פורום אוצר החכמה

כתב המאירי בחיבור התשובה עמ' 394 בדבריו על הסליחות

"עד שמקרוב נהגו קלות ראש בעצמם שלאחר שהשלימו הסדר הזה חוזרים לבתיהם ומרבין בשינה וכו' וכבר מחו הגאונים במנהג זה וכו' אם מצד היות אחד הדברים הנכבדים שבאותו מנהג כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי סליחה"

ולדבריו מבואר היטב טעם דברי הפוסקים שהמתפלל סליחות מתפלל שחרית
האם ישנם עוד מקורות לזה

המאירי מדבר על כלל הציבור ולאו דווקא על החזן.

הקפצה.
---------
האם יש התייחסות בדברי הפוסקים לאמירת סליחות בחצות הלילה, לטב או למוטב.
לכאו' ממוצ"ש ראיה שאין בזה בעיה.

חזרה לנושא הראשי:
סקירה על מנהג זה ישנה בספר "רץ כצבי" (לא, איננו בידי ואיני נוהג ללמדו, אבל בחיפוש הגעתי אליו), אצרף כאן לינק להיברו-בוקס.
מביא שתי סברות עיקריות:
סברת שו"ת בנין שלמה - מקשה איך ניתן לומר כאן טעם "המתחיל במצוה אומרים לו גמור" (המובא בפוסקים), הרי אלו שתי מצוות נפרדות, כמו ש"ץ דשחרית ומוסף. ומבאר בהקדים דברי המשנה (מגילה כד, א) שהמפטיר בנביא הוא עובר לפני התיבה והוא פורס על שמע והוא נושא את כפיו, שכל מצוה שאנשים אינם קופצים עליה מחמת שהיא קטנה, תיקנו חכמים "פיצוי" ונתינת חשיבות לזוכה בה. וכך גם בסליחות, שאין הן נחשבות ואין קופצים להיות בהן ש"ץ, תקנו שיתפלל כל היום כולו.
סברת הגרי"ד סולובייצ'יק - שסליחות הן הקדמה ופתיחה לשאר תפילות כל היום, כענין ריבוי בתפילה ביום תענית (ומשווה זאת גם לתפילת נעילה, עי"ש), ומשום כך הוי כעין מצוה אחת והמשך אחד ושייך שפיר למימר למתחיל במצוה "גמור".

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47886&st=&pgnum=49

איש רגיל כתב:הקפצה.
---------
האם יש התייחסות בדברי הפוסקים לאמירת סליחות בחצות הלילה, לטב או למוטב.
לכאו' ממוצ"ש ראיה שאין בזה בעיה.

מפיוטי מוצש"ק ראשונה מוכח שנהגו בדווקא בחצות, ומפיוטי שאר הימים מוכח שנהגו בדווקא באשמורת

איך מוכח מפיוטי לילה ראשונה שנהגו בחצות? ומעולם לא היה מנהג כזה בישראל עד המאה האחרונה. (עד כמה ששמעתי)
בפלא יועץ (ערך סליחות) מובא שלא לישון אחרי הסליחות.
וכן לקט יושר (128) שהסליחות הם חייבות להיות קודם התפילה כדי שיהיה התפילה לרצון, והוא אומר שם שבגלל זה אין לישון אחרי הסליחות.
מנהגי פרשבורג (קע) סליחות ביום ראשון מוקדם בבוקר אבל לא בחצות הלילה.
הליכות שלמה (רה ע"ב הערה 6) "אבל לא היה ניחא ליה מה שנתפשט קצת לאמרם מידי לילה אחר חצות".
שערי הימים הנוראים כותב שעניין הסליחות הוא להשכים בבוקר, ולכן לא טוב לאמרם בלילה לפני השינה.
(וכמדומני שכן מובא שם בשם הגרי"ש ויבחלט"א חתנו הגר"י זילברשטיין ומובא שם בשם ר' שמעון שוואב, שצריך להיות "עורו ישנים משנתכם", ועוד כתב שהסליחות מביאות התעוררות תשובה, וכשהולך לישון זורק את כל ההתעוררות הזו לפח. וכן שיש בעיה לומר תחנון באמצע הלילה (רק סמוך לבוקר מותר) וכן שלשונות הסליחות מורות על קימה מוקדם (כמו שחר קמתי וכדו') וחשש דובר שקרים.
ובספר "קדוש אלול" (י-ם תשסח עמ' 289) "פעם רצו לעשות את הסליחות בישיבה (חברון) בלילה, והסבירו לו (לר"מ חדש) את הסיבות והטעמים וסרב לשמוע על כך ואמר שהצורה של סליחות בישיבה זה לפני שחרית".
(ברוב הפוסקים מובא שאומרים סליחות באשמורת. ואצל התימנים קוראים לזה "אשמורות". וכל השאלה על חצות וכו' זה רק אחרי שהמציאו נורה חשמלית והתחילו לישון מאוחר ולא יכלו לקום באשמורת, ואז השאלה אם להתפלל ביום לפני שחרית, או בלילה לפני השינה).

היום היה דיון בבית הכנסת אם המתפלל סליחות דוחה את האבל או להיפך, (והוא מח' המג"א וא"ר, וראה גם במטה אפרים שמעיד על המנהג שאינו דוחה אבל)
אבל כמדומני שכתבו שמתפלל גם מנחה (וערבית שקודם) וזה הרי ממילא לא עושים, אז כבר הכל בטל.

משולש כתב:היום היה דיון בבית הכנסת אם המתפלל סליחות דוחה את האבל או להיפך, (והוא מח' המג"א וא"ר, וראה גם במטה אפרים שמעיד על המנהג שאינו דוחה אבל)
אבל כמדומני שכתבו שמתפלל גם מנחה (וערבית שקודם) וזה הרי ממילא לא עושים, אז כבר הכל בטל.

שמא צ"ל אז אולי כבר הכל בטל.

משולש כתב:איך מוכח מפיוטי לילה ראשונה שנהגו בחצות? ומעולם לא היה מנהג כזה בישראל עד המאה האחרונה. (עד כמה ששמעתי)
בפלא יועץ (ערך סליחות) מובא שלא לישון אחרי הסליחות.
וכן לקט יושר (128) שהסליחות הם חייבות להיות קודם התפילה כדי שיהיה התפילה לרצון, והוא אומר שם שבגלל זה אין לישון אחרי הסליחות.
מנהגי פרשבורג (קע) סליחות ביום ראשון מוקדם בבוקר אבל לא בחצות הלילה.
הליכות שלמה (רה ע"ב הערה 6) "אבל לא היה ניחא ליה מה שנתפשט קצת לאמרם מידי לילה אחר חצות".
שערי הימים הנוראים כותב שעניין הסליחות הוא להשכים בבוקר, ולכן לא טוב לאמרם בלילה לפני השינה.
(וכמדומני שכן מובא שם בשם הגרי"ש ויבחלט"א חתנו הגר"י זילברשטיין ומובא שם בשם ר' שמעון שוואב, שצריך להיות "עורו ישנים משנתכם", ועוד כתב שהסליחות מביאות התעוררות תשובה, וכשהולך לישון זורק את כל ההתעוררות הזו לפח. וכן שיש בעיה לומר תחנון באמצע הלילה (רק סמוך לבוקר מותר) וכן שלשונות הסליחות מורות על קימה מוקדם (כמו שחר קמתי וכדו') וחשש דובר שקרים.
ובספר "קדוש אלול" (י-ם תשסח עמ' 289) "פעם רצו לעשות את הסליחות בישיבה (חברון) בלילה, והסבירו לו (לר"מ חדש) את הסיבות והטעמים וסרב לשמוע על כך ואמר שהצורה של סליחות בישיבה זה לפני שחרית".
(ברוב הפוסקים מובא שאומרים סליחות באשמורת. ואצל התימנים קוראים לזה "אשמורות". וכל השאלה על חצות וכו' זה רק אחרי שהמציאו נורה חשמלית והתחילו לישון מאוחר ולא יכלו לקום באשמורת, ואז השאלה אם להתפלל ביום לפני שחרית, או בלילה לפני השינה).

רוב המקורות שהבאת (חוץ מהלקט יושר) הם כולם מבתראי דבתראי
ומ"מ בכל הראשונים ובספרי מנהגים ישנים נראה להדיא שאמרו סליחות באשמורת הבוקר גם ביום הראשון

(ואם כבר הזכירו את הפזמון - הרי ממה שיסד "בזעקתם בעוד ליל" - נראה דכוונתו לאשמורת הבוקר)

במוצאי מנוחה?

בברכה המשולשת כתב:במוצאי מנוחה?

פשיטא דגם בראשון שחרית עכ"פ "בעוד ליל" קודם שהאיר היום - "במוצאי מנוחה" קרינן ביה (ויתכן שהטעם שמזכירין מנוחת השבת כדי להזכיר זכות השבת).

ומה המקור לזה שעדיין נקרא מוצאי מנוחה אחרי שהוא כבר אשמורת דיום הראשון- שהרי בד"כ מוצאי אינו אלא בלילה (ומהבדלה אין ראיה שהרי שם יש שיטה שגם עד יום ג- וממילא אין זה בשל הגדרת מוצש"ק)
(אא"כ נאמר בלילה ראשון דסליחות לא ישנו ועשו משמר ומשם ישר לסליחות באשמורת)

בברכה המשולשת כתב:ומה המקור לזה שעדיין נקרא מוצאי מנוחה אחרי שהוא כבר אשמורת דיום הראשון- שהרי בד"כ מוצאי אינו אלא בלילה (ומהבדלה אין ראיה שהרי שם יש שיטה שגם עד יום ג- וממילא אין זה בשל הגדרת מוצש"ק)
(אא"כ נאמר בלילה ראשון דסליחות לא ישנו ועשו משמר ומשם ישר לסליחות באשמורת)

בכמה מקומות מצינו בסליחות שהוזכר 'לילה' "בעמדם בלילות" "בעוד ליל", ואחרי שההנחה היא שעיקר המנהג היה על אשמורת ולא בחצות לילה ממילא ל"ק הל' במוצאי מנוחה שכן 'סדנא דלילה חד הוא'.

מאירי כתב:

בברכה המשולשת כתב:ומה המקור לזה שעדיין נקרא מוצאי מנוחה אחרי שהוא כבר אשמורת דיום הראשון- שהרי בד"כ מוצאי אינו אלא בלילה (ומהבדלה אין ראיה שהרי שם יש שיטה שגם עד יום ג- וממילא אין זה בשל הגדרת מוצש"ק)
(אא"כ נאמר בלילה ראשון דסליחות לא ישנו ועשו משמר ומשם ישר לסליחות באשמורת)

בכמה מקומות מצינו בסליחות שהוזכר 'לילה' "בעמדם בלילות" "בעוד ליל", ואחרי שההנחה היא שעיקר המנהג היה על אשמורת ולא בחצות לילה ממילא ל"ק הל' במוצאי מנוחה שכן 'סדנא דלילה חד הוא'.

כמדומני שיש הבדל בין לשון לילה (הנוהג עד עלות השחר) לבין מוצאי- הקשור לסמיכת הזמן לשבת

על כל פנים עליך להביא ראיה שמוצאי שבת אינו נמשך כל הלילה אלא רק שעה אחרי חצות.
(דהיינו עד אחד בלילה כולם אומרים סליחות "במוצאי מנוחה" וזה בסדר. אבל החל מהשעה שלוש והלאה כבר לא נחשב מוצאי מנוחה לדעתך).

כשם שמוצאי שביעית זה השנה שאחרי השמיטה, כך מוצאי מנוחה זה היום שאחרי שבת!

א. בלשון בני אדם- מה שלפני התפילה כבר אינו נקרא מוצאי שבת.
ב. ניתן היה לטעון שכשם שמוצאי שביעית זה שנה- כנגד שנת שמיטה,כך מוצאי שבת זה יום - כנגד שבת. אך כמדומני שפרק זמן קצר של יום אינו גורר אחריו פרק זמן כמוהו

בברכה המשולשת כתב:ניתן היה לטעון שכשם שמוצאי שביעית זה שנה- כנגד שנת שמיטה,כך מוצאי שבת זה יום - כנגד שבת. אך כמדומני שפרק זמן קצר של יום אינו גורר אחריו פרק זמן כמוהו

מדוע שנה יכולה לגרור שנה, ואילו יום אינו יכול לגרור יום?

לשון הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ד':

ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום:

זה נוגע לסליחות של עשי"ת- ועל כך אין חולק שהן נאמרות באשמורת.

וכי מה ההבדל בין סליחות דעשי"ת לסליחות דאלול?
ד"א, הגר"א דיסקין מדייק מלשון הרמב"ם שחלק עיקרי מענין הסליחות הוא הקימה בלילה, שעצם הקימה לצורך הסליחות הוא התכלית הנרצה.
עוד אמר, שמכל מקום גם אלו שלא אומרים בלילה, לא קמים בעוד לילה, באשמורה האחרונה, אלא הרבה אחרי, לבד אולי מער"ה.

סליחות דעשי"ת מקורן הגאונים- והן נאמרו מאז ומעולם באשמורת. סליחות שלפני ר"ה היו תלויות במנהג המקומות בתקופת הראשונים, ואין הן בדווקא הרחבה של הסליחות דעשי"ת (בעשי"ת זה חלק מעניינו של זמן זה המסוגל במיוחד לתשובה- בהיותו קרוב, ואילו הסליחות לפני ר"ה הן הכנה ליום הדין)- ממילא ניתן לומר שסליחות ראשונות למנהג האשכנזים- היו בלילה ממש, ושאר הסליחות באשמורת

יש הנוהגים לומר סליחות לפני ראש השנה בלבד...

הכהן כתב:יש הנוהגים לומר סליחות לפני ראש השנה בלבד...

מי?

אאל"ט כן הוא מנהג חב"ד

מנהג חב"ד שאין אומרים סליחות בעשי"ת, חוץ מצום גדליה, ומנהג קרלין ועוד קהילות שאין אומרים סליחות אחרי היום שאומרים בו "שלש עשרה מידות".

למרות שהסליחות של עשי"ת הם מנהג הגאונים וכל הראשונים?

מחולת המחנים כתב:מנהג חב"ד שאין אומרים סליחות בעשי"ת, חוץ מצום גדליה, ומנהג קרלין ועוד קהילות שאין אומרים סליחות אחרי היום שאומרים בו "שלש עשרה מידות".

במקומות אלו הובא מנהג חב"ד שלא לומר סליחות בעשי"ת חוץ מצום גדליה, תמצית דבריהם באימרה בשם הצמח צדק "עד ר"ה מצות אמירה מכאן ואילך מצות עשיה".
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 10_180.pdf
http://www.chabadlibrary.org/books/defa ... /sh4/2/602
http://chabadpedia.co.il/index.php?titl ... 7%95%D7%AA

וכאן דיון האם מנהג זה הוא מנהג חדש בחב"ד
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=7882&f=5

אני לא מבין על מה הדיון?
בכל הראשונים והאחרונים מובא שקמים באשמורת לסליחות מיום ראשון שלפני ראש השנה. יש למישהו מקור אחר שאומרים בחצות?? (חוץ מדקדוק קלוש מלשון הפייטן).

ועדיין לא הבנתי מה ההבדל בין השעה 1:00 שאתה מסכים שהוא נקרא מוצאי שבת, לבין השעה 3:00, שאתה טוען שזה כבר לא. אתה מחלק את הלילה לשנים לפי מטרה שסימנת מראש? (מילא היית אומר שעד חצות זה מוצ"ש, או עד סוף אשמורה ראשונה).

זה לא תלוי בשעה אלא בהגדרה- זאת אומרת שאם היו לומדים רצוף מצאת שבת עד 3:00 אה"נ זה היה נחשב מוצאי מנוחה

תביא לי את מי שלומד רצוף מצאת השבת עד 1:00 בלילה. ואני כבר אסדר אתו שיוסיף עוד שעתיים לכבוד ימי הסליחות.

ראה פסחים דף קז עמוד א: 'מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כולו'. משמע שמוצאי שבת הוא דווקא ליל שבת.
ראה עוד רשב"ם בפסחים דף קו עמוד א: 'אבל לא על האור. אם לא בריך על הנר בורא מאורי האש במוצ"ש שוב אינו מברך. כך נ"ל טעם הדבר כדתניא במקום שנהגו (לעיל נד א) אין מברכין בו אלא בליל מוצ"ש הואיל ותחלת ברייתו הוא'. משמע שכל יום ראשון הוא מוצ"ש, והלילה הוא 'ליל מוצ"ש'. אגב, הרשב"ם הביא כן בשם הגמ' בדף נד., אך שם איתא רק 'אין מברכין אלא במוצ"ש'. ואולי עיקר זמנו כל יום ראשון אלא שאין לברך ביום משום 'שרגא בטיהרא מאי אהני'.

חרבונה כתב:ראה פסחים דף קז עמוד א: 'מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כולו'. משמע שמוצאי שבת הוא דווקא הלילה שאחר שבת.

ר' דויד יצחקי שליט"א, במאמרו בסוף 'לוח ארש' ליעב"ץ (עמוד תפ), כתב שמפורש בר"ן (פסחים כב. מדפי הרי"ף) על גמ' זו:

"בעל הלכות גדולות כתב שאע"פ שהבדלה אין לה תשלומין אלא כל היום כיון שאי אפשר להבדיל במוצאי שבת מבדיל במוצאי ט' באב והקשו עליו דכיון דנקטינן דאינו מבדיל אלא כל היום כולו נמצא שאין לה תשלומין כלל דכיון שיום אחר הלילה כל יומא מוצאי שבת הוא"

והיינו שזמן הבדלה הוא במוצאי שבת דוקא, ואין לה תשלומין. ומה שאפשר להבדיל ביום ראשון, אינו מדין 'תשלומין', אלא הוא מדין 'מוצאי שבת', שכיון שהיום הולך אחר הלילה, גם כל יום ראשון נחשב 'מוצאי שבת'.

[א.ה.: מכל מקום עדיין מוכח בגמ' שסתם לשון 'מוצאי שבת' משמש ללילה דוקא, אלא שהיום נחשב גם הוא ל'מוצאי שבת', כיון שהוא נגרר אחר הלילה].

ועוד כתב שם שתלמוד ערוך הוא בתענית (כט.) שבית המקדש נחרב במוצאי שבת, והרי נחרב ביום לעת ערב, והיו הלוים באמצע שירתם.

[א.ה.: גם שם הוצרך במיוחס לרש"י שם לפרש: "מוצאי שבת - יום ראשון", והיינו שאינו לשון מורגלת].

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ה
ויהי באשמרת הבקר, אתה מוצא שתפלות הצדיקים נשמעים בבקר.
וראה גם כאן

ברוזין וטשערנאביל המנהג לומר בלילה. בסקווירא ורוב בית רוזין אחרי חצות [בגלל י"ג מדות] אבל בראחמיסטריווקא וכ"ה מנהג קארלין לומר אחרי אשמורה ראשונה [וגם קודם לכן]. וכן המנהג שא"א סליחות אחרי יום י"ג מדות שלעולם חל או ביום ב' או ביום ה' בשבוע. בעריו"כ אומרים [מי שומר] ביחידות לפני שמקיימים מנהג כפרות ולאחמ"כ מתלבשים בבגדי שבת לכבוד יו"ט עריו"כ.
כשבא אדמ"ור הק' מראחמיסטריווקא לשכון כבוד בנ.י. שינה המנהג והתחיל לומר סליחות בבוקר בשעה 6:00 והסביר כיון שמובא בשו"ע שמשכימין ואומרים סליחות ובעצם הם שני דברים נפרדים אפילו כשאין אומרים סליחות ג"כ חייבים להשכים בימים אלו [והרמ"א לא פליג אמחבר רק לענין סליחות ולא לגבי ההשכמה...] וממילא אם כבר יאמרו סליחות בלילה יהיו אנשים שיחשבו שאי"צ כבר לקום באשמורת...
אצל אחיו הרה"צ שליט"א במאנסי עדיין יש מנין בלילה אבל גם בבוקר ובארה"ק אומרים רוב הציבור בלילה אבל יש מנין בישיבה בשש ובשבע והרבי בעצמו אומר מתי שהוא מוכן.. בדר"כ לא בלילה...

במשמרת שלום (קוידנוב) מביא שמנהג הרה"ק מרוז'ין היה לומר לפני חצות,