ביאור דברי רבנו חננאל ביומא יא:

[פי האתון]

ר"ח יומא יא:
למה כוונתו במילים כדכתיב נתיב לא ידעו עיט? האם יש דרשה של חז"ל בעניין?

[פרנצויז]

ר"ח יומא יא:
למה כוונתו במילים כדכתיב נתיב לא ידעו עיט? האם יש דרשה של חז"ל בעניין?

פי' שהאורחים לא הכירו את ביתו משום שלא הכניס אורחים.
אולי יש משהו קצת דומה.
ראה תוספתא סוטה ג' ג' אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנא' ... נתיב לא ידעו עיט ... אין אנו צריכין שיבאו בני אדם [עלינו ...
עיי"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[פי האתון]

פי' שהאורחים לא הכירו את ביתו משום שלא הכניס אורחים.
אולי יש משהו קצת דומה.
ראה תוספתא סוטה ג' ג' אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנא' ... נתיב לא ידעו עיט ... אין אנו צריכין שיבאו בני אדם [עלינו ...
עיי"ש.

יש"כ, אבל נראה בתוספתא (וראיתי שכן הוא בגמרא סנהדרין קט.) שפסוק זה איירי בטובתה ושלותה של סדום 'שבנתיבה לא עבר עיט', וכ"כ רש"י באיוב שם (כח ז) לא ידעו עיט - לא עבר עליהן חיל של ליסטין.
מה שכתוב שם 'בואו ונשכח תורת רגל מארצנו' זה נדרש מפסוק אחר (הקודם לו) 'הנשכחים מני רגל'.
ואכתי צ"ב כוונת רבנו חננאל.

[פי האתון]

כעת ראיתי גם ברש"י שבת י: דאיירי בשלוותה של סדום.
קאי על הגמרא שם ששלוותה של סדום עשרים ושש שנה.
ושלותה - האמורה בה גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה וגו' (יחזקאל טז), וכתיב נתיב לא ידעו עיט לא הדריכוהו וגו' (איוב כח).