קדושין נט ע"א:
רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא אזל רבי אבא זבנה אזל רב גידל קבליה לרבי זירא אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא אמר ליה המתן עד שיעלה אצלנו לרגל.
ופירש"י לרגל - כשדורשין בהלכות הרגל היו מקבלין פני הרב.
לכאורה יפלא מדוע לא נקיט דרגל כפשוטו, שהיו מקבילים פני הרב בימות הרגל,
כדאיתא (ר"ה טז ע"ב): ואמר רבי יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.
ופשוט שהדרישה בהלכות הרגל לא היתה ברגל עצמו, אלא לפניו, עי' פסחים ו ע"א.