בלומדי מסכת שבת, עשיתי רשימה של מלאכת הוצאה ופרטיה שנלמדו מהמשכן
מי שיש בידו להוסיף שיוסיף
מלאכת הוצאה נתייחדה משאר המלאכות, במה שנתפרט במשנה ובגמרא כל פרט מהמלאכה מהיכן נלמד. כך עשו גם הראשונים ובפרט בעלי התוס'.
הוצאה בימינו ובשמאלו משנה שכן משא בני קהת.
עקירה ממקום ד' (תוס' ד.) במשכן היו נוטלין מתיבתן דע"ד. וילפינן לה נמי מקרא.
דיני הנחה (תוס' ה:) אגוז ע"ג מים. ממשכן ילפינן ושם לא היה מסתמא אלא כדרך שמצניעים חפצים בנ"א.
חלוק הנחה מעקירה (תוס' ד:) שהיו נוטלין מתיבתן שהיו בהן ארבע על ארבע ונותנין ליד עושי המלאכה.
רה"י באמצע (תוס' ד.) לא הוי במשכן (ולכך צריך למילף ממושיט)
מרה"י לרה"ר (מט:) הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה ואתם לא תכניסו מרה"ר לרה"י
מרה"ר לרה"י (מט:) הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע ואתם לא תוציאו מהר"י לרה"ר
מרה"י לרה"י (מט:) הם הוציאו מעגלה לעגלה ואתם לא תוציאו מרה"י לרה"י
הזורק
(צו:) הו"א מתופרי יריעות, ומסקינן דגמרא גמירי לה
ירושלמי ד' אמות ברה"ר מלאכה בפנ"ע
הזורק לר' יהודה ירושלמי שהיו תופרי יריעות מזרקין את המחטין מן הצד
זורק למטה מי' (רמב"ן צז.) פטור דהא ליכא למילף זורק זה ממושיט דמושיט כי האי לא הוה במשכן
גובה י"ט (צב.) וליגמר ממשה
מעגלות
המוציא למעלה מי"ט (צב.) מה משכן י' אמות
איבע"א מארון וכפורת דהוו י' טפחים
המושיט וזורק משנה שכך היתה עבודת הלוים
ירושלמי מושיט אינו נפטר משום שנים שעשו דזה עוקר וזה מניח שכך היתה עבודת הלוים (עי' תוס' ג.)
רה"ר ט"ז אמה (צט.) ממשכן - חמיסרי הואי
מעגלות
(תוס' צח.) דכמו שהיו פורקין אותן מן המשכן כך היו מניחים על העגלה שהיתה אצל דופן המשכן כי כך היו עושין בלא טורח אבל להופכן היה טורח גדול
רה"ר מקורה פטור (ה.) לפי שאינו דומה לדגלי מדבר
(צח.) והא עגלות מקורות
צידי רה"ר (תוס' ו.) דרך בית שיש לפניו צדדין וכן היה מסתמא במשכן
(רמב"ן ו.) דכי מייתו ליה מרשותא דידהו למחנה לויה דהוי רשות הרבים אי אפשר דלא פגעי באהלים דהדדי דהני עיילי והני נפקי, ונפקי מינייהו מורשאתא דהוה ליה צידי רשות הרבים, וקים להו לרבנן דהכי אורחיהו.
(רשב"א ו.) שכן דרך השכוני באהלים שזה נכנס וזה יוצא מפני מיתרי האהלים שלא יעכבו זה את זה.
חיפופי לבן עזאי (רשב"א ו.) ובמשכן חיפופי הוה להו דהיינו יתידות ומיתרים שבאהלים הלכך להא דמיא
שבעים אמה ושיראים ירושלמי מחצר המשכן למדו
זורק רשות (רש"י ח.) הזורק כוורת פטור שלא מצינו זריקת אהל במשכן.
- צריך להוסיף שבת צו: ורבינו חננאל שם מירושלמי
רש"י צב. שכן משא בני קהת, מרב האי. וכ"ה בירושלמי (י, ג)
ו. מדבר בזמן שישראל שרויין במדבר (מח' רש"י ורמב"ם)
בית סאתים, ילפינן מחצר המשכן.
תחום שבת וי"ב מיל ממחנה ישראל.