מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מרץ 09, 2020 4:41 am

על הרש"י הראשון במסכתינו ד"ה מתני' יציאות השבת. הוצאות שמרשות לרשות האמורות לשבת ובגמ' מפרש דהכנסות נמי קא קרי יציאות הואיל ומוציא מרשות לרשות:
הנה מה שכתבתי במחזור הקודם https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=19197
והיום הוספתי דאפשר שכתב האמורות לשבת מפני שמלאכה זו נרמזת בלשון הפסוק אל יצא איש כפי שכתב תוס' בד"ה יציאות הוצאות הוה ליה למתני' אלא נקט יציאות לישנא דקרא אל יצא איש ממקומו (שמות טז) ודרשינן מינה (עירובין דף יז:) הוצאה אל יצא עם הכלי ללקט המן:
ולפיכך היא נאמרה כ"הכנה לשבת" שיקחו מן לחם משנה

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מרץ 16, 2020 4:28 am

דף י ע"ב ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו (אנחנו עדיין בחצי השבוע השייך לפרשת כי תשא)

viewtopic.php?f=72&t=44564&p=526623&hilit=%D7%A2%D7%9C+%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95+%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%94#p526623

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מרץ 16, 2020 6:16 am

דף ה: רש״י ד״ה דרך סטיו - מקום איצטבאות שיושבים סוחרים ושם כרמלית עליה דלאו להילוכה הוא כרה"ר.

דף ז. רש״י ד״ה בין העמודים - שהיו עמודים ברחבה ותולין בהם התגרים פרגמטיא וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגרים

רש"י שינה בלשונו מסוחרים לתגרים, ואיתא בגמרא עירובין (נה ע"א) רבי יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח ולא מעבר לים היא לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים: רש"י סחרנין. מחזרין בעיירות: תגרין. בעירן במקומן אלא נראה ואינו נראה כדאמר לעיל: וזה בדף נד ע"א ברש"י ד"ה ונראה ואינו נראה. כשמגביה צוארו נראה מתחת זקנו ורוב פעמים שסנטרו וזקנו מכסין אותו כך אם תלמיד חכם הוא אינו רודף לצאת ולבא בשוק אלא יושב ומחזר על תלמודו מתקיים בידו:

על פי זה אפשר לומר שרש"י שינה בלשונו בדף ה' כתב סוחרים כך בדרך כלל מסביר את כל עניני החנונים לוחות פינקס קשרים ועוד במסכת שבת בשם "סוחרים" אבל בדף ז: מפני שסמוך יותר לנאמר בדף י רב אמי ורב אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא הוו טפחי אעיברא דדשא וכו' , ולפיכך הם הם התגרין האמתיים נראה ואינה נראה שתורתן משתמרת

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מרץ 18, 2020 7:02 am

דף יב:
שמש קבוע ושמש שאינו קבוע - מחלוקת רש"י ותוס'
לדעת רש"י שמש קבוע. לא יבדוק מפני שאימת רבו עליו אם ימצא בהן דבר מגונה ובודקן יפה וחיישינן להטיה: שאינו קבוע. לא רמיא עליה כולי האי:
שמש קבוע עושה טוב יותר את העבודה ושמש שאינו קבוע (חדש בעבודה עדיין לא קיבל קביעות בלשונינו) אינו עושה את העבודה כדבעי.
לדעת תוספות ד"ה שמש שאינו קבוע בדמשחא מאי. ללישנא בתרא מבעי ליה ור''ת גריס הא והא בשמש שאינו קבוע איבעיא להו שמש קבוע בדמשחא מאי דשמש שאינו קבוע בודק יפה שלא יעבירוהו אבל קבוע לא מרתת שיעבירוהו בשביל כך כיון שהוקבע כבר:
ואם כך סברתו הפוכה מרש"י שהקבוע מזלזל בעבודה לעומת זה החדש מקפיד יותר (כדי שיקבלו אותו לעבודה)
לפני כמה שנים אבי שליט"א למד את הסוגיא וצילצל אלי כשהוא מתפלא על שיטת רש"י כי הסברה הפשוטה היא כדעת תוספות, והאמת שיתקשר אלי עוד לפני שראה את שיטת תוספות, ומן השמים ממש באותו יום בבוקר (לפני שאבי יתקשר אלי) הגיע עובד חדש גוי לבית הכנסת שלנו תפילה למשה דזיבוי' במאנטריאל וניקה את פינת הקפה (והנייעס) בזריזות גדולה מאוד, והראתי לגבאי תראה איזה גוי טיפש שרוצה להרשים שעובד מהר ולמעשה רק העביר ניגוב מלמעלה ולא ניקה טוב כלל, וכך היה לי תשובה מן המוכן להבין את שיטת רש"י

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מרץ 18, 2020 6:42 pm

דף יג
תני דבי אליהו מעשה בתלמיד א' ששנה הרבה וקרא הרבה ושימש תלמידי חכמים
שני מאמרים שלי הקשורים לסיפור זה, זכויותי לא שמורות וכל אחד יכול להפיץ לפרסם להעתיק לספרו ללא קרדיט

משום מה נראה לי שאני כותב לעצמי, אנחנו כבר 12 דפים במסכת שבת ועדיין כותבים הערות חדשים בברכות מה קורה עם מסכת שבת?
קבצים מצורפים
הדרן.docx
(28.99 KiB) הורד 6 פעמים
סוד התפילין.docx
(17.99 KiB) הורד 8 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מרץ 19, 2020 6:37 pm

דף יד
גזירת טומאה לבא במים שאובים אחר המקוה, והשאילה בענין הקורונה לנצרך בטבילה האם אסור להתרחץ במים שאובים אח"כ

חיים סגל
הודעות: 413
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי חיים סגל » ה' מרץ 19, 2020 7:34 pm

דף כ"ה ע"ב
רש"י ד"ה הנך נפישן. בשם.
לא מובן לפי ריהטא, בהגו"מ עוז והדר הביאו מהגר"א להגיה 'בשתים', במתיבתא הביאו מהגר"א שהיה כתוב בש"מ = בשתי מעלות, והמרכאות נפלו והמדפיסים הדפיסו 'בשם'.
אך לענ"ד יש לבאר כוונת רש"י כפשוטו עפ"י דברי הריטב"א:
קשיא לי, דקארי לה מאי קארי לה. י"ל דקסבר דפנ"ק עכ"ס לאו רבותא הוא מה שיש בקדשים לגבי תרומה, דפיגול ונותר וקרבן לא שייכי בתרומה... ופרקינן דאפי' הכי הנך נפישן

וזו כוונת רש"י 'בשם' דהיינו שאינן חומרות בעצם אלא רק 'בשם' יש למנות 6 שמות של חומרות.

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מרץ 19, 2020 8:46 pm

נכון מאוד, וליתר הסבר מדוע בלשון יחיד נפישין - בשם, ולא בשמם, כי הגמרא נקטה להם סימנים והשם עולה על הסימן זה "פנ"ק עכ"ס" וזה "מחפ"ז"
וכמו שהגמרא נקטה סימן כי כך המציאות שיזכרו את מי למעט לפי שמו ולא לפי ענינו

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 31, 2020 8:47 pm

דף כן ע"ב הואיל ונאמרו, ביאור מאמר זה על פי רש"י
קבצים מצורפים
הואיל.docx
(17.97 KiB) הורד פעם אחת
הואיל.pdf
(131.01 KiB) הורד פעם אחת

אהרן תאומים
הודעות: 644
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י ועוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אפריל 01, 2020 4:24 pm

חיים סגל כתב:דף כ"ה ע"ב
רש"י ד"ה הנך נפישן. בשם.
לא מובן לפי ריהטא, בהגו"מ עוז והדר הביאו מהגר"א להגיה 'בשתים', במתיבתא הביאו מהגר"א שהיה כתוב בש"מ = בשתי מעלות, והמרכאות נפלו והמדפיסים הדפיסו 'בשם'.
אך לענ"ד יש לבאר כוונת רש"י כפשוטו עפ"י דברי הריטב"א:
קשיא לי, דקארי לה מאי קארי לה. י"ל דקסבר דפנ"ק עכ"ס לאו רבותא הוא מה שיש בקדשים לגבי תרומה, דפיגול ונותר וקרבן לא שייכי בתרומה... ופרקינן דאפי' הכי הנך נפישן

וזו כוונת רש"י 'בשם' דהיינו שאינן חומרות בעצם אלא רק 'בשם' יש למנות 6 שמות של חומרות.

לגבי הגהת הגר"א בש"מ בשתי מעלות, יש יסוד גדול לומר שזה האמת ע"פ הנאמר במסכת חגיגה פרק חומר בקודש, י"א מעלות בין קדש לחולין וכו'


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים