נתבקשתי לשאול:
התוס' ביבמות (פח: ד"ה 'והבא') הקשו, דאיך אמרינן בגמ' דלרב תרי ותרי גבי עדות אשה באשם תלוי קאי, הרי רב בעי חתיכה משתי חתיכות (כריתות יז:), ותירצו התוס' רק אליבא דר' זירא ור"נ בביאור שיטת רב, אמנם לא התייחסו לרבא שם כלל בביאור שיטת רב (דכתיב 'מצוות'), ולפיו עדיין צ"ב.
מה דעת חו"ר דאתרא קדישא הדין ביישוב הקושיא.