פורום אוצר החכמה

שבת יב, ב

אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה וכו' ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו וכו' לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
עיין בספרי מרן החיד"א ס' ראש דוד פ' צו (עמ' ש"א) וס' פני דוד פ' ויקרא אות ב' (עמ' ק"ו, ד"ה ויראה לפרש) שהביא שהמפרשים הקשו מה צורך שיכתוב לכשיבנה בהמ"ק אביא וכו', הרי כל הלומד תורת חטאת נחשב כאילו הקריב חטאת, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=14
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=212
ובס' יוסף אומץ סי' ס"ה אות ג' (דף פ"ח ע"ב במהדורת ירושלים תשכ"א) הביא מס' חקרי לב [או"ח סי' ב'] שחקר בזה, והעיר עליו שהיא קושיא של הקדמונים, וכבר הזכיר את דבריהם בפני דוד ויקרא ובראש דוד צו, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=176

האם ידוע מי הם המפרשים הקודמים שהקשו קושיא זו?

כעת ראיתי בס' שבת של מי (שבת יב:) שהביא קושיא זו בשם ס' יפה תואר, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=50

שבת יד, ב

בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני וכו'. ועיין רש"י ששלמה המלך עשה אזנים לתורה כלומר סייג והרחקה, שאסור להוציא מרשותו לרשות חבירו ואע"פ ששניהם רה"י. דהיינו ששלמה המלך גזר שאסור להוציא מרשותו לרשות חבירו בלי עירובי חצירות.
זכורני שהדרשנים מחוגי המשכילים (ודומיהם), הבינו בטעות ששלמה המלך בא להקל ע"י שתיקן עירוב, (הם סבורים שהיה מצב שהיה אסור להוציא מרשות לרשות והוא בא להתיר), ואוהבים לשבח את שלמה המלך שידע למצוא "פתרונות לבעיות הלכתיות" שהרי תיקן "עירוב", ולכאורה זו טעות גמורה, כי הוא בא להחמיר!

פרנצויז כתב:שבת יב, ב

אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה וכו' ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו וכו' לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
עיין בספרי מרן החיד"א ס' ראש דוד פ' צו (עמ' ש"א) וס' פני דוד פ' ויקרא אות ב' (עמ' ק"ו, ד"ה ויראה לפרש) שהביא שהמפרשים הקשו מה צורך שיכתוב לכשיבנה בהמ"ק אביא וכו', הרי כל הלומד תורת חטאת נחשב כאילו הקריב חטאת, עיי"ש.

כעת ראיתי בס' שבת של מי (שבת יב:) שהביא קושיא זו בשם ס' יפה תואר, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=50

ועיין שם בס' שבת של מי שהביא ס' קול יהודה שהקשה על תירוצו של היפה תאר שרבי ישמעאל היה כהן עיי"ש
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0005A
אך הם לא מציינים היכן מקומו של היפה תואר (חשבתי לחפש ב"יפה תואר השלם" ויקרא רבה פרשה ז', אך לעת עתה לא מצאתי)
האם ידוע היכן מקומו של היפה תואר המובא בס' שבת של מי ובס' קול יהודה?

שו"ת תורה לשמה סימן קכ
שאלה מצינו בשו"ע /או"ח/ סי' של"ד בהגה"ה שכתב במקום חטאת יתן י"ח פשוטים לצדקה ובאנו לישאל הנה אם אחד עשה עון בשוגג שצריך להביא קרבן חטאת ונתן י"ח פשוטים לצדקה אם יועיל לו זה במקום חטאת ממש. שבעת שיבנה ביהמ"ק בב"א לא יצטרך להביא קרבן חטאת ואם יביא הוי חולין לעזרה שכבר נפטר בזה הצדקה שנתן או לאו. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה הן אמת שכ"כ בספר אורחות חיים סוף הלכות שבת סי' תמ"ד וז"ל כתב הר"מ נ"ע אדם שחלל שבת בשוגג בהוצאת חפץ לר"ה או בנגיעת אש וכיוצא בדברים אלו יש לו ליתן חמשה דינר הליי"ש לצדקה. ובזה יתכפר לו, כי בזמן שבית המקדש קיים היה מקריב חטאת, והחטאות בת רנקא והוא עולה שלושים ושלש הליי"ש ואותם יתן לצדקה ע"ש. מ"מ אין זה מועיל במקום חטאת ממש ואף על פי שבזמן הזה אין ביהמ"ק בנוי ובודאי כאשר יבנה ביהמ"ק חייב להביא חטאת, וראיה לזה מפ"ק דשבת דף י"ב שאמרו על ר"י בן אלישע רבי נתן אומר קרא והטה, וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמנה ע"ש. ואם מתן דמים לצדקה הנז' מועיל במקום חטאת ממש שלא יצטרך להביא חטאת כאשר יבנה בהימ"ק הו"ל לרבי ישמעאל ליתן סך הנז' ויתכפר לו. ולמה כתב על פנקסו כך אלא ודאי שאין זה מועיל במקום חטאת ממש. ולעולם אפשר שגם רבי ישמעאל עשה כן שנתן לצדקה במקום חטאת ועכ"ז כתב לכשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת שמנה.
מיהו נראה שהמתחייב חטאת בזה"ז מלבד שיתן הסך הנז' לצדקה במקום חטאת גם עוד יקרא בפרשת חטאת בו ביום וכמ"ש רז"ל כל הקורא בפרשת חטאת כאילו הקריב חטאת, כל הקורא בפרשת עולה כאילו הקריב עולה וגם עוד יתענה ויכוין שיועיל מיעוט חלבו ודמו בתענית במקום קרבן וכמ"ש רז"ל בגמרא וכמ"ש בזוהר פ' שמות ע"ש. ומ"מ גם אם יעשה כך וכך וכך לצדקה ותענית ולימוד לא יפטר מקרבן חטאת לגמרי דרז"ל לא אמרו על הקורא בפרשת חטאת אלא לשון כאילו הקריב חטאת ואינו חטאת ממש. ובודאי גם רבי ישמעאל קרא ג"כ בפרשת חטאת ועכ"ז כתב על פנקסו כנז"ל.
ועוד יש להביא ראיה שאין הלימוד מספיק במקום חטאת ממש מהא דאיתא בגמרא דנדרים דף יו"ד /י'/ ע"א תנינא רבי יהודה אמר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם מה היו עושין עומדים ומתנדבים נזירות למקום כדי שיתחייבו קרבן חטאת למקום. ע"ש. ואם הקורא בפרשת חטאת כאילו הקריב חטאת ממש לא היו נצרכין לעשות כן הלא די להם בלומד בפ' חטאת אלא ודאי הקריאה אינה כמו חטאת ממש. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

פרנצויז כתב:שבת יב, ב

אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה וכו' ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו וכו' לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
עיין בספרי מרן החיד"א ס' ראש דוד פ' צו (עמ' ש"א) וס' פני דוד פ' ויקרא אות ב' (עמ' ק"ו, ד"ה ויראה לפרש) שהביא שהמפרשים הקשו מה צורך שיכתוב לכשיבנה בהמ"ק אביא וכו', הרי כל הלומד תורת חטאת נחשב כאילו הקריב חטאת, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=14
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=212
ובס' יוסף אומץ סי' ס"ה אות ג' (דף פ"ח ע"ב במהדורת ירושלים תשכ"א) הביא מס' חקרי לב [או"ח סי' ב'] שחקר בזה, והעיר עליו שהיא קושיא של הקדמונים, וכבר הזכיר את דבריהם בפני דוד ויקרא ובראש דוד צו, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=176

האם ידוע מי הם המפרשים הקודמים שהקשו קושיא זו?

כעת ראיתי בס' שבת של מי (שבת יב:) שהביא קושיא זו בשם ס' יפה תואר, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=50

לגוף הקושיא. לא הבנתי. האם מי שלומד פרשת חטאת ולמחר יבנה בית המקדש וכי יהיה פטור מקרבן?

שבת ט"ז,ב

תד"ה אף. וגזרו עליהן שיהיו נדות שלא יטמעו בהן.
בחלק מדפוסי וילנא נדפס (בטעות): יטמאו.

שבת י"ז,ב

תד"ה על פתן. שלא בפני ע"ז.
בדפוס וילנא כתוב (פעמיים) בטעות: שלא בפני נכרי.

תד"ה ועל בנותיהם. משום ע"ז .... גזירה לע"ז.
בדפוס וילנא כתוב (פעמיים) בטעות: נכרי.

שבת י"ח,ב

רש"י ד"ה מגיס. ובמבושל הוי בישול.
כבר העירו [וכן ציינו במהדורת עז והדר] שצ"ל: ובמבשל.

[וכמדומה שהט"ס הזאת גרמה להרבה אי הבנות, ויתכן שאף הסיקו ממנה מסקנות להלכה שאינן מדוייקות].

וראה עוד מגל ז' (עמ' 39 והלאה)
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=41

ג:

בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלי' מי קנסוה רבנן לאהדורי לגביה או לא וכו'.

לכאו' זה קנס חמור ביותר, ובהרבה מקרים כמעט בלתי אפשרי לעמוד בו. הרי שהוציא אדם את ידו מלאה פירות לרה"ר קצת אחרי כניסת השבת, ומעתה ועד סוף השבת הוא צריך לעמוד בצורה זו כאשר ידו פשוטה לרה"ר, ללא הפסקה ומנוחה. [אמנם לפי חלק מהשיטות יש פתרונות, כמו החזרה דרך למעלה מי"ט, או החלפת ידיים וכו', אני שואל אם לא כך].

אולי מה"ט אמרו שם עוד "דאי שדי ליה אתי בהו לידי חיוב חטאת", ולמה ניחוש שיעבור איסור דאו'? כי הקנס קשה מאד לביצוע, אם לא למלאכי השרת שלא ניתנה להם תורה. [וכן מבואר בתו"י על הגיליון, ועו"ר].

עמדו בזה כבר?