חידת הגשם בקיץ?? תעלומה ופתרונה - סנהדרין יב

[שייף נפיק]

ותפסו נשר – חידת הגשם בקיץ
שלחו ליה לרבא: "זוג בא מרקת, ותפשו נשר, ובידם דברים הנעשה בלוז, ומאי ניהו - תכלת, בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום. ועמוסי יריכי נחשון בקשו לקבוע נציב אחד, ולא הניחן אדומי הלז, אבל בעלי אסופות נאספו, וקבעו לו נציב אחד בירח שמת בו אהרן הכהן". (חודש אב)
רש''י ד"ה ותפשו נשר וכו' חיל פרסיים. ורבי עקיבא איגר בגליון הש''ס מציין ש''בערוך ערך זג כתב די"א עכבן המטר הנושר משמים".
ולכאורה הוא פלא עצום, איך ירד גשם כזה בקיץ עד שעכב אותם מללכת?

[שייף נפיק]

וחכ''א אמר:
ואמנם האיר ה' עיני, שזה מש''כ בתענית כד, ב
ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא דרבא משום דבעל נכרית, נגדיה רבא ומית. אשתמע מילתא בי שבור מלכא, בעא לצעורי לרבא, אמרה ליה איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא לברה: לא ליהוי לך עסק דברים בהדי יהודאי, דכל מאן דבעיין ממרייהו - יהיב להו. אמר לה: מאי היא? - בעין רחמי ואתי מיטרא. - אמר לה: ההוא משום דזימנא דמיטרא הוא. אלא לבעו רחמי האידנא, בתקופת תמוז, וליתי מיטרא. שלחה ליה לרבא: כוין דעתך ובעי רחמי דליתי מיטרא. בעי רחמי ולא אתי מיטרא. אמר לפניו: רבונו של עולם! אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם, ואנו בעינינו לא ראינו! אתא מיטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדיגלת.
ולכן באו לספר לרבא דוקא לומר לו מה שאירע בגלל הגשמים שאירעו בגללו.
רבא היה גר על נהר דיגלת ראה מו''ק כה, ב
ויתכן שזהו המאורע המתואר במועד קטן כה, ב שם מסופר שנהר דיגלת עלה על גדותיו, יתכן שזה אירע אז בזמן בו ''שפוך מרזבי לדיגלת''.

[ביקורת תהיה]

תעלומה אין כאן, ופתרון אין כאן.
תעלומה אין כאן – דשלחו ליה לרבא בימות החורף (לקראת חודש אדר);
ופתרון אין כאן – דבבבל אתא מטרא ולא בארץ ישראל (תיבת 'דצפורי' שבוש כמפורסם).

[שייף נפיק]

במחילת כת''ר, כשגגה היוצאת! בפשוטו שלחו לו באב כמבואר שם בגמרא שהנידון היה על עיבור שנה לפני השנה, והגמרא מקשה משם שרואים שכן עברו לפניה, דהיינו בקיץ שלפניה, ואכן שלחו לו שבאב - בירח שמת בו אהרון הכהן עברוהו! והודיעו לו לפני תחילת השנה שעברו. ואחר כך מבואר שם שרק הודיעו לפני השנה שתהיה מעוברת ולא עברו בפועל!

[ביקורת תהיה]

שלחו לו שבאב - בירח שמת בו אהרון הכהן - עברוהו!

לקראת חודש אדר שלחו לו לרבא לאמר:

זוּג בָּא מֵרַקַּת וּתְפָשׂוֹ נֶשֶׁר (בסיתווא דהאי שתא);
וַעֲמוּסֵי יְרֵכֵי נַחְשׁוֹן קָבְעוּ נְצִיב אֶחָד בְּיֶרַח שֶׁמֵּת בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן (בקייטא דאשתקד).

[שייף נפיק]

אני לא מבין, לפי דבריך למה הוצרכה הגמרא לספר לנו אגדות על ''תפסו נשר'', מה הענין לרבא לדעת שהשליחים שבאו אליו לבשר לו התעכבו??? ולמה בסדר הכרונולוגי בגמרא עיבור השנה נכתב בסוף, היה צריך להכתב בהתחלה, ולדבריך הדברים מסורסים, ולא סדר להם.

הפשטות היא שהת''ח שהיו אמורים לבוא - לפי ההו''א לעבר - ולמסקנא לחשב - התעכבו מחמת גשמים, והגשמים ירדו בסופו של הקיץ, ועם זאת עברו באב. ולמסקנא רק חשבו באב, לאחר מכן שלחו לרבא להודיעו.

[ביקורת תהיה]

מריה דאברהם! מאי שייטיה דזוג לעיבור השנה?
הזוג נשלח אל רבא לשתי מטרות: א. להוליך תכלת ליהודי בבל. ב. להודיעם על עיבור השנה.
באיגרת סיפרו לרבא:
א. כי השלוחים נקלעו למצב של סכנה, ובזכות הרחמן ובזכות יהודי בבל ניצלו.
ב. כי על אף סכנת הנפשות שבדבר, נתקבצו החכמים בחודש אב ועיברו את השנה.

[שייף נפיק]

מריה דאברהם! מאי שייטיה דזוג לעיבור השנה?
הזוג נשלח אל רבא לשתי מטרות: א. להוליך תכלת ליהודי בבל. ב. להודיעם על עיבור השנה.
באיגרת סיפרו לרבא:
א. כי השלוחים נקלעו למצב של סכנה, ובזכות הרחמן ובזכות יהודי בבל ניצלו.
ב. כי על אף סכנת הנפשות שבדבר, נתקבצו החכמים בחודש אב ועיברו את השנה.

איסמייה?

[ביקורת תהיה]

אַתָּה יָדָעְתָּ!

[שייף נפיק]

שו''ר במהרש''א ובמהרצ''ח שנראה מדבריהם שהזוג אף הוא שייך לעיבור השנה. (אמנם בבן יהוידע פירש אחרת).
ויל''ע.

[ביקורת תהיה]

ז"ל 'יד רמה':

'זוג בא מרקת' – שני תלמידים באו מטבריה.
'ותפשו נשר' – חיל פרסיים. דבר אחר, 'נשר' – מטר, שנושר מן העבים. כלומר, שעיכבם המטר מלבוא.
'ובידו דברים הנעשה בלוז' – להוליך אליכם. וקא מפרש גמרא, דהיינו תכלת.
'בזכות הרחמן ובזכותכם כבר יצא בשלום' – וניצל מיד האויב, כדי שיגיעו לידכם.

[שייף נפיק]

אכן, לא נתוכחתי, רק ציינתי שיש פירושים אחרים.