מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אהרן תאומים
הודעות: 372
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ספטמבר 03, 2019 12:11 am

ביקורת תהיה כתב:טעות!
הלימוד 'כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו' הוא היקש. (ודרך אגב, רבי אלעזר הוא דדריש זאת ולא רבי יהודה).
רבי מאיר, דאמר 'אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד', הוא דדריש דבר הלמד מענינו, דאבר מן החי בעניינא דבקר וצאן הוא דכתיב.

לא הבנתי את הטעות!!! ואני מביא את ציטוט הגמרא במלואו
ת''ר אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאין ובין טהורין דברי רבי יהודה ורבי אלעזר וחכמים אומרים אינו נוהג אלא בטהורין אמר ר' יוחנן ושניהן מקרא אחד דרשו {דברים יב-כג} רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש{דברים יב-כג} לא תאכל הנפש עם הבשר ר' יהודה ור' אלעזר סברי כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו והני טמאין נמי הואיל ואתה מצווה על דמן אתה מצווה על אברין ורבנן סברי לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אי אתה מצווה על אבריו.
ומה שהבאתי הוא לא בקשר ישיר ללימוד כאן, אלא מנפלאותיו של רש"י שבחר להביא דוגמא הסמוכה לענין זה מפני שמותיהם של של התנאים, ואותו תנא "ר יהודה" מתייחס ממש באותו מקום ל"אבר מן החי"(וכן רבי ישמעאל)

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' ספטמבר 03, 2019 1:57 am

כלומר, על הא דאמרינן בגמרא 'רבי יהודה סבר למדין לאו מלאו ולאו מכרת', מביא רש"י דוגמא של 'דבר הלמד מעניינו' לאו מלאו: 'כגון בעלמא גבי אבר מן החי'.
ומה ראה רש"י להביא דוגמא זו?
משום שבענין זה מביע רבי יהודה דעתו שאין לדרוש את הכתוב במדת 'דבר הלמד מענינו', בניגוד לדעתו של רבי מאיר.
הפלא ופלא!

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ספטמבר 03, 2019 3:44 am

ט:

רש״י ד״ה כל היכא דכתיב תורת משמע רבים [עיין ערוך לנר, וחק נתן]

צ״ע מדוע לא פירש כן לעיל בתחילת העמוד.

אהרן תאומים
הודעות: 372
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ספטמבר 04, 2019 12:44 am

ביקורת תהיה כתב:כלומר, על הא דאמרינן בגמרא 'רבי יהודה סבר למדין לאו מלאו ולאו מכרת', מביא רש"י דוגמא של 'דבר הלמד מעניינו' לאו מלאו: 'כגון בעלמא גבי אבר מן החי'.
ומה ראה רש"י להביא דוגמא זו?
משום שבענין זה מביע רבי יהודה דעתו שאין לדרוש את הכתוב במדת 'דבר הלמד מענינו', בניגוד לדעתו של רבי מאיר.
הפלא ופלא!

שימך נאה לניקך
שפתיים יישק משיב דברים נכוחים ואכן כדבריך אלא שזה אכן כפתור ופרח עם לשונו של רש"י בדף ד ע"א בדברי רבי ישמעאל כתב רש"י "כי ההיא" דבשר וחלב ושזה ממש כדברי רבי ישמעאל והאוקימתא כאן. אבל בעמוב ב' בדברי ר"י כתב רש"י כדאמרינן בעלמא והביא רש"י "דווקא דוגמא" שר"י לו לומד לימוד זה כשיכל, ורש"י רצה לרמוז שלימוד דבר מענינו פחות מהיקש, או שזה לא כלל ללימוד קבוע גם במקום שאפשר וזה בנותן טעם לסוגיתינו
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ג' ספטמבר 10, 2019 1:35 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' ספטמבר 04, 2019 1:27 am

אהרן תאומים כתב:בדברי רבי ישמעאל כתב רש"י 'כגון ההיא דבשר וחלב', שזה ממש כדברי רבי ישמעאל והאוקימתא כאן.
לא כי, שהרי רבי הוא דדריש איסור אכילה בבשר בחלב במדת 'דבר הלמד מענינו', ותנא דבי רבי ישמעאל פליג עליה התם.

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' ספטמבר 04, 2019 1:29 am

אהרן תאומים כתב:רש"י רצה לרמוז:
א. שלימוד דבר מענינו פחות מהיקש;
ב. שזה לא כלל ללימוד קבוע גם במקום שאפשר, וזה בנותן טעם לסוגיתינו.
לישנא קמא אליבא דרבי אלעזר, ולישנא בתרא אליבא דרבי יהודה, דהכי אמרינן התם בגמרא:
וְרַבִּי יְהוּדָה לְמָה לֵהּ קְרָא? לֵיתֵי אִסּוּר אֵבֶר לֵיחוּל עַל אִסּוּר טוּמְאָה, שֶׁכֵּן אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ! אִין, הָכִי נַמֵּי; וְכִי אִצְטְרִיךְ קְרָא, לְרַבִּי אֶלְעָזָר.

אהרן תאומים
הודעות: 372
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ספטמבר 04, 2019 1:42 am

ביקורת תהיה כתב:
אהרן תאומים כתב:בדברי רבי ישמעאל כתב רש"י 'כגון ההיא דבשר וחלב', שזה ממש כדברי רבי ישמעאל והאוקימתא כאן.
לא כי, שהרי רבי הוא דדריש איסור אכילה בבשר בחלב במדת 'דבר הלמד מענינו', ותנא דבי רבי ישמעאל פליג עליה התם.

לא מחויב אולי החולקים על רבי הם "דבי" רבי ישמעאל, ורבי דורש ע"פ י"ג מדות כמוזכר שם בגמרא והם ע"פ דברי רבי ישמעאל

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' ספטמבר 04, 2019 11:06 am

תוספות פרק אור לארבעה עשר:
דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. תֵּמַהּ לְרִ"י, דְּתַנָּא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָפְקָא לֵהּ מִקְּרָא אַחֲרִינָא, וּבְכַמָּה דוּכְתִין פָּרֵךְ מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַתַּנָּא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' ספטמבר 05, 2019 10:56 pm

ב, ב
הָא דִתְנַן: אַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה: [הַבָּא עַל שִׁפְחָה, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן], מִנְיָנָא לְמָה לִי? לְאַפּוּקֵי מִדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן לֹא נִתַּן זְדוֹנָהּ לְכַפָּרָה; אַהָכִי תְּנָא אַרְבָּעָה.

ביאור הדברים: יש ומסיבה כלשהי משתרבבת במשנה פסקה שלא במקומה, כגון:
א. 'בין הים לחרבה' השתרבבה בנוסח ההבדלה אגב שאר ההבדלות (בפרק ערבי פסחים), ובגמרא מסמינן לה;
ב. 'אכילת קדשי קדשים' השתרבבה בדברי רבי יוסי ברבי יהודה אגב שחיטת קדשים קלים דבעיא פתח אהל מועד (בפרק איזהו מקומן), ורבינא מסמי לה בגמרא.
ג. לדעת רב חסדא (בפרק על אלו מומין), השתרבב 'טומטום' אגב רעו האנדרוגינוס בשש ברייתות העוסקות בהלכות שונות בקדשים (קרבן שלמים, עולת בהמה, עולת העוף, ערכין ותמורה), ובגמרא מסמינן ליה (עשר מחיקות).
והיינו דאמרינן הכי: אילו נקט התנא לישנא ד'אלו מביאין על הזדון כשגגה', היה מניח מקום לפקפק שמא 'שבועת הפקדון' אשתרבובי אשתרבבא להכי אגב 'שבועת העדות', ובאמת אין הנשבע שבועת הפקדון במזיד מביא קרבן, לפיכך נקב התנא בראש דבריו מנין המביאים, לאמר: ארבעה מביאין ולא שלשה.
והיינו טעמא נמי דתני 'חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה', לאמר: חמשה מביאין ולא ארבעה, דלא תימא נזיר אין בנמצא שיביא קרבן אחד על טומאות הרבה, ואשתרובבי אשתרבב להכי אגב מצורע ויולדת.
והיינו טעמא נמי דתני 'חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד', לאמר: חמשה מביאין ולא ארבעה, דלא תימא 'טומאת מקדש וקדשיו' אשתרבבא להכי אגב שמיעת הקול וביטוי שפתים.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב ג' ספטמבר 10, 2019 3:15 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ספטמבר 06, 2019 10:09 pm

יג.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 20#p457412

ועיין לפלוגת ראובן (בנגיס) שהעיר בזה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' ספטמבר 08, 2019 1:15 am

טו, א
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיס שֶׁל עֵימָאוּם, שֶׁהָלְכוּ לִקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ מַהוּ - חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן אוֹ חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת? וְאָמְרוּ לִי: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר.
ולכאורה יפלא: הלוא הבא על חמש נשיו נדות עשה חמשה מעשים, מה שאין כן בבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו שלא עשה אלא מעשה אחד, ומאי קל וחומר?
ונראה, דריבוי המעשים איננו גורם לריבוי הקרבנות. תדע, דהבא על נדה אחת חמש ביאות - אינו חייב אלא אחת, אע"פ שעשה חמשה מעשים; ומאידך, המשתחוה לחמשה פסלים - חייב על כל אחד ואחד, אף על פי שלא עשה אלא מעשה אחד.
אלא הטעם שהבא על חמש נשיו נדות חייב חמש, משום שהוא כמי שעבר על חמש אזהרות, שכן דבר השם כפטיש יפוצץ סלע, ואזהרת התורה 'ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב' מתחלקת לכל אשה ואשה ביחוד.
ומעתה נדרש הקל וחומר כמין חומר: ומה הבא על חמש נשיו נדות, שבעצם אין כאן כי אם אזהרה אחת, אלא משום שנכפלה לחמש חייב על כל אחת ואחת; הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו, שיש כאן שלש אזהרות ממש נבדלות זו מזו, אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת.

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' ספטמבר 08, 2019 2:12 am

טו, א
שָׁמַעְנוּ הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
נראה, דלא מקרא ילפי לה, אלא מסברא קאמרי לה.
דומיא דהא דתנן בפרק אלו הן הלוקין: המקיף ראשו חייב שתים – אחת מכאן ואחת מכאן; והמשחית זקנו חייב חמש – שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה. ולאו מקרא שמעינן לה התם, אלא נראה דסברא הוא:
מאחר ששתי פאות לראש וחמש פאות לזקן, נמצא דאזהרת התורה 'לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך' כלפי כל פאה ופאה ביחוד אמורה, והרי כאן אזהרה אחת שהיא שתים לראש, ואזהרה אחת שהיא חמש לזקן.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 08, 2019 8:15 am

יד.

הבא על בתו כו׳. עיין שיטה מקובצת ״כגון עמלק״

אע״ג דמתני׳ מיירי בישראל שבא על אמו [ח״ו] מ״מ השטמ״ק לא רצה לנקוט ראובן או שמעון וכדומה. [ועיין רש״י ותוספות יד. יד:]

(כמדומני שכבר היה נידון בפורום שמצינו בראשונים שכתבו שם של נכרי אע״ג דמיירי בישראל. אשמח אם מישהו יכול לציין).

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 09, 2019 5:46 pm

טו.

מתני' אמר רבי עקיבא שאלתי כו'

עי' רמב"ם הל' תלמוד תורה פ"ד ה"ז וז"ל ולא ישאל בענין יותר משלש הלכות ע"כ
עי' הר צבי על התורה פ' וישלח עה"פ ויזרח לו השמש בשם מהרי"ל דיסקין שיש מקור לדברי הרמב"ם ממתנ' כריתות טו. אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באיטליס של עימאום וגו' והשאלה הראשונה היתה בענין הבא על אחותו וגו'. ובמתנ' סוף טו. תנן ששאל אותם על אבר המדולדל ושם טו: תנן ועוד שאלן ר' עקיבא על השוחט ה' זבחים וגו' ולא שאלן ר"ע לר"ג ור"י עוד שאלות באותו מעמד באיטליס של עימאום. הרי מכאן מקור למ"ש הרמב"ם שלא ישאל בענין יותר מג' שאלות.

(מתוך מכתב שכתב לי חכ"א שליט"א)

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' ספטמבר 09, 2019 8:20 pm

ושאלה רביעית באגדה - בפרק גיד הנשה:
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיז שֶׁל אִימָאוּם, שֶׁהָלְכוּ לִקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב 'וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ', וְכִי שֶׁמֶשׁ לוֹ לְבַד זָרְחָה? וַהֲלֹא לְכָל הָעוֹלָם זָרְחָה!

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 09, 2019 8:37 pm

יישר כח!

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ספטמבר 10, 2019 5:53 am

יח:

ואפילו מכאן ועד ׳שלש׳ שנים כו׳

יש לעיין מדוע נקט ׳שלש׳ דוקא וצ״ע.

ועיין תוספות יו״ט מעילה ה׳ וז״ל ואפילו לזמן מרובה. לשון הר"ב כגון שאכל חצי שיעור היום וחצי שיעור למחר כו'. או שאכל כו'. והאכיל כו' למחר ובברייתא שבגמ' [דף י"ח ע"ב] תני גבי אכילתו ואכילת חברו אפילו מכאן ועד ג' שנים. והרמב"ם בפ"ה מה"מ. כתב נהנה היום מן ההקדש ונהנה לאחר כמה שנים כו' מצטרפין ומעל.

והנה חיפשתי ומצאתי במעיל אהרן עמ״ס מעילה שהניח בצ״ע.

ועכשיו ראיתי viewtopic.php?f=7&t=9293

ההוא דאמר
הודעות: 1373
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ספטמבר 11, 2019 3:27 pm

יג, א
התירו למגע טמא מת להניק את בנה ובנה טהור. אמאי טהור? כיון דיינק חלב איטמי ליה מחלב! וכו'. אלא אמר רבא: היינו טעמא דבנה טהור, דספק ינק כשיעור וספק לא ינק, ואם תמצא לומר ינק, ספק ינקו באכילת פרס, ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס.
מבואר שההיתר לתינוק לינוק ממגע טמא מת, זהו משום ספק ספיקא דעל ידי כך אינו נטמא.
וצריך עיון, לשם מה בעינן לספק ספיקא, תיפוק ליה מצד חזקת היתר וטהרה של התינוק, ואם כן אף בספק אחד הלא יש חזקה להתיר את התינוק בטהרות.
[ואין לומר לכאורה, שאין לו חזקת טהרה, מחמת שנולד במגע נידה, דאם לא כן מהו הנידון שיאסר לתינוק לשתות חלב טמא, הלא בלאו הכי טמא ועומד, ובהכרח שנטהר, ואם כן קשיא כנ"ל].

ההוא דאמר
הודעות: 1373
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ספטמבר 11, 2019 3:30 pm

יד, א - יד, ב
נימא אית ליה לר"מ איסור חל על איסור! נהי דאיסור חל על איסור לית ליה, איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה.
יש לעיין, מהמשך הגמ' להלן ריש ע"ב.
והא לית ליה לרבי מאיר איסור חל על איסור! נהי דאיסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה.
צ"ב, הדקדוק הלשוני, שבתחילה כתוב 'נימא' ולהלן באופן פסקני, 'והא לית ליה' לר"מ איסור חל על איסור.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 3:50 pm

גם אני הערתי בזה, ועיין ערוגת הבשם (אאחע״א) פרק מב אות ו. ועיין רש"י ובדברי דוד (זאלצר) וכבר קדמו בערוך לנר.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 4:55 pm

שמואל דוד כתב:יח:

ואפילו מכאן ועד ׳שלש׳ שנים כו׳. יש לעיין מדוע נקט ׳שלש׳ דוקא וצ״ע.

רבינו שמואל תורת כהנים ויקרא דיבורא דחובה פרשה יא
Screenshot 2019-09-11 at 9.52.07 AM - Edited.png
Screenshot 2019-09-11 at 9.52.07 AM - Edited.png (73.71 KiB) נצפה 246 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ספטמבר 12, 2019 4:30 am

כ:

דם מהלכי שתים כו׳

בערל״נ העיר מדוע לא כתב ״אדם״ וכתב שאכן היה כתוב כן בתחלה אבל משום בעיות עלילות דם שינו הסופרים וכתבו ״מהלכי שתים״.

ויש לבדוק בכת״י.

שבענו מטובך
הודעות: 648
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ה' ספטמבר 12, 2019 7:57 am

מהלכי שתים.JPG
מהלכי שתים.JPG (33.93 KiB) נצפה 233 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ספטמבר 12, 2019 1:44 pm

כא:

מהלכי שתים פירש״י אדם

וצ״ע מדוע לא פירש כן לעיל בתחילת הסוגיא.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ב' ספטמבר 16, 2019 5:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 372
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ספטמבר 16, 2019 4:00 am

וכן רש"י מפרש בהמשך חלב מהלכי שתים, וכתב זאת רק בדברי רב ששת ובכך יובן שאין כאן טעות כפולה בדבריו מפני שאמר מהלכי שתיים והספק אם אמר חלב או דם משא"כ אם היה אומר דם אדם, אבל יש כאן בנו"ט יעויין בכתובות ס ע"א ששם רש"י מאריך בלשונו חלב אשה המהלכת בשתי רגליים, דבזה גופא נקודת החילוק בין אדם לבהמה שכשיונק גם כן מהלך על ארבע כאמו משא"כ באדם שהתינוק אינו הולך, וזמן זה מקביל גם שאין לו אז שיניים וממילא לא שייך גם דם שבין השיניים בקטן ויש עוד להאריך בזה שנקט מהלך על שתיים בחילוקים אלו של דם וחלב

קראקובער
הודעות: 2819
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי קראקובער » ב' ספטמבר 16, 2019 1:31 pm

לפי רבי יהושע שאם ידע שחילל שבת אבל לא יודע במה חטא אם טחן או קצר פטור מחטאת לכאורה קרבן עולה עדיין יש לו להביא ששבת הוא גם עשה. (בידע במה חטא חטאת הרי פוטרת חייבי עשה)

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 16, 2019 5:18 pm

כד.

בא הרוג ברגליו. יל"ע בכוונת הגמרא "ברגליו"

ועיין רש"י שהרגיש בזה וכתב "ברגליו בריא ושלם". וצ"ע הרי אם בא הרוג חולה במטה ישתנה הדין?

אהרן תאומים
הודעות: 372
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ספטמבר 16, 2019 6:40 pm

בבבא קמא עד כתב רש"י בבא הרוג ברגליו. אותו שאמר עליו שהוא נהרג בא חי ברגליו לפנינו:
והוא דרך ביטוי בא הרוג ברגליו ובבקא קמא שהמדובר בעד זומם כתב רש"י "חי" כלשון נופל על הלשון חי מכחיש את החי "אדם הנקרא חי"
וכאן שהמדובר על ששור הרגו כתב בריא ושלם כנגד השור שחוזר לראות בעדר, "שלם" כנגד השור שנשאר שלם ואינו נסקל וכן הוזכר במסכתינו בדף ט ע"א והקריב. משמע קרבן שלם:

פרנצויז
הודעות: 690
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: כריתות ו' ב' ''היו מחזירין אותה למכתשת'' למה הוציאו הקטורת מהמכתשת

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' ספטמבר 17, 2019 11:27 pm

שייף נפיק כתב:מבואר בגמ' שהיו מאכסנים במכתשת, ובעוניי תמהתי, לשם מה בכלל הוציאו מהמכתשת שאנו דנים להחזירה לשם. ולא מצאתי בזה דבר.

בתבונה כתב:לענ"ד היו מחזירים למכתשת לא כדי לאחסן (מכתשת מנחושת אינה מקרר) אלא לפני הקיץ כדי לפורר היטב גושים דבוקים, ולפני החורף כדי לדחוס (שניהם לכאורה הפכים אבל את שניהם ניתן לעשות עם מכתשת)

שייף נפיק כתב:כדבריך נראה שפי' הערוך לנר. אמנם בכסף משנה פ'ב' מכלי המקדש נראה שפירש ששם היה האכסון, ועל זה אני שאלתי למה בכלל הוציאו מהמכתשת את הקטורת?

כתב הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ב הל' ז': "פעמים בשנה היו מחזירין אותו למכתשת. בימות החמה היו מפזרים אותה כדי שלא תתעפש. ובימות הגשמים צוברין אותה כדי שלא תפוג ריחה".
וע"ז כותב הכסף משנה שהרמב"ם הבין מהגמ' בכריתות דף ו': "דתרי מילי נינהו, חדא שפעמים בשנה היו שוחקים אותה, שנית שבימות החמה היו מפזרין אותה אפילו שלא בשעת שחיקה, ובימות החמה צוברין אותה אף שלא בשעת שחיקה", וע"ז מעיר הכסף משנה שלא משמע כן מלשון הברייתא "אלא שמלשון הברייתא נראה שכשמחזירה למכתשת קאמר שבימות החמה מחזירה פזורה ובימות הגשמים מחזירה צבורה". וכוונת הכסף משנה שמלשון הברייתא משמע שהפיזור והצבירה קשורים לשחיקה, ולא שהם שני דברים שונים. (לשון הברייתא הוא "היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בשנה, בימות החמה פזורה שלא תתעפש, בימות הגשמים צבורה שלא תפוג ריחה, וכשהוא שוחק אומר הדק היטב ...").

רואים מהכסף משנה ש"מחזירין אותה למכתשת" פירוש המילים הוא שהיו מכניסים אותה לשחיקה, ולא לאיחסון.
כי אם מדובר בהכנסה לאיחסון, היכן כתוב בגמ' שהפיזור והצבירה קשורים לשחיקה, וא"כ מה קשה לו על הרמב"ם?
נערך לאחרונה על ידי פרנצויז ב ג' ספטמבר 17, 2019 11:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנצויז
הודעות: 690
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' ספטמבר 17, 2019 11:54 pm

שמואל דוד כתב:יד.
הבא על בתו כו׳. עיין שיטה מקובצת ״כגון עמלק״
אע״ג דמתני׳ מיירי בישראל שבא על אמו [ח״ו] מ״מ השטמ״ק לא רצה לנקוט ראובן או שמעון וכדומה. [ועיין רש״י ותוספות יד. יד:]
(כמדומני שכבר היה נידון בפורום שמצינו בראשונים שכתבו שם של נכרי אע״ג דמיירי בישראל. אשמח אם מישהו יכול לציין).

עיין רבינו חננאל מכות יב. ד"ה תני חדא, על הגמ' אב שהרג בנו נעשה לו גואל הדם וכו', "אם עשו הרג תימן בן אליפז, אליפז נעשה גואל הדם של בנו שלו והורג עשו אביו, אבל אם הרג עשו רעואל בנו ...", עיי"ש.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ספטמבר 17, 2019 11:56 pm

יפה מאוד. יישר כח.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4729
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ד' ספטמבר 18, 2019 1:06 am

כריתות יא. במתני' (ובהרחבה בברייתא) נחלקו ר"ע ורבי ישמעאל בביאור הדין של שפחה חרופה, דלר"ע מדובר בחציה שפחה וחציה ב"ח שנתארסה לעבד עברי, ולר"י מדובר בשפחה כנענית גמורה שנתארסה לעבד עברי.

ובמס' גיטין מג. נחלקו אמוראי אי קידושין תופסין בחציה שפחה וחציה ב"ח, ושיטת רב ששת שם הוא דאינם תופסין, והא דחייבה התורה הבא עליה באשם לא קשיא שהרי לר"י מיירי בשפחה כנענית גמורה ועכ"ז הבא עליה באשם דכך גזרה חכמתו ית' דהיעוד של שפחה לעבד עברי מחייב הבא עליה באשם, כמו"כ לר"ע אף שאין תופסין בה קידושין מכ"מ הבא עליה באשם מחמת שהיא מיוחדת לעבד עברי.

ולענין ההלכה נחלקו הראשונים אי תפסי בה קידושין ונפק"מ אי צריכה גט ועוד דינים.

והנה להאמוראים דסברו דתפסי בה קידושין מובן היטב סברת ר"ע למה חולק על ר"י, דלדבריו א"א לחייב אשם ומלקות על יחוד לחוד, אבל לרב ששת צריכים לומר ששיטת ר"ע הוא גזירת הכתוב של והפדה לא נפדתה דמיירי בפדויה ואינה פדויה, על אף שמצד הסברא אין כאן שום עדיפות להיחוד של ע"ע עם חציה שפחה וחציה ב"ח ליחוד של ע"ע עם שפחה כנענית גמורה (אדרבא, לשיטת השו"מ אסור לאדון לייחד לעבדו העברי חציה שפחה וחציה ב"ח שהרי ממילא לא יכול להשתעבד בהוולדות ואכמ"ל)

אולם לשיטת רבי ישמעאל יש לחקור מה יהי' לשיטתו הדין בחציה שפחה וחציה ב"ח שנתארסה לעבד עברי? וראיתי בשפת אמת על אתר, שכ' שמסתבר שבוודאי יודה ר"י שיהי' בה דין של שפחה חרופה, דמי גרעה מה שהיא גם חציה בת חורין, אדרבא הרי תפסי בה קידושין.

והנה מלבד מה שנקט בפשטות דתפסי בה קידושין ודלא כרב ששת, מן הסתם כתב כן אליבא דהילכתא, אולם אם כן קשה על דבריו דאולי לכן חולק ר"י על ר"ע וסבירא ליה דכיון דתפסי בה קידושין יהא הבא עליה בסקילה כדין אשת איש, ולא אשם ומלקות?

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' ספטמבר 18, 2019 12:46 pm

יא, א
תָּנוּ רַבָּנָן, 'וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה' - פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה, חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, וּמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי. אֲחֵרִים אוֹמְרִים, בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד כְּנַעֲנִי.
בביאור טעמיהם נראה:
א. לדעת אחרים, שפחה כנענית המיוחדת לעבד – הרי היא אשת איש גמורה, ואם שכב איש אותה - תלוי: היה העבד עברי – הרי הם בחנק (כדין הנואף את אשת רעהו); היה העבד כנעני - הואיל והאיש לא חוּפַּשׁ לא יומתו, אלא הרי הוא באשם והיא במלקות.
ב. לדעת רבי ישמעאל, אין שפחה כנענית המיוחדת לעבד בכלל אשת איש, ואם שכב איש אותה – תלוי: היה העבד כנעני – הרי הם פטורים בולא כלום; היה עברי – הרי הוא באשם והיא במלקות.
ג. לדעת רבי עקיבא, אין הבא על שפחה כנענית (אף אם היא מיוחדת לעבד עברי) בכלל חיוב כלשהו (אף לא באשם); אלא אם כן היתה פדויה לחצאין ומאורסת לעבד עברי (או אפילו מיוחדת לו בלבד, למ"ד אין קידושין תופסין בה), כי אז, מאחר ולא חוּפּשה לגמרי ואינה אשת איש מוחלטת לא יומתו, אמנם הרי הוא באשם והיא במלקות.
ד. ובדעת רבי ישמעאל יש להסתפק:
אפשר שלדעתו גם חציה שפחה וחציה בת חורין נחשבת לאשת איש ויש בה חיוב מיתה.
ואפשר שמודה הוא בזאת לרבי עקיבא שדינה דין שפחה חרופה, ולא בא אלא להוסיף על דברי רבי עקיבא ולומר שאף שפחה גמורה אם היא מיוחדת לעבד עברי הרי היא בדין שפחה חרופה.
ואפשר שדעתו במחלוקת שנויה: למ"ד קידושין תופסין בה – מחייב עליה רבי ישמעאל מיתה, ולמ"ד אין קידושין תופסין בה – הרי היא בדין שפחה חרופה אף לרבי ישמעאל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1184
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: תמיהה בענין שפחה חרופה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' ספטמבר 20, 2019 2:34 am

לשיטת רש"י ששפחה כנענית מחייבי לאוין היא ('לא יהיה קדש מבני ישראל'), נמצא שחיוב קרבן חמור יותר מחיוב מלקות, שכן הבא על שפחה שאינה חרופה - לוקה, והבא על החרופה – אינו לוקה אלא מתכפר באשם.
ותימה, דאיפכא שמעינן לה בפרק שבועת הפקדון, דהכי אמרינן התם:
חֲמוּרָה הֵימֶנָּה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן (משבועת העדות) שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים; מַכּוֹת אִין, קָרְבָּן לָא; וּמַאי חֻמְרָא, דְּנִיחָא לֵהּ לֶאֱנָשׁ דְּמַיְתֵי קָרְבָּן וְלָא לִילְקֵי.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4729
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תמיהה בענין שפחה חרופה

הודעהעל ידי מיללער » ו' ספטמבר 20, 2019 2:49 am

ביקורת תהיה כתב:לשיטת רש"י ששפחה כנענית מחייבי לאוין היא ('לא יהיה קדש מבני ישראל'), נמצא שחיוב קרבן חמור יותר מחיוב מלקות, שכן הבא על שפחה שאינה חרופה - לוקה, והבא על החרופה – אינו לוקה אלא מתכפר באשם.
ותימה, דאיפכא שמעינן לה בפרק שבועת הפקדון, דהכי אמרינן התם:
חֲמוּרָה הֵימֶנָּה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן (משבועת העדות) שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים; מַכּוֹת אִין, קָרְבָּן לָא; וּמַאי חֻמְרָא, דְּנִיחָא לֵהּ לֶאֱנָשׁ דְּמַיְתֵי קָרְבָּן וְלָא לִילְקֵי.

הקושיא הוא בין לר"י ובין לר"ע?

כלומר, האם הבא על חציה שפחה וחציה ב"ח לוקה לרש"י משם צד שפחות שבה?


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים