נתעוררתי עתה, היות וגם קטורת צריכה מליחה, והרבה ראשונים ס"ל דלא סגי במלח סדומית שבתוך הקטורת, א"כ כיצד היה מולח הכהן הגדול -שכל עבודות היום אינן כשרות אלא בו- את הקטורת שבחפניו, וכי היה מולח עם הפה?
ובינותי בספרים וראיתי להמנחת חינוך ועוד שהעירו דלא אשכחן שהיה עולה למזבח להביא משם מלח. ואי משום הא, לענ"ד לא אריא, דאיכא למימר דמשום חולשא דידיה היו מביאים לו מלח להיכן שהיה עומד, אך לכאו' הרבה יותר קשה נקודה הנ"ל - כיצד היה מולח כאשר הקטורת כבר בחפניו?
ומדבריהם ז"ל נראה דסברו שאם ימלח לתוך הכף זה ג"כ מהני. אך לכאו' זה פלא, דא"כ נמצא שיהיה חסרון בחפינה, שיעלה בידו גרגר מלח (ויהיה זה גם חציצה לקטורת שמעל המלח) ועוד דא"כ תועיל המלח שנמצאת בתוך הקטורת, וע"כ דבעי' מעשה מליחה לאחר שהקטורת מוכנה להקטרה, וכיצד יעשה זאת.