מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ברכות דף יא

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
צביב
הודעות: 1408
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

ברכות דף יא

הודעהעל ידי צביב » א' אוגוסט 12, 2012 1:12 am

עיין בתוס',
ולכאורה צ"ב החילוק בין הפסק לאחר ברכת התורה, לבין ברכת אהבה רבה

וראיתי מי שביאר [אולי זה נמצא בספר שהביא מוישה]
שברכת אהבה רבה מברכים על בחירת ה' בעמו ישראל
וברכת אהבה רבה היא חלק מהתפילה, ולכן אינו יוצא בה י"ח ברכת התורה אלא א"כ שנה נייד

[ועדיין צ"ב מדוע כשמברך ברכת המזון, לא יותא בברכה שניה את בכת התורה
ושמא משום שאין זה מעיקר הברכה, וצ"ע]

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי רחמים » א' אוגוסט 12, 2012 5:42 pm

וז''ל רש"י מסכת ברכות דף יא עמוד ב
שכבר נפטר באהבה רבה - שיש בה מעין ברכת התורה, ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך.
משאין כן בברכת המזון לא מבקשים ללמוד אלא רק מודים על התורה.

צביב
הודעות: 1408
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי צביב » א' אוגוסט 12, 2012 11:24 pm

אמרי לך בית שמאי א"כ נימא קרא בבוקר ובערב
וקשה לפי הסוברים בדף ב [עיין באשכולות שם]
שזמן שכיבה, אינו ממש זמן תחילת הלילה
א"כ חולקים על זה בית שמאי במפורש - והזמן הוא בוקר וערב
[ואולי אם רבי אליעזר הוא בדעת בית שמאי, ואם הוא סובר שזמן ק"ש של ערבית הוא עד ג' שעות [עיין לעיל ג.]
א"כ כמו בבוקר עד ג' שעות, כן בערב]

צביב
הודעות: 1408
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי צביב » ב' אוגוסט 13, 2012 9:40 am

אמר רב יהודה אמר שמואל
השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך
משמע שכל ברכת התורה נתקנה רק למי שקובע לעצמו שיעור לפני התפילה, ואם לאו אין חיוב ברכת התורה

וראיתי שאחי טוען שזו שיטת שמואל שמברכים רק לעסוק-על דברי תורה
אבל אמוראי בתראי שתקנו להאריך ולסיים סברו שיש מצוה בברכות התורה, ע"כ יש לברך תמיד.


דרך אגב בסידור ישועות ישראל כתב שמחמת שברכת התורה היא מן התורה
ויש שתי גרסאות כיצד לברך, ע"כ יש לומר את שתיהן
על דברי תורה לעסוק בדברי תורה

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי רחמים » ב' אוגוסט 13, 2012 9:52 am

הא דהשכים לשנות וקרא ק''ש לא צריך לברך ברכות התורה -
הני מילי באדם שלא מפסיק מהתורה כלל אבל אדם שמפסיק יצטרך לברך אחר ההפסק ברכת התורה ולא יועיל לו ברכת אהבה רבה
כמבואר בתוספות מסכת ברכות פרק א - מאימתי [דף יא עמוד ב] וז''ל:
שכבר נפטר באהבה רבה. עד הלכך נימרינהו לכולהו - בירושלמי יש הא דאמרי' שכבר נפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר פירוש לאלתר שלמד מיד באותו מקום. ונשאל להרב ר' יצחק כגון אנו שאין אנו לומדין מיד לאחר תפלת השחר שאנו טרודין והולכים כך בלא למוד עד אמצע היום או יותר אמאי אין אנו מברכין ברכת התורה פעם אחרת כשאנו מתחילין ללמוד. והשיב ר"י דלא קיימא לן כאותו ירושלמי הואיל וגמר' שלנו לא אמרו ואין צריך לאלתר ללמוד. ועוד אפי' לפי הירושלמי דוקא אהבה רבה דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה דעיקר אהבה רבה לק"ש נתקן ובשביל היא אינו נפטר מברכת התורה אלא אם ילמוד מיד וגם לא יעשה היסח הדעת. אבל ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק בדברי תורה שהן עיקר לברכת התורה פוטרת כל היום.

בברכה המשולשת
הודעות: 10963
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוגוסט 13, 2012 1:59 pm

צביב כתב: דרך אגב בסידור ישועות ישראל כתב שמחמת שברכת התורה היא מן התורה
ויש שתי גרסאות כיצד לברך, ע"כ יש לומר את שתיהן
על דברי תורה לעסוק בדברי תורה


שמעתי שכך נוהג גם מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי רחמים » ב' אוגוסט 13, 2012 2:44 pm

לא הבנתי אף שברכת התורה מן התורה אבל הנוסח הוא מדרבנן
שהרי גם באהבה רבה יוצאים מהתורה
ומה ראו להחמיר בזה יותר מברכת המזון למשל שגם שם יש כמה נוסחים?

צביב
הודעות: 1408
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי צביב » ב' אוגוסט 13, 2012 4:02 pm

יש עיקר הברכה שבה אין שינוי
ועיקר הברכה היא החתימה, ויש שטות שזו חתימה
ולכן ראו להחמיר בזה

ועוד י"ל שהקלו בברכת המזון כמ"ש לקמן בברכות ל"א ע"ב בתוס' ד"ה מכאן

היא שיחתי
הודעות: 3449
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 13, 2012 4:26 pm

מישהו יכול לבאר לי מה פשר הגירסא בגמ' שב"ש דרשי לובלכתך בדרך לשלוחי מצוה?
וכן האם הכוונה היא ששלוחי מצוה פטורים מקריאת שמע?
לכאורה מה נפשך אם זו מצווה אם כן הוא עוסק במצווה ואם אינו מקיים מצוה אמאי יפטר מקריאת שמע?


עוד שאלה שאולי תענה על השאלה הראשונה
לפי בית שמאי נמצא שהדרשה היא מהכ"ף המיותרת של ובשכבך
וא"כ מה בעו וובלכתך בדרך שזו היתה קו' הגמ' מתחילה?
וכן מה סבר הב"ח שמחק הגירסא שם באות א'?

היא שיחתי
הודעות: 3449
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 13, 2012 4:35 pm

בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?

היא שיחתי
הודעות: 3449
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 13, 2012 4:49 pm

מה הפשט ברש"י הראשון ביא: דישתבח הוא כמו הלל ואם רוצה יאמרו לפני זמן קריאת שמע?

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ב' אוגוסט 13, 2012 4:49 pm

היא שיחתי כתב:בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?
כמדומני שבראשונים ביארו דבאמת מן התורה יצא ובפרט שכתוב לעיל דלב"ה "מטין וקוראין", ורק דלב"ה אם מטה עצמו בכוונה לא יצא מדרבנן.

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ב' אוגוסט 13, 2012 4:51 pm

היא שיחתי כתב:מה הפשט ברש"י הראשון ביא: דישתבח הוא כמו הלל ואם רוצה יאמרו לפני זמן קריאת שמע?
מהי קושייתך בדיוק? כוונתו שאי"ז בכלל ברכות קרי"ש כלל לכן אפשר לאמרם קודם זמן ק"ש משא"כ ברכות ק"ש שצריך לאומרם בזמן ק"ש.

היא שיחתי
הודעות: 3449
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 13, 2012 4:52 pm

ומה הכוונה שזה כמו ברכת הלל?
נערך לאחרונה על ידי היא שיחתי ב ב' אוגוסט 13, 2012 5:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

היא שיחתי
הודעות: 3449
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אוגוסט 13, 2012 4:53 pm

ארי במסתרים כתב:
היא שיחתי כתב:בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?
כמדומני שבראשונים ביארו דבאמת מן התורה יצא ובפרט שכתוב לעיל דלב"ה "מטין וקוראין", ורק דלב"ה אם מטה עצמו בכוונה לא יצא מדרבנן.

ברור שמן התורה יצא
רק למה שבית הלל יתקנו כך?
או בנוסח אחר האם החיוב מיתה זה חיוב מיתה שבית הלל גזרו או שהוא חיוב מיתה כללי על מי שאינו מציית לפסק הלכה כבית הלל ואינו מתקנת בית הלל עצמם

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ב' אוגוסט 13, 2012 11:08 pm

אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת וכו'
צ"ב למה אמר להם ברכו "ברכה אחת" הרי ברכו אח"כ כמה ברכות, ואולי הכונה שאמר להם שאינם צריכים לברך את שתי הברכות יוצר אור ואהבה רבה אלא סגי בברכה אחת

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי רחמים » ב' אוגוסט 13, 2012 11:27 pm

וכן מפורש ברש"י מסכת ברכות דף יא עמוד ב וז''ל:
ברכו ברכה אחת - לקמן מפרש מאי היא, ומן הברכות שלפני קריאת שמע היא

צביב
הודעות: 1408
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי צביב » ג' אוגוסט 14, 2012 12:19 pm

היא שיחתי כתב:מה הפשט ברש"י הראשון ביא: דישתבח הוא כמו הלל ואם רוצה יאמרו לפני זמן קריאת שמע?

שזה חלק מהתפילה, וזמנה מתחיל בעלות השחר, ולא מזמן קימה

חיימקה
הודעות: 1088
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי חיימקה » ג' אוגוסט 14, 2012 5:09 pm

זקנך מגודל... כנגד המשחיתים

וכתב רש"י בתער ובמספרים

הכיצד תער ?

ואולי אפשר לומר שכוונתו בחלקים המותרים כגון בשפה -או בשאר הפנים במקום שהוא לא מחמשת נקודות הזקן [רק לנו אין נפק"מ שהרי כידוע נחלקו הראשונים היכן הם ונקטינן לחומרא]

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי רחמים » ג' אוגוסט 14, 2012 5:31 pm

רשי נשמר מהשאלה שלך וז''ל
לאחד שאמרו לו זקנך מגודל אמר להם יהיה זה כנגד המשחיתים - משל שלך דומה לאחד שאומרים לו: זקנך נאה ומגודל, והוא אומר להם: הואיל וקלסתם אותו - אף הוא יהיה כנגד המשחיתים, הגדול הזה יהיה נתון לתער ולמספרים שאביא עליו ואשחיתנו. עכ''ל
הרי שדייק ללאמר "הגודל הזה" כלומר רק החלק מהזקן שהוא גדול ונאה אותו ישחית אבל לא מדובר שרוצה להתגלח אלא לעשות זקנו רגיל - צמוד מה שנקרא - ולא מגודל ונאה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4971
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי מיללער » ג' ינואר 14, 2020 11:53 pm

חיימקה כתב:זקנך מגודל... כנגד המשחיתים

וכתב רש"י בתער ובמספרים

הכיצד תער ?

ואולי אפשר לומר שכוונתו בחלקים המותרים כגון בשפה -או בשאר הפנים במקום שהוא לא מחמשת נקודות הזקן [רק לנו אין נפק"מ שהרי כידוע נחלקו הראשונים היכן הם ונקטינן לחומרא]

ומאן יימר שהמשל הוא על בן ישראל ובדרך היתר, אולי המשל הוא על גוי או על ישראל באיסור?

(בישיבה היו אומרים על קושיות כאלו 'ס'דאך נאר א משל')
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ג' ינואר 14, 2020 11:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4971
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי מיללער » ג' ינואר 14, 2020 11:59 pm

היא שיחתי כתב:
ארי במסתרים כתב:
היא שיחתי כתב:בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?
כמדומני שבראשונים ביארו דבאמת מן התורה יצא ובפרט שכתוב לעיל דלב"ה "מטין וקוראין", ורק דלב"ה אם מטה עצמו בכוונה לא יצא מדרבנן.

ברור שמן התורה יצא
רק למה שבית הלל יתקנו כך?
או בנוסח אחר האם החיוב מיתה זה חיוב מיתה שבית הלל גזרו או שהוא חיוב מיתה כללי על מי שאינו מציית לפסק הלכה כבית הלל ואינו מתקנת בית הלל עצמם

בשיטמ"ק מבאר שהאיסור לעשות כדברי ב"ש הוא דוקא אם עושה הוכחה כדבריהם כגון בבוקר אם היה מוטה וזקף או בערב אם היה זקוף ומטה 'קנסוהו שלא לצאת כיון שעושה הוכחה כדבריהם' ומסיים שם שהקנס הוא 'משום שמא יקבעו אחרים הלכה כדברי ב"ש ואפשר דאתי אינש לידי ביטול קרי"ש דאי לא מצי מטה לא קרי קריאת שמע' עכ"ל

בברכה המשולשת
הודעות: 10963
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ינואר 15, 2020 9:12 am

ייש"כ.
בשיעור אתמול הסברתי שטעם התקנה הוא משום לתא דזקן ממרא (ומעין מה שברכוהו לרבי אליעזר וטמאו טהרותיו)

פלוריש
הודעות: 1031
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: ברכות דף יא

הודעהעל ידי פלוריש » ד' ינואר 15, 2020 10:47 am

עסק בשאלה זו הרב אליסף יעקבסון בירחון האוצר לג: https://forum.otzar.org/download/file.php?id=77944


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים