מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דף ועוד דף (מתעדכן)

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
לענין
הודעות: 2679
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי לענין » ש' ינואר 18, 2020 8:26 pm

אהרן תאומים כתב:אכן תובנה וביאור יפה
מצורף הלוח להנאתכם כולל עמודה נלמד ב: למלאות בחברותא\לבד\בשיעור\שיעור שמע וכו' , כל אחד יכול להוסיף כפי הבנתו פירוט או שאר ירקות


תודות אלף!!!

נוטר הכרמים
הודעות: 6366
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 19, 2020 12:25 am

במקרה, אני כעת עוסק גם במס' ברכות עם הדף היומי,
וגם בקידושין (פרעון חוב של איזו קבלה) במקביל.

נהניתי מכמה השוואות בין הדפים,
אבל זה באמת דבר משונה מאוד כל החיפוש מקבילות הזה.
למה אמור להיות קשר בין ברכות ח לקידושין ח יותר מאשר לנדה כה?

קצת מוגזם כל העיסוק במספר הדפים, לטעמי.
אם יש קושיא טובה, השלמת יריעה, מהכא להתם,
זה נפלא, ואולי זה בגדר 'השגחה פרטית',
אבל לחפש זהות של מילים או שמות אמוראים וכד' זה חסר משמעות, לענ"ד.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' ינואר 19, 2020 1:32 am

מיללער כתב:מברכות יד: מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות וכו'

לקידושין יד: הנרצע נקנה ברציעה וכו' - והטעם שעבד נרצע באזנו דרש ר"ש כמין חומר משום ששמע 'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'

ובזה עולה יפה פשט חדש לרעיון בית עבדים מעבר לפשט הפשוט שכל מי שנכנס לשם הפך לעבד אלא גם הגרים שם "כולם" היו עבדים לפרעה, ועל פי זה התבוננתי האם החוק של יוסף שיש חק הכהנים זאת אומר שיש חלק שאינם עבדים, שבפסוק כתוב חק עד "היום הזה" ומסביר רש"י ולא יעבור, האם ויקם מלך חדש בפרשת שמות שרש"י מסביר שנתבטלו גזרותיו של יוסף האם גם חק הכהנים בוטל ולפי זה יותר נכון לקרוא למצריים עבדים כי כולם היו עבדי פרעה

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » א' ינואר 19, 2020 2:08 am

נוטר הכרמים כתב:
קצת מוגזם כל העיסוק במספר הדפים, לטעמי.
אם יש קושיא טובה, השלמת יריעה, מהכא להתם,
זה נפלא, ואולי זה בגדר 'השגחה פרטית',
אבל לחפש זהות של מילים או שמות אמוראים וכד' זה חסר משמעות, לענ"ד.

לדעתי זה ענין של שעשועי אורייתא, וסימנא טבא, וכל פטפוטי טבין.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' ינואר 19, 2020 2:21 am

נוטר הכרמים כתב:במקרה,
נהניתי מכמה השוואות בין הדפים,
או שמות אמוראים וכד' זה חסר משמעות, לענ"ד.

אין מקרה!
אם נהנית זה הוא כל מטרת שעשועי אורייתא.
בינתיים לא היה אף השוואה של שמות אמוראים, ובעת הדחק זה גם יוכשר :)
ומכאן לדף
טו. ברכות - קרא ול השמיע לאזנו יצא, קידושין - רבי אליעזר אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימנית, ויש לפלפל אם אדם זקוק לטיפול באזניו שסותם אזנו אחת עם תרופה וכד' ואחר זמן האוזן השני, האם יש עדיפות לשמוע המגילה באוזן ימין דווקא

יוֹסֶפֶר
הודעות: 181
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » א' ינואר 19, 2020 2:36 am

נוטר הכרמים כתב:במקרה, אני כעת עוסק גם במס' ברכות עם הדף היומי,
וגם בקידושין (פרעון חוב של איזו קבלה) במקביל.

נהניתי מכמה השוואות בין הדפים,
אבל זה באמת דבר משונה מאוד כל החיפוש מקבילות הזה.
למה אמור להיות קשר בין ברכות ח לקידושין ח יותר מאשר לנדה כה?

קצת מוגזם כל העיסוק במספר הדפים, לטעמי.
אם יש קושיא טובה, השלמת יריעה, מהכא להתם,
זה נפלא, ואולי זה בגדר 'השגחה פרטית',
אבל לחפש זהות של מילים או שמות אמוראים וכד' זה חסר משמעות, לענ"ד.

אוסיף ששמענו על מציאות מעניינת בעת שלומדים איזה נושא ובאותו זמן עוסקים בעוד לימוד, מצוי שמוצאים גם בו את אותו נושא [אף בחלק אחר בחלקי התורה], ושמעתי שהיו אומרים בשם הספה"ק שהוא סימן משמים שלימודו רצוי [אשמח לשמוע המקור]. והאמת שזה מובן שזה נחמד ומרנין לב, אבל להתאמץ למצוא זה לא זה... אא"כ אולי באמת זה בכלל כל פטפוטיא טבין וכמ"ש כאן שעשועי אורייתא.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' ינואר 19, 2020 11:14 pm

ברכות טז:אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים...... כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו המקום ימלא לך חסרונך
קידושין טז. לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא כקנין עבדים (רש"י) אבל נקנית היא כקנין עבדים. כנענים והם נקנין בשטר כדלקמן (דף כב:) דאיתקש לקרקעות דנקנין בשטר בכסף ובחזקה:
ואפשר להוסיף שזה כניחום אבלים על נכס שנשרף

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 21, 2020 3:49 am

ברכות יז:אמר רב יוסף תדע דהא לא איגייר גיורא מינייהו אמר רב אשי בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא ולא קמגייר גיורא מינייהו:
קידושין יז:דתנן לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו,
ואפשר מפני שחזו יקרא דאורייתא ועל כן יותר חששו לירושה כי ידוע שמתא מחסיא היו מקפידים בעניני ממון

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ינואר 22, 2020 12:48 am

ברכות יח . (תוספות)ומעשה שמתה אחותו של ר''ת בשבת והודיעו לו במוצאי שבת בעיר אחרת ואכל בשר ושתה יין ואמר כיון שיש לה בעל שחייב בקבורתה
קידושין יח : נישואין עושה או אירוסין עושה נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה,
וצ"ע האם ליטמא לה זה כולל גם חיוב קבורה או שבכהן יכול להיטמא לה, או שחיוב הדאגה לקבורה שייך גם באירוסין.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 22, 2020 1:03 am

אהרן תאומים כתב:ברכות יז:אמר רב יוסף תדע דהא לא איגייר גיורא מינייהו אמר רב אשי בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא ולא קמגייר גיורא מינייהו:
קידושין יז:דתנן לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו,
ואפשר מפני שחזו יקרא דאורייתא ועל כן יותר חששו לירושה כי ידוע שמתא מחסיא היו מקפידים בעניני ממון

נפלא

(אפשר לדון אם מה שבני מתא מחסיא קפדי אממונא, כמו שמבואר בסוף בבא קמא, אם זה גם היתה מדת הגוים דמתא מחסיא)

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ינואר 22, 2020 2:22 am

אגב על הקפידה שם שהיא דווקא לטובה כפי שכתבתי על רש"י בפרשת שמות עה"פ ומשה היה רעה
קבצים מצורפים
שמות להדפסה.docx
(35.18 KiB) הורד 37 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 22, 2020 5:00 am

אהרן תאומים כתב:ברכות יח . (תוספות)ומעשה שמתה אחותו של ר''ת בשבת והודיעו לו במוצאי שבת בעיר אחרת ואכל בשר ושתה יין ואמר כיון שיש לה בעל שחייב בקבורתה
קידושין יח : נישואין עושה או אירוסין עושה נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה,
וצ"ע האם ליטמא לה זה כולל גם חיוב קבורה או שבכהן יכול להיטמא לה, או שחיוב הדאגה לקבורה שייך גם באירוסין.

עוד מברכות יח. וא"ר יוחנן מאי בינייהו תשה"מ איכא בינייהו. ופירש"י לר"ש חייב אבל בעונה בשבת.

לקידושין יח: כיון שמסרה אביה למי שנתחייב בשארה כסותה ועונתה שוב א"י למוכרה.

(ועי' ברש"י במו"ק שמפרש שיטת רשב"ג (שם איתא רבן גמליאל) שהוא מתיר תשה"מ בשבת, ולא כתב שחייב מטעם מצוות עונה כמ"ש כאן. ולכאורה אם מותר הוא גם חייב והיינו הך, אלא שכאן מיירי לענין חיוב האונן במצוות, ושם מיירי לענין אי נוהגים דיני אבלות בשבת)

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ינואר 22, 2020 5:10 am

רש"י במו"ק אינו רש"י כידוע

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' ינואר 23, 2020 4:06 am

היום היה קל מאוד ראה זה פלא דבר והיפוכו
ברכות יט.אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה, ובקידושין יט:האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע''מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה ה''ז מקודשת ותנאו בטל דברי ר''מ רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים, וברש"י - בדבר שבממון. דניתן למחילה הוי תנאי קיים אבל עונה דצערא דגופא הוא לא איתיהיב למחילה: ואפשר שכן הוא שחושב גנאי על תלמיד חכם בדברים שבגופו שזה לא איתיהיב למחילה בין בני אדם אבל הקב"ה מחל לו משא"כ דברי ממון
עוד ענין המוזכר בשני המקומות (ומוזכר מעט מאוד פעמים בש"ס) ונאמר בענין זה ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא
ברכות יט.ותניא אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר''א ושרפום לפניו ולבסוף ברכוהו אפילו הכי נדוי במתני' לא תנן (רש"י)וברכוהו. לפי שהרבה מאד לחלוק בדבר זה כדאמרינן בבבא מציעא בפרק הזהב (דף נט:): נדוי במתני' לא תנן. הא דברכוהו בברייתא הוא דתני לה:
קידושין יט. מוקים לה כרבי אליעזר (רש"י) מוקי לה כרבי אליעזר. גרסינן: דאמר לשפחות אחר שפחות כו'. דקדריש כיון שבגד בה ועד השתא מהדרינן לאוקמה דלא כרבי אליעזר משום דשמותי הוא:
מצו"ב מאמר מנידה דף ז
רש"י ד"ה שמותי. לשון שמתא שהרי ברכוהו כדאמרינן בהזהב (ב''מ דף נט:) הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא:
ובתוספות כאן ד"ה שמותי הוא. פירש''י שברכוהו וקשה דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא ובמעשה גופיה דפרק הזהב (ב''מ דף נט:) אינו מזכיר אלא לשון ברכה ופירש ר''ת ורשב''ם דשמותי הוא היינו דהוה מתלמידי שמאי וכן איתא בירושלמי פרק קמא דתרומות דתנן סאה של תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה של תרומה טהורה ב''ש אוסרין ובית הלל מתירין לאחר שהודו א''ר אליעזר תירום ותשרף מי הודה למי וקאמר ב''ש לב''ה א''ר אסי מתניתין אמרה כן לאחר שהודו אמר ר' אליעזר יתרום ותרום ותשרף ורבי אליעזר לאו שמותי הוה בתמיה וכן מפרש באלפא ביתא דרבי מכיר:
ובתוספות ראבי"ה הקשה ממה שמצינו שהניח תפילין והנמצא בנידוי אינו מניח וג"כ מסיק דשמותי ע"ש שמאי.
והנה בשבת דף קל ע"ב איתא ברש"י ד"ה שמותי הוא. ברכוהו כדאמרינן בהזהב (ב''מ דף נט:) ובתלמוד ירושלמי מפ' שמותי הוא מתלמידי שמאי היה:
וצריך להבין מדוע כאן לא כתב רש"י את הטעם השני ועוד מדוע רש"י מוסיף כאן "לשון שמתא" המחזק את קושייתם של התוספות על דבריו.
ואפשר לומר שבשבת הגמרא מביאה שתי הסברים מדוע היה קשה לחכמים שנהגו כר"א כדאיתא - אמר ר''ש בן לקיש משום ר' יהודה הנשיא פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מע''ש והביאוהו בשבת והיה הדבר קשה לחכמים היאך מניחין דברי חכמים ועושין כר''א חדא דר''א שמותי הוא ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים, ומכך שהתירוץ שמותי בלבד לא הספיק, סבר רש"י שאולי הכוונה שמותי מתלמידי שמאי, וע"כ זה בלבד לא גורם שלא ינהגו כמותו כי שמא אין זה מדברי שמאי, ולכן הוצרכה הגמרא לטעם יחיד ורבים, משא"כ אם שמותי הוא לשון שמתא לא צריך לטעם יחיד ורבים,
עוד הפרק נקרא "רבי אליעזר דמילה" וע"כ רש"י לא כתב במפורש "לשון שמתא" ולכן כתב גם את הטעם הנוסף מתלמידי שמאי, כמו כן רש"י מביא את המקור בהזהב על מנת שנראה כל המעשה שם גדולתו של רבי אליעזר,
ועוד טעם שבאותו הדף בעמוד א' איתא בגמרא תניא ר''ש בן אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודת כוכבים ומילה עדיין היא מוחזקת בידם וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם וכו', ע"כ כתב את הטעם השני כדברי הראבי"ה שראינו שהניח תפילין, ובכל זאת רש"י מביא את הטעם שמותי שברכוהו כי הרי בידו לא הייתה רפויה והניח בכל אופן שהרי יש מתרצים על ר"א איך הניח בנידוי ותירצו שכשנידוהו לא כלל את ענין התפילין שידעו שלא יוכל שלא להניחם.
אבל כאן בנידה הפרק נקרא "שמאי" וממילא כאן אין זה מן הכבוד שמשתמשים בלשון שמותי שהוא "לשון שמתא" לכנות מי שהוא תלמידו המובהק ורוב תורתו ממנו כדאיתא,
עוד דבנידה רבי אליעזר חולק על שמאי
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ה' ינואר 23, 2020 6:04 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' ינואר 23, 2020 5:44 am

מענין לענין באותו ענין אמר לי השבוע (בשמחת תנאים כאן במטנטריאל במשפחת רב קהילתנו הרה"ג ר' יחיאל מאיר כ"ץ שליט"א) יהודי חסיד סאטמר מנוי יארק שנתקל בחומר הזה ומאוד נהנה, ודיברנו על כך שזה הזדמנות לחסידי סאטמר להצטרף לחצי השני וכך לא יכשלו בעון לימוד הדף היומי

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ו' ינואר 24, 2020 5:12 am

מברכות דף כ' לקידושין דף כ' מצאתי כעת רק התאמה מילולית: כדאשכחן בסיני (ברכות כ:) אר"י דרשינהו רנב"י להני קראי כסיני (קידושין כ:)

ובפשטות כוונת רב יוסף שדרשת רב נחמן בר יצחק בהני קראי הם מאירים כנתינתן מסיני - ואולי לכח הזה לדרוש כסיני זוכה מי שלומד בקדושה וטהרה כדאשכחן בסיני שנזכר בברכות, וכמ"ש רש"י דכ' והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב.

ודכירנא ששמעתי פעם מפיו של חד מיקירי ירושלים זצ"ל שהעיד שעקב על כמה מגדולי ארה"ק וראה שמה שזכו הני גדולי ישראל שתורתיהן מתברכות ומשתמרות הם לאו דוקא בזכות כשרונותיהן, שיש כמה בעלי כשרון שלא זכו לכתרה של תורה אלא דוקא אלו שלמדו בקדושה וטהרה, והדברים עתיקין.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' ינואר 24, 2020 7:32 am

גם מאתן מאתיים מוזכר פעמיים, ואף רש"י מביא ממסכת קידושין פעמיים לגבי מצות עשה שהזמן גרמא
ועוד בברכות כ.בברכת המזון: פשיטא מהו דתימא הואיל וכתיב {שמות טז-ח} בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ''ל:
בקידושין כ. כי טוב לו עמך עמך במאכל ועמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה,
חיבור נוסף במאמר שנמצא באמתחתי "שבמקרה" אני מביא בו מ"מ משני דפים אלו לנוחותכם להדפסה
קבצים מצורפים
קרחה 1.docx
(21.46 KiB) הורד 34 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ינואר 27, 2020 5:53 am

ברכות כא : (גמרא)מאן דלא דריש סמוכים בכל התורה במשנה תורה דריש דהא רבי יהודה לא דריש סמוכין בכל התורה כולה ובמשנה תורה דריש וכו', ע"פ הבנתי את דברי רש"י בקידושין כא : על הגמרא - דרבי דריש כללי ופרטי וכו' מסביר רש"י דריש כללי ופרטי. בכל התורה מקום שכולל ופורט דורש שהפרט פירוש של כלל ואין בכלל אלא מה שבפרט וכי חזר וכלל לא הוסיף לך בכלל האחרון אלא הדומה לפרט:
ומפני גם שהוזכר בקידושין דף כ ע"א דרשות מסמיכת הפרשיות שלא במשנה תורה עיין שם

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ינואר 27, 2020 6:09 am

ברכות כב.והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע וכו'
קידושין כב:אמר הקב''ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי {ויקרא כה-נה} כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע,
לעבד זה אמנם ברציעה אבל כולם צריכים לזכור את מה ששמעו בהר סיני וכשבאים ללמוד כעבדא כלפי מרא צריכים להיות גם באימה וביראה

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ינואר 27, 2020 6:17 am

ברכות כג.אמר רבא הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה מתת הכסילים [זבח] אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושים תשובה
קידושין כג:(גמרא)ואלא הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי סלקא דעתך שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדינן ואינהו מצי עבדי (רש"י)הני כהני. לענין הקרבת קרבנות: שלוחי דרחמנא נינהו. ולא שלוחי דידן ונפקא מינה למודר הנאה מכהן שהכהן מותר להקריב קרבנותיו והא מילתא איבעיא לן בנדרים בפרק אין בין המודר,
וזה ההסבר כי עיקר הקרבן הוא התשובה וזה כלפי שמיא ממילא הכהן הוא לא שליח שלנו אלא שליח ה'

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 28, 2020 5:41 am

ברכות כד. אמר שמואל קול באשה ערוה שנא' {שיר השירים ב-יד} כי קולך ערב ומראך נאוה. כד: מיתיבי המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה המגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר
קידושין כד:אמר רב שמן לרב אשי למימרא דקלא לאו כלום הוא והתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם ואמר רב יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק א''ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה ,
ישנם קולות וישנם קולות - קול רך קול ערב של אישה שהוא קול עדין יותר ואינו עב והמשל על תפילה בשקט ולא בקול גדול כדברי עלי רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, והמשמיע קולו והמגביה קולו אינו הדרך והוא מפני שאדם הוא בר דעת ויכול להבין איך להשמש בקול כדברי הגמרא איהו מבעית נפשיה, ולהבדיל מקול התרנגול

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 29, 2020 4:01 am

בדף כה: ממסכת קידושין במתני' וחכ"א בהמה דקה נקנית במשיכה - מן הנכון לציין מענינא דיומא פרשת בשבוע שבמכילתא דרשב"י בפרשתן פרשת בא עה"כ משכו וקחו לכם צאן - מכאן שבהמה דקה נקנית במשיכה (הובא בשו"מ מהדו"ת ח"ב סי' ע"ז)

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ינואר 29, 2020 5:36 am

יי"כ
ובין דף לדף ברכות כה: ואם לאו יתכסה במים ויקרא וכו'
קידושין כה. וסבר רבי לענין טבילה כטמון דמי
הלשון נחשבת בתוך הפה כטמון שאינה צריכה ביאת מים בשעת הטבילה אבל כשרוצה לומר קר"ש עם הלשון, אזי גופו יחשב כטמון במים עכורין.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' ינואר 30, 2020 7:51 am

ברכות כו. אחד אבל הכא תפלה במקום קרבן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל ת''ש דאמר רב הונא בר יהודה א''ר יצחק א''ר יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו מיתיבי {קהלת א-טו} מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מעות לא יוכל לתקון זה שבטל ק''ש של ערבית וק''ש של שחרית או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית וחסרון לא יוכל להמנות זה שנמנו חביריו לדבר מצוה
קידושין כו: ואלא מאי אין לו תקנה ה''ק למאי דלא סמכה דעתיה אין לו תקנה עד שיקנם על גבי קרקע תא שמע מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה אמר להם רבן גמליאל לזקנים עישור שאני עתיד למוד וכו' (רש"י) מאי אין לו תקנה. הא יכול לזכות על ידי אחרים אם ירצה: שהיו באין בספינה. ושכח ולא נתן רשות לתרום: (תוס') מעשה ברבן גמליאל וזקנים. פי' בקונטרס רבן גמליאל לא תרם ושכח ולא נתן רשות לתרום והיה ממהר לתרום בעודו בספינה שהיה ירא שמא יאכלו בני אדם ממנו ויסמכו עליו וסבורים שתרם דחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן וקשה דא''כ מה היה מועיל תיקונו אדרבה גרע טפי שמא יאכלו בני ביתו הכל ואף העישור עצמו וכו' , [ובמילים אחרות זה יהיה מעוות שאינו יכול לתקון]
רבן גמליאל לזקנים נמנו לדבר מצוה

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' ינואר 31, 2020 2:56 am

אחרי הקושי למצוא אתמול ענין דומה שנמצא לבסוף, היום זה היה קל מאוד
ברכות כז. שממאנין את הקטנה (רש"י) שממאנין את הקטנ'. קטנה שהשיאתה אמה לאחר מיתת אביה דמדאורייתא אין קדושיה כלום שהרי קטנה אינה בת דעת ואת אמה לא זכתה תורה להיות לה כח לקדשה אלא לאב שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה (דברי' כב) ומיהו רבנן תקינו לה קדושין להצריכה מיאון כדי שישאוה ולא תצא לזנות לפיכך אם מיאנה לאחר זמן ואמרה אי אפשי בו יוצאת ומותרת לכל אדם ואינה צריכה הימנו גט והעיד ר' יהודה בן בבא שפעמים שמצוה על בית דין ללמדה שתמאן בו כגון שני אחים נשואין שתי אחיות יתומות אחת גדולה וקדושיה קדושי תורה ואחת קטנה שאין קדושיה. אלא מדרבנן ומת בעלה של גדולה בלא בנים ונפלה לפני אחיו ליבום ונמצאת זקוקה לו מן התורה וזיקה זו אוסרת את אשתו עליו משום אחות זקוקה שהיא כאחות אשתו וא''ר אליעזר במסכת יבמות (דף קט.) מלמדין קטנה זו שתמאן בבעלה ותעקור קדושיה למפרע ותעשה כל בעילותיה כאלו הן של זנות כדי להתיר את בעלה ליבם את אחותה דתנן נושאין על האנוסה ועל המפותה (יבמות דף צז.) והעיד רבי יהודה בן בבא ביום שנשנית עדיות שהלכה כר''א:
קידושין כז: ואמרה האשה אמן אמן ותנן על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה (רש") כנוסה. שייך למיתני גבי יבמה שומרת יבם ממתנת ומצפה ליבום כמו שמר את הדבר (בראשית לז) להכי שייך לשון כניסה כדכתיב (דברים כה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר אלא יבמה יקחנה לאשה בביתו:

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ו' ינואר 31, 2020 2:46 pm

בברכות כז מביא הגמרא הענין של ר' גמליאל ור' יהושע, ובקידושין דף כז נמצא העובדא של ר' גמליאל ור' יהושע ור"ע שבאו הספינה ור' גמליאל הקנה לר"י המעשר ולר"ע מעשר עני.

אם רוצים אנו לידע אם היותם על הספינה היה אחר שכבר נתפייסו להדדי שמובא להלן בברכות דף כח. לפי מה שנתבאר בתוס' קידושין כז. ד"ה נתון ליהושע (לחד תירוצא), נתן ר"ג המעשר לר"י רק משום שהיה עני עיי"ש, וזה לא ידע ר"ג רק אחרי שנתפייסו וראה את העניות בביתו כדאמרן בברכות כח. שאמר לו ר"ג מכותלי ביתיך ניכר שפחמי אתה.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' ינואר 31, 2020 3:02 pm

דברים של טעם יישר כחכם,
בהזדמנות זו נשמח בעיצות מעשיות איך מקדמים ומפיצים רעיון הלימוד דף ועוד דף בלי כסף

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ד' פברואר 05, 2020 12:54 am

שלום כבוד הרב תאומים מיזם הרעיון ומגביר חיילים לתורה

זה כבר כמה ימים שהאשכול לא עודכן, מקוה שלא מחמת ח"ו התרשלות הלימודים והשיעורים אלא מחוסר פנאי וכדו', רק חזק חזק ונתחזק, מינן ומינכון תסתיים שמעתתא

וכדי שלא יהי' ביאתי ביאה ריקנית, בדף של היום מסכת ברכות לב: למדנו ההלכה שאפי' המלך שואל בשלומו כשעומד בתפלה לא יפסיק, שלא יניח כבוד שמים ויעסוק בכבוד בשר ודם, ומדובר במלך ישראל כמו שנתבאר בגמרא, אע"פ שאנו מחויבים בכבוד מלך שנא' שום תשים עליך מלך.

מתאים לזה מה שלמדנו במסכת קידושין היום בדף לב. אלעזר בן מתיא אומר אבא אומר השקיני מים ומצוה לעשות מניח אני את כבוד אבא ועושה את המצוה שאני ואבא מחויבים במצוה, וכיון שכן אף במלך ישראל שלמדנו גם כן היום (קידושין לב:) דלכו"ע מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, אבל מכל מקום אם זה נגד כבוד שמים בוודאי שאין חוששין לכבודו, שאתה והמלך חייבים בכבודו. (וע"ע סנהדרין יט: מצוה שאני)

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' פברואר 07, 2020 9:42 am

הייתי בדרכים ויישר כחכם שלא נתתם לאשכול לישון ובקצירת האומר על הדפים האחרונים
דף כח ברכות : כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה, ונשאלת השאילה למה צריך מומחיות מיוחדת לתקן ברכה זו? תשובה לכך בקידושין .הקורא לחבירו עבד יהא בנידוי ממזר סופג את הארבעים רשע יורד עמו לחייו, ומפני הזהירות לא הוזכר רשע (אלא בחלק מהנוסחאות מלכות הרשעה שזה גוים) וראה בהמשך הגמרא בבכות כט. בענין רשע.

דף כטברכות:לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא, רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו' בכל פרשת העבור: מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך. וברש"י לייטי במערבא. על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה שמא תטרף לו השעה ע''י אונס ועבר הזמן: בכל פרשת העבור וכו'. כמו פרישת העבור: אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה. והכי משמע בכל עניני פרישת העבור כגון עברה בעברה: יהיו כל צרכיהם. גלוים לפניך לרחם עליהם: אפי' בשעה שהם עוברים. ולשון פרשת העבור שהן פורשין לעבירה: קידושין :ת''ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח''כ ישא אשה ואם א''א לו בלא אשה ישא אשה ואח''כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח''כ ילמוד תורה ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו: וזה רמז פרישת עיבור על פרישה הגורמת להירהור עבירה יהיו כל צרכיהם לפניך ויכולים לעסוק בתורה.

דף לברכות:מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה קידושין:להשיאו אשה: מנלן דכתיב {ירמיה כט-ו} קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים בשלמא בנו בידו אלא בתו בידו היא הכי קאמר להו ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה כי היכי דקפצו עלה אינשי: ולפי זה אפשר שהחיוב הכלול בלהשיאו אישה זה גם לעשות סעודת הילולא

דף לאברכות.: עניני תפילת חנה קידושין .: עניני כיבוד אב ואם. ואפשר לאוסיף שגדולתה של חנה שהבטיחה את בנה לבית ה' מקטנות ובכך פטרה אותו מכבודה.

דף לבמה שכתב הרב מילעער טוב ויפה מאוד

דף לגברכות . וא''ר אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו קידושין .א''ל לאבוה שני שלישי שליש שניתי לו בתורת כהנים ולא עמד מפני ואמר לו שמא בהן יושב ומהרהר, ואפשר שזהוא הענין לימוד תורת כהנים תורת הקרבנות נצרך להרבה דעת והוא גם דבר שתופס את המחשבה (מצו"ב מאמר שלי בענין הנ"ל)

דף לדברכות: א''ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם (רש"י) לא נתנבאו. הטובות והנחמות: קידושין . (תוספות) גברא בעי חיי נשי לא בעי חיי. אע''ג דהאי קרא דרשינן בפ' במה מדליקין (שבת דף לב:) גבי ביטול תורה בעון ביטול תורה בנים קטנים מתים מ''מ לא הוי כי אם אסמכתא בעלמא והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת''ת מהאי טעמא גברא בעי חיי וכו' .
ואפשר ליישב שכשנישאת לת"ח נקרא "כי היא חייך" גם על האישה.
קבצים מצורפים
ב1.docx
(19.85 KiB) הורד 30 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' פברואר 12, 2020 5:52 am

דף לה ברכות: מאי חבר הוא לאיש משחית א''ר חנינא בר פפא חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים,
קידושין : לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה,
כך היא ההשואה בין משחית זקנו שהכוונה לגילוח בתער החותך לחלוטין את השער כך הוא האוכל בלא ברכה כמנתק ומשחית בין ישראל לאביהם שבשמים
דף לו ברכות . אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין (רש"י) ערלה בחוצה לארץ. מדברי סופרים היא: דכל המיקל בארץ. בערלה הלכה כמותו בחוצה לארץ דכיון דאינה מן התורה הלך אחר המיקל:
קידושין: מתני' כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ [חוץ מן הערלה (דף לז.)]
דף לז ברכות : והתניא לקט מכולן כזית ואכלן אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה הוא אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח
קידושין: על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין
דף לח ברכות . ת''ר מה הוא אומר המוציא לחם מן הארץ רבי נחמיה אומר מוציא לחם מן הארץ אמר רבא במוציא כולי עלמא לא פליגי דאפיק משמע דכתיב {במדבר כג-כב} אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא רבנן סברי המוציא דאפיק משמע דכתיב {דברים ח-טו} המוציא לך מים מצור החלמיש ורבי נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע שנאמר {שמות ו-ז} המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים
קידושין. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן וכו'. ואפשר שזהוא הקשר בן המוציא לחם מן הארץ להמוציא ומוציא ממצרים שהלחם מן הארץ העוגות שהוציאו ממצרים היה טעמם כמו המן כלחם מן השמים
דף לט ברכות. כרוב ודורמסקין ופרגיות (רש"י) דורמסקין. אף הן שלקות מעשב שקורין אקדלשי''ט בלע''ז כך ראיתי בפירוש בבא קמא של רבינו יצחק ברבי יהודה אבל כאן פירש פרונ''ש וכן שמעתי אני כאן ובבבא קמא (פ''י דף קטז:) פרונ''ש ואי אפשר להעמידה דא''כ הרי ברכתו ב''פ העץ והאיך קדם וברך על הפרגיות שברכתן שהכל ואינם כדברים חשובים כדמפרש ואזיל: ויעויין בתוספות כאן ובגליון, ואפשר שרש"י כאן התכוון לומר שאי אפשר להעמידה דא"כ היה לנו כאן ענין של שלוש ברכות דהכרוב הוא אדמה ודורמסקין שהם פרונש הם שזיפים וברכתן העץ והפרגיות שהכל, ומהגמרא משמע שענינם שני ברכות ועוד שהסדר היה צ"ל הביאו לפניו דורמסקין כרוב ופרגיות ע"פ סדר חשיבות הברכות. ועיין בערוך למקור השם דורמסקין הם שזיפין מדמשק, והנראה גם שרש"י למד שאם הכוונה להפרי הנקרא דורמסקין הרי שהוא פרי חשוב ולא יתכן שעשוהו שלקות והראיה לחשיבות הפרי עד שאמרו רק שמקורו מן דמשק וכך הוא מפורסם סימן שהיה ניכר בכך חשיבותו וכן איתא בקידושין דף לט. רבי יוסי בן דורמסקא והזכירו מקומו ג"כ לומר חשיבותו כפי שנאמר בספרי (דברים א) אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית לר' יהודה בר': למה אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות שבתורה, ואין מקום שנקרא אלא על שם המאורע. כיוצא בו אתה אומר בראשית כו ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו; ואומר ויקרא אותה שבעה.
כיוצא בו אתה אומר דרש ר' יהודה: זכריה ט משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו, כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל. זה משיח, שחד לאומות העולם ורך לישראל. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית לרב יהודה ברבי: למה אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק, ויש שם מקום ושמו חדרך! אמר לו: מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו? מנין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק? שנאמר ודמשק מנוחתו. ואין מנוחתו אלא ירושלם,
ע"פ זה בוודאי גם שמו הוא למעליותא שמוזכר שהוא בן דמשק ע"ש שעתידה ירושלים וכו' ובוודאי שכשיש דורמסקין הפרי על השולחן אין מי שיעדיף פרגיות בכל אופן, וכן בב"ק נכתב כרוב ודורמסקינין ג"כ לכאורה הכוונה כמו בברכות שהוא מן עשב נוסף ממשפחת הכרוב ע"ע נכתב השני, משא"כ בתוספתא בבא מציעא נכתב דורמסקונת ביחד עם פירות אחרים, השוכר את הפועל להביא ענבים ותפוחים ודרמסקנות לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו שכרו משלם. (אולי יש לחלק בין דורמסקונות לדורמסקינין כמו שרוב המקומות נאמר רבי יוסי בן דורמסקית והוא הכוונה לאותו פרי המיוחד שמשובח הבא מן דמשק)

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' פברואר 13, 2020 5:27 am

דף מ ברכות. משום דקשה לחולשא דלבא קידושין. אמר לה חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' פברואר 13, 2020 6:20 am

דף מא ברכות: מר ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך (רש"י)מאן יהיב לן נגרי דפרזלא. רגלים של ברזל: ונשמעינך. נשמשך ונלך אחריך תמיד: קידושין. וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ דור הנאה ממנו שנאמר {תהילים א-א} ובמושב לצים לא ישב מושבו מושב לצים:(רש"י) דור. נדור: שנאמר ובמושב לצים לא ישב. וזה שאינו באחד מאלו במה יתעסק אם לא בליצנות:
וזהו דבר והיפוכו רב חסדא ורב המנונא בני אותו דור וכששמע רב חסדא דבר טוב מרב המנונא ואף שהיה רב חסדא כהן אמר שהלואי והיה מקבל רגלי ברזל (מפני שכבר היה זקן וקשה כנראה) שיוכל לילך אחריו ולשמשו "תמיד", וחילופו מי שאין בו לא תורה ולא ד"א צריך לידור ולהתרחק ממנו

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' פברואר 16, 2020 5:58 am

דף מב ברכות . (תוספות) אתכא דריש גלותא סמכינן. מי ששכח לאכול אפיקומן וכו'
קידושין. שכל ישראל יוצאים בפסח אחד. ויש לעיין בחבורה שאוכלים פסח אחד האם ראש החבורה קובע

דף מג ברכות : ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנלן מתמר שנאמר {בראשית לח-כה} היא מוצאת וגו':
קידושין : והרי מאמר דמפקעת עצמה מרשות אביה (רש"י) מאמר. קידושי יבם ביבמתו קרויה מאמר:
וברש"י עה"פ (בראשית לח יא) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ: כי אמר וגו'. כלומר דוחה היה אותה בקש, שלא היה בדעתו להשיאה לו: כי אמר פן ימות. מחזקת היא זו שימותו אנשיה:
ואפשר בנותן טעם שלא אמרה מיד ליהודה אני הרה ושלחה לו כי הרי אמר לה עד יגדל שילה והוי קידושי מאמר, וע"כ שלחה שהוא יודע האמת שלא התכווין לקידושי מאמר אלא לדחותה בקש

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ו' פברואר 21, 2020 4:22 am

ממסכת ברכות מח: טובל בציר למסכת קידושין דף מח: הא בציהרא פירש"י ציר דגים שעשוי לטבל בו

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' פברואר 25, 2020 4:41 am

דף מד ברכות : (רש"י) כל נפש. דבר חי הנאכל שלם כגון דגים קטנים שגדלו כל צרכן: גילדני דבי גילי. דגים קטנים מאד ומצויין בין הקנים באגם ואין דרכן לגדל יותר אבל דג קטן ממין דג גדול ולא גדל רובע זה הוא קטן מקטין:
קידושין : כמין ימא לטגני. לא היתה לו שהות שכחה בנתים שכשיצא מבית המדרש אמרה לי מיד כשולה דג מן הים והמחבת נתונה על האור לתתו בתוכו בשמן לטגנו טגני פריזר''א בלע''ז:
דף מה ברכות . פוק חזי מאי עמא דבר (ומה שכולם עושים הוא הנכון כי) קידושין : אמר אביי כתיב {צפניה ג-יג} שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב
דף מו ברכות. רב הונא דמבבל. היינו רב הונא סתמא ולפי שעכשיו היה ר' זירא בארץ ישראל במקום ר' אבהו והיה עולה מבבל קאמר הכי: קידושין. נראין דברי תלמיד. עולא קמסיים למילתיה ואזיל וקאמר נראין דברי ר' ירמיה שהוא תלמידו של רב הונא:
דף מז ברכות . אלא מעתה בית הכנסת ובית המדרש דלית בהו מזוזה הכי נמי דאין מכבדין אלא אימא בפתח הראוי למזוזה קידושין : (רש"י) אשכחתינהו לרבנן בבי רב. מצאתי התלמידים בבית המדרש דכל היכא דמיירי בבי רב לאו רב ממש הוא אלא בבית המדרש הוא:
דף מ"ח כבר מ'ילער ח'יברו
דף מט ברכות . וכל החותם מנחיל ארצות בברכת הארץ ומושיע את ישראל בבונה ירושלים הרי זה בור, וב קידושין . תנו רבנן על מנת שאני קריינא כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת, ואולי יש לדון שאמר הרי את מקודשת לי על דעת שאיני "בור" וכבדוהו לברך ברכת המזון אבל אביו לא הכינו כדרך שלמדנו (ברכות מז:)רבה בר בר חנה הוה עסיק ליה לבריה בי רב שמואל בר רב קטינא קדים ויתיב וקמתני ליה לבריה (רש"י) קדים. רבה בר בר חנה לישב על השולחן ולשנות לבנו הלכות סעודה לפי שהחתן רגיל לבצוע והיה מלמדו היאך יעשה: והוא החתן חתם מנחיל ארצות וכו' ונראה שהוא כן "בור" מה דין הקידושין?

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' פברואר 25, 2020 5:20 am

דף נ ברכות : אייתי לקמייהו תמרי ורמוני שקל מר זוטרא פתק לקמיה דרב אשי ....ת''ר ממשיכין יין בצנורות לפני חתן ולפני כלה וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים , ובקידושין : וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן ע''י כולן (מתני') ואפשר לדון אם זרק לפני אשה מאכל לקידושין וכשמגיע לידה נמאס מה הדין
דף נא ברכות : א''ל רב נחמן לישדר מר כסא דברכתא לילתא א''ל הכי א''ר יוחנן אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר {דברים ז-יג} וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך , קידושין : אפ''ה לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה (רש"י)דרמיא עליה. דכתיב (ירמיהו כט) ואת בנותיכם תנו לאנשים: [פרי בטנה של האשה מתברך מהאיש לפיכך גם החובה על האיש לחתן את בניו ובנותיו]
דף נב ברכות: מתר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם, קידושין: לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5008
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי מיללער » ה' פברואר 27, 2020 1:31 am

כבוד הרב תאומים מייזם הרעיון של דף ועוד דף

בריך רחמנא שזיכנו היום באחד באדר ללמוד מסכת קידושין דף נד. ולעסוק בסוגיא דתקלין חדתין ועתיקין - וכפי שהובא בתוספות דברי המשנה - באחד באדר משמיעין על השקלים!

יה"ר שבזכות לימוד והגה ערך כי תשא, נזכה בקרוב לשקול אשא בבית נכון ונשא, בבנין בית מקדשינו בקרוב אמן.

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' פברואר 27, 2020 4:07 am

דף נג ברכות: ת''ר שמן מעכב את הברכה דברי רבי זילאי רבי זיואי אומר אינו מעכב רבי אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה וכו'
קידושין . מחבת ומרחשת. כלים היו במקדש וכל המנחות הנקמצות טעונות לוג שמן ומחבת צפה ואינה עמוקה ומתוך שהיא רחבה וצפה הסולת מתפשט בכולו והאור שורף את שמנה לפיכך מעשיהן קשים ומרחשת עמוקה ואין האור שורף את השמן לפי שנבלע בעובי החלות לפיכך מעשיהן רכין: (רש"י)
(ועוד ברכות גחלים "לוחשות" קידושין "מרחשת" לחש רחש)
דף נד ברכות . לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא
קידושין. כאימרא כדירים כעצים כאישים כהיכל כמזבח כירושלים. [ואפשר לדון באומר כהר הבית כשער המזרח ועוד]
דף נה ברכות. ומוסר דין על חבירו לשמים (רש"י) מוסר דין. בוטח הוא בזכיותיו שחברו יהיה נענש על ידו:
קידושין: וכי אומרים לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה (רש"י) וכי אומרים לו לאדם כו'. דכל בהמות מזבח אסור לחללה תמימה שנאמר אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ואמר מר (מנחות דף קא.) בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר יכול יופדו על מום עובר כו' וזה שבא לימלך ולחוב בדמיה נאמר לו עמוד וחטא לחללה מזיד בשביל שתזכה לתקן הקרבתה של בהמה זו: [ומכאן שכל אחד צריך לדאוג לזכויות עצמו ולהקרבת בהמותיו ואין לדאוג לחובות חבירו וכו']

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מרץ 01, 2020 6:10 am

דף נו ברכות. בר מברתיה דרב חסדא (רש"י) אשתו של רבא. בת רב חסדא היתה:
קידושין. אלא הכא באשה חבירה עסקינן דידעה
דף נז ברכות. המגלח ראשו בחלום סימן יפה לו ראשו וזקנו לו ולכל משפחתו
קידושין : בשער נזיר: מנלן דאמר קרא {במדבר ו-ה} קדש יהיה גדל פרע שער ראשו גידולו יהיה קדוש אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שער נזיר תופס את דמיו ויוצא לחולין
דף נח ברכות. (רש"י) קאת וקפוד. חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים אבל עי השדה ומטעי כרם שנתקללו בה ערי ישראל הנאה היא לשכנים:
קידושין: דמר סבר טובת הנאה ממון ומר סבר טובת הנאה אינה ממון [ואולי אפשר להוסיף בסברה מפני שהנאה יכול להיות לאחד קילקול לשני]

אהרן תאומים
הודעות: 630
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: דף ועוד דף (מתעדכן)

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מרץ 05, 2020 6:12 am

דף נט ברכות: בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה , ולכאורה ברכת שהחיינו שייך גם כשקונה קרקע, ונוכל להבין את הצורך בברכה זו ממה שלמדנו בקידושין: רבה בר בר חנה יהיב ליה זוזי לרב אמר זבנה ניהלי להאי ארעא אזל זבנה לנפשיה והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות באגא דאלימי הוה ליה לרב נהגי ביה כבוד לרבה בר בר חנה לא נהגי ביה כבוד איבעי ליה לאודועי סבר אדהכי והכי אתא איניש אחרינא זבין לה רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא וכו'


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים