ו, אושפוני טמוני חול. תני רב יוסף, שפוני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה.
וברש"י:
שפוני זה חלזון - שהוא דבר חשוב. ספון חשוב בלשון ברייתא.
אבל ברש"י בחומש בפרשת וזאת הברכה פירש פעמיים - ואחת מהן בפסוק דידן גופא - ש"ספון" הוא לשון מכוסה וטמון [כמו "ספינה", שהוא כשהיא מכוסה, להבדיל מאניה או סירה, כמש"כ המפרשים, למשל בספר יונה בחילוק שבין אניה באה תרשישה לירכתי הספינה, עיי"ש במלבי"ם].
וזה לשון רש"י שם:חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן - "ספון" - אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו.
וכך איתא שם בתרגום אונקלוס: "קביר".
וכן ביונתן וירושלמי שם: גניז/קביר.
[ושניהם הכניסו לעניין שבאותו מקום קבועות אבנים טובות ומרגליות. ולא נתפרש מהיכן לקחו כן בלשון הפסוק. ואולי הוא כביאור מקביל ל"ספון" דהיינו דבר חשוב כמש"כ רש"י במגילה [על פי לשון חכמים, וכן כאן זו הוספה של דרש מהתרגומים], ודבר חשוב - שהוא גם מכוסה - ששייך שיימצא בקרקע [מקום קבורה] הוא אבנים טובות ומרגליות.
והסיבה לפרש כך הוא כי אולי זה מה שמבדיל בין "ספון" לבין "מכוסה, טמון". ש"ספון" הוא דבר המכוסה מחמת חשיבותו, ועכ"פ שהוא לא רק מכוסה אלא גם חשוב. ולפעמים הוא חשוב מחמת שהוא מכוסה [ולכן נדיר וקשה להשגה, כמו החילזון]. ואמנם היה אפשר לפרש שחלקה זו ספונה=חשובה מחמת שהיא קברו של משה, אבל התרגומים האלה הבינו שהיא חשובה מצד עצמה, שעצם המקום הוא חשוב גם לולא קבורת משה.
ובפירוש יונתן כתב שהוא מלשון "חלקת" דהיינו חלוקי אבנים, שהוא לשון צח כמו אבנים טובות. וצ"ע. כי לכאורה מילת "חלקת" תרגם יב"ע "אתר", וירושלמי "אתר מזמן תמן לבית קבורה", וא"כ מהיכן נשאר להם לדרוש "אבנים טובות". וכמו"כ המילה "חלקה" על שדה או מקום קבורה כתובה בעוד מקומות ושם לא שמענו שיש בו אבנים טובות. לכן אולי הוא מדכתיב כאן "ספון" ולא "טמון", והיינו שהוא גם לשון כיסוי וגם לשון חשיבות, וכנ"ל.
וסימנך: בפסוק "שפוני טמוני חול" פירשו גם אונקלוס וגם תרגום ירושלמי: אוצרות הטמונים בחול. הרי שהמילה "ספון" מתפרשת אצלם כ"אוצר"].ובפסוק דידן "שפוני טמוני חול" פירש רש"י בחומש:"ושפוני טמוני חול" - כסוי [אולי: כסויי?] טמוני חול, טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה כמ"ש במסכת מגילה
הרי שהביא את גמרא דידן, על פסוק דידן, ואת הפסוק עם הגמרא גם יחד פירש ששפוני היינו כסויי, וכמו שפירש בפסוק "חלקת מחוקק ספון". ולא הזכיר כלל לשון חשיבות. וצ"ע מה הסיבה שבחומש פירש כך [על פי הגמרא] ובגמרא עצמה פירש אחרת.
וביותר, שבפירושו לגמרא עוד מדגיש רש"י ש"ספון" היינו "חשוב" רק "בלשון ברייתא", כלומר שבלשון מקרא הוא אחרת. כלומר שידוע שיש עוד פירוש למילה ספון, שהוא פירוש הפסוק על פי פשוטו, ולפי אותו פירוש לא אתי שפיר דרשה זו. והוא בוודאי פלא, שהרי בחומש פירש רש"י את אותה דרשה בעצמה על פי לשון מקרא. וגם מצד עצמו באמת מתאים לשון מקרא כאן לחילזון, שהוא מכוסה. ולמה צריך בכלל לעבור ללשון ברייתא כדי לדרוש את מה שהביא רב יוסף ששפוני הוא חילזון?
עוד יש להעיר למה שינה רש"י בחומש את סדר הפריטים, ולא כבגמרא ששפוני הוא חילזון, וטמוני הוא טרית, ואילו בחומש הקדים טרית לחלזון, כאומר ששפוני הוא טרית וטמוני הוא חילזון.
[ובאמת שלא רק רש"י שינה שם את הסדר מהגמרא, אלא כך הוא גם בתרגום יונתן שם: "וְיִתְפַּרְנְקוּן מִן טָרִיתָא, וְחַלְזוֹנָא יְאַחְדוּן וְיִצְבְּעוּן מֵאַדְמֵיהּ תִּיכְלָא לְחוּטֵי גוּלְיַתְהוֹן", טרית ואח"כ חילזון].
והסדר שבגמרא לכאורה יותר מדויק גם מצד עצמו, לאור מה שנתבאר. כי אם כנים הדברים שספון הוא דבר שהוא גם מכוסה וגם חשוב, א"כ מתאים יותר לחילזון שדמיו יקרים, ואילו טרית הוא בעיקר טמון, אבל אינו נדיר ודמיו יקרים כמו חילזון. לכן חילזון הוא 'שפוני' וטרית הוא 'טמוני'. ואולי זה הטעם שבגמרא הוסיף רש"י - על מה שכתב בחומש - שספון הוא לשון חשיבות.
דא עקא שרש"י כאן לא הזכיר שזו רק תוספת על מה שכתב בחומש [ואולי כי היה ברור לו שהלומד יודע שפשטות המילה ספון היינו טמון?].
וגם קשה למה תבר רש"י לגזיזיה כשהדגיש שספון הוא חשוב 'בלשון ברייתא', היינו לשון חכמים לחוד, אם בא לבאר בזה את לשון הפסוק.
ואולי בדקדוקים אלה יבואר הכל. והיינו:בלשון מקרא "ספון" היינו "מכוסה" בכיסוי [ולא לשון חשיבות כלל, אלא מתאר רמה מסוימת של כיסוי]. כמו "ספינה" כנ"ל. ואילו "טמון" הוא לשון חזק יותר של העלם וגניזה.
ממילא:
לגבי קבורת משה כתוב רק מילה אחת: ספון. ושם מתפרש על עצם הכיסוי והגניזה, ואף שקברו של משה נעלם מאד והיה מתאים עליו לשון "טמון" [וכמו שהוסיף רש"י שם בפירושו כנ"ל] מכ"מ אין לדקדק בזה כ"כ כי לא כתובה כאן עוד מילה של כיסוי אלא זו בלבד.
[ומכ"מ טעמא בעי למה נקט הכתוב כאן לשון "ספון" ולא "טמון". ואולי זהו המקור לחידוש התרגומים יב"ע וירושלמי שקבועות שם אבנים טובות (גם לפי לשון מקרא, בלי להוסיף לשון חכמים כמו שהצענו לעיל. ואף שתמכנו את ההצעה דלעיל בתרגום אונקלוס וירושלמי לפסוק 'שפוני טמוני חול', שתרגמו שפוני=אוצר/ות, הנה בתרגום יונתן שם אין תימוך זה שהוא לא הזכיר שם כן, וגם אונקלוס - הנה בפסוק 'חלקת מחוקק ספון' לא פירש שום עניין חשיבות אלא רק "קביר". לכן עוד לאלוק מילין). כי קברו של משה נעלם מכל "בעצם", וממילא קשה למה כתוב בפסוק "ספון" ולא "טמון". ומזה למדו שבאותו מקום יש עוד דברים טמונים, אבל כאלה שלעומת קבורתו של משה הם נעלמים פחות, והיינו אבנים טובות ומרגליות, שלעומת קבורתו של משה - לא ראוי לומר עליהן "טמונות" אלא "ספונות" בלבד].משא"כ לגבי זבולון, כתוב "שפוני טמוני". וכאמור - 'טמוני' הוא גניזה חזקה יותר מ'שפוני', וכשכתובים "ספון וטמון" זה ליד זה בוודאי שאין כאן כפל סתם, וגם בוודאי ש"ספון" מתפרש כפחות חזק מ"טמון". ופשוט לרש"י שחילזון הוא נדיר וטמון יותר מטרית, לכן הפך את הסדר מהגמרא - כי לפי
לשון מקרא באמת יתפרש ש'שפוני' הוא טרית ו'טמוני' הוא חילזון.
ממילא כשבא רש"י לפרש את "תני רב יוסף", באמת קשה לו מדוע הקדים רב יוסף חילזון לטרית, ועל זה ענה כי
בלשון ברייתא ספון הוא [גם] לשון חשוב, וממילא לפי לשון ברייתא מתהפכת הכוונה, ו'ספון' הוא יותר מתאים לחילזון מאשר 'טמון' בלבד, שלפי הברייתא קאי על טרית. לכן בדרשה של "תני רב יוסף" סודר הסדר חילזון קודם לטרית.
וכיון שמצד הסדר בברייתא הוכרח רש"י כבר לבאר את הדרשה על פי לשון ברייתא, ממילא [אף שמצד העניין גם לשון מקרא ספון=מכוסה מתאים עקרונית לחילזון שהוא מכוסה, מכל מקום כיון שמצד הסדר הוצרכנו להגיע ללשון ברייתא כנ"ל] סבר רש"י שכבר אין צורך לבאר את הדרשה מצד לשון מקרא כלל. כי "ספון=חשוב" לבדו כבר מספיק כדי לדרוש שזהו חילזון, שמכל מה שהיה בחלקו של זבולון בוודאי שהוא הכי חשוב, כי הוא הכי נדיר, ומשמש לבגדי מלכות ולהבדיל למצוה החשובה של תכלת וכו' [וכלשון הגמרא עצמה: "הכל צריכין לך
על ידי חילזון", מפורש שהחילזון הוא הנכס הכי חשוב של זבולון, ודוק]. לכן בגמרא לא הזכיר רש"י את לשון מקרא כלל.
עלה בידינו, שאותו דקדוק בלשון רש"י ששינה את סדר הפריטים בפירושו לחומש מהסדר שבגמרא - העומד מאחוריו הוא הסיבה שבחומש פירש רש"י 'שפוני' בלשון מקרא, ובגמרא פירש רש"י 'שפוני' בלשון חכמים.
בריך רחמנא דאנהיר לעיינין.
נ.ב.
בגוף ההערה שרש"י שינה בפירושו לגמרא מהו 'ספון' מפירושו לחומש ראיתי שעמדו כמה מחברים, אבל הם רק ציינו זאת ותו לא, היינו שבחומש פירש רש"י אחרת, ואפילו לא עשו מזה קושיה. ובאמת נפלאתי מדוע. על השאלה משינוי סדר הפריטים ברש"י בחומש לא ראיתי שעמדו. [כמובן שלא ראיתי אינה ראיה].
