פסחים לו - לחם עני קרינן

[ונתנו ידידים]

בגמ' פסחים ל"ו ורבי עקיבא מי כתיב לחם עוני עני כתיב וריה"ג מי קרינן עני עוני קרינן ור"ע האי דקרינן בי' עוני כדשמואל.
וצ"ב מהו כל האריכות כאן דהו"ל למימר מיד דר"ע ס"ל דדרשינן לי' כדשמואל דעונין עליו דברים הרבה ולא לשון אנינות, ולמה עשה כאן מח' אי אזלינן בתר קרי או כתיב

[ביקורת תהיה]

למה עשה כאן מח' אי אזלינן בתר קרי או כתיב?

לתת טעם למחלוקתם אם יוצאין במצה עשירה אם לאו.

[ונתנו ידידים]

אבל זה גופא השאלה, מי אמר שנחלקו בענין זה, והרי עיקר מחלוקתם הוא בדין מצת מעשר שני דבעינן שיהא נאכל באנינות לריה"ג, ולר"ע דרשינן שעונין עליו דברים הרבה, וכל זה בהקרי, ומנ"ל דיש עוד איזשהו מח' בהכתיב, לענין מצה עשירה.

[ביקורת תהיה]

מתשובתו של רבי עקיבא שהשיב כלפי רבי יוסי הגלילי: 'אם כן, מה ת"ל לחם עוני – פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש', אתה שומע שאין רבי יוסי הגלילי מודה בכך.
ותו, במכילתא בא (פסחא פ"י) סבירא ליה לרבי אליעזר בהדיא דיוצאין במצה עשירה.