פורום אוצר החכמה

בקשר עם תחילת המחזור החדש של הדף היומי,
ישנם ברשת המון שיעורי גמרא מוקלטים.
ושאלתי היא, על מי אתם ממליצים?
בדגש על רהיטות, עניין ובהירות.

ר' מיכל זילבר המיתולוגי. הקול אתו נרדמנו בעריסה...

דרך ישרה כתב:ר' מיכל זילבר המיתולוגי. הקול אתו נרדמנו בעריסה...

נרדמים זה לא טוב... ;-)

יש שיעורים מהרב אפרים סגל שליט"א הן בעברית והן באידיש מטעם ארגון דרשו, השיעורים נמסרים ברהיטות והסברה מצוינת, וגם לא ארוך מדי. אפשר לצפות בשיעורים באתר דרשו וכן בקול הלשון באתר ובטלפון.

אני מחפש שיעורים בהם ניתן לשמוע שיעור מהיר של כרבע שעה לדף או כמה דפים בשעה
מישהו יכול להמליץ על משהו טוב כזה

יש בקול הלשון כמה סוגי שיעורים כאלו
כדאי לנסות לשמוע כיון שכל אחד בסגנון שלו מה שמתאים לזה אולי לא מתאים לחברו
בהצלחה

האם תוכל בטובך לתת כאן את השמות של האומרים שיעורים בסגנון כזה
כמה שחיפשתי בקול הלשון לא עלה בידי דברים ברורים

יישר כח
האם יש עוד מישהו?

ב"ה התחלתי בלימוד הדף היומי, שאלתי מלומדי הדף היומי, האם יש לכם להציע מגיד שיעור מומלץ.
כמובן יש את המגי"ש המפורסמים, כודגמת הרב מיכל זילבר באידיש ובעברית בקול הדף, הרב אשר קובלסקי, הרב בנימין מילצקי.

מי אתם ממליצים כמגיד שיעור המוסר את דף הגמרא בצורה נהירה ובשפה ברורה ובנעימה.

בתודה מראש לעונים.

הרה''ג ר' דוד קלופפר שליט''א.

תרגימא כתב:

דרך ישרה כתב:ר' מיכל זילבר המיתולוגי. הקול אתו נרדמנו בעריסה...

נרדמים זה לא טוב... ;-)

הוא התכוון כשאביו למד עם זה והוא היה פעוט...

בהיות שאי אפשר לשיחה של ת"ח בלא לימוד,
יש מקום לחקור האם מקיימים מצוות לימוד תורה בשמיעת שיעור מוקלט, והאם ניתן "לסיים" כך את הש"ס?

"כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו" - סנהדרין צב.
וצ"ע - מה הדין כששמים "קול הלשון" ברמקול?

איקטורין כתב:"כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו" - סנהדרין צב.
וצ"ע - מה הדין כששמים "קול הלשון" ברמקול?

הדיוק הוא "נשמעים" ולא "נאמרים", כלומר, אין נפק"מ מי האומר, השאלה היא רק אם יש מי ששומע...

תרגימא כתב:בהיות שאי אפשר לשיחה של ת"ח בלא לימוד,
יש מקום לחקור האם מקיימים מצוות לימוד תורה בשמיעת שיעור מוקלט, והאם ניתן "לסיים" כך את הש"ס?

לפי הגר"א ודאי. כמ"ש בביאור הגר"א לשו"ע "והגית בו יומם ולילה"
וכמעשה הידוע על 2260 אופנים שנשכחו ממנו (וחזרו אח"כ) על הפס' "עלו זה בנגב" מפאת שהרהר לפני בכרות התורה - המובא בהקדמת הגר"ח לביאור הגר"א לספרא דצניעותא (המובא בזהר תרומה ומיוחס ליעקב אבינו ע"ה).
-------------
"א. ומשמעות דבריו הקדושים היה שהיה לו עליית נשמה מדי לילה בלילה מיום עמדו על דעתו הקדושה וכן אמר לי חד מתלמידיו ששמע כן מפורש יוצא מפיו הקדוש

ב. והתבונן נפלאות מאחת מהנה שפעם אחד ביום א' של פסח הוו יתבי גביה תרי תלמידי מתלמידיו החשובים ומאשר היו יודעים זה דרכו בקודש מעולם הפלגת שמחתו וחדות ה' מעוזו אשר היה שש ושמח ביום טוב כמצווה עלינו בתורתו יתברך שמו אשר היה להפליא

ג. וכאשר ראו אז שאין שמחתו במילואו וטובו כל כך כהרגלו שאלו פיו הקדוש על זה ולא רצה להשיב והפצירו בו מאוד

ד. לא יכול להתאפק אר מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה לקיים מה שנאמר דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים

ה. כי בזו הלילה בא אלי אליהו כמדומה בזכרוני שאמרו שהיה אליהו ואפשר חד ממתיבתן עילאין וגילה לי עניינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י"ב על פסוק עלו זה בנגב

ו. ובעמדי בבוקר מרוב הפלגת השמחה לא יכולתי להתאפק והרהרתי בהם קודם ברכות התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם והוא לפי שיטתו הנקיה בביאורו לשו"ע או"ח סימן מ"ז שגם ההרהור בדברי תורה נאסר קודם ברכות התורה [ופליג על השולחן ערוך שמיקל בזה ויש אנשים שלצורך טהרת המחשבה חייבים לנהוג בזה כהשולחן ערוך]

ז. ונחמוהו וברכו לו השם יתברך ישיב לרבינו את אבידתו

ח. ואחר זמן מה שאלו אחד מהם אם כבר הוחזרה לו אבדתו והשיב ברוך השם שנתגלו לי שנית והמה כ"ב מאות וס' אופנים [דהיינו אלפיים ומאתים ושישים פירושים]

ט. וכאשר ידעתי מפני מה נתעלמו ממני כן אני יודע מפני מה נתגלו לי שנית

י. ואמר לו שבאופן אחד מהם אני ידוע כוחות כל הבריות וכל אבר מה ענינו"

יאיר כתב:

תרגימא כתב:בהיות שאי אפשר לשיחה של ת"ח בלא לימוד,
יש מקום לחקור האם מקיימים מצוות לימוד תורה בשמיעת שיעור מוקלט, והאם ניתן "לסיים" כך את הש"ס?

לפי הגר"א ודאי. כמ"ש בביאור הגר"א לשו"ע "והגית בו יומם ולילה"
וכמעשה הידוע על 2260 אופנים שנשכחו ממנו (וחזרו אח"כ) על הפס' "עלו זה בנגב" מפאת שהרהר לפני בכרות התורה - המובא בהקדמת הגר"ח לביאור הגר"א לספרא דצניעותא (המובא בזהר תרומה ומיוחס ליעקב אבינו ע"ה).
-------------

דברים אלו היו זכורים לי:
הל' ת"ת בשו"ע אדה"ז (פרק ב, יב): וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם וכמ"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו' וכמו בכל המצות התלויות בדבור שאינו יוצא בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו.

והשאלה היא: האם השומע מהקלטה נחשב כשומע מפי המדבר?

פשוט שלא (כמו שלא עונה אמן על הקלטה)
אך לפי הגר"א כאמור לא צריך לזה ויוצא י"ח לימוד גם בהרהור.

תרגימא כתב:בהיות שאי אפשר לשיחה של ת"ח בלא לימוד,
יש מקום לחקור האם מקיימים מצוות לימוד תורה בשמיעת שיעור מוקלט, והאם ניתן "לסיים" כך את הש"ס?

עי' משנ"ב דרשו סי' א הערה 23.