פורום אוצר החכמה

מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמיתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.

חכם באשי כתב:א. לא הבנתי!

איש_ספר כתב:עוד ראיתי שחלק מן מחזורי הספרדים מסוגרות תיבות אלו בסוגר ובחלקם לא.
עיינתי במחזור אהלי יעקב (העוסק בחקר הנוסחאות וכו') ולא מצאתי שם דיון על ענין זה.

למאי_נמ? כתב:כבר שנים שבעניותי אני תוהה ומשתומם ע"ד הרמב"ם (ריש הל' תשובה) שכחלק מנוסח הווידוי מה"ת חובה לומר: "ולעולם איני חוזר לדבר זה", - ומיהו שיכול לומר כן?

חכם באשי כתב:כידוע, אחד מתנאי התשובה הוא, שיקבל שלא לשוב לחטוא בעתיד.
והנה בתפילה פרטית שחיבר ר' יהודה בר' קלונימוס (ריב"ק) ממגנצא, אביו של ה'רוקח', הוא מתפלל כך:

ריבק.png

לכאורה דבריו מבוססים על הרעיון, ביומא סט סע"ב:

מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמיתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.

אני משער, שכבר עסקו בשאלה, כיצד ניתן לקבל על העתיד בעוד שכביכול, אסור לכזב להקב"ה. אין לי זמן לחפש בזה, שאינני עוסק בעניין אלא רק מצאתי 'מציאה מעניינת' והגשתיה לחכמי הפורום...

יעקב כהן כתב:

איש_ספר כתב:עוד ראיתי שחלק מן מחזורי הספרדים מסוגרות תיבות אלו בסוגר ובחלקם לא.
עיינתי במחזור אהלי יעקב (העוסק בחקר הנוסחאות וכו') ולא מצאתי שם דיון על ענין זה.

הרב מאיר מאזוז בהגהות לאוקמי גירסא כתב שנכון להשמיט קטע זה שהרי בלי זה אינה תשובה וכמ"ש הרמב"ם ריש הלכות תשובה ע"כ

איש_ספר כתב:הקשתי באוצר 'לולי כי יגורתי'. וראיתי מנין לי ידיעה זו...

אלי_ש כתב:

איש_ספר כתב:הקשתי באוצר 'לולי כי יגורתי'. וראיתי מנין לי ידיעה זו...

אני מניח שהתכוונת לזה:

לולי כי יגורתי.png

א"כ הגאון ר' שריה מתייחס לעניין וכותב ש"המתיקו את זה בלשון זה", מה כוונת דבריו?

צבי וחמיד כתב:אגב, הגריש''א אמר שחלק הקבלה לעתיד בנוסח אשכנז הוא ביה''ר שלא אחטא. היינו, כך לבי ודעתי ובקשתי שלא אחטא. בתורת קבלה ובתורת תפילה.

נשר כתב:

צבי וחמיד כתב:אגב, הגריש''א אמר שחלק הקבלה לעתיד בנוסח אשכנז הוא ביה''ר שלא אחטא. היינו, כך לבי ודעתי ובקשתי שלא אחטא. בתורת קבלה ובתורת תפילה.

אפשר לקבל מקור?

צבי וחמיד כתב:

נשר כתב:

צבי וחמיד כתב:אגב, הגריש''א אמר שחלק הקבלה לעתיד בנוסח אשכנז הוא ביה''ר שלא אחטא. היינו, כך לבי ודעתי ובקשתי שלא אחטא. בתורת קבלה ובתורת תפילה.

אפשר לקבל מקור?

המקור שלי הוא הרב דוד סופר בלוח ייתים לבינה תשע''ד בעשי''ת. (יתכן שכתוב בכל השנים. אצלי מצוין כך)

מה מקורו איני יודע

עושה חדשות כתב:ריב"ק והספרדים וכו', כמצויין לעיל.
אבל מהם המקורות הברורים של נוסח זה?

פלאי פלאים, כמה האריכו בקו' זו למה לא נזכר בתפילה הנוסח המלא של הוידוי והקבלה לעתיד וכו', (עד שרצו לחלק בין תשובה דיוהכ"פ לתשובה דעלמא, ועוד), והנה התשובה פשוטה לפנינו: כי יגורתי פן אוסיף על חטאי.

פרי יהושע כתב:

עושה חדשות כתב:ריב"ק והספרדים וכו', כמצויין לעיל.
אבל מהם המקורות הברורים של נוסח זה?

פלאי פלאים, כמה האריכו בקו' זו למה לא נזכר בתפילה הנוסח המלא של הוידוי והקבלה לעתיד וכו', (עד שרצו לחלק בין תשובה דיוהכ"פ לתשובה דעלמא, ועוד), והנה התשובה פשוטה לפנינו: כי יגורתי פן אוסיף על חטאי.

תפילה אינה עשית תשובה אלא בקשת מחילה, על אף לשון הרמב"ם לעניין וידוי. ובאמת שאלתי פעם האם מותר להוסיף בשמע קולנו דברים כלעולם איני חוזר לדבר זה וכו' כלשון הרמב"ם, כי אולי זה הפסק בתפילה וכן באמת הורה לי חכם שאין לעשות כן, אף שלפי דעתי זה ספק גדול.

לעומקו של דבר כתב:

פרי יהושע כתב:

עושה חדשות כתב:ריב"ק והספרדים וכו', כמצויין לעיל.
אבל מהם המקורות הברורים של נוסח זה?

פלאי פלאים, כמה האריכו בקו' זו למה לא נזכר בתפילה הנוסח המלא של הוידוי והקבלה לעתיד וכו', (עד שרצו לחלק בין תשובה דיוהכ"פ לתשובה דעלמא, ועוד), והנה התשובה פשוטה לפנינו: כי יגורתי פן אוסיף על חטאי.

תפילה אינה עשית תשובה אלא בקשת מחילה, על אף לשון הרמב"ם לעניין וידוי. ובאמת שאלתי פעם האם מותר להוסיף בשמע קולנו דברים כלעולם איני חוזר לדבר זה וכו' כלשון הרמב"ם, כי אולי זה הפסק בתפילה וכן באמת הורה לי חכם שאין לעשות כן, אף שלפי דעתי זה ספק גדול.

עד כדי לומר שאינו שייך לבקשת המחילה, צ"ע. הלא הקבלה היא סיבה לבקשת המחילה, ושייכת לפירוט הדבר שמחמתו מבקשים מחילה.

איש_ספר כתב:ראיתי שחלק מן מחזורי הספרדים מסוגרות תיבות אלו בסוגר ובחלקם לא.
עיינתי במחזור אהלי יעקב (העוסק בחקר הנוסחאות וכו') ולא מצאתי שם דיון על ענין זה.
---
שו"מ בחמ"י- יום הכפורים - פרק ג :
וביהי רצון שלא אחטא יוסיף קודם זה הנוסח ו"צריך הייתי לומר שוב לא אעשה, לולא כי יגורתי מהיצר הרע כי היא מאש ואני בשר ודם ולא אוכל לו ואז אהיה מוסיף על חטאתי פשע. אבל יהי רצון מלפניך ה' או'א שלא אחטא" וכו' וכן כתוב בספרים ישנים, והנאני הדבר, יען לפי הנוסח שלנו אין קשר לדבר
וכנראה משם נכנס לסידורי הספרדים.

בס' בני בנימין על הרמב"ם הל' תשובה פ"א כתב:ולעולם אינו חוזר לדבר זה. ד"ז לא נמצא בבבלי אבל הוא מבואר להדיא בירושלמי דיומא ספ"ח ושם הנוסח ובדרך רחוקה הייתי מהלך וכשם שעשיתי איני עושה יהרמ"א וכו' וכ"ה בויק"ר פ"ו ולפלא על הפוסקים רו"א שלא כ' ד"ז בנוסח הוידוים שהוא עיקר גדול בתשובה כמ"ש בכל ספרי הפוס' והוא תלמוד ערוך בפי רבינו מד' הירושלמי ואחז"ר מצאתי לשארי הג"ר רפאל כ"ץ בס' דעת קדושים שקדמני בזה תלי"ת: