מיללער כתב:יב: א"ל סודני לא דמגניא באפיה. ופירש"י תלמיד חכם על שם סוד ה' ליראיו ובפירוש אחר סודני מטיל שכר.
בערוך ערך סדן (ה) פירוש ירא שמים כדכ' סוד ה' ליריאיו (והמפרש שם בל"א פירוש ביערברייע"ר שזה דלא כדברי הערוך). ולכאורה הרי הביטוי הזה נמצא ג' פעמים בש"ס (ברכות מד, מנחות עא ונדה יב) וכל הג' פעמים הוא על רב פפא שהיה ידוע כמטיל שכר, והאם אין זה ראי' מספקת שהפירוש הוא אכן מטיל שכר וכדברי רש"י שהביא מהגמ' פסחים קיג. שכלי שעושים בה שכר נקרא בי סודנא.
אהרן תאומים כתב:רש"י בברכות כתב רק מטיל שכר כי מדבר שם בעניין שכר, במנחות וכאן כתב ראשון את טעם סוד ה' ליראיו כי יותר נראה שיאמר כך לרב פפא כשמדבר בענין אחר שאינו קשור ליין ושכר
מיללער כתב:אהרן תאומים כתב:רש"י בברכות כתב רק מטיל שכר כי מדבר שם בעניין שכר, במנחות וכאן כתב ראשון את טעם סוד ה' ליראיו כי יותר נראה שיאמר כך לרב פפא כשמדבר בענין אחר שאינו קשור ליין ושכר
נכון
ולכן אפשר, שעל אף שעיקר הכינוי הוא ע"ש הטלת שכר, עכ"ז השתמש רבא בזה אף שאינו קשור לכאן, משום שרמז בזה גם על הרמז של סוד ה' ליריאיו.
מיללער כתב:יב: א"ל סודני לא דמגניא באפיה. ופירש"י תלמיד חכם על שם סוד ה' ליראיו ובפירוש אחר סודני מטיל שכר.
. ולכאורה הרי הביטוי הזה נמצא ג' פעמים בש"ס (ברכות מד, מנחות עא ונדה יב) וכל הג' פעמים הוא על רב פפא שהיה ידוע כמטיל שכר, והאם אין זה ראי' מספקת שהפירוש הוא אכן מטיל שכר וכדברי רש"י שהביא מהגמ' פסחים קיג. שכלי שעושים בה שכר נקרא בי סודנא.
שמואל בארג כתב:ראיתי פעם מאמר על זה מהרב צבי הירש ווייס בספרו הנפלא 'הררים התלוים בשערה' על ענין גזיזת שערות וצפרנים, וכפי המונח בזכרוני למסקנתו עדיף יותר לבער בביה"כ מלשרוף.
שמואל דוד כתב:שמואל בארג כתב:ראיתי פעם מאמר על זה מהרב צבי הירש ווייס בספרו הנפלא 'הררים התלוים בשערה' על ענין גזיזת שערות וצפרנים, וכפי המונח בזכרוני למסקנתו עדיף יותר לבער בביה"כ מלשרוף.
אשמח לראות מש״כ
שמואל דוד כתב:טז.
רש״י ד״ה במחבא - מחמת פחד ליסטין ובולשת.
יש לדקדק קצת מדוע פירש רש״י כאן באו״א קצת ממש״כ בדף ט. ובדף לט.
דף ט. במחבא - מחמת פחד כרכום או ליסטין.
דף לט. מחמת ליסטין או כרכום.
שמואל בארג כתב:התמונות נלקחו באישון ליל, ואתכם הסליחה. אם זה כ"כ נחוץ אשתדל לעשותו מחדש ביותר בהירות.
אהרן תאומים כתב:שמואל דוד כתב:טז.
רש״י ד״ה במחבא - מחמת פחד ליסטין ובולשת. יש לדקדק קצת מדוע פירש רש״י כאן באו״א קצת ממש״כ בדף ט. ובדף לט.
דף ט. במחבא - מחמת פחד כרכום או ליסטין. דף לט. מחמת ליסטין או כרכום.
בקצרה ובהמשך בארוכה
ראה כתובות כ"ז ההבדל בין כרכום לבולשת, וכן כאן שלוש דפים קודם הובא בגמרא פחד בולשת לענין מניעת הרהור, ובעוד 3 דפים יוזכר "כןרכום" בענין אחר וע"כ רש"י משנה מדנקט כרכום, וראה עוד ברש"י (ע"א) פחדא צמית. דאגת יראה כי הכא מפני פחד כרכום והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שהחרדה מסלקת הדמים: ולמעשה שם בגמרא נראה הבדל בין סוג פחד מושהה לבהלת פתאום, ובפחד מושהה אפשר לומר שיש שלוש דרגות "בולשת" (חיילים מחפשים מטמונים)"כרכום"(מצור) "לסטים"(אף יהודים ראה גבי תפילין) וכל אלו מסלקים דמים, והבולשת החמור ביותר הוא עוצר הרהור
מיללער כתב:כא.
במשנה (ובגמרא ביתר ביאור) המפלת כמין דגים חגבים שקצים ורמשים וכו' המפלת מין בהמה חיה ועוף וכו'
בפירוש הפשוט כאן, נראה מסוגית הגמרא דמיירי ממש שמפלת מין ממיני בעלי חיים, האם זה דבר של מציאות רח"ל?
שמואל דוד כתב:מיללער כתב:כא.
במשנה (ובגמרא ביתר ביאור) המפלת כמין דגים חגבים שקצים ורמשים וכו' המפלת מין בהמה חיה ועוף וכו'
בפירוש הפשוט כאן, נראה מסוגית הגמרא דמיירי ממש שמפלת מין ממיני בעלי חיים, האם זה דבר של מציאות רח"ל?
רמב״ם פירש המשניות פרק ג משנה ב ע״ש
שמואל דוד כתב:כ.
מרטו מיניה פורתא כו'
צ"ע האיך קרעו בגדו בלי רשות?
שמואל דוד כתב:כא.
רש״י ד״ה לזכר ולנקבה - ובגמרא מפרש מאי שנא דלחיה ועוף קרי ולד יותר מדגים. צ״ע מדוע דילג על ״בהמה״ ?
שמואל דוד כתב:כא.
רש״י ד״ה ירוקה ולבנה - וכמימי אדמה וכקרן כרכום כו׳. מדוע שינה מסדר מתני׳ ״קרן כרכום״ ואחר כך ״מימי אדמה״ ?
מיללער כתב:שמואל דוד כתב:כ.
מרטו מיניה פורתא כו'
צ"ע האיך קרעו בגדו בלי רשות?
מאן יימר שהיה בלי רשות? הלא יהבו ליה ביה ארבע מאה זוזי - ומשמע שקנו הבגד ממנו וכל אחד מרט ממנה חתיכה כדי שיהי' להם לעד להבחין בה מראה שחור שיבא לידם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 123 אורחים