מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ו' ספטמבר 07, 2012 10:50 am

ביאור משל האסירים שחתרו מחתרת

כתב ביוסף אומץ סי' תתקפ:
"... משל שהביא בשערי תשובה דרבינו יונה בשם המדרש מהמלך שמכסה פשע עבדו בגניבתו ומניח בית האסורים פתוחה כדי שימלט נפשו, ואם לא כן יעשה העבד הלא אדוניו יקצוף עליו בחורי אף הגדול ויאמר חטאך השני יותר מן הראשון".

הנה מובא במדרש (קהלת רבה פרשה ז): "כל זמן שאדם חי הקדוש ברוך הוא מצפה לו לתשובה, מת אבדה תקותו שנאמר (משלי י"א) במות אדם רשע תאבד תקוה. [משל] לכת אחת ליסטין שהיתה חבושה בבית האסורין, חתר אחד מהן חתירה אחת וברחו כולן, נשתייר שם אחד מהן ולא ברח, כיון שבא השלטון התחיל לחובטו במקל, א"ל ביש גדא וטמיע מזלא, חתירתא קומך לא הות עריק? כך לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא אומר לרשעים: התשובה לפניכם ולא שבתם?".
וצריך ביאור במשל, מדוע המלך כעס על אותו שלא ברח, וממילא יובן גם הנמשל.
בספר שערי תשובה לרבינו יונה (שער א סי' ב) כתב:
"ודע, כי החוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום, כי הוא יודע כי יצא הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה, והמנוס הוא התשובה, והוא עומד במרדו והנו ברעתו, ובידו לצאת מתוך ההפכה, ולא יגור מפני האף והחמה, על כן רעתו רבה.
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הענין הזה (קהלת רבה ז, לב): משל לכת של לסטים שחבשם המלך בבית האסורים, וחתרו מחתרת, פרצו ויעבורו ונשאר אחד מהם. בא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו עצור, ויך אותו במטהו. אמר לו: קשה יום! הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת המלט על נפשך?".
ומבואר בלשונו, שהטענה כלפי האיש שלא ברח היא מפני הזילזול במלך, שהסיבה שלא ברח עימהם היא מפני ש"לא יגור מפני האף והחימה". וכ"כ לבאר ב"לקט רשימות" למשגיח דלייקווד (אלול וימים נוראים, עמ' סא) ובשיחות הרב נבנצל שליט"א לר"ה (עמ' ).
ובדרך אחרת ניתן לבאר:
"... כמשל הרבינו יונה בשערי תשובה על דבר התפוסים ע"י עון למלכות, שהשאיר להם מחתרת פתוחה, והיה הקצף גדול על מי שלא ברח, כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו, שמע מינה שרצון המלך להנצל על ידה בנקל, כי חפץ חסד הוא" (אגרות הראי"ה סי' קלה).
ובדרך זו משמע גם שהבין רבינו היוסף אומץ, שהרי כתב "המלך שמכסה פשע עבדו בגניבתו ומניח בית האסורים פתוחה כדי שימלט נפשו", והיינו שהמלך בעצמו חתר את המחתרת הנ"ל ורוצה שיברחו בה. ואע"פ שבלשון המדרש משמע במשל שהם חתרו, מ"מ ניתן בדוחק לבאר כך.

צביב
הודעות: 1240
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי צביב » ו' ספטמבר 07, 2012 4:39 pm

בראשית חכמה שער התשובה פרק א'
הגירסה לשחרית מצאו המלך
ומשמע שרצה לברוח, אבל דחה את הבריחה לאור היום
וא"כ יש עליו גם טענה על שהרגיל עצמו בעצלות
[ואולי זה הביאור ברבינו יונה -

אומנם לשון המדרש קהלת
ביש גדא וטמיע מזלא
זה מורה על פחיתות נפשו ומזלו, [ולכן לא יראים להכותו עוד, רח"ל]
[ובשע"ת כתב בענין היגון
והמשל בזה כי המלך יחמול על חניכיו ילידי ביתו הקרובים אליו והם מאצילי ארץ הנכבדים ויתן להם חנינה. יותר מחמלתו על הרחוקים ופחותים.]

אישצפת
הודעות: 791
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי אישצפת » א' אוגוסט 12, 2018 10:37 pm

משל זה מופיע גם בזהר חדש פרשת נח דף כח ע"ב
.
ר' יוֹחָנָן פָּתַח, (איוב יא) וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכַת לִסְטִים שֶׁהָיוּ שׁוֹדְדִים בֶּהָרִים, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח עֲלֵיהֶם גְּיָיסוֹתָיו, וּתוֹפְסָם וְהִנִּיחוּם בְּמִגְדָּל גָּבוֹהַּ. וְהָיוּ בָהֶם פִּקְחִים, אָמְרוּ יְדַעְנָא בְּנַפְשָׁתָנָא דַּעֲבַדְנָא עוֹבָדִין בִּישִׁין, וְלָא יָכֵילְנָא לְאִשְׁתֵּזָבָא. מֶה עָשׂוּ, חָפְרוּ חֲפִירָה אַחַת בַּמִּגְדָּל, וְיָצְאוּ וּבָרְחוּ לָהֶם. טִיפֵּשׁ אֶחָד הָיָה בֵּינֵיהֶם, וְרָאָה אֶת הַחֲפִירָה, וְלא רָצָה לָנוּס לְהִמָּלֵט.
לְמָחָר בָּא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמִּגְּדָל, וְאֶת הַלִּסְטִים, רָאָה אֶת הַחֲפִירָה שֶׁעָשׂוּ וְנָסוּ וְנִמְלְטוּ. אָמַר לָזֶה, שׁוֹטֶה, חֲבֵרֶיךָ בָּרְחוּ בְּזוֹ הַחֲפִירָה וְנִמְלְטוּ מִדִּינִי, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עוֹד לָהֶם, אֲבָל אַתָּה שֶׁרָאִיתָ אֶת הַחֲפִירָה בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא רָצִיתָ לְהִמָּלֵט יְנַקְּרוּ עֵינֶיךָ, וְאַחַר כָּךְ יִתְלוּ אוֹתְךָ עַל עֵץ.
כָךָ הַלִּסְטִים, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בְּמַחֲשַׁכִּים. הָרְשָׁעִים הַפִּקְחִים, מָה הֵם עוֹשִׂים. אָמְרוּ חָטָאנוּ לַמֶּלֶךְ, אָנָה נִמָּלֵט מִדִּינוֹ. אֲבָל נִפְתַּח דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְנִבְרַח וְנִימָּלֵט, וְכָךְ עָשׂוּ. הַטִפְּשִׁים מָה הֵם עוֹשִׂים, רוֹאִים דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה פָּתוּחַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁפָּתְחוּ הָאֲחֵרִים, וְנִמְלְטוּ מִדִּין שָׁמַיִם, וְהֵם אֵינָם רוֹצִים לְהִמָּלֵט.
אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שׁוֹטִים, אֲחֵיכֶם בָּרְחוּ וְנִמְלְטוּ, בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁפָּתְחוּ, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עוֹד לָהֶם, אֲבָל אַתֶּם עֵינֵיכֶם שֶׁרָאוּ הַחֲפִירָה, דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה פָּתוּחַ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא רְצִיתֶם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ וְלָנוּס וּלְהִמָּלֵט, מַאי כְּתִיב בְּכוֹ, וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה. שֶׁרָאוּ הַדֶּרֶךְ פָּתוּחַ וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, שֶׁלֹּא רָצוּ לָנוּס וּלְהִמָּלֵט. וְתִקְוָתָם מַפַּח נֶפֶשׁ לָעוֹלָם הַבָּא.

נוטר הכרמים
הודעות: 5696
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 02, 2019 11:47 pm

ועתה נתתי אל לבי, שעדיין קשה מה נוסף במשל על הנמשל, הרי שם אין זלזול כמו שיש כאן, שם הוא טיפש שלא איכפת לו שמענישים אותו, ואילו כאן בודאי שייך יותר זלזול שאינו מתיירא דיו מעונשי שמים.

ואחר העיון במקור הדברים והוא במדרש קהלת רבה (פרשה ז פיסקא טו), וכך איתא שם:
ויש רשע מאריך ברעתו כל זמן שאדם חי הקדוש ברוך הוא מצפה לו לתשובה, מת אבדה תקותו שנאמר במות אדם רשע תאבד תקוה, לכת אחת לסטין שהיתה חבושה בבית האסורין, חתר אחד מהן חתירה אחת וברחו כולן, נשתייר שם אחד מהן ולא ברח, כיון שבא השלטון התחיל לחבטו במקל, א"ל ביש גדא וטמיע מזלא חתירתא קומך לא הות עריק, כך לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא אומר לרשעים התשובה לפניכם ולא שבתם וכו'.


ונראה מכל מהלך הדברים שהמשל בא ללמד על כך שישנה פשיעה מיוחדת בכך שאדם לא מבין שהמחתרת היא מחתרת זמנית, ולכך מכנהו המדרש 'ביש גדא וטמיע מזלא', היינו שהיתה לו הזדמנות נוראה והיה לו למהר בטרם המחתרת כבר לא תהא חתורה, וכך הוא בתשובה הטענה היא על איחור התשובה 'איך לא מהרת המלט על נפשך', כי היחס לתשובה צריך להיות כאל הזדמנות שלא תחזור.

וכנראה בגלל שאין אדם יודע את עתו, וכך שנינו באבות (פ"ב מ"י) משמיה דרבי אליעזר הגדול, 'ושוב יום אחד לפני מיתתך', ואיתא בשבת (קנג, א): תנן התם, רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע איזהו יום ימות. אמר להן וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר וכו'.

סופר-סתם
הודעות: 55
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי סופר-סתם » ג' ספטמבר 03, 2019 2:07 am

זכורני שהמשגיח הגאון ר' אברהם סלמון זצ"ל ביאר, שהטענה כלפיו היא שנח לו בהיותו בבית האסורים, ואם כן הרי אבד הטעם להיותו שם, שכבר אינו עונש לו, ועל זה קצף המלך. וכן בענין התשובה, אבוי למי שנשתקע בחטא וכבר אינו מרגיש צורך לעשות תשובה.

אוהב עמו
הודעות: 571
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' ספטמבר 13, 2019 12:04 am

הגר"מ שפירא זצוק"ל מבאר שהטענה כלפין ביא שהוא הורס את כל המושג בית האסורים אם אינו בורח משם, וזה חטא גדול מן הראשון.
ואם האדם אינו בורח מן החטא אז איננו מכיר ברעה ובחסרון שהחטא מביא וזו קשה מן החטא עצמו

מה שנכון נכון
הודעות: 9139
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ביאור המשל של המחתרת והתשובה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' ספטמבר 13, 2019 12:27 am

ע"פ הפשט ההכאה במקל היא דרך זלזול ובזיון ולא עונש. והדרוש ידרש.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים