הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מרץ 21, 2021 6:42 pm
קכא. רד"ה ברכת הפסח. על אכילת פסחים על של זבח חגיגת ארבעה עשר ומברכין על אכילת שלמים:
בראשית הדברים אמחה על הוצאת עוז והדר שעשו שבת לעצמם ויצרו כאן דבור המתחיל נוסף ממילים שמפליא שאף אינם מופיעים במשנה וזה הנוסח שבמהדורתם - ברכת הפסח. על אכילת פסחים על של זבח חגיגת ארבעה עשר ומברכין על אכילת שלמים:
ולעצם הדברים - הרבה מן המפרשים, וכן בגליון הצביעו על שינוי בנוסח הברכה, כפי שרש"י עצמו מביאו מהתוספתא בזבחים דף לז. (וכן מובא ברשב"ם כאן) בירך ברכת הפסח פטר את של זבח. חגיגת ארבעה עשר שבאה עם הפסח כשהחבורה מרובה ושנינו בתוספתא דפסחים על הפסח הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח ועל הזבח הוא אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח ואם בירך על הפסח פטר את הזבח:
וכאן משמע שרש"י נקט נוסח ברכות אחרים - על אכילת פסחים, על אכילת שלמים,
ידוע גם קושיות המפרשים איך שייך במציאות ברכה על העבר והרי כבר אכל החגיגה, דהרי אין מפטירים אחר הפסח, ויש שפירשו שהכוונה ברכה בהקרבת הקרבן אלא שרש"י ורשב"ם לא פירשו כן,
ובדרך אפשר נראה ליישב שרש"י אכן מפרש את המציאות ההלכתית שתיתכן ברכה משותפת, שהרי קרבן חגיגת ארבעה עשר הנאכל יחד ממש דינו כפסח עצמו לגבי נותר (מספק) , ועל כן היו מסיימים את אכילת השלמים הנוספים מקרבנות נדרים ונדבות, שברכו עליהם בנפרד בעת אכילתם את הברכה המיועדת בעת אכילת שלמים ולא התכוונו לפטור עצמם בברכה זו על חגיגת ארבעה עשר שלא הוגשה עדיין לשולחן מפני שהקפידו שתוגש ביחד עם הפסח, ודאגו לא להותיר ממנו כדין הפסח,
חגיגת ארבע עשר נקראית גם כן "פסח" כי הרי נלמדת מפסוק זה וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ועל כן היו מביאים יחדיו את שני "הפסחים" האלו לאכלם יחד כמידת הצורך שקרבן הפסח עצמו יאכל על השובע.
לפיכך נסביר את דברי רש"י בתוך דבריו [משולבים]
ברכת הפסח. [הברכה המיועדת לאכילת הפסח שנוסחה אקב"ו לאכול הפסח] על אכילת פסחים [ על שני הפסחים שהוגשו ביחד, קרבן הפסח, והנוסף] על של זבח חגיגת ארבעה עשר, ו [כן היו בסעודה זו ] מברכין [ את הברכה אקב"ו לאכול את הזבח קודם] על אכילת שלמים [שאר נדרים ונדבות שהיו להם באותו יום, (וראה ברשב"ם)]:
