גימפעל כתב:אתרוג - שלא ניכשל ח"ו באינטרנט.
גימפעל כתב:אתרוג - שלא ניכשל ח"ו באינטרנט.
ירח מלא כתב:דעת לנבון שהמשנ''ב לא התכוון לכזה פורים-טיש בראש השנה, ודעתצי הענייה מזה שנים רבות שאין בימינו להוסיף כלל על הסימנים.
אגב, הגזר הוא אכן הוספה מאוחרת, והאמירה עליו 'גזירות אטובות' זה משהו ציוני קצת, כידוע, רק מאז שהחלו לדבר עברית.
מה שנכון נכון כתב:יש לדון לאופן ההפוך. האם יש לאכול את חמשת הסימנים המוזכרים בתלמוד כשאין נוהגים לקרוא להם כן היום. למשל קרא. שהרי אין כאן ענין עצמי בהם אלא בגלל שמם, וגם אי"ז שמם בלשון הקודש שנאמר שהוא שם עצמי, אלא בארמית ותלוי לפי הסכמת ומנהג בני אדם.
[וכן לענין סילקא, האם יש ענין לחפש אחר סלקא של חז"ל דהיינו תרד, [ואגב י"א שאי"ז מה שאנו קוראים תרד. וראה כאן], או שאדרבה היות וכיום המנהג לקרוא בשם זה לירק האדום הידוע, אין לך אלא סלקא שבימיך].
ישראל אליהו כתב:וע' בב"י (תקפ"ג) שמתחילה הביא את דברי רש"י, ואח"כ כתב "שם אותם הדברים רומז על הענינים ההם", "דכל אינך שמם מוכיח על סימן טוב אבל הקרא אין אנו מביאין אותה אלא מפני שגדילתה בשדה היא מהרה.."
ולכאו' דבריו צ"ע שהכניס טעמים אחרים.
מה שנכון נכון כתב:הלא הב"י בא שם לפרש את דברי הטור שאינו מפרש את התלמוד כרש"י אלא כפירוש רב האי גאון.
משולש כתב:ירח מלא כתב:דעת לנבון שהמשנ''ב לא התכוון לכזה פורים-טיש בראש השנה, ודעתצי הענייה מזה שנים רבות שאין בימינו להוסיף כלל על הסימנים.
אגב, הגזר הוא אכן הוספה מאוחרת, והאמירה עליו 'גזירות אטובות' זה משהו ציוני קצת, כידוע, רק מאז שהחלו לדבר עברית.
זכורני שהגזר הוא מנהג ישן על פי שמו "מעהרן" או משהו כזה שמורה על ריבוי.
ירח מלא כתב:משולש כתב:ירח מלא כתב:דעת לנבון שהמשנ''ב לא התכוון לכזה פורים-טיש בראש השנה, ודעתצי הענייה מזה שנים רבות שאין בימינו להוסיף כלל על הסימנים.
אגב, הגזר הוא אכן הוספה מאוחרת, והאמירה עליו 'גזירות אטובות' זה משהו ציוני קצת, כידוע, רק מאז שהחלו לדבר עברית.
זכורני שהגזר הוא מנהג ישן על פי שמו "מעהרן" או משהו כזה שמורה על ריבוי.
כך כתב המטה אפרים, לאכול מין ששמו מורה על ריבוי לפי הלשון שבכל מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו.
משולש כתב:ירח מלא כתב:דעת לנבון שהמשנ''ב לא התכוון לכזה פורים-טיש בראש השנה, ודעתצי הענייה מזה שנים רבות שאין בימינו להוסיף כלל על הסימנים.
אגב, הגזר הוא אכן הוספה מאוחרת, והאמירה עליו 'גזירות אטובות' זה משהו ציוני קצת, כידוע, רק מאז שהחלו לדבר עברית.
זכורני שהגזר הוא מנהג ישן על פי שמו "מעהרן" או משהו כזה שמורה על ריבוי.
צונאמי כתב:המקור של גזר הוא בערבית, "גָ'זָר".
ומעניין שגם באנגלית, גזר הינו "Carrot"
קרי "כרת".
אבא יודן כתב:צונאמי כתב:המקור של גזר הוא בערבית, "גָ'זָר".
ומעניין שגם באנגלית, גזר הינו "Carrot"
קרי "כרת".
בדיוק
גזר- לשם גזירת שונאינו ע"פ ערבית ואנגלית מקורו "ב. יהודה"!
גזר- לשם ריבוי ע"פ אשכנזי מקורו בספרינו המסורים לנו דור דור!
משולש כתב:ועוד יש להקשות, הרי גם שאר הסימנים אינם נקראים היום על פי השם המקורי שלהם, לכרתי קוראים לוף, לסילקא קוראים עלי סלק, לקרא אני לא יודע איך קוראים, לרוביא קוראים לוביא. ולפי דבריך ר' צונאמי היינו צריכים לחפש עכשיו בקשה אחרת, אולי "שיתלפפו שונאינו" או משהו כזה...
משולש כתב:דרך אגב, שמעתי ממישהו שהמקור לאכול ראש איל מראשוני אשכנז אינו קשור ל"נהיה לראש ולא לזנב" אלא להזכיר עקידת יצחק. (והראש קרוב יותר לקרניים ומזכיר יותר את "נאחז בסבך בקרניו").
ואם כן מעניין לברר ממתי נכנס העניין של להיות לראש ולא לזנב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים