מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סיפורו של אלול

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1991
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: סיפורו של אלול

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אוקטובר 10, 2019 1:02 am

מיהו רבינו?

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: סיפורו של אלול

הודעהעל ידי צביב » ה' אוקטובר 10, 2019 2:18 am

לי הסבירו שבראש השנה צריך להמליך את ה' ( ועשיתם עולה)
פירוש כל אחד מישראל ממליך את הקב''ה, על כל העולם בכל תנועה בימי ראד השנה,
ולכן כל מחשבה דיבור ומעשה שאינו בשלימות, הרי זה חסרון בהמלכה,
וחיסרון בהמלכה זה מרידה ח''ו,
ואומנם זו שמחה שכל תנועה טובה ממליך את ה' ,
ואומנם יש רחמים על כל חטא, ועל כל יהודי,
אבל לכתחילה יש להזהר.

אש משמים
הודעות: 1969
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: סיפורו של אלול

הודעהעל ידי אש משמים » ה' אוקטובר 10, 2019 3:12 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו רבינו?

מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל

נוטר הכרמים
הודעות: 7333
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: סיפורו של אלול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 26, 2020 10:22 pm

את לבבך ואת לבב

הנה הקדמונים מצאו סמך ורמז למנהג להשכים ולהתפלל סליחות במשך ימי חודש אלול מהא דכתיב בפר' נצבים (ל, ו): ומל ד' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך, ר"ת אלול (בעל הטורים שם; אבודרהם סדר תפילת ר"ה ועוד).

אמנם בספר מהרי"ל (הלכות ימים הנוראים אות ה) מובא בנוסח אחר: ודרש מהר"י סג"ל טעם התקיעה משנכנס אלול, כדאמרינן משנכנס אלול מרבין בתשובה. וסמך לדבר ומל ה' א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך ר"ת אלול. ולכך תוקעין להזהיר ולהזריז העם לתשובה. משל למלך כשבא לצור על עיר, וכן הצופה על המגדל כשרואה חיילות באים על עיר דרכם להריע לתקוע להזהיר העם שיהו עומדים על משמרתם, וכן בא"ח.

הרי שמהרי"ל הסמיך פסוק זה על חובת התשובה דייקא ותקיעת השופר הבאה לעורר לתשובה ולא על ההשכמה ובקשת הסליחות.

ובכל בו (סימן קכב): ללמדך שכל העושה תשובה באלול נענה.

ובאמת יש להבין, אף כי אמנם בודאי הפסוק 'ומל ד' א' את לבבך' מיירי מענין התשובה, אכן מפני מה מצא הרמז מקומו בתיבות 'את לבבך ואת לבב'.

ובאמת צ"ב עצם הענין, מה פשר ההבטחה למול את לבב זרעו, הרי למי שלא יהיה שישוב עד ד' אלקיך וישמע בקולו – הקב"ה ימול לבבו, וכלפי איזה אדם מובטח שימול ד' את לבב זרעו [ועי' העמק דבר להנצי"ב].

וביותר, אטו בזמן ששב האב והקב"ה מל את לבבו, באותו הזמן הקב"ה מל את לבב זרעו בכל מקום שהם, מהיכי תיתי.

(וראה בזה דברים נוראים בליקוטי מוהר"ן תשובה קמא, ובודאי אין זה על דרך הפשט).

[והנה דעת הרמב"ן על אתר: "ולבב זרעך" יורה על כל הימים העתידים לבוא, וכענין שנאמר בקבלה ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם, יעו"ש, אבל בודאי שלפי ביאור זה אין הבנה לרמז].

ושמעתי לבאר בזה, שיש כאן כוונה עמוקה שיכול אדם לשוב בתשובה ולתקן דרכיו ומעשיו, אבל אינו מצליח לשנות עצם הוייתו וטבע האישיות שלו, עד שבודאי שינחיל לבניו את מזגו הרע ומידותיו הרעות, שהרי לא הפך כושי עורו ולא שינה מאומה בעצם המציאות שלו.

וזה תוכן הפסוק, שהבא ליטהר ושב עד ד', הקב"ה ימול את לבבו וישנה את עצם מציאותו עד שממילא ימול בזה גם את לבב זרעו.

וזאת אשר דבר רבינו יונה בתחילת ספר שערי תשובה:
והתבאר בתורה, כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו, שנאמר "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך". ואומר בגוף הענין: "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" להשיג אהבתו.

וזוהי בחינת "שינוי השם" בבעל תשובה, שאינו משנה רק את מעשיו אלא משנה כביכול את עצם האישיות "ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים" (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ד).

וזוהי סגולת ימים נחמדים אלו, ימי אלול, להפוך את האישיות.

והנה ידוע מכתבי האריז"ל וזו"ח ועוד ספרים הקדושים שדרשו את הפסוק "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" על חודש אלול. ולפי דרכנו נראה שהשיעור של שלושים אינו שיעור בכיה ואבילות בעלמא, שלזה סגי בג' או ז' ימים, אלא שיעור שלושים יום הוא על מנת להתנתק מכל העבר שלה, ולשנות כיוון להתהפך לבת ישראל.

יונת אלם
הודעות: 276
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: סיפורו של אלול

הודעהעל ידי יונת אלם » א' אוגוסט 30, 2020 9:58 pm

מענין לשמוע מחשבת חו"ר הפורום שליט"א על עבודת האלול תש"פ
זה ברור שאם בורא עולם זימן לנו תקופה לא שגרתית, גם העבודה לא שגרתית. דהיינו, העבודה לא יכולה להיות כבכל שנה רגילה בגלל הנסיבות המיוחדות ואפרש למה כוונתי. הרבה ממה שכל יחיד נכנס לימים נוראים הוא עבודת הכלל והציבור. בפרט רבים שמתפללים בימי הדין בהמון עם מי בשרי עשרות מי בשרי מאות ומי בשרי אלפים, השנה כל זה לא יהיה. מלבד בני הישיבות ד' עליהם יחיו בקפסולותיהם, לא יהיה 'המוני המולה יהללו בקול', וא"א לזלזל בהתפעלות הזו שמביאה לרגש אמיתי ביום הדין.
איך בכל זאת מתמודדים ומתכוננים לקראת ימי הדין הבעל"ט?

דרומי
הודעות: 6601
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: סיפורו של אלול

הודעהעל ידי דרומי » א' אוגוסט 30, 2020 10:49 pm

לגבי ימים נוראים יש עוד זמן וה' יעזור, לגבי אלול לכאורה אין כמו האלול הזה (לפחות עד ימי הסליחות) להיות 'אלול' אמיתי במובן של חשבון נפש אישי ופרטני, פשוט למצוא זמן להיות לבד ולחשוב כל אחד על מצבו ועל מצב בני ביתו וכמו שאומרים בקופות... "כל אחד בפרטות ובמתינות", ואפשר להגיד כמה פרקי תהלים בלב שבור ובלי הרבה רעש וצלצולים, וכו' וכו'... וה' יקבל תשובתנו ותחל שנה וברכותי'


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים