים