מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

שיטת רש"י בזמן בית השמשות לרבי יהודה

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אהרן תאומים
הודעות: 404
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

שיטת רש"י בזמן בית השמשות לרבי יהודה

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ספטמבר 25, 2019 6:47 pm

ברכות ב:
והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. רבי יהודה לטעמיה דאמר בבמה מדליקין בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות והוי ספק הלכך טבילה דמקמי הכי מבעוד יום הוא ולאו זמן שכיבה הוא ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר: בין השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים ורבי מאיר כרבי יוסי ס''ל וכי טביל מקמי הכי סמוך לחשכה הוא וזמן שכיבה קרינן ביה:
נידה נג.
בין השמשות דרבי יהודה. בבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעורו חצי מיל ולר' יוסי כהרף עין ובסוף היום הוא זה נכנס וזה יוצא:
במסכת שבת דף ל"ד ע"ב
בגמרא ואזדו לטעמייהו דאיתמר שיעור ביה''ש בכמה אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל וכו' ראה בהערת הגליון הש"ס בכל מקומות אלו, שנשאר בצ"ע על שיטת רש"י בדברי רבי יהודה "חצי מיל" .
וידוע הסתירה מגמרא זו לנאמר במסכת פסחים בין השמשות לרבי יהודה ארבע מילין, ומכאן התפתח המחלוקת העיקרית בין זמן הגאונים ור"ת.
ונראה לי לחדש שהמתבונן בדברי רש"י בברכות חצי מיל קודם צאת הכוכבים, שמדובר בזמן הספק בין יום ללילה והוא "חצי מיל" לפני הצאת, וא"כ יש כאן למעשה שתי זמנים בבין השמשות וכך משמע מלשון הברייתא בשבת ואיזהו בין השמשות משתשקע החמה כ''ז שפני מזרח מאדימין, [זהו זמן שאינו ספק לילה ובכל זאת נחשב לבין השמשות - זמן זה ע"פ המשך הגמרא כאן מצטרף לחצי מיל ונכלל במחלוקת בין רבה לרב יוסף שהסה"כ הוא 3\2 או 4\3 מיל] הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הכסיף [זהו החצי מיל הסמוך לצאת הכוכבים] העליון והשוה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה , (וכפי שאכן חולקים האמוראים בפירוש ברייתא זו)
וכדברי הגמרא שרבה ורב יוסף אזדו לטעמיהו ושיטתם בדברי רבי יהודה שהסה"כ מהשקיעה עד הצאת הוא זמן בין השמשות{פירוש בין שקיעת השמש לזריחת הלבנה} והצאת לדבריהם קורה אחר 3\2 או 4\3 מיל, אבל למעשה רבי יהודה כאן בשבת לא אמר מתי צאת הכוכבים ואפשר ששיטתו היא כפי דבריו בפסחים, ועדיין אם אומרים שזמן הצאת הוא אחר 4 מיל מהשקיעה, זמן ספק בין השמשות יהיה ב"חצי המיל הסמוך לצאת" ולזה כיוון רש"י, ואפשר למצוא קצת סמך לרעיון זה בדברי תוספות (שבת לה ע"א) בד"ה וירד ויטבול ויעלה. פי' בקונטרס ובתוך כדי שירד ויעלה הוי לילה וקשה דלא ה''ל למינקט סימנא דטבילה אי לאו דאתא לאשמעינן דטבילה מעליא היא ובירוש' משמע בפ' (ב') [א'] דברכות דמשיעלה מתחיל בין השמשות והשתא קמ''ל דשפיר טבל ועלה לו הערב שמש וה''ה דלפי זה הוה ליה למינקט הרוצה לידע בין השמשות דרבי יהודה אלא שמא סבר כרב יוסף דבין השמשות דרבי יהודה אינו מתחיל משתשקע החמה אלא משהכסיף התחתון:
לסיכום יהיה אפשר לומר כמה שיטות בהסבר מחלוקת רבי יהודה ורבי נחמיה שבברייתא
1. שיטת רבה בין השקיעה לצאת שלושת רבעי מיל והוא זמן ספק בין השמשות,
2. שיטת רב יוסף בין השקיעה לצאת שלושת רבעי מיל וסמוך לשקיעה החלק העודף בין שתי שליש לשלושת רבעי הוא יום, ולאחר מכן שתי שליש מיל זמן ספק בין השמשות
3. שיטת רבי יהודה בפסחים הזמן שבין השקיעה לצאת הוא ארבע מיל וכולל זמן שהוא יום 3 וחצי מיל ולאחריו זמן חצי מיל של ספק שבזה הוא שוה לרבי נחמיה שזמן הספק הוא חצי מיל כפי דברי רש"י בברכות ובנידה, וכן לכאורה נראה מתוס בהבנת דברי רש"י שגם לפי דברי רבי יוסף בברייתא כאן רק בנוגע להסבר איזהו בין השמשות שהוא מורכב מחלק "יום" וחלק "ספק" חלק הספק הוא חצי מיל שבזה הוא שוה לרבי נחמיה
אשמח לשמוע חוות דעתכם ואפשר שאני טועה בכל זה

חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: קמצן_קדוש ו־ 15 אורחים