מסכת שבת - פרק הבונה

[שמואל דוד]

קג.

בשלמא לרב מיחזי כמאן דחר חורתא לבניינא כו׳

הלשון ״מיחזי״ צריך ביאור, שהרי כאן באמת חר חורתא וא״כ יש איסור מדאורייתא ומדוע נקט הגמרא לשון מיחזי.

[ביקורת תהיה]

היום רבו בתי־המדרש שבארון־הספרים שבהם נמצא התלמוד הבבלי במהדורות מפורשות ומבוארות (שוטנשטיין, מתיבתא ועוד). מומלץ.

[שמואל דוד]

היום רבו בתי־המדרש שבארון־הספרים שבהם נמצא התלמוד הבבלי במהדורות מפורשות ומבוארות (שוטנשטיין, מתיבתא ועוד). מומלץ.

יישר כח גדול על תירוצו הנפלא!

[שמואל דוד]

קד.

אל"ף בי"ת אלף בינה גימ"ל דל"ת כו׳ ז"ח ט"י כ"ל ואם אתה עושה כן הקב"ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעוה"ב מ"ם פתוחה מ"ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום נו"ן כפופה נו"ן פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט ס"ע סמוך עניים ל"א סימנין עשה בתורה וקנה אותה פ' כפופה פ' פשוטה פה פתוח פה סתום צד"י כפופה וצד"י פשוטה צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט כו׳

מדוע לא דרשו כף פשוטה וכף כפופה?

[נוטר הכרמים]

על פרק הבונה העליתי הרבה עיונים והערות בס"ד בקובץ המצורף כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 94#p552048

[שמואל דוד]

קג:

הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם מים מכאן רמז לניסוך מים מן התור' ומדפתוח ועשאו סתום כשר סתום נמי סתום ועשאו פתוח כשר

לכאורה ראיית הגמרא תמוה, שהרי יתכן ב״רמזים״ אין חילוק בין פתוח וסתום ומה ראיה מזה לנידון דידן וצ״ע.

[י. אברהם]

קג.
למאי חזי לביזרא דקרא. ברש"י נימא של דלעת. מאי דנקט בגמ' קרא ולא חטה או שעורה, כי בחטה וכו' הדרך לזרוע הרבה ביחד אבל דלעת אפילו אחד או שנים, ובדלעת מצינו גבי כלאים דהדרך לזרוע שורות ולא מצינו כן גבי חטה ושעורה אלא בית רובע וכדומה, ועי' ברמב"ם הל' כלאים רפ"ד: מפני שמינים אלו עלים שלהן ארוכין ונמשכין ומסתבכין. ושם ה"ב: היתה שורה של דלעת אפילו דלעת יחידית ובא לזרוע בצדה תבואה מרחיק בית רובע שהרי נמשכו עליה והחזיקה מקום גדול.

[אהרן תאומים]

קד.

אל"ף בי"ת אלף בינה גימ"ל דל"ת כו׳ ז"ח ט"י כ"ל ואם אתה עושה כן הקב"ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעוה"ב מ"ם פתוחה מ"ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום נו"ן כפופה נו"ן פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט ס"ע סמוך עניים ל"א סימנין עשה בתורה וקנה אותה פ' כפופה פ' פשוטה פה פתוח פה סתום צד"י כפופה וצד"י פשוטה צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט כו׳

מדוע לא דרשו כף פשוטה וכף כפופה?

מאחר ודרשו כ"ל בצירוף לדרש הקודם לא חזרו לדרוש כ

[שמואל דוד]

יישר כח! אבל אם יש איזה דרשה על אות כ׳ מדוע לא להביאו?
ועי׳ רש״ש מש״כ בזה, וע״ע מש״כ בזה השל״ה הקדוש - שני לוחות הברית -בית הגדול- וז״ל אמנם לפי מה שכתבתי יתבאר, ומתחילה אקדים במאמרם ז"ל בפרק ר' עקיבא (שבת פח, א) דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ס' רבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו כו' ע"ש. א"ר יוחנן וכולן זכה בהן משה ונטלן, דסמוך ליה (שמות לג, ז) ומשה יקח האהל. א"ר לקיש ועתיד הקב"ה להחזירן לנו, שנאמר (ישעיה לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, שמחה שמעולם על ראשם. המשכיל ישכיל כי נעשה ונשמע הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והם שני כתרים. ובמאמר הנ"ל בפרק הבונה בדרוש הכ"ף וקושר לך כתר לעולם הבא, על כן פשוט הכ"ף שגם הכ"ף פשוטה רומז על כתר כי הם ב' כתרים, ומאחר שאין בכ"ף פשוטה פירוש אחר ממה שמפורש כ"ף כפופה, על כן לא הוצרך להזכיר ורמז בהזכרת כ"ף אחת לבדה לרמוז על הדבר שביארתי שלעתיד השני תורות שהם שני כתרים יהיו כתר אחת, וכתר אחת כולל שני כתרים, מטעם שלעתיד יוחזר כתנות אור. וזהו שאמר במאמר דר' עקיבא הנ"ל שמחה שמעולם על ראשם, השמחה שהיתה מתחילת בריאת העולם דהיינו האור ונגנז, יוחזר על ראשם: