רש"י:
בכח ראשון - מיד כשנטל הדף המעכב את המים והתחיל לגלגל ובתחלת גלגולו שחט מכח אדם שנטל הדף.
בכח שני - לאחר שגלגלו המים את הגלגל פעם ראשונה ושניה.
ועי' גם בשו"ע סימן ז' סעיף א:
יכול אדם לקבוע סכין בגלגל של אבן או של עץ ומסבב הגלגל בידו או ברגלו, ומשים שם צואר הבהמה או העוף עד שישחוט בסביבות הגלגל; ואם המים הם המסבבים את הגלגל ושם הצואר כנגדו בשעה שסבב ונשחט, הרי זו פסולה, (ל' הרמב"ם שם דין י"ג) ואם פטר אדם את המים עד שבאו וסבבו את הגלגל, ושחט בסביבתו, הרי זה כשר בדיעבד, שהרי מכח אדם בא; במה דברים אמורים, בסביבה ראשונה שהיא מכח האדם, אבל מסביבה שנייה ולאחריה, פסולה שהרי אינה מכח האדם, אלא מכח המים בהילוכן.
מה ההסבר לכך שאפילו סיבוב ראשון שלם נחשב לכוח ראשון?
קשה לי להבין למה לא מחשבים את המים ככוח שני כבר לאחר חצי סיבוב (כמובן לאו דוקא חצי אלא כל מה שפחות מסיבוב שלם), וע"פ איזה יסוד נקבע השיעור של סיבוב שלם דייקא? מסתמא יש כאן יסוד שאני מפספס ולכן אני לא מבין את זה.