פורום אוצר החכמה

מי ינוח ומי ינוע, מי ישקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתיסר, כתוב קודם הדבר הטוב ואח"כ הדבר הרע ואילו במי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום כתוב קודם הדבר הרע ולבסוף הדבר הטוב, מי שיש לו הסבר בנושא, אשמח

גם אני תמהתי מעודי, ותמיד תרצתי לעצמי, שהפייטן רצה לסיים את הפיסקא בדבר טוב: "מי ירום". כי מיד אחרי זה מתחילה עניית הקהל: "ותשובה ותפילה וצדקה" וכו'. (וכדי שהפרט האחרון לא יהיה חריג הוא גם החריג את זה שלפניו)

על דרך צחות אפשר, מי יעשר ומי ירום זה לא בהכרח דבר טוב ,ואפשר דזו כוונת הפייטן

קרנובסקי כתב:על דרך צחות אפשר, מי יעשר ומי ירום זה לא בהכרח דבר טוב ,ואפשר דזו כוונת הפייטן

תמיד חשבתי שמסתמא החפץ חיים ככה היה מוכיח מכאן

כבר נכתב על רשימות מעין אלה בתנ"ך (האם כתב על כך מאיר פארן?), כי בזוג האחרון משנים את ההסדר לציין על סיום. דוגמא לכך:
ישעיהו ג כד:
"וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי".

בדרך דרוש
על דרך [ר"ה ט"ז:] כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה
וגם שמעתי מהרב מאור שיש בפיוט זה סוד הנסירה

לייטנר כתב:כבר נכתב על רשימות מעין אלה בתנ"ך (האם כתב על כך מאיר פארן?), כי בזוג האחרון משנים את ההסדר לציין על סיום. דוגמא לכך:
ישעיהו ג כד:
"וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי".

יפה!!
(אולי תוסיף הפנייה למי שכתב בנושא?)

חכם באשי כתב:

לייטנר כתב:כבר נכתב על רשימות מעין אלה בתנ"ך (האם כתב על כך מאיר פארן?), כי בזוג האחרון משנים את ההסדר לציין על סיום. דוגמא לכך:
ישעיהו ג כד:
"וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי".

יפה!!
(אולי תוסיף הפנייה למי שכתב בנושא?)

מירסקי כתב על כך והראה שהכיוון קיים גם במשנה (ובמדרש?), אך הביא לכך רק מספר דוגמאות

אהרן מירסקי, סגנון עברי.

תיקו כתב:אהרן מירסקי, סגנון עברי.

ייש"כ,

תודה רבה, לייטנר ותיקו.

עכשיו ראיתי שבכמה כת"י של הגניזה אכן הנוסח 'מי ירום ומי ישפל מי יעשיר ומי יעני' מזה מוכח כמו"ש ח"ב שרצו לסיים בדבר טוב לכן תיקנו את הנוסח, (מעניין גם שסדר הדברים שונה)

ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל מאמר ארוך בענין זה מרב ישראל דנדורביץ שליט״א