חלק א.
החוט המשולש: משפט - מאזניים - ומשקלות.
גם בתורה וגם בחזל מאזניים מסמלים צֶֽדֶק, יושר, משפט .
ובכך מתחברים לנו יחד: תשרי, הדף היומי, וספר דברים,
א.
"צֶֽדֶק" בתנך -
"צֶֽדֶק" מוזכר בתנך 83 פעם, מהם 32 פעם נמצא באותו פסוק גם את אותיות "שפט".
ועוד 11 פעמים המילה צֶֽדֶק" מופיעה עם שמות של מדידה ומשקל. מהם 6 פעמים בתורה, ומהם 4 בתוך פסוק אחד. בויקרא יט, לו.
* ”לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.
מֹאזְנֵי צֶדֶק... אַבְנֵי צֶדֶק ...אֵיפַת צֶדֶק... וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם.”
ובדברים כה, טו. פעמיים בפסוק -
אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֨דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ..
ובנך יחזקאל מה, י. 3 פעמים ושוב בפסוק אחד.
" מֹֽאזְנֵי־צֶ֧דֶק ....וְאֵֽיפַת־צֶ֛דֶק.... וּבַת־צֶ֖דֶק יְהִ֥י לָכֶֽם׃"
ופעם נוספת באיוב לא, ו. יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹאזְנֵי־צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹקי תֻּמָּתִֽי׃
וקשה להתעלם מההקשרים הבולטים בין שלושת הדברים - ולאו מילתא זוטרתא היא .
ב.
ומצאנו גם -
שלהקפדה על המידות קיים עוד קשר משולש: עמלק, עריות, ויציאת מצרים.
* יציאת מצרים.
ובספרא מצויין גם הקשר ליציאת מצרים : "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", ואומר:
על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתקבלו עליכם מצוות מידות.
שכל המודה במצוות מידות, מודה ביציאת מצרים. וכל הכופר במצוות מידות, כופר ביציאת מצרים.
* חמור מעריות.
ובב"ב פח: כתוב - רבי לוי: "קשה עונשן של מידות יותר משל עריות..דהתם אפשר בתשובה, והכא לא אפשר בתשובה. שקשה להחזיר לרבים שנעשקו.
* אשר קרך.
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" – .. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: "האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה" אפשר דור שמידותיו שקר שהוא זכאי ובכיס אבני מרמה? (מיכה ו,יא).
אמר רבי לוי: אף משה רמזה להם בתורה, שנאמר: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן", "לא יהיה לך בביתך". מה טעם [בסמיכות] ? "כי תועבת ה' כל עשה אלה". מה כתיב אחריו:
"זכור את אשר עשה לך עמלק".
וכן בדברים כה, יז. -
הקשר בין הפרשיות מבואר בתנחומא ומובא ברש"י
"זכור את אשר עשה לך עמלק" - אם שקרת במדות ובמשקלות, הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא א): "מאזני מרמה תועבת ה'", וכתיב בתריה (משלי יא ב): "בא זדון ויבא קלון".
ו שואל על כך בעל העמק דבר: "ואם כן, נראה שעמלק בא בעוון משקלות, והוא פלא!
שהרי לא היה במדבר מסחר, שיהא בהם מדות ומשקלות!"
ובכלל – מה הקשר ו"מה ענין גרוי האויב במשקלות?" (כלי יקר).
אלא מפני שהמכנה המשותף בעוון משקלות ומעשה עמלק הוא – הכפירה בהשגחה פרטית. מי שבכיסו "אבן ואבן, גדולה וקטנה" איננו ירא שייתפס על ידי בני אדם,". ומתכחש ל"עין רואה ואוזן שומעת ,
ועונשו הוא מדה כנגד מדה. ביאת עמלק. שבניגוד לכל העמים , הוא סרב לראות בניסי מצרים הנעשה לישראל יד ה', וכפר בהשגחת ה' בעמו. וזהו הקשר בין עוון משקולות לביאת עמלק.
ג. אריכות ימים.
וגם לשכר אריכות ימים, מצאנו קשר משולש: כיבוד הורים, שילוח הקן, והקפדה על המשקלות.
1. דברים פרק ה, טז
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ..
2. דברים פרק כב, ו-ז
כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר .. לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:
3. אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן.
דברים פרק כה, יג-טו.
יג לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ יד לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵֽיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃
אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֨דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יַֽאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹוקיך נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ טז כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת ה'אֱלֹקיךָ כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃
[ יש מוסיפים לרשימה גם את שמירת הלשון בתהילים -מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים].
מזל מאזניים בגלגלהמזלות בבהכ"נ העתיק בציפורי.
צילם חגי דביר, רשוה"ט.
- צילום מסך 2024-09-24 013611.png (209.2 KiB) נצפה 95 פעמים