הודעהעל ידי דרך ישרה » ג' ספטמבר 24, 2019 10:55 pm
כתב בעה"מ סוף ר"ה 'ומה שנהגו לתקוע כל התקיעות כשהן יושבין ומברכין עליהן ברכת התקיעה, נ"ל כי לא היה כן בימי רבותינו חכמי התלמוד, אלא מנהג הוא שהנהיגו דורות האחרונים משום חולין ומשום אנוסין דקדמי ונפקי מבהכ"נ ולא נטרי עד צלותא דמוספי וכו' לפיכך הקדימו בשבילן אלו התקיעות שמיושב, והנהיגו לברך עליהם ברכת התקיעה במטבע קצר וסמכו להם על מה דגרסינן בפסחים אמרי בי רב חוץ מן הטבילה ושופר אלמא יש לשופר ברכה ומטבע קצר כשם שיש לטבילה, והתם בדוכתא אדחיא לה ההיא דשופר וכו' ואין ברכה במטבע קצר בשופר אלא ממנהג אחרונים אבל עיקר הברכה הם הברכות של תפלה והם מלכיות זכרונות ושופרות, ועליהם שנינו מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר, וההיא דר"י דאמר למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין – ענין אחר הוא כמו שאנו עתידין לבאר וכו', אבל באמת אין לנו ברכת התקיעה מדברי רבותינו אלא ברכות של תפלה בלבד'.
ואח"כ כתב 'ודאתאן עלה מהא שמעתא דרבי יצחק דאמר למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן, יש שמדקדקין בשמועה זו וכו' מה הן התקיעות שהן כדי לערבב את השטן, אם איתא שתוקעין מעומד, הלא הם על סדר ברכות התפלה והן נראין כשל תורה וכדרבא דאמר רבא אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות וכו', ואם אותם שתוקעים מיושב הם לערבב את השטן, היאך מתחילין בהן ומברכין עליהן. ונראה לן פי' שמועה זו דרבי יצחק כעין ההיא שמעתא דר"ח בר גמדא דאמר אין תוקעין אלא בזמן שהב"ד יושבין ובעי ר' זירא ננערו לעמוד ולא עמדו מהו, הכא נמי התקיעות שתקעו כשהן יושבין אלו התקיעות שתוקעין בסדר ברכות בתפלת שליח צבור, ואע"פ שהוא מעומד לשליח צבור – אינן לשאר העם אלא מיושב (=פי', ולכן נקראין תקיעות 'דמיושב'), ותקיעה שמעומד היתה מנהג בידם שהיו תוקעין אותה כשהיו יוצאין מבית הכנסת (=פי', ו'מעומד' היינו ע"ש ננערו לעמוד, כלומר הכינו עצמם לצאת) וכו', ומצאתי סעד לדברי בחיבורי הגאונים ועו' ואע"פ שיש בדברי רבינו האי בזו ובשאר תשובותיו מעט חילוף מדברינו (=כלומר, והיאך אני יכול להביא ראיה מדבריהם בזמן שהם עצמם אוחזים אחרת ממני), לקחנו מהם מה שנראה לנו לסמוך בהם פירושינו וברוך היודע אמת'.
וכתב ע"ז הראב"ד בהשגות דתקיעות דמיושב הוא כדי שיערבב השטן בהם ואז לא יוכל לקטרג בעת התפילה, דאין רשות לשטן לקטרג שני פעמים, ותעלה תפלתם עם זכרון תקיעתם.
והרמב"ן במלחמות כתב ע"ז 'והדקדוק שדקדק בעה"מ לפנינו מה הן התקיעות שהן לערבב את השטן וכו', שאלתן של נערים היא, דר"י ה"ק, למה הנהיגו חכמים באותן תקיעות ראשונות ולא פטרו עצמן בתקיעות שעל סדר הברכות שהן עליהם חובה ואינן יכולין לפטור עצמן מהן – כדי לערבב את השטן'. ובדרשות ביאר הרמב"ן ענין הקדמת תקיעות דמיושב כדי לערבב את השטן בתקיעות ראשונות ושוב לא ישטין עליהם בתקיעות דמעומד שהן עיקר התקיעות. ויל"ע אם כוונתו כדברי הראב"ד הנ"ל.