מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 23, 2020 10:22 pm

נא, ב

במתני', בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין. וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום.

ומפרש בגמ' סברות פלוגתייהו, דב"ש סברי שהיום גורם ליין שיבוא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא.
וראה ברש"י סוכה מו, א ד"ה וכבר דתרי טעמי נינהו. וסברת ב"ה דהיין גורם לקדושה שתאמר, ד"א שברכת היין תדירה... ותדיר קודם.

ואציין כאן עיקרי הנקודות הצריכים ביאור, ובחלקם כבר עמדו רבותינו האחרונים.

א) קו' הפנ"י והצל"ח דהרי איתא לעיל כ, ב דקידוש היום דאורייתא, וסברא פשוטה היא שיש להקדים דאורייתא לדרבנן,
וביארו דבאמת יוצא ידי חובת קידוש היום מה"ת במה שאומר נוסח הקידוש בתוך התפילה, אלא דתקנו רבנן שצריך לחזור ולקדש על היין.
ועי' הגהות מצפה איתן וביאור הלכה הל' שבת ריש סי' רעא. ועדיין קשה להני שיטות דאף קידוש על היין בדוקא הוי מה"ת.

ב) צ"ב בסברא דכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. ופירש"י: לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה.
ובפשוטו נראה שאין כאן שתי סברות חלוקות לגמרי, אלא הכל ענין אחד הוא, דגם בשורש הדברים היום הוא הסיבה והגורם לכוס היין שיבוא, וגם בסדר הדברים בפועל היום קודם לביאת היין, ועי' צל"ח.

ג) רש"י פירש שהיין גורם לקדושה שתאמר היינו שאם אין יין לא מקדשים, והמקדש על הפת הוא ג"כ במקום יין וברכת הפת קודמת.
וצ"ב מהו גדר במקום יין, הא בפשוטו אין בקידוש על הפת קיום של דין 'זכרהו על היין', (זה לפי הרמב"ם, או כמ"ש הגאונים דעל היין משום דאין שירה אלא על היין), והדין דבדליכא יין מקדש על הפת הוא משום סברא בפנ"ע דאין קידוש אלא במקום סעודה.
ואולי יש לבאר זאת לפי דברי רשב"ם בפסחים קא, ב בפי' השני דהא דבעינן קידוש במקום סעודה סברא היא מדאיקבע קידוש על היין כדתניא לקמן זוכרהו על היין, מסתמא על היין שבשעת סעודה הוקבע, ומבואר שדין על היין היינו על הקביעות סעודה דאיתיה ביין, וזה באמת מתקיים גם בפת.

ד) בגמ' נב, א: וסברי ב"ש דברכת היום עדיפא... ש"מ דב"ש היא... ומ"מ קשיא. מבואר דפריך הגמ' דלב"ש צריך להיות ברכת הבדלה תחילה ואח"כ יין משום דברכת היום עדיפא. ויל"ע דהא מיהת דסברא דהיום גורם ליין שיבוא שייכא נמי גבי הבדלה, אבל הסברא דכבר קידש היום לכאורה ל"ש הכא, דודאי קידוש היום דיום ראשון אינו המחייב דהבדלה אלא רק יציאת השבת, ול"ש ענין קדימת הברכה דומיא דקדימת הכניסה.

ואולי י"ל לפי מש"כ הרמב"ם בגדר הבדלה דהוא זכירת השבת בדברים ביציאתו, ומעתה י"ל דבאמת המחייב של הבדלה שזה יציאת השבת קדם, וזה ענין קדימת ברכת היציאה ג"כ.

על קצה הקולמוס
הודעות: 306
הצטרף: ד' אוקטובר 30, 2019 12:00 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הודעהעל ידי על קצה הקולמוס » ב' פברואר 24, 2020 1:32 am

והלכתא בכולהו יושב ומברך (ברכות נא, ב).
פעם אחת בעת שהיה הגה"צ רבי פינחס הירשפרונג אב"ד מונטריאול-קנדה סועד בסעודת חתונה, ניגש אליו ראש ישיבה אחד, והתחילו לדבר בדברי תורה.
באמצע השיחה שאל אותו הגר"פ היכן המקור שצריך לישב בברכת המזון, הראש ישיבה סימן בידו שיגיד. אמר לו הגר"פ כתיב בתורה (פרשת עקב) "ואכלת ושבע"ת וברכת" – שבע"ת נוטריקון "שב עת". צחק הראש ישיבה ושאל מי אמר רמז זה, ענה לו הגר"פ "רבי משה אלברט". צחק ראש הישיבה ואמר לו, ידעתי שזה "עפעס א חסיד'שע תורה".
אמר לו הגר"פ כן, זהו תוספות במסכת ברכות (דף נא: ד"ה והלכתא בכולהו) וזה לשונם: "לפי שברכת המזון דאורייתא החמירו בה להיות יושב ומברך... והוא נוטריקון "ואכלת ושבעת 'שב - עת' וברכת" - לברכת המזון, מפי רבי משה אלברט" עכ"ל.

מקור:
https://www.google.com/url?q=http://www ... rDGUYsSYSw

חיים סגל
הודעות: 485
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הודעהעל ידי חיים סגל » ב' פברואר 24, 2020 2:43 am

נוטר הכרמים כתב: נא, ב
ג) רש"י פירש שהיין גורם לקדושה שתאמר היינו שאם אין יין לא מקדשים, והמקדש על הפת הוא ג"כ במקום יין וברכת הפת קודמת.
וצ"ב מהו גדר במקום יין, הא בפשוטו אין בקידוש על הפת קיום של דין 'זכרהו על היין', (זה לפי הרמב"ם, או כמ"ש הגאונים דעל היין משום דאין שירה אלא על היין), והדין דבדליכא יין מקדש על הפת הוא משום סברא בפנ"ע דאין קידוש אלא במקום סעודה.
ואולי יש לבאר זאת לפי דברי רשב"ם בפסחים קא, ב בפי' השני דהא דבעינן קידוש במקום סעודה סברא היא מדאיקבע קידוש על היין כדתניא לקמן זוכרהו על היין, מסתמא על היין שבשעת סעודה הוקבע, ומבואר שדין על היין היינו על הקביעות סעודה דאיתיה ביין, וזה באמת מתקיים גם בפת.

לא הבנתי מה הצורך בפלפול, לענ"ד רש"י לא מתכוין שיש כאן ענין של 'פת במקום יין', אלא כוונתו שאין להקשות שלאו דווקא 'יין גורם לקדושה' - שהרי גם כשאין יין מקדשים על הפת, והיינו מפני שכל זה אכניס... וענין אחד הוא, שבלא יין או פת לא מקדשים, ולכן כאשר מקדשים על יין או פת יש להקדים את ברכת היין או הפת לברכת הקידוש.

.השוחט
הודעות: 990
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הודעהעל ידי .השוחט » ב' פברואר 24, 2020 11:54 pm

נוטר הכרמים כתב: נא, ב

במתני', בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין. וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום.

ומפרש בגמ' סברות פלוגתייהו, דב"ש סברי שהיום גורם ליין שיבוא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא.
וראה ברש"י סוכה מו, א ד"ה וכבר דתרי טעמי נינהו. וסברת ב"ה דהיין גורם לקדושה שתאמר, ד"א שברכת היין תדירה... ותדיר קודם.



מדוע הוצרך להביא מרש"י סוכה, וכי כעורה מה שאמרו אצלינו בסוגיא "וכי תימא התם תרתי".

פרנצויז
הודעות: 1657
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' פברואר 25, 2020 9:22 pm

נב, ב

במאי קא מיפלגי ב"ש סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות, ועיי' ברש"י שהחשש הוא שניצוצות יין יקבלו טומאה בגלל שיגעו באחורי הכוס ואח"כ יטמאו את הידים.
וצ"ע הא בסוגיא שלנו מיירי שברגע זה עדיין לא נטל ידים (לפי ב"ה) והידים עדיין טמאות, וממילא גם אם הידים יגעו במשקין טמאים לא תהיה להם תוספת טומאה, וא"כ הגזרה לא שייכת במקרה הזה.
ואולי יש ליישב דב"ש סברי שאחרי שגזרו שאסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקה, לא פלוג, ואסור גם היכא דלא שייך טעם הגזרה.

פרנצויז
הודעות: 1657
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שמיני

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' פברואר 26, 2020 10:11 pm

פרנצויז כתב:נב, ב

במאי קא מיפלגי ב"ש סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות, ועיי' ברש"י שהחשש הוא שניצוצות יין יקבלו טומאה בגלל שיגעו באחורי הכוס ואח"כ יטמאו את הידים.
וצ"ע הא בסוגיא שלנו מיירי שברגע זה עדיין לא נטל ידים (לפי ב"ה) והידים עדיין טמאות, וממילא גם אם הידים יגעו במשקין טמאים לא תהיה להם תוספת טומאה, וא"כ הגזרה לא שייכת במקרה הזה.

התבוננתי שוב, וכמדומה שמעיקרא מה שהקשיתי הוא טעות בחשבון, כי כוונת בית שמאי להשיב על דברי בית הלל, שטענו שאם יטול ידים לפני שתיית הכוס יש חשש שהידים לא יהיו נגובות יפה, והמים שעל הידים יקבלו טומאה כשיגעו בכוס שאחוריו טמא ואח"כ יטמאו את הידים, וע"ז משיבים ב"ש שאין בזה חשש, משום שאסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות, וא"כ הנידון הוא באופן שנטל ידים, וא"כ מה שהקשיתי לא קשה מידי.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים