עמוד 1 מתוך 3

הערות וביאורים במסכת כריתות

פורסם: ד' ינואר 17, 2018 10:54 am
על ידי שייף נפיק
ו, א
אכילת הסימנים בראש השנה
''יהא אדם רגיל למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי''
שמעתי להעיר, שלכאו' צריך להיות התמר ראשון, שברכתו העץ.
ולי הוקשה מהו ''יהא אדם רגיל'' וכי רגילות של פעם בשנה יוגדר כרגילות? חשבתי להציע שאולי הענין לאכול כן בכל יום ראש השנה, (כמה פעמים) ולא דווקא בלילה. ואם כן לא מדובר על סדר מסוים, כי מדובר על אכילת כל היום. ויל"ע.

Re: כריתות ו' א' - אכילת הסימנים בראש השנה

פורסם: ד' ינואר 17, 2018 3:55 pm
על ידי שמואל דוד
רגיל בכל שנה ושנה

Re: כריתות ו' א' - אכילת הסימנים בראש השנה

פורסם: ד' ינואר 17, 2018 4:47 pm
על ידי קראקובער
שייף נפיק כתב:''יהא אדם רגיל למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי''
שמעתי להעיר, שלכאו' צריך להיות התמר ראשון, שברכתו העץ.
ולי הוקשה מהו ''יהא אדם רגיל'' וכי רגילות של פעם בשנה יוגדר כרגילות? חשבתי להציע שאולי הענין לאכול כן בכל יום ראש השנה, (כמה פעמים) ולא דווקא בלילה. ואם כן לא מדובר על סדר מסוים, כי מדובר על אכילת כל היום. ויל"ע.

יש שרצו לדייק שקאי על יום שני של ר"ה אבל צודק ש.ד.
שמואל דוד כתב:רגיל בכל שנה ושנה

Re: כריתות ו' א' - אכילת הסימנים בראש השנה

פורסם: ד' ינואר 17, 2018 10:02 pm
על ידי שייף נפיק
שמואל דוד כתב:רגיל בכל שנה ושנה

איפה מצינו בש"ס רגיל על פעם בשנה?

Re: כריתות ו' א' - אכילת הסימנים בראש השנה

פורסם: ה' ינואר 18, 2018 9:53 am
על ידי שייף נפיק
שוב ראיתי בבן יהוידע להוריות יב שעמד בב' ההערות, וכ' שידוע שלשון רגיל לא שייך בעושה פחות מג' פעמים, ועל כן פירש שיש לאכול ד' פעמים, בב' הלילות, ובב' הימים.
ועל הקושיה על הקדמת הקרא והכרתי לתמר, ביאר שהמינים האלו אין מברכים עליהם בתוך הסעודה ולכן אין דין קדימה, ואחריהם אוכל התמר. עיי"ש.

כריתות ו' א' - ''שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה''

פורסם: ה' ינואר 18, 2018 9:56 am
על ידי שייף נפיק
ו, א
"שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה''
רש"י 'שתהא נאה - ששחורה היא''
לא זכיתי להבין, מהו הענין לנאותה הרי כל עיקרה לטחינה עומדת, ומה צורך לזה?

וחכ"א שיחי' רצה לפרש שהענין בזה כדי שלא תשחיר כל הקטורת אחר טחינתה, ולפ"ז צריך לפרש 'שתהא נאה' על הקטורת ולא את הציפורן. ומסתמא צריך לפרש, שצפורן ל' זכר, אמנם רש"י כתב ''ששחורה היא'', ודוחק לפרש שקאי על כל הקטורת.
אמנם העירו ממה שכתוב יין קפריסין ששורין בה את הציפורן כדי שתהא עזה, וזה דחוק לפרש על הקטורת.

Re: כריתות ו' א' - ''שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה''

פורסם: ה' ינואר 18, 2018 10:46 am
על ידי פלתי
DBS.jpg
DBS.jpg (117.45 KiB) נצפה 11528 פעמים

Re: כריתות ו' א' - ''שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה''

פורסם: ה' ינואר 18, 2018 11:18 am
על ידי שייף נפיק
יפה.
ומבואר שנקט שצפורן הוא לשון זכר. ודלא כרש"י

כריתות ו' א' - יין קפריסין ששורין בה את הצפורן

פורסם: ה' ינואר 18, 2018 11:33 am
על ידי שייף נפיק
מבואר שהיין בא לשרייה בלבד, ואינו מצורף בפועל לקטורת, ותמוה, למה אם כן נקבע לו שיעור ד'סאין תלתא וקבין תלתא' , כמה שישרה סגי.
ויל"ע אם מה שכתוב 'חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה' קאי גם על חיסור השרייה.

Re: כריתות ו' א' - ''שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה''

פורסם: ה' ינואר 18, 2018 1:09 pm
על ידי פלתי
מבואר שנקט שצפורן הוא לשון זכר. ודלא כרש"י

שהיא שחורה... שלא תשחיר... זה לשון נקיבה.

כריתות ו' ב' - "ואני לא אחוס על נינוה... לאפוקי בהמה"

פורסם: ב' ינואר 29, 2018 12:07 am
על ידי שייף נפיק
ו, ב
"ואני לא אחוס על נינוה... לאפוקי בהמה"
הצעת הסוגיא. הגמ' שקיל וטרי להוכיח שעכו"ם אינם קרויים אדם, ומקשה הגמ' מקרא "והכתיב ואני לא אחוס על נינוה וגו' ריבוא אדם" ומתרצת "לאפוקי בהמה".
ובמושכל ראשון תמוה קצת, הלא זה לשון הפסוק שם (יונה ד' יא) "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה". והנה אם לא היה כתוב אדם לכאורה עדיין לא היה מקום לטעות, כי הפסוק מחולק ''שתים עשרה ריבוא.. אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה" הרי שהבהמה נוספת על 'אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו", ואיך היה צד לחשוב שהפסוק מדבר גם על בהמה במנין הריבוא?
אמנם, רש"י כתב "לאפוקי בהמה: משום דכתיב בהמה בההוא ענינא דלא סגי דלא קרא להו אדם" משמע קצת שלא הענין שהייתי טועה לחשוב שהמנין בפסוק כולל בתוכו גם בהמה, אלא כיון שהפסוק מדבר מב' ענינים שונים, הוי לשון מתוקן לכתוב בפירוט. ודו"ק.

כריתות ו' ב' ''היו מחזירין אותה למכתשת'' למה הוציאו הקטורת מהמכתשת

פורסם: ג' ינואר 30, 2018 10:33 am
על ידי שייף נפיק
מבואר בגמ' שהיו מאכסנים במכתשת, ובעוניי תמהתי, לשם מה בכלל הוציאו מהמכתשת שאנו דנים להחזירה לשם. ולא מצאתי בזה דבר.

Re: כריתות ו' ב' ''היו מחזירין אותה למכתשת'' למה הוציאו הקטורת מהמכתשת

פורסם: ג' ינואר 30, 2018 9:57 pm
על ידי בתבונה
שייף נפיק כתב:מבואר בגמ' שהיו מאכסנים במכתשת, ובעוניי תמהתי, לשם מה בכלל הוציאו מהמכתשת שאנו דנים להחזירה לשם. ולא מצאתי בזה דבר.

לענ"ד היו מחזירים למכתשת לא כדי לאחסן (מכתשת מנחושת אינה מקרר) אלא לפני הקיץ כדי לפורר היטב גושים דבוקים, ולפני החורף כדי לדחוס (שניהם לכאורה הפכים אבל את שניהם ניתן לעשות עם מכתשת)

Re: הערות וביאורים במסכת כריתות

פורסם: א' פברואר 04, 2018 10:08 am
על ידי שייף נפיק
כדבריך נראה שפי' הערוך לנר. אמנם בכסף משנה פ'ב' מכלי המקדש נראה שפירש ששם היה האכסון, ועל זה אני שאלתי למה בכלל הוציאו מהמכתשת את הקטורת?

Re: הערות וביאורים במסכת כריתות

פורסם: ב' דצמבר 24, 2018 11:04 am
על ידי ביקורת תהיה
ו, ב
וּשְׁלשָׁה מָנִין יְתֵרִין, שֶׁמֵּהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל מַכְנִיס מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹתֵן אוֹתָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. (כאותה ששנינו בפרק טרף בקלפי: בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַקָּה, וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.)
נראה בטעם הדבר, משום שתכלית הקטרת הקטורת בקודש הקדשים היא להעלות ערפילי טוהר שיכסו את הכפורת, ולשם כך עדיפה קטורת דקה ביותר, ההופכת במהרה למאכולת אש.
לעומתה, תכלית הקטרת הקטורת בכל יום על גבי המזבח היא להעלות עשן לריח ניחוח, ולשם כך עדיפה כנראה קטורת המתאכלת לה לְאִטָּהּ.

Re: כריתות ו' א' - יין קפריסין ששורין בה את הצפורן

פורסם: ב' דצמבר 24, 2018 12:10 pm
על ידי ביקורת תהיה
שייף נפיק כתב:יל"ע אם מה שכתוב 'חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה' קאי גם על חיסור [השיפה או] השרייה.

בית יוסף או"ח סימן קלג:
בֹּרִית כַּרְשִׁינָה וְיֵין קַפְרֵסִין אֵינָם בָּאִים אֶלָּא לְתַקֵּן הַצִּפֹּרֶן, וְכֵיוָן שֶׁאֵינָם בָּאִים אֶלָּא לְתִקּוּן לֹא מְנָאָתַם תּוֹרָה בִּכְלַל הַסַּמָּנִים, וּמַשְׁמַע שֶׁאֲפִלּוּ אִם חִסְּרָם אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ לֹא מִפְּנֵי הַכָּבוֹד הָיוּ מְבִיאִין מֵי רַגְלַיִם בִּמְקוֹם יֵין קַפְרֵסִין, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ אִם חִסְּרוֹ לֵית בֵּהּ חִיּוּבָא, וְאֶפְשָׁר דַּאֲפִלּוּ אִסּוּרָא לֵיכָּא בְּחִסּוּר דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁאֵינָם בָּאִים אֶלָּא לְתִקּוּן, אֶלָּא שֶׁהַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁלֹּא לְחַסְּרָם.

כריתות יג. גדרי ס"ס

פורסם: ה' אוגוסט 15, 2019 12:56 am
על ידי עושה חדשות
היינו טעמא דבנה טהור, דספק ינק כשיעור וספק לא ינק, ואם תמצא לומר ינק, ספק ינקו באכילת פרס ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס.

שמעתי פעם מי שהקשה למה זה נחשב ס"ס, הרי דנים על זמן של כדאכ"פ מתוך היניקה, האם אכל בו כזית או לאו.

אולי אתם מכירים מי שדן בזה.

Re: כריתות יג. גדרי ס"ס

פורסם: ה' אוגוסט 15, 2019 9:28 am
על ידי עזריאל ברגר
איני מכיר מי שדן, אבל גם בספק אחד הוא אמור להיות טהור, כדין "ספק דברי סופרים".

Re: כריתות יג. גדרי ס"ס

פורסם: ה' אוגוסט 15, 2019 10:04 am
על ידי עושה חדשות
זאת קו' אחרת (שהק' האחרו') למה נצרך כאן ההיתר של ס"ס, הרי גם בספק אחד, של דבריהם להקל.

Re: כריתות יג. גדרי ס"ס

פורסם: ה' אוגוסט 15, 2019 7:32 pm
על ידי שמואל דוד
עושה חדשות כתב:היינו טעמא דבנה טהור, דספק ינק כשיעור וספק לא ינק, ואם תמצא לומר ינק, ספק ינקו באכילת פרס ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס.

שמעתי פעם מי שהקשה למה זה נחשב ס"ס, הרי דנים על זמן של כדאכ"פ מתוך היניקה, האם אכל בו כזית או לאו.

אולי אתם מכירים מי שדן בזה.

viewtopic.php?f=7&t=8235&start=920#p457412

מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' אוגוסט 22, 2019 3:11 am
על ידי שמואל דוד
ב.

רש"י ד"ה כל הנך כו' יש מהן בחנק ויש בסקילה כו'

צ"ע מדוע השמיט שריפה, [עי' שיטה מקובצת ורש"ש] גם ק"ק מדוע הקדים חנק לסקילה, הול"ל יש מהן בסקילה,בשריפה,בחנק,במלקות,בחטאת.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' אוגוסט 22, 2019 6:34 pm
על ידי שמואל דוד
ב.

רש"י ד"ה ופסח - ובמגדף כו' וכל הני עריות כו' ובנדה כו'

צ"ע מדוע לא כתב כסידרא דמתני' עריות,נדה,מגדף כו'

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' אוגוסט 22, 2019 7:59 pm
על ידי שמואל דוד
ב.

רש"י ד"ה ועל לא הודע כו' דלא אתיידע אם בא על אשתו שלא כדרכה או זכר כו' ולקמן בד"ה לא הודע - אשתו ואחותו במטה כו'

צ"ע מדוע חוזר ומפרש, ומדוע שינה בפירושו.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' אוגוסט 22, 2019 8:17 pm
על ידי שמואל דוד
ב.

רש"י ד"ה על שגגתו חטאת - כסבור שהיא אשתו כו'

עיין שושנים לדוד במשניות שכתב ש"אשתו" לאו דוקא וה"ה אם כוונתו לפנויה וכדומה, והביא ראיה מרש"י לקמן אצל מגדף ע"ש.
ולכאורה יש להביא ראיה ממש"כ רש"י אצל אשה המביאה בהמה עליה וז"ל "דסבורה להביא "אדם" והביאה בהמה" ולא כתב רש"י 'בעלה' ומבואר כדבריו ודו"ק

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 5:44 am
על ידי מצליח
י.
ברש"י ד"ה ומיפסקי, 'והדר מני שמונים ימי טוהר' נראה ד'והדר מני' הוי דיבור המתחיל, ופי' רש"י שמונים (מלשון מנין) ימי טוהר. כעת שהוא נכתב באמצע דיבור משמע והדר מני שמונים (מלשון פ'), ואינו דכבר מני י"ד ימי טומאה ועתה מוטל עליו עוד לימנות רק ס"ו ימי טוהר.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 6:58 am
על ידי שמואל דוד
ב:

מניינא למה לי כו׳

פירש״י מניינא - שלשים ושש. צ״ע מה רוצה בזה?

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 12:10 pm
על ידי חיים סגל
שמואל דוד כתב:ב:

מניינא למה לי כו׳

פירש״י מניינא - שלשים ושש. צ״ע מה רוצה בזה?

לכאורה כוונתו שאין הקושיא מעצם מניית הכריתות [שגם זה לכאורה מיותר לאחר שמפורשים בקרא או במקום אחר בש"ס], אלא מכך שפתח התנא במספר

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 12:38 pm
על ידי עזריאל ברגר
שמואל דוד כתב:ב.

רש"י ד"ה כל הנך כו' יש מהן בחנק ויש בסקילה כו'

צ"ע מדוע השמיט שריפה, [עי' שיטה מקובצת ורש"ש] גם ק"ק מדוע הקדים חנק לסקילה, הול"ל יש מהן בסקילה,בשריפה,בחנק,במלקות,בחטאת.

מלקות וחטאת לא קשיא:
מלקות - יש בכל חייבי כריתות שאין בהן מיתת ב"ד, וזה שנוי במחלוקת.
חטאת - יש בכל חייבי כריתות שיש בהן מעשה.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 3:01 pm
על ידי ביקורת תהיה
מתניתין רבי עקיבא היא (כדאמרינן בגמרא), דס"ל בריש אלו הן הלוקין 'חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים, חייבי מיתות בית דין אינן בכלל מלקות ארבעים', ואליביה ערוכים דברי רש"י בטוב טעם, כדלהלן:
כל הנך כריתות השנויות במשנתנו אמורות בעובר במזיד בלא התראה, אבל -
א. אם התרו בו – חייב:
או חנק – אחת (אשת איש);
או שריפה – אחת שהיא תשע (אשה ובתה);
או סקילה – אחת עשרה;
או מלקות - אחת ועשרים.
ב. ואי עבר בשוגג – מביא חטאת.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 3:36 pm
על ידי חיים סגל
יפה מאוד!
והיינו להגהת שיטמ"ק שהוסיף ברש"י גם 'שריפה'

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 4:08 pm
על ידי שמואל דוד
עזריאל ברגר כתב:
שמואל דוד כתב:ב.

רש"י ד"ה כל הנך כו' יש מהן בחנק ויש בסקילה כו'

צ"ע מדוע השמיט שריפה, [עי' שיטה מקובצת ורש"ש] גם ק"ק מדוע הקדים חנק לסקילה, הול"ל יש מהן בסקילה,בשריפה,בחנק,במלקות,בחטאת.

מלקות וחטאת לא קשיא:
מלקות - יש בכל חייבי כריתות שאין בהן מיתת ב"ד, וזה שנוי במחלוקת.
חטאת - יש בכל חייבי כריתות שיש בהן מעשה.

לא הבנתי כוונתך.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 4:08 pm
על ידי שמואל דוד
חיים סגל כתב:
שמואל דוד כתב:ב:

מניינא למה לי כו׳

פירש״י מניינא - שלשים ושש. צ״ע מה רוצה בזה?

לכאורה כוונתו שאין הקושיא מעצם מניית הכריתות [שגם זה לכאורה מיותר לאחר שמפורשים בקרא או במקום אחר בש"ס], אלא מכך שפתח התנא במספר

יישר כח!

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 4:10 pm
על ידי שמואל דוד
ביקורת תהיה כתב:מתניתין רבי עקיבא היא (כדאמרינן בגמרא), דס"ל בריש אלו הן הלוקין 'חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים, חייבי מיתות בית דין אינן בכלל מלקות ארבעים', ואליביה ערוכים דברי רש"י בטוב טעם, כדלהלן:
כל הנך כריתות השנויות במשנתנו אמורות בעובר במזיד בלא התראה, אבל -
א. אם התרו בו – חייב:
או חנק – אחת (אשת איש);
או שריפה – אחת שהיא תשע (אשה ובתה);
או סקילה – אחת עשרה;
או מלקות - אחת ועשרים.
ב. ואי עבר בשוגג – מביא חטאת.

לא הבנתי כוונתך. שאלתי מדוע לא נקט רש״י כסדר חומרתן - סקילה שריפה חנק כו׳

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ו' אוגוסט 23, 2019 9:07 pm
על ידי שמואל דוד
ב:

מסורת הש"ס אות ז - לקמן ט. [ע"ש וצע"ק] עכ"ל

אשמח בביאור כוונתו.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: א' אוגוסט 25, 2019 1:24 am
על ידי חיים סגל
שמואל דוד כתב:
ביקורת תהיה כתב:מתניתין רבי עקיבא היא (כדאמרינן בגמרא), דס"ל בריש אלו הן הלוקין 'חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים, חייבי מיתות בית דין אינן בכלל מלקות ארבעים', ואליביה ערוכים דברי רש"י בטוב טעם, כדלהלן:
כל הנך כריתות השנויות במשנתנו אמורות בעובר במזיד בלא התראה, אבל -
א. אם התרו בו – חייב:
או חנק – אחת (אשת איש);
או שריפה – אחת שהיא תשע (אשה ובתה);
או סקילה – אחת עשרה;
או מלקות - אחת ועשרים.
ב. ואי עבר בשוגג – מביא חטאת.

לא הבנתי כוונתך. שאלתי מדוע לא נקט רש״י כסדר חומרתן - סקילה שריפה חנק כו׳

הבנתי שנתכוין לתרץ שרש"י נקט לפי המספר - חנק - אחת, וכן הלאה, אלא שצריך להוסיף ברש"י 'שריפה' כהוספת השיטמ"ק

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: א' אוגוסט 25, 2019 4:47 am
על ידי שמואל דוד
ב:

אלא ש"מ רבי יוסי בר' יהודה היא כו'

עיין רש"י אלא שמע מינה כו' - ולהכי תנא מניינא לאשמועינן דדוקא הוא ולא תימא רבי היא וסמי מכאן נזיר.

לכאורה תמוה, מה ההו"א שיש למחוק נזיר כדי לאוקמה כרבי. (ועי' רבינו גרשום) וה"ה שיש לתמוה כן בסמוך "לאפוקי מדרבי אליעזר" ופירש"י ולא תימא סמי מכאן טומאת מקדש וקדשיו לאוקומה כר' אליעזר כו' [ובפרט שר"א שמותי] וצ"ע בזה

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: א' אוגוסט 25, 2019 11:14 pm
על ידי שמואל דוד
ד:

רש"י ד"ה לאו מלאו כו' דבר מעניינו כגון גבי אבר מן החי כו'

צ"ע מדוע שינה מפירושו בדף ד. ד"ה ורבנן - דבר למד מעניינו כי ההיא דבשר בחלב כו'

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ד' אוגוסט 28, 2019 8:03 pm
על ידי מגופת חבית
ו:

אבל סיכה למימשח מלכים וכהנים דברי הכל כל שהוא

וביאר הכסף משנה הלכות כלי המקדש פרק א הלכה י' לדעת הרמב''ם וז''ל אבל סיכה לממשח מלכים וכהנים ד"ה כל שהוא היינו במושח מלכים וכהנים עכ''ל
ונראה שיש להוסיף היינו דוקא בדיעבד אבל לכתחילה כבר כ' הרמב''ם לעיל שם וז''ל כיצד מושחין את הכהן, צק את השמן על ראשו וסך ממנו על גבי עיניו כמין כי יוונית כזה שנאמר ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו, ומלכי בית דוד מושחין אותן כמין נזר על ראשו, ולא ימשח במקומות אחרות ולא ירבה בשמן עכ''ל

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' אוגוסט 29, 2019 1:01 am
על ידי ביקורת תהיה
מגופת חבית כתב:ונראה שיש להוסיף דהיינו דוקא בדיעבד.
אין צורך, כי כל פחות מכזית 'כל שהוא' קרי ליה.

Re: מסכת כריתות - הערות והארות פנינים ומרגליות

פורסם: ה' אוגוסט 29, 2019 1:23 am
על ידי מגופת חבית
ביקורת תהיה כתב:אין צורך, כי כל פחות מכזית 'כל שהוא' קרי ליה

לא הבנתי, כונתי היתה שלכתחילה אין למשוך המלך או כה''ג בכל שהוא שמן דהא צריך לעשות כמו שכ' הרמב''ם לפני העתקתי הלשון לפני

ועשכיו ששניתי עוד הפעם, אולי י''ל שבאמת צריך דוקא לעשות הכמין כף יוונית, ואך אין שיעור להשמן