מחולת המחנים כתב:ר"ה דף כ"ה "ת"ר פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש כסבורים העם לומר ר"ח ובקשו ב"ד לקדשו וכו', ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה ר"ג הספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו ב"ד את החדש".
ופירש"י "שידעו שלא קדשו בית דין את החודש - שאין מספידין ביום טוב", וכתב הרש"ש בהגהותיו "משמע דמפרש שהיה בתשרי, ול"י מה דחקו לזה דהלא גם ר"ח דעלמא אסור בהספד, וכן משמע מלשון כסבורין העם לומר ראש חדש ולא אמר ר"ה"...
נוסיף, כי הנוסח הרי מפורש ברש"י המוגה: ונראית דמות לבנה בעשרים ושבע: באלול...
לענ"ד, הפשטות, מפני שאמרו: ואותו היום מתה אמו של בן זזא, והספידה רבן גמליאל הספד גדול. לא מפני שראויה לכך, אלא כדי שידעו העם שלא קידשו בית דין את החדש.
אילו מדובר בסתם ר"ח, אין נ"מ וקלקול כ"כ, באם ידמו ויטעו העם לומר שקידשו ב"ד את החדש. מכאן הסיק רש"י שמדובר באלול.